18 הערות לשופטי בג״ץ לקראת ההכרעה על מונופול הגז - השבוע/ גיא רולניק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

18 הערות לשופטי בג״ץ לקראת ההכרעה על מונופול הגז

אזרחי ישראל יכולים ללכת לקלפי עוד שנה, שנתיים, שלוש או עשר שנים, להחליף את הרכב הכנסת, הקואליציה, הממשלה והרגולטורים, אבל מונופול הגז יהיה מוגן מכל שינוי

91תגובות

1. בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ ממעט להתערב בהחלטותיה של הרשות המבצעת, אלא אם הוא מגיע למסקנה שהפרוצדורה לא נאותה או שהתוצאה לא מידתית ולא סבירה. כך הוא נוהג לעתים בענייני ביטחון, מתווה הגדר ועוד נושאים חשובים ומורכבים. ההחלטה של הממשלה והחקיקה שבאה בעקבותיה, הידועה בשם המוזר מתווה הגז, היא מקרה מבחן חשוב לשאלה אם בית המשפט העליון בישראל יכול להיות שומר הסף האחרון לאחר שכל שאר השומרים קרסו, הוחלשו וסורסו.

נכון, מדובר בסוגיה מורכבת וראש הממשלה בנימין נתניהו אף הופיע בבית המשפט כדי להדגיש את חשיבותה לעתיד המדינה, אך כל אלה לא צריכים לשמש מחסום בפני התבוננות אמיצה בהיבט המשפטי, שעליו מופקד בג"ץ, על ההליך שננקט באחד הנושאים החשובים לעתיד ישראל, שאם לא יתערבו בו עתה - אי אפשר יהיה לשנותו בעתיד. אז המחיר יהיה בוודאי מחסום בלתי עביר, גם אם הוצגו פתרונות משפטיים תיאורטיים. כיום עוד אפשר לעצור ולדרוש מהממשלה והכנסת לחשוב פעם נוספת מה טוב למדינת ישראל ולתושביה בהווה ובעתיד.

דיון בבג"ץ בנושא מתווה הגז
אמיל סלמן

2. מתווה הגז - אותו הסכם שהממשלה מעגנת בהבטחה שלטונית חסרת תקדים ועוקפת חקיקה לחברות האנרגיה נובל אנרג'י ודלק וישראמקו של קובי מימון, ידידו של שר האוצר - לא עמד עד לרגע זה במבחן הבסיסי ביותר של פרוצדורה נאותה. הממשלה, הכנסת ובית המשפט נדרשים לאשר הסכם חסר תקדים בהיקפו הכלכלי ובמשמעויות התקדימיות שלו, מבלי שעד לרגע זה הונח בפניהם תחשיב כלכלי מפורט המסביר את מחיר המתווה ואת מחיר החלופות שלו. זאת בניגוד לכל פרויקט תשתיתי קטן בהרבה, שבו מוצגים תחשיבים אלה כבדרך שגרה.

3. מתווה הגז, אם בג״ץ יאשרו, מייצר בישראל מונופול פרטי, חסר תקדים בהיקפו ובעוצמתו, שיהיה פטור למשך עשור לפחות מכל פיקוח מחירים ומרוב הרגולציות (פטור משינויים מבניים, מיסויים ושינויים ביצוא). המתווה כובל את ידי הממשלה והכנסת למשך שנים ארוכות ובמידה רבה מרוקן את הדמוקרטיה מתוכן. חוזי מכירת גז שייחתמו בעשור הקרוב יהיו בעלי תוקף במשק לעשרות שנים נוספות, ושום תחרות לא תתפתח בשוק אספקת הגז הטבעי. אזרחי ישראל יכולים ללכת לקלפי עוד שנה, שנתיים, שלוש או עשר שנים, להחליף את הרכב הכנסת, הקואליציה, הממשלה והרגולטורים, אבל מונופול הגז יהיה מוגן מכל שינוי. הממשלה, בסיוע שומרי הסף שלה, יצרה סביב מונופול פרטי קיר אש, חפיר מים, כיפת מגן באחד התחומים האסטרטגיים והדינמיים ביותר במשק.

