ההזדמנות ההיסטורית של נתניהו, כחלון, הרצוג ולפיד - השבוע/ גיא רולניק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההזדמנות ההיסטורית של נתניהו, כחלון, הרצוג ולפיד

פירוק פועלומי והורדת מחירי הדיור הם המהלכים הכי אסטרטגיים וחברתיים שאפשר להוביל כיום

179תגובות

זה קרה ביום העצמאות 2011, כמה שבועות לאחר ששתי קבוצות זכו במכרז שהוביל שר התקשורת דאז, משה כחלון, להכנסת תחרות בשוק הסלולר. כחלון נפגש עם אחד האנשים שעמם נהג להתייעץ בסוגיה, וזה האחרון סיפר לו כי גזירת הסרטים והשקת בקבוקי השמפניה במסיבת העיתונאים שקיים לרגל הכנסת התחרות לענף היו מוקדמות.

היועץ שירטט בפני כחלון את מבנה שוק ההון הישראלי הריכוזי: הקשרים הגלויים והתת־קרקעיים בין הבנקאים, הפירמידות ששולטות במונופולים וכל עורכי הדין, רואי החשבון, הלוביסטים, בעלי העיתונים והמאכערים שמגינים עליהם בחגורת שומן עבה ואלימה. במרכזה: שני הבנקים ושלוש חברות הביטוח הגדולות, ששולטים ללא גבולות בשוק המימון הישראלי.

״הזוכים במכרז״, סיפר לו היועץ, ״נתקלים בקשיים אדירים להרים את המימון ולהקים את החברות שלהן. גרוע מזה - אף גורם במגזר העסקי לא רוצה להתקרב אליהם. הם קיבלו איתות מכל כיוון כי ׳המועדון הפיננסי' לא רוצה שתהיה תחרות בשוק הסלולר ושצריך להרוג את היזמים החדשים בסלולר״.

כחלון הופתע: הרי הבנקים אמורים לחפש הזדמנויות עסקיות חדשות - יזמים שרוצים ליטול הלוואות כדי להקים עסקים חדשים.

זה המצב בשוק תחרותי ופתוח, הסביר לו בן שיחו, אבל בשוק המימון הריכוזי הישראלי יש חוקים אחרים לחלוטין: בשנים האחרונות העמידו הבנקים וחברות הביטוח הלוואות בעשרות מיליארדי שקלים לחברות הסלולר ולפירמידות ששלטו בהן.

אי־פי

הדבר האחרון שהבנקים רוצים הוא שחקנים חדשים, שייכנסו לשוק הסלולר ויתחרו בלקוחות הקיימים הגדולים שלהם. מערכת בנקאות ריכוזית מהווה חפיר סביב הלקוחות הגדולים שלה ומגינה עליהם מפני תחרות. מי שירצה להקים עסק חדש, צעיר, שיתחרה בענקים הקיימים, לא ימצא אף גורם גדול ורציני שיהיה מוכן להעמיד לו אשראי.

לכחלון נפל האסימון: יזמים ואנשי עסקים רוצים שוק חופשי ותחרות רק כשהם מקימים חברות וחודרים לשווקים. ברגע שהם מצליחים, מתבססים ותופסים נתחי שוק גדולים, הם עסוקים רק בדבר אחד: חנק תחרות ורדיפת רגולטורים ויזמים פוליטיים שמנסים לשנות את מבנה השוק.

מה עושים, שאל כחלון. ״זה הרגע לערב את נגיד בנק ישראל", ענה לו בן שיחו. "לפני שנתיים הוא למד על בשרו כיצד עובד המועדון הפיננסי הריכוזי כאשר נתקל בנחת ידה של כנופיית דנקנר - כשניסה להדיח את יו״ר בנק הפועלים המושחת. הוא ראה כיצד צמרת עולם העסקים והעיתונות נעמדת מאחורי הבנקאי המושחת ובן דודו, ששלט אז בנתח עצום מהמשק".

ההמשך ידוע: המחאה החברתית אילצה את הממשלה להודות בתופעת הריכוזיות, יזמים חדשים נכנסו לשוק התקשורת, שוק הסלולר נפתח לתחרות, מחיריהן של חבילות התקשורת החלו לרדת במהירות, הפירמידות הממונפות של הטייקונים החלו לקרוס, הרגולטורים שנמנעו במשך שנים מלגעת במונופולים הגדולים במשק החלו לפעול, ויוקר המחיה נהפך לנושא מרכזי בשיח הציבורי. ביטוחי בריאות פרטיים, מזון, אנרגיה, שוק הרכב, שוק ההון - רפורמות שלפני שבירת מועדון הריכוזיות נראו בלתי אפשרויות, מחוץ למתחם הפעולה הרגולטורי, החלו להתניע, לזוז או לפחות להיכנס לשיח הציבורי.

