מה דפני ליף מבינה יותר טוב מכל אחד אחר - ולמה המפגינים בפתח תקוה הולכים להתאכזב? - השבוע/ גיא רולניק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה דפני ליף מבינה יותר טוב מכל אחד אחר - ולמה המפגינים בפתח תקוה הולכים להתאכזב?

כדי לגנוב צוללות, להטות סיקור עיתונאי, לקחת מתנות, לבזוז חברות ציבוריות ולסרס רגולטורים נדרש כפר שלם של פוליטיקאים, עורכי דין, עיתונאים, טייקונים ועוד. אך האופן שבו התקבלה פרשת השחיתות האחרונה בכל זאת מלמד על שינוי דרמטי שמתרחש פה בשנים האחרונות

תגובות

1. במי או במה נלחמים בפתח תקוה? אלפי המפגינים שיגיעו מחר בערב בפעם ה–39 להפגין בפתח תקוה, עיר מגוריו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, משוכנעים שמדינת ישראל מושחתת בצורה קיצונית. הם גם יודעים מה צריך לעשות: להפעיל לחץ על מנדלבליט, כדי שיגיש כתבי אישום נגד בנימין נתניהו בפרשות שבהן הוא מעורב. נתניהו יסולק ומדינת ישראל תצא לדרך חדשה.

הם צפויים להתאכזב.

דפני ליף בהפגנה בפ"ת - דלג

ייתכן שחלק מהם לא מעוניינים באמת במאבק בשחיתות, אלא רק רוצים שנתניהו ילך הביתה, אבל יש סיכוי טוב שרבים מהם פשוט לא עשו שיעורי בית והחלו להתעניין בשחיתות ולאסוף מידע בצורה רצינית רק לאחרונה.

בשבוע שעבר הם קיבלו קריאת כיוון מאחת הדוברות המרעננות ביותר שהגיעו עד היום לפתח תקוה במוצ״ש: דפני ליף, הסמל של מחאת 2011, שבניגוד לחבריה איציק שמולי וסתיו שפיר לא פעלה בנחישות, במקצועיות ובמהירות כדי לתרגם את המחאה הציבורית לג׳וב עבורה בכנסת.

אהוד אולמרט משתחרר מהכלא
Ariel Schalit/אי־פי

ליף נעמדה מול המפגינים ואמרה להם את מה שחלקם לא רצו לשמוע: נתניהו לא המציא כלום, הוא פשוט מהצד שאתם לא אוהבים. היתה פעם מפלגה בישראל, מפא״י שמה. כשאצלה הג׳ובים, הכספים, התקציבים והמכרזים זרמו למקורבים — זה לא נחשב לשחיתות, זה היה טבעו של עולם, סדר הדברים, ואלה היו הרי אנשים מצוינים, מהבתים המצוינים, מהקבוצות הנכונות.

ליף נתפשת בקרב רבים מהמפגינים כלא פרקטית, כרוחנית, כמי שלא מחוברת למציאות. אבל כמי שעוסק בענייני שחיתות כמעט שלושה עשורים, אני חייב להודות שדווקא הנאום שלה מחובר יותר למציאות מאשר רבים מהדוברים הרהוטים ששמענו וקראנו בשנה האחרונה ברוב אמצעי התקשורת.

למי שמתלהב בעיקר מהרטוריקה המתלהמת, שמתמקדת בנתניהו ובמנדלבליט, שעולה מפתח תקוה ומהתקשורת בחודשים האחרונים, כדאי אולי להקדיש כמה דקות, לגלוש לאתר האינטרנט של אלדד יניב ולקרוא כמה מפרקי הספר שלו, ״פניית פרסה״, שפורסם באינטרנט לפני ארבע שנים.

יניב, פעיל מרכזי בהפגנות 2017, מתמקד עכשיו בעיקר בנתניהו — אבל הוא דווקא היטיב לתאר בספרו ב–2013 את ״השיטה״ שהוא היה חלק ממנה. הוא גילה לקוראים שאין שום הבדל בשחיתות בין הימין, השמאל והמרכז, ושהפוליטיקאים אינם המושחתים היחידים.

בני שטיינמץ
אילן אסייג

כדי להשחית את הכפר הזה צריך שיתוף פעולה פסיבי או אקטיבי של צמרת התקשורת, הבנקאות, הטייקונים ובעיקר ״היועצים האסטרטגים״. אלה האחרונים, שנחשבים גם ב–2017 מרואיינים מבוקשים, הם למעשה חלק יסודי בשיטה — הם המחברים בין המועדונים האלה ותפקידם בהשחתה של המערכת גדול הרבה יותר ממה שהציבור מבין או מפנים.