4. מתווה הגז יוצר א־סימטריה מוחלטת בין אזרחי ישראל, משלמי המסים, לבין המונופול הפרטי. ממשלת ישראל מתחייבת באמצעות חברת החשמל לרכוש גז, לטווחים ארוכים, במחירים כפולים ומשולשים מתמחור תחרותי של הגז וממחיר הגז ברוב המדינות המפיקות בעצמן גז - ועם זאת, היא נמנעת מפיקוח אפקטיבי ונותנת למונופול פטור מהגבלים עסקיים, כך שהמונופול קונה לעצמו זמן לשימור הרווחיות הבלתי סבירה שיש לו בישראל. במתווה אין שום סנקציות משמעותיות שבעזרתן אפשר יהיה לכפות על המונופול הבטחה של יתירות וגיבוי, ביטחון ואספקה סדירה של הגז. אזרחי המדינה יצטרכו להמתין שנים רבות לפני שיתברר שמתווה הגז לא יצר את מערכת הפקת הגז בעלת "שלושה שדות ושלושה צינורות", שתישאר בפועל רק במצגות של אגף התקציבים באוצר.

5. מחירי הנפט והגז, שקרסו בחצי השנה האחרונה בשיעורים חסרי תקדים, שינו לחלוטין את מפת האנרגיה העולמית ויצרו למדינות רבות בעולם הזדמנות כלכלית אדירה להוריד את עלות האנרגיה, לעבור לאנרגיות יעילות, מזהמות הרבה פחות וזולות יותר, ולהפנות משאבים גדולים יותר למטרות חברתיות. בישראל, לעומת זאת, כל זרועות הממשלה מתעלמות מהתפנית הדרמטית בשוק האנרגיה - צניחה של מחיר האנרגיה הנקייה ב-60%-70% בכל העולם. היתרונות המפוקפקים ממילא שהיו לכאורה במתווה הגז התאיינו בחודשים האחרונים, אבל הממשלה מבקשת לקבע הסכמים גרועים ויקרים במסגרת המתווה. דומה שהתהפכו היוצרות: הממשלה, שאמורה לייצג את האזרחים, נכנסה לנעליו של המונופול, והיא עושה כל שביכולתה כדי לקבע את תנאי השוק ההיסטוריים, הגרועים. זאת לעומת ממשלות אחרות בעולם, דוגמת הודו ופקיסטן, שמנצלות את השינויים בשוק כדי לפתוח חוזי גז שנחתמו לשנים עם ספקיות הגז שלהם ולהוריד את מחיריהם של החוזים ארוכי הטווח בעשרות אחוזים.

מה כולל סעיף היציבות במתווה הגז?
הממשלה מתחייבת לא לשנות את
נתח המדינה ברווחי הגז ) )GT
ולהתנגד להצעות חוק פרטיות
לשינויו. אם יאושר חוק סותר —
הממשלה תקדם הצעת חוק
משלה לביטולו
הממשלה מתחייבת לא לשנות את
הוראות מתווה הגז ולא ליזום שינוי
בפטורים מהסדר כובל שהעניקה
למונופול. הצעת חוק פרטית
שתסתור זאת — תיענה בהתנגדות
ממשלתית, לרבות הגשת הצעת
חוק נגדית
כל שינוי מהותי ברגולציה על הפקת
הגז "ייבחן בקפדנות"
מימוש המתווה יוכל להאריך
את תוקף הפטור מהסדר כובל
ל 15- שנה
תוקף התחייבות הממשלה יהיה
ל 10- שנים. הפרת הוראות המתווה
על ידי החברות לא תביא בהכרח
לביטול ההתחייבות

6. כדי לאשר את מתווה הגז הציגה הממשלה את סעיף 52, שעוקף את הממונה על ההגבלים העסקיים במקרה של שיקולים ביטחוניים ומדיניים. אולם קריסת מחירי הנפט והגז הקטינה דרמטית את ההיתכנות, את הכדאיות ואת הרווחיות של יצוא ממאגרי הגז של ישראל. חוות הדעת הביטחוניות והדיפלומטיות של זרועות הביטחון ומשרד החוץ, שראש הממשלה קיבל מהכפופים לו, תפורות וגזורות לטובת סעיף 52, ונהפכו ממפוקפקות במקרה הגרוע ללא רלוונטיות וללא עדכניות במקרה הטוב. בהיעדר יצוא, נשמטת הקרקע תחת השיקולים המדיניים. לעומת היצוא שנגוז ממשיכה הממשלה בחידלון המתמשך של אי־הגברת השימוש המקומי בגז - שימוש שהוא יתרון לתעשייה וברכה לאיכות האוויר משום שהוא יכול היה להחליף דלקים מזהמים.