הממונה על שוק ההון והביטוח, דורית סלינגר
אמיל סלמן

השבוע הגיע המומנטום הזה לשיא חדש, כאשר כ-280 אלף איש נתנו לכחלון מספיק קולות, גיבוי ולגיטימציה להיות שר האוצר הראשון בעשור האחרון שמעז לדבר על פירוק המפלצות הבנקאיות הענקיות: ״עבירה״ גוררת ״עבירה״ - מה שהחל כמאבק בריכוזיות, התגלגל לרפורמה היסטורית בסלולר ונהפך לפתע להזדמנות פוליטית חסרת תקדים למבנה חדשה לשוק הבנקאות ובהמשך לשוק הביטוח.

במקביל החלו גם גלגלי מערכת החוק לזוז, והפוליטיקאים, הבנקאים והטייקונים המושחתים החלו לצעוד לחדרי החקירות. חגורת השומן של המאכערים ובעלי כלי התקשורת שהגנו עליהם החלה להתפורר, ובדצמבר 2013 ניחתה מכה נוספת קשה על מועדון הריכוזיות - יו״ר הבנק המושחת נשלח לכלא, בן דודו סולק מאי.די.בי, וחצי שנה לאחר מכן הורשע ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, חביב הטייקונים.

להמוני עם ישראל שהצביעו לכחלון או נחשפו בשבועות האחרונים להכרזותיו על פירוק מערכת הבנקאות היעד נראה מובן מאליו לאחר הטיפול בשוק סלולר והעלאת נושא הריכוזיות לראש סדר היום הכלכלי. אבל לאמיתו של דבר מדובר בהתפתחות מדהימה, כמעט הזויה.

הבנקים בכל העולם נהפכו בשנים האחרונות למפלצות ענק, שמאלפות רגולטורים ולועסות פוליטיקאים. הדבר בולט במיוחד בארה"ב, שם אפילו המשבר הפיננסי של 2008, הגרוע ב–70 השנים האחרונות, לא הצליח לייצר אווירה ציבורית שתדחוף פוליטיקאים ורגולטורים להימלט מהשבי של הבנקאים רבי העוצמה. הם ממשיכים לשלוט בעם באמצעות כספו של העם. לפני שש שנים, בעיצומו של המשבר הפיננסי, אמר לי נגיד בנק ישראל דאז, פרופ' סטנלי פישר, שהוא נדהם מכך שגם אחרי המשבר הענק הבנקאים בוול סטריט עדיין שולטים בפוליטיקאים בוושינגטון.

עופר וקנין

וכאן טמונה ההזדמנות ההיסטורית: ישראל יכולה להיות המדינה המפותחת היחידה בעולם שבו תהליך נחוש של חיסול מבנה ריכוזי וביעורו של קפיטליזם המקורבים מתחיל בפירמידות, עובר בתקשורת ודוהר לבנקאות ולחיסכון לטווח ארוך.

אם לצדו של כחלון תעמוד חבורה נחושה של פוליטיקאים, רגולטורים ופעילים חברתיים מונחת לפתחנו הזדמנות כפולה: להוריד את העלות של ״המס הפיננסי״ בישראל מ–100 מיליארד שקל ב–10%, ב–20% ואולי גם ב–30% - חיסכון גדול פי חמישה מהרפורמה בסלולר - ומה שיותר חשוב: לפרק את המבנה הריכוזי של המערכת הפיננסית, שמחליש את הדמוקרטיה ומעוות את הקצאת האשראי במשק, כשהכסף הולך לקומץ חברות ענק ומונופולים במקום להשקעות ולמימון של אלפי חברות קטנות ובינוניות.

בהיבטים מסוימים הקרב על פירוק הדואופול של פועלומי ובנייה מחדש של שוק החיסכון ארוך הטווח בענף הביטוח צפוי להיות קל הרבה יותר מהקרבות הקודמים, ובהיבטים אחרים קשה כפליים, כמעט בלתי אפשרי במובנים רבים.

הקרב צריך להיות קל הרבה יותר משום שיהיה קשה לעשות לו דה־לגיטימציה כפי שהטייקונים וידידיהם בעיתונות ניסו לעשות למאבק למען פירוק הריכוזיות והפירמידות והכנסת התחרות בסלולר ב–2007–2012. הסיכוי שנראה עיתונאים ורגולטורים טוענים שאין בעיית ריכוזיות במשק, שזה ״פופוליזם״ או שכחלון הזוי, כפי שעשו באותן שנים, הוא קלוש. הם למדו את הלקח ויחששו שהציבור יבין שהם משרתים אינטרסים זרים.