2. השתיקה סביב תיק 2000. קריאה בספר של יניב יכולה למשל לשפוך אור על התעלומה של קיץ 2017 — כיצד ייתכן שאף על פי שאנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק הירואי, חסר תקדים, בשחיתות של נתניהו, הרי כאשר מדובר בתיק 2000 — הפגישות של נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס — יש דום שתיקה מוחלט מכיוונם של הרוב המכריע של הפוליטיקאים והעיתונאים. רובם מתעלמים ממנו, חלקם מסבירים שעסקות שוחד או תיאום בין ראש הממשלה לבין הבעלים של אתר האינטרנט הגדול במדינה הם דבר טבעי, ואצל כמה מהם יש לעסקה הזאת רק צד אחד: נתניהו.

התשובה לתעלומה פשוטה, בדיוק כמי שכתב יניב לפני ארבע שנים וליף הזכירה בשבוע שעבר: הדרך שבה המערכת הפוליטית והתקשורת מתייחסות לפרשת 2000 נעוצה בכך שרבים מ״הלוחמים״ היו ויהיו חלק מהשיטה הזאת. הם לא רוצים להחליף את השיטה, אלא את נתניהו. לדידם, אין בכלל שיטה אחרת.

אם נתניהו לא המציא את השיטה, כיצד ייתכן שדווקא בשנים האחרונות אנחנו נחשפים למספר חסר תקדים של פרשיות שחיתות חוקית ופלילית שמערבות פוליטיקאים, אנשי עסקים ועיתונאים מהבכירים במדינה?

הפגנה מול בית היועמ"ש בפתח תקוה
אילן אסייג

התשובה היא בגוף בשאלה. מה שהשתנה כאן בשנים האחרונות, בעיקר מאז המחאה החברתית, הוא שעכשיו השיטה הזאת נחשפת: אנחנו נמצאים בעיצומו של אפקט דומינו חסר תקדים, שבו כל קובייה שנופלת מאפשרת חשיפת שחיתות נוספת ונפילת קובייה נוספת. הדומיננטיות של טייקונים ממונפים כמו אליעזר פישמן ומו״לים מסוגם של מוזס ועופר נמרודי בעיתונות בעשורים האחרונים היתה חלק אינטגרלי ממעטפת ההגנה והשתיקה סביב האנשים הכי חזקים ומושחתים בהון ובשלטון. קריסת מעמדם החברתי והכלכלי של אלה תרמה דרמטית לנפילתן של קוביות הדומינו.

הפרשיות האלה נראות לפעמים קשורות זאת לזאת ולפעמים נראות כאילו אין ביניהן שום קשר, אבל חוט שני אחד עובר דרך כולן: מחסום הפחד נופל, כללי המשחק משתנים והאנשים שהיו במשך שנים ארוכות מוגנים מכל ביקורת, חקירה, דיון, הרשעה והשפלה — נחשפים במלוא כיעורם ולעתים אף נשלחים לכלא.

3. הצדיקים שישבו באולימפיה. נתניהו אינו ראש הממשלה הראשון שקרובי משפחה שלו, עורכי דין הקשורים אליו, התעשרו ושיגשגו בתקופת כהונתו בתפקידים מרכזיים. כמעט לכל ראש ממשלה היו עורכי דין משפחתיים ואנשי עסקים מקורבים. רוב צמרת עורכי הדין ו״מורידי הגשם״ בישראל היתה מקורבת למערכת הפוליטית ולבעלי העיתונים והערוצים.

בבוקר הם היו משמשים כשתדלנים אצל הרגולטור, בצהרים סגרו עסקה עבור הטייקון בבנק, ובערב היו מייצגים את המפלגה במשא ומתן על ההסכם הקואליציוני. היתה גם תקופה שבה אנשי עסקים רבים שימשו יועצים ומתווכים בעסקות ממשלתיות במקביל לעסקיהם הפרטיים. הפוליטיקאים, ראשי הממשלות והעיתונאים היו סועדים עמם בגלוי במסעדת אולימפיה ובשאר המסעדות הבולטות בתל אביב וסוגרים את העסקות. איש לא חשב לפצות פה, לחקור, לבדוק ולהתעניין בשאלות של ניגודי עניינים. היתה תמיד זהות עניינים. עניינה של חבורה קטנה.