7. ראש הממשלה נתניהו, שר האנרגיה יובל שטייניץ וחברות הדלק מקדמים בחצי השנה האחרונה את מתווה הגז באמצעות מערכת יחסי ציבור מבריקה, שהשתמשה בשתי סיסמאות קליטות וחזקות: ״מוציאים את הגז מהים״ ו״מאות מיליארדי שקלים יזרמו לתקציב המדינה ממסי ששיסנקי״. שתי הסיסמאות האלה היו במקור מוגזמות ומעוותות, ועכשיו הן בלתי רלוונטיות לחלוטין.

8. הגז זורם מזה שלוש שנים ממאגר תמר. הלקוחה העיקרית של תמר היא חברת החשמל, הקונה את הגז במחירים שהם כיום, ובעתיד הנראה לעין, מהגבוהים ביותר בארץ ואף גבוהים ממחיר הגז הנוכחי בעולם. אין שום צורך במתווה כדי שהגז הזה ימשיך לזרום. למעשה, המצב הפוך. המתווה רק פוגע באזרחי ישראל בהקשר של תמר, שכן הוא מרחיק את לוחות הזמנים הקבועים בחוק לפיתוח מאגרי הגז, חוסם את השוק לכניסת מאגרים מתחרים, מקבע את המחירים הגבוהים בסמוך למחירי השיא שלהם ומקדים את היצוא מבלי לדרוש בתמורה הנחת צינור נוסף שישפר את הביטחון האנרגטי, את היתירות או את האחסון. הגדלת קיבולת אספקת הגז מתמר בעקבות המתווה תלויה למעשה ברצונן הטוב של חברות הגז, ונובל אנרג'י כבר הצהירה שהיא תבצע רק פרויקטים שיהיו כדאיים כלכלית כתלות בחוזי יצוא. הגורם היחיד שייהנה בוודאות מלאה מהמתווה בהקשר של מאגר תמר הוא בעל השליטה בדלק, יצחק תשובה, והמנהלים של נובל אנרג׳י. ההנאה הזאת א־סימטרית ביסודה: המדינה נותנת הרבה, ואזרחי המדינה ימשיכו לשלם מחירי חשמל גבוהים ולנשום אוויר מזוהם מפחם ומסולר.

9. לפני חצי שנה שאל השר להגנת הסביבה אבי גבאי בישיבת הממשלה את ראש הממשלה, את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט ואת נציגי האוצר מדוע הממשלה צריכה לתת לחברות הגז פטור מרגולציה ומחקיקה על השקעות שביצעו בעבר בתמר. בעוד שבגין השקעות עתידיות אפשר להעלות על הדעת דרישה של המשקיע להבטחות מסוג זה, בפטור כזה על השקעה שכבר בוצעה אין שום היגיון כלכלי, מימוני ומשפטי. לנתניהו ולליכט לא היתה תשובה פרט ל״זה מה שהושג במשא ומתן״. במקצה השיפורים לתירוצים הסביר האוצר כי קיבוע המחירים הגבוהים נדרש כדי לבצע השקעות המשך בתמר (השקעות שכיום כדאיותן עבור נובל מוטלת בספק רב), אולם לא נשמע הסבר מדוע בעצם ניתנת "היציבות" על השקעות העבר.

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בדיון במתווה הגז במליאת בכנסת
אוליבייה פיטוסי

10. התוצאה של ״המשא ומתן״ עם חברות הגז משונה ביותר. כל הקלפים נמצאים בידיה של ממשלת ישראל: היא הרגולטורית, היא זאת שנותנת את הרישיונות (ויש ספק אם היזמים עמדו בתנאיהם) והיא הקונה הכמעט היחיד של הגז כרגע. מהצד השני נמצאת חברת גז אמריקאית, שכל עסקיה בעולם במשבר חמור ומקור החמצן והמזומנים העיקרי שלה הוא קידוח תמר ואיש העסקים הישראל יצחק תשובה שיש לו חובות כספיים גדולים - גם חובות גלויים בתוך החברות הציבוריות שלו וגם חובות סמויים מבנקים ישראליים וזרים בחברות הפרטיות שלו, שמחזיקות בחברות הציבוריות.

