"נדרשים צעדים שהם כנראה סופר-אגרסיביים" - השבוע/ גיא רולניק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נדרשים צעדים שהם כנראה סופר-אגרסיביים"

הנה דבריו של ענתבי מתוך פרוטוקול דיון בכנסת בנושא עמלות הבנקים ב-2007: "תוכלו לראות שמפברואר 1998 ועד סוף 2006 מגמת העלייה של הריכוזיות של מערכת הבנקאות היא פשוט קטסטרופלית"

4תגובות
ידין ענתבי
עופר וקנין

בנק הפועלים ובנק לאומי, שנציגיהם הופיעו בפני ועדת שטרום, ניסו לשכנעה שבמערכת הבנקאות אין בעיית ריכוזיות ותחרותיות, שאם היתה בעיה היא כבר לא רלוונטית בעידן הטכנולוגי, ושהרגולטורים צריכים להיות ממוקדים ביציבות של מערכת הבנקאות ולברך עליה.

אחד הנציגים הרהוטים של הבנקים היה ידין ענתבי, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה הפיננסית. הרהיטות של ענתבי, שהיתה מכוונת נגד כוונותיה של ועדת שטרום, לא תמיד היתה באותו כיוון. הנה דבריו של ענתבי מתוך פרוטוקול דיון בכנסת בנושא עמלות הבנקים ב-2007.

"הדיון הזה (אם מערכת הבנקאות היא ריכוזית ותחרותית; ג"ר) נובע מהעובדה שהשוק הזה, שנקרא שוק ההפצה של המוצרים הפיננסיים או שוק האשראי והפיקדונות שאליו אנחנו מתייחסים, הוא שוק מאוד לא אינטואיטיבי בתפישה שלו. יש דוגמה שאני תמיד נותן כשאנחנו מדברים על שווקים אחרים. נסתכל על שוק אחר שהוא הרבה יותר אינטואיטיבי מבחינתנו, והוא שוק שכולנו מכירים, שוק המזון ושוק האוכל. תחשבו שהיו בישראל ארבעה או חמישה גורמים שמפיצים את האוכל בישראל. היו שני סופרמרקטים או שתי רשתות, לא היו שווקים, לא היו פיצוציות, לא היו אטליזים, לא היו ירקנים, לא היו חנויות מכולת, לא היה רמי לוי, לא היה מגה, אלא היו שתי רשתות של סופרמרקטים שמפיצות כמעט את כל האוכל בישראל.

"בתוך הרשתות האלה היו עוד כמה שהן די זניחות במערכת, אבל היו שתי רשתות שהיו קובעות כל בוקר מה אנחנו אוכלים וכמה עולה לנו לאכול. אם היינו בשוק כזה, השוק הזה היה הרבה יותר אינטואיטיבי, כי כולנו היינו קמים בבוקר והיה ברור לנו שיש שוק שלא מתנהל בצורה רגילה או בצורה סבירה או בצורה כמוה הוא צריך להתקיים. מאחר שאנחנו נמצאים בשוק מסובך כמו הבנקאות, אדם שקונה פיקדון ב-3% לשנה, ואין לו מושג כמה הוא היה מקבל בפיקדון הזה אילו המערכת היתה פחות ריכוזית, או מקבל משכנתא או מקבל הלוואה, ואין לו מושג כמה ההלוואה היתה צריכה להיות יותר זולה אם המערכת היתה פחות ריכוזית, עדיין אנחנו מרשים לעצמנו לנהל את הדיון הזה, אם יש תחרות או אין תחרות.

"יחידת המחקר של הכנסת הפיצה נתונים של בנק ישראל לגבי רמת הריכוזיות של מערכת הבנקאות, לא נקודתית שהצגנו כאן, אלא על פני 20 השנים האחרונות, מ-1993 ועד היום. תסתכלו על הנתונים האלה טוב ותוכלו לראות שמפברואר 1998 ועד סוף 2006 מגמת העלייה של הריכוזיות של מערכת הבנקאות היא פשוט קטסטרופלית. יותר ממה שמטרידים הנתונים על איפה נמצאים היום המדדים הרלוונטיים, צריך להסתכל על המגמה ולראות מה קרה בשמונה השנים האחרונות.

"קו המגמה הזה נמשך מפני שכל הגורמים הרלוונטיים לטפל בעקומה הזאת - בין אם זו הממשלה, בין אם זה משרד האוצר, בין אם זה בנק ישראל, בין אם זו הכנסת - פשוט נרדמו בשמירה. אם לא נתעשת היום, בשמונה השנים האחרונות המערכת הזאת גדלה ב–10%, ואם לא נתחיל לעשות צעדים שהם כנראה סופר אגרסיביים, נמצא את עצמנו בעוד 10 שנים או בעוד 8 שנים בעוד 10%, כי המגמה כאן ברורה.

"אני לא רוצה להרחיב יותר מדי לגבי המשמעות של מערכת בנקאות ריכוזית, כי זה מובן מאליו והתייחסו לזה הדוברים לפניי. אני רוצה להתייחס לצעדים שלדעתי צריך לעשות, ואעשה זאת בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, כי צריכה להיעשות חשיבה מסודרת לגבי התכנים. אני רוצה לנסות להשליך מענף הביטוח, ענף אחר שגם הוא בתחום הפיננסי, וגם הוא סבל מאוד לפני עשור מריכוזיות. אני רוצה לתת לכם את הדוגמה הזאת כדי להסביר שהטיפול בריכוזיות הוא לא בזבנג וגמרנו, וזה הדבר המרכזי שאני רוצה לומר לוועדה. זה לא שנעשה את הצעד הזה, נפתור את מערכת הבנקאות. גם מכלול הצעדים שאנחנו נפעיל, וחייבים להפעיל, ייקח עשור עד שנראה את התוצאות שלהם״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#