הקרב צריך להיות קל הרבה יותר, כי ראש הממשלה יהיה חייב לתת גיבוי טוטאלי לכחלון. רק לפני שנה הודה נתניהו הודה בראיון 
לMarkerweek - שקיימת תופעה של ריכוזיות מסוכנת במערכת הבנקאות ואף תיאר את אחד הסימפטומים המסוכנים ביותר: בנקאות המקורבים - מנהלי הבנקים נותנים אשראי לחברים שלהם. לאיש העסקים אליעזר פישמן לא היה סיכוי לקבל ולגלגל במשך שנים אשראי של יותר מ–4 מיליארד בחברות הפרטיות שלו, אלמלא שלט בעיתון "גלובס" והחזיק חבילת מניות ב"ידיעות אחרונות". מחיקות הענק של מיליארדים שביצעו הבנקים בשנים האחרונות כנגד חובותיהם של פישמן, דנקנר ודומיהם הם הסימפטום הבולט ביותר למה שהתרחש במערכת הבנקאות בשנים האחרונות.

אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר
עופר וקנין

הקרב יהיה יותר קל משום שמחסום הפחד מפני המועדון של הריכוזיות ירד דרמטית בשנתיים האחרונות: אם לפני חמש שנים הרגולטורים העדיפו לשרת בעיקר את הסדר הקיים והטייקונים מתוך חשש מנקמתם וציפייה לקבל ג׳ובים בפירמידות, במונופולים ובמשרדי עורכי הדין שלהם עם משכורות של מיליוני שקלים בשנה, הרי שעכשיו יש סיכוי שנראה דור חדש של רגולטורים שרוצים לעשות את הדבר הנכון.

עם כניסתו למשרד האוצר כחלון יפגוש את דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח, שמחכה לרגע שתקבל גיבוי פוליטי כדי להסתער על חברות הביטוח, לפרק את גרעיני השליטה שלהן המאפשרים לקומץ טייקונים וילדיהם היורשים לשלוט במאות מיליארדי של כספי ציבור, ולפתוח את השוק הענק של ביטוחי המנהלים הוותיקים לתחרות באמצעות ניוד כספים כדי להוריד את העמלות השערורייתיות המגיעות ל–2.5% בשנה - פי שלושה מהעמלות בקופות הגמל.

כחלון יפגוש במשרד גם את ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, שניצל את החודשיים שבהם התפוגג יאיר לפיד ממשרד האוצר כדי ללמוד את שוק הבנקאות בהמתנה לאפשרות שכחלון יגיע ויתניע את הרפורמה הקשה.

בניגוד לרפורמה בריכוזיות ובסלולר, שזכו בכנסת לעניין אפסי בשנים הראשונות שבהן החלו להתגלגל, הפעם הלבבות הוכשרו היטב: בכנסת יש שורה של ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה שנחשפו לתופעת הריכוזיות במערכת הבנקאות. יותר מ-70 ח"כים הצביעו בסוף 2013 בעד חוק הריכוזיות, ורבים מהם יכהנו גם בכנסת הבאה ועשויים להירתם למאבק.

אך זה יהיה קשה שבעתיים מהמאבק בריכוזיות ובשוק הסלולר כי עסקינן בבנקים. ובבנקים, בניגוד לחברות סלולר ופירמידות, יש שני חסמים ענקיים שיעמדו בדרכו של צוות כחלון: בנק ישראל, שבמשך עשרות שנים עמד אדיש מול הריכוזיות במערכת הבנקאות ואף טיפח אותה במשך תקופות שונות; והקאסטה הענקית של 10,000 המנהלים בבנקים הנהנים משכר בעלות של 40–100 אלף שקל בחודש ויזכו לגיבוי של שאר הוועדים במונופולים.

זה יהיה קשה כפליים כי הכנסת תחרות למערכת הבנקאות מול פועלומי השולט ב-800 מיליארד שקל של כספי ציבור, בחברות כרטיסי האשראי הענקיות, בבנקים למשכנתאות ובכל מערכי ההפצה העיקריים בשוק ההון תדרוש יצירתיות אדירה, נחישות, סבלנות ברזל ובעיקר תיאום בין שורה ארוכה של רגולטורים.

קרבות אגו, טריטוריה וכבוד בין הרגולטורים עלולים לשמש כלי בידי הבנקאים, חברות הביטוח ומקורביהם כדי למסמס, לדחות ולהרוג את הרפורמה - בתקווה שהממשלה תיפול או שהפריץ ימות. במקרה כזה יעמוד בפני כחלון הפיתוי לערוך רפורמת־בלוף בתיאום עם הבנקים, שתאפשר לו להציג ״הישג״ ציבורי, בעוד שהמבנה של המערכת לא ייצר לחץ קבוע לתחרות, ביזור והורדת עלויות.