11. אחד הסעיפים המורכבים והברורים רק ליודעי ח״ן במתווה הגז אמור לאפשר למונופול לייצא את הגז לחו״ל במחירים הנמוכים דרמטית מהמחיר לחברת החשמל. במקור היה אמור חוק ששינסקי למנוע מהמונופול לעשות זאת באמצעות סעיף שקבע שהמיסוי על המונופול יתבצע לפי המחיר המקומי. המתווה יפטור את המונופול מהכלל הזה. המונופול צריך רק ״להציע״ ללקוח מקומי את הגז במחיר נמוך (בחוזים חדשים ובהסכמי הצמדה שאינם מתאימים לרוב צרכני הגז במדינה) ואז הוא פטור מסעיף זה. הוא יכול להמשיך למכור לחברת חשמל במחיר של 6 דולרים ולייצא לחו״ל בחצי מחיר. החוזה העיקרי, של חברת החשמל, נשאר כבול למונופול ל–13 השנים הבאות במחירים מאמירים עד 2020 שבה, כך מקווה חברת החשמל, היא תשיג את החזרת המחירים לרמה של 5 דולרים המשולמת כיום בידי רוב מתחריה (יצרני החשמל הפרטיים).

12. כדי לשכנע את הציבור, את הח"כים ועכשיו את בג״ץ בכדאיות כל הוויתורים, הנסיגות והמתנות שמחלקת המדינה למונופול הגז חזרו ראש הממשלה, שר האנרגיה ומנהלי חברות האנרגיה במסיבות עיתונאים, בהודעות לעיתונות ובמודעות פרסום שהרעיפו על כלי התקשורת שמשתפים עמם פעולה על התחזית שישראל תקבל מאות מיליארדים ממסי ששינסקי בעשורים הקרובים. כדאי לשים לב שאגף התקציבים במשרד האוצר ובנק ישראל מסרבים באופן שיטתי לפרסם כל תחשיב מדויק לתקבולים ממסי ששינסקי. מחישובים פנימים של הממשלה שהגיעו לידינו עולה כי בהיוון מלא ובהנחה שמחירי הגז יישארו ברמה של 4.5 דולרים, סך תקבולי המדינה מתמר יהיו כ-20-15 מיליארד דולר על פני כל שנות חיי המאגר.

13. במשרד האוצר יודעים היטב מדוע הם מסרבים לפרסם תחשיב כזה: משום שהסיכוי שמסי ששינסקי יגיעו למאות מיליארדי שקלים הוא אפסי. תחזית עדכנית ומדויקת, שתביא בחשבון את קריסת מחירי הגז, את ההוצאות הרבות שמותר ליזמים לזקוף בשנים הקרובות (והפטור ממס ששינסקי שניתן על סכומים הכפולים כמעט מההשקעות בפועל), תעלה שהתקבולים בעשור הקרוב יסתכמו במיליארדי דולרים בודדים. למעשה, חישובים אלה מראים שבאוצר יודעים את האמת ומודעים לכך שהמשמעות האמיתית של מסי ששינסקי משתווה בערך לשווי המס שמתקבל משינוי המע"מ ב-0.5%-1% - ולמעשה גם מס זה יגיע בפועל מתוך חשבונות החשמל שישלמו אזרחי ישראל. גם אם יהיה יצוא של גז במחירים נמוכים, תרגילי המסוי שהוכנסו כסוס טרויאני לתוך חוק ששינסקי ומקצה השיפורים במתווה יבטיחו כי הכנסות המס מיצוא הגז לא יהיו משמעותיות - אם בכלל יהיו.

הפגנה נגד מתווה הגז
תומר אפלבאום

14. חברות הדלק יודעות היטב את המספרים האמיתיים המעודכנים וגם את ההוצאות הרבות שהן מתכוונות לזקוף בשנים הקרובות בחשבונאות שהן יציגו למס הכנסה ולמשרד האוצר. הן לא ימתינו יחד עם שאר אזרחי ישראל לתקבולי ששינסקי. כבר בשנה הבאה יכריזו יזמי הקידוחים שמאחר שהם החזירו את כל ההשקעות שלהן בקידוח תמר, הם יתחילו למשוך מתוך הקידוחים את תמלוגי העל שנקבעו בתשקיפים שפורסמו בעבר. לא מן הנמנע שבעתיד נגלה שני סוגים של חשבונאות גז בישראל: סוג אחד יראה שהחברות החזירו כבר את כל ההשקעות שלהן, ולכן בעלי השליטה בהן יכולים למשוך תמלוגי על במאות מיליוני שקלים בשנה (שמהם לא ייהנו בעלי יחידות ההשתפות או הציבור); והסוג השני יהיה הדו"חות (החסויים) למס הכנסה, שם הן ידרשו ניכויים רבים של הוצאות שונות כדי לדחות לעתיד הרחוק יותר ויותר את תשלומי מסי ששינסקי, כלומר בפועל לבטל לחלוטין חלק ניכר מתמלוגי ששינסקי שהציבור ממתין להם בקוצר רוח.