שאול אלוביץ׳, ידידו של ראש הממשלה נתניהו, לא היה בעל השליטה בפירמידה בורסאית ענקית הראשון שדחף לתוך החברה הציבורית שלו עסק פרטי במחיר מנופח. למעשה, כמעט כל בעלי השליטה בפירמידות עשו בדיוק כמוהו, רק שחקירות לא נפתחו כי במשך 20 שנה לא היה מקובל לחקור כאן טייקונים ובנקאים. קוראי TheMarker קראו שנים על שורה ארוכה של עסקות בעלי עניין מלוכלכות שלא הובילו לשום חקירה ובוודאי לא הרשעה. מעניין מה היו מגלים החוקרים אם היו בודקים את תכתובות המייל וה–SMS של דירקטוריון החברה לישראל ומנהליו כאשר משפחת עופר דחפה לצים את צי האוניות הפרטי שלה תמורת מיליארד דולר לפני עשר שנים. כמה שנים לאחר מכן פשטה צים את הרגל וביצעה תספורות ענק לציבור.

דני דנקנר מתייצב בכלא חרמון
רמי שלוש

ותיקי קוראינו זוכרים את העסקה הגדולה הראשונה שעשתה חבורת דוברת־שרם־קלנר לאחר שפרשה מניהול קונצרן כלל, שהיה אז הגדול במדינה, וקנתה בהלוואה מבנק הפועלים את חברת פועלים השקעות: הם דחפו לתוכה את חברת קלד״ש הפרטית שלהם, שהיתה שווה אפס תמורת 40 מיליון דולר (אז זה היה הרבה כסף בשוק ההון הישראלי) על בסיס הערכת שווי מגוחכת שניפקה להם חברת גיזה, ומיהרו לקחת חלק מהכסף במזומן הביתה. הקונצרן שלהם קרס לבסוף, רק כדי לפנות מקום לכוכבים חדשים כמו אליעזר פישמן, מוטי זיסר, נוחי דנקנר, יוסי מימן ולב לבייב, שפעלו באותן שיטות ובדרך כלל בדיוק עם אותם יועצים אסטרטגים, רואי חשבון ועורכי דין.

דוברת־שרם־קלנר היו הדנקנרים, הפישמנים והאלוביצ׳ים של שנות ה–80 וה–90: הם היו מחוברים לפוליטיקאים בצד שהיה נכון אז, הם קיבלו הגנה מרוב העיתונים והם תמיד יצאו נקיים מהחקירות. היועץ האסטרטגי שלהם הסביר לי פעם שלא אכפת להם מהכתבות שלנו במדור הכלכלי של ״הארץ״ (זה היה לפני הקמת TheMarker) כי הם ממשיכים לעשות כסף ושום חקירה לא נפתחת. אלה אכן היו שנים מתסכלות: רוב החשיפות על השחיתויות בשוק ההון לא עניינו את הציבור ולא הביאו לפתיחת חקירות פליליות. החקירות הגדולות היחידות שבהן התמקדו היו בדרגים נמוכים. לימים עברו רוב הרגולטורים של אותה תקופה לעבוד בבנקים ואצל הטייקונים הידועים.

אביגדור קלנר, שהיה בין השאר יו״ר זכיינית ערוץ 2 רשת, נאלץ לבסוף להשתמש בשירותיו של הפנסיון הממשלתי, עם מסלול פנסיון מלא וחופשות קצרות. הוא ישב בתא יחד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אבל לא בגלל עסקות בעלי העניין המושחתות שלו, אלא משום שהסתבך באחת מפרשיות אולמרט.

4. מיליארדר במעצר. איש לא הוכה בתדהמה השבוע כאשר בני שטיינמץ הובל למעצר ולמחרת החליט השופט להאריך את מעצרו בארבעה ימים. על רקע הפרשיות בבנק הפועלים ובאי.די.בי וראשי הממשלה שבכלא או שבדרך לשם — עוד טייקון בדרך למעצר כבר נראה מובן מאליו.

כדאי לעצור ולהתעניין במה שנעשה בשנים האחרונות ברוב מדינות העולם המערבי — לא בדיקטטורות, שם כל החלפת שלטון מלווה בהחלפת מושחתים ישנים במושחתים חדשים. ישראל נהפכה בחמש השנים האחרונות לאחת המדינות הבודדות בעולם המערבי שבה צמרת עולם העסקים, הפיננסים והפוליטיקה נתונה לביקורת על השחיתויות שלה — החוקיות או הפליליות. בארה״ב, גם אחרי המשבר הפיננסי, אף בנקאי בכיר לא הלך לכלא ואף טייקון לא נחקר.