15. מתווה הגז פוגע לא רק בביטחון האנרגטי של ישראל, אלא גם מנציח תמריצים שליליים הפוגעים פגיעה ממשית בבריאות הציבור ובמבנה משק האנרגיה. המתווה מנציח מכירה של גז במחירים כפולים מרמתם העולמית, מה שלא רק מגלגל עלויות כבדות על הציבור והתעשייה, אלא גם דוחף את חברת החשמל להמשיך להישען על פחם - מקור אנרגיה יקר ומזהם שיוצר עוד ועוד תחלואה בכל רחבי הארץ. מחיר הפחם קרס בשנה האחרונה לרמות שפל היסטוריות. אלמלא החוזים היקרים ומתווה הגז המקבע את המחירים הגבוהים ואת חוסר היצירות במערכת הגז, היתה חברת החשמל יכולה להסב חלק ניכר מהייצור לגז נקי. אבל מחיר הגז הגבוה הופך את אותו ללא כדאי בהשוואה לפחם, ולכן החברה ממשיכה לייצר 55% מהחשמל מפחם, בעוד טורבינות גז רבות מנוצלות בחברת חשמל רק בחצי כוח (ואף למטה מכך) בחלקים ניכרים בכל שנה.

16. ברוב בירות העולם, לא רק במדינות המתקדמות ביותר, אפשר לראות את האוטובוסים השקטים והנקים המונעים בגז טבעי. רק לא בישראל. חמש שנים לאחר תגליות הגז הגדולות ממשיכים כל האוטובוסים בישראל להישען על דלקים יקרים ומזהמים, אזרחי ישראל ימשיכו לנשום פיח בגלל החידלון בפיתוח הסבת התחבורה לדלקים נקיים, כגון גז וחשמל. הממשלה מתעלמת משיקולים של תחבורה ציבורית נקייה וזולה וממוקדת רק בקידום מתווה המגן על האינטרסים של מונופול פרטי.

17. מבנה הכלכלה הפוליטית הריכוזית בישראל משתיק את רוב הקולות המקצועיים שאמורים היו להרים קול. בראש התאחדות התעשיינים עומד אדם שיחד עם יו״ר ההסתדרות לשעבר הקים חברה פרטית, שקיבלה זכות להיות משווקת של מונופול הגז. היועץ המשפטי של התאחדות התעשיינים הוא גם היועץ המשפטי של חברות הגז. התאחדות התעשיינים לא פעלה כדי להוריד את מחיר הגז שמשלמים המפעלים, אלא כדי לקדם את אינטרס מונופול הגז. חלק גדול מכלי התקשורת בישראל קשורים או תלויים במימון ופרסום של הקבוצות העסקיות והבנקים המממנים את חברות הגז.

18. בארה״ב גדלה ב-30 השנים האחרונות יותר ויותר השפעתם של תאגידי הענק והמיליארדרים על מערכת המשפט בכלל ועל בית המשפט העליון בפרט. השיא הסמלי התרחש לפני חמש שנים בהחלטה של העליון ברוב של חמישה נגד ארבעה שופטים לאפשר לחברות ענק ולמיליארדרים לתרום סכומי כסף בלתי מוגבלים לפוליטיקאים באמצעות מנגנון הקרוי Super PAC. העמותות האלה אמורות להיות נפרדות מהפוליטיקאים, אבל בפועל הן שולטות ברובם. כמעט כל הפוליטיקאים מימין ומשמאל ורוב המשפטנים והאינטלקטואלים בארה״ב סבורים שהכסף בפוליטיקה השחית ומשחית את הדמוקרטיה האמריקאית. ישראל עברה בעשור האחרון תהליכים דומים לאלה שהתרחשו בארה"ב. המחאה החברתית וחוק הריכוזיות עצרו אותם ב-2013-2011, אבל מאז הבחירות האחרונות חזרנו לתוואי המסוכן. ההחלטה של בג״ץ בימים הקרובים לא עוסקת רק בשאלה אם יקום בישראל מונופול פרטי, בתהליך ובמבנה לא דמוקרטי, אלא אם אנחנו מסתכנים באימוץ המודל האמריקאי. יש רגע שבו הכסף הגדול מרעיל את כל מערכות השלטון, את המוסדות הדמוקרטיים, עד שכבר אי אפשר לנקות את הגוף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#