אם יוגש כתב אישום ושטיינמץ יורשע במתן שוחד לנשיא גינאה, היו סמוכים ובטוחים שיש עוד שורה ארוכה של אנשי עסקים, וטייקונים ישראלים ששיחדו ומשחדים פוליטיקאים ובנקאים במדינות עולם שלישי.

רק שהנורמה שהיתה מקובלת בישראל עד לא מזמן — ועדיין מקובלת במדינות מערביות רבות — היא שהבכירים ביותר חסינים מחקירות ומעונשי מאסר. הטבעיות שבה התקבל מעצרו של מיליארדר כמו שטיינמץ, שהיה ממקורבי ראש הממשלה אולמרט, מלמדת על השינוי הדרמטי שמתרחש כאן בשנים האחרונות.

לאלה שמיד יקפצו עכשיו ויגידו ששטיינמץ נעצר מפני שהוא מקורב לאולמרט, נזכיר שבחודש שעבר נעצר אלוביץ׳ — שהוא לא רק מקורב לראש הממשלה הנוכחי אלא שראש הממשלה גם זקוק עדיין לכלי התקשורת שבשליטתו, אתר וואלה, לאחר שהעסקה המלוכלכת שלו עם בעל השליטה ב–ynet התפוצצה.

5. האם ננצל את ההזדמנות. הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, הרשעתו ושליחתו לדרך שבה צעדו בשנים האחרונות אולמרט, הבנקאים והטייקונים, יכולה להיות הזדמנות להמשיך בשינוי הנורמות בצמרת השלטון ועולם העסקים הישראלי. בעוד שקודמיו התמקדו בעיקר במאבק בפרקליטות, הרי שנתניהו של השנתיים האחרונות, בעיקר מאז מתווה הגז, פעל בצורה אלימה והרסנית במיוחד מול הדרג המקצועי — דרס אותו (רשות ההגבלים העסקיים), סירס אותו (אגף התקציבים באוצר) או רתם אותו לצרכיו (המועצה לביטחון לאומי).

אבל מי שבאמת רוצה להתמודד עם השחיתות הפלילית והחוקית במוקדי הכוח בישראל לא יכול לעשות לעצמו חיים קלים ולספר לעצמו ולחבריו שמדובר בנתניהו. במקרה הטוב הוא משמש אידיוט שימושי בידיהם של מושחתים אחרים שרוצים לחזור לשלטון. במקרה הגרוע הוא עצמו חלק מהשיטה ולא רוצה שחלקו בה ייחשף.

זה לא ראש ממשלה אחד, לא טייקון אחד, בנקאי אחד ולא מו״ל אחד: נדרש כפר שלם כדי לגנוב צוללות, להעביר עסקות בעלי עניין ענקיות, להטות סיקור עיתונאי, לקחת מתנות, לבזוז חברות ציבוריות, לשמר מונופולים ולסרס רגולטורים. כפר שלם של פוליטיקאים, עורכי דין, רואי חשבון, עיתונאים, יחצ״נים, גנרלים וטייקונים לוקחים חלק בכל אחת מהפרשיות האלה: חלקם משתפים פעולה, חלקם מבינים מה קורה ולכן מביטים לצד השני, ורובם מעדיפים להתעלם או לספר לעצמם שזה הימין, השמאל, השלום והכיבוש.

את פרופ' ישעיהו ליבוביץ׳ נהוג לצטט בשנים האחרונות בעיקר בהקשר של נבואותיו שהתגשמו על התוצאות של מלחמת ששת הימים והקמת מפעל ההתנחלויות. פחות זוכרים לו שהוא היה אחד מקומץ אנשי ציבור שהקימו לפני יותר מ–60 שנה את ״שורת המתנדבים״ — התנועה החברתית שקמה כדי להילחם בעוולות חברתיות ושחיתות שלטונית בתקופת מפא״י. כל עוד לוחמי השחיתות שלנו צבועים בצבעים מפלגתיים ונמנעים במודע מלהקיא מתוכם את המושחתים מהצד שלהם — הסיכוי לצאת משיווי המשקל המושחת הוא נמוך. אם מפתח תקוה ומכל ההתארגנויות החברתיות האחרות שקמו כאן בשנים האחרונות לא תצא הקריאה הזאת, ניפגש כאן שוב ושוב כל כמה שנים.

אליעזר פישמן
עופר וקנין
האם ההפגנות יעזרו? - דלג

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#