זה יהיה קשה כפליים משום שלבנקים יש תקציבים אינסופיים לשכירת פרופסורים לכלכלה ולמימון מהארץ ומבעולם. צפו לשמוע בחודשים הקרובים חוות דעת של כלכלנים עתירי מוניטין, שתמורת מיליוני שקלים או דולרים ינפקו חוות דעת הקובעות כי מערכת הבנקאות בישראל תחרותית, יעילה, רזה, הוגנת ומיטיבה. צפו לסדרות ראיונות של ״מומחים״ שיסבירו שהבנקים בישראל ״חסונים״ ו״יציבים״ ואסור להתעסק אתם, כי הם עלולים לקרוס ולקחת אתם למטה את כל המשק.

לכאורה, יש מכשול נוסף: כחלון הבטיח לא רק לפרק את פועלומי, אלא גם לחתוך את מחירי הנדל״ן. כך שהבנקים עומדים בפני שני איומים: גם הגברת התחרות שתפגע ברווחיות שלהם וגם ירידת מחירי הנדל״ן שתגרום להם הפסדים של מיליארדים.

למעשה, זאת הזדמנות כפולה: כחלון צריך להודיע מיד כי היעד של פירוק מערכת הבנקאות והורדת מחירי הדיור הוא יעד־על אסטרטגי של המדינה לטובת הורדת יוקר המחיה, חיזוק המגזר העסקי ושיפור הקצאת ההון במשק.

לפיכך, המדינה מחויבת להוביל הנפקות זכויות בבנקים שבהן ישתתפו בעלי המניות הנוכחיים. במידה שהם לא ישתתפו, המדינה מחויבת להזרים כל סכום שיידרש לחיזוק ההון העצמי של הבנקים כדי להכינם לתחרות ולהורדת מחירי הנדל״ן.

רוב הרגולטורים בעולם נכשלו בשנים האחרונות בהובלת רפורמות משמעותיות במערכת הפיננסית שנהפכה לגדולה מכדי ליפול, גדולה מכדי להיתבע ולהיחקר פלילית וגדולה מכדי שאפשר יהיה לפקח עליה. בישראל, שהובילה את העולם המערבי עם חוק הריכוזיות לפני שנתיים, יש עכשיו הזדמנות להוביל גם ברפורמה במערכת הפיננסית.

לכחלון יש יתרון גדול בהובלת הרפורמה בבנקים על פני קודמו: הוא אינו יהיר, הוא נוהג להקשיב לכל הכלכלנים והוא מבין שהציבור רוצה לראות ממנו רק תוצאות - טפל בבנקים, הורד את מחירי הדיור. אם הוא רוצה לקבל את גיבויו המלא של בנימין נתניהו, טוב יעשה אם יכריז שאין לו כוונה, רצון או יכולת להיות ראש ממשלה. הוא בא כדי לשרת את הציבור ולא כדי לקבל מקפצה לג׳וב הבא.

הקמפיין של כחלון על פירוק פועלומי אילץ בחודשיים האחרונים גם את המחנה הציוני ויש עתיד למהר ולהכין מצעים המציעים להכניס תחרות בבנקים. זה יהיה המבחן של יצחק הרצוג, פרופ' מנואל טרכטנברג ולפיד: תפקידם יהיה לאגף את כחלון ולדרוש ממנו, כמו אופוזיציה לוחמת, לאמץ רפורמות מרחיקות לכת ואגרסיביות יותר מאלה שהוא יציג. הם לא יוכלו להסביר התנהגות אחרת לבוחריהם - הרי בתחום פירוק המונופולים הבנקאיים ומחירי הדיור נוצרה במערכת הבחירות הזאת, לראשונה בהיסטוריה, תמימות דעים בין כל המפלגות.

פירוק פועלומי והורדת מחירי הדיור הם שני המהלכים הכי אסטרטגיים וחברתיים שאפשר להוביל כיום: פירוק פועלומי יחזק את המאמצים לטיפול בקפיטליזם המקורבים, יחזק את המגזר העסקי ויסייע בביצוע רפורמות בכל ענפי המשק המרכזיים - גז, מזון, רכב, ביטוח ובריאות. הורדת מחירי הנדל״ן תעצור את עבודתה של המכונה המרושעת ביותר בישראל להעברת עושר מהשכבות החלשות אל המחוברים והחזקים.

עמידה נחושה של כחלון מול הבנקים ומול כל קבוצות האינטרס שרוצות במחירי נדל״ן גבוהים תיתן רוח גבית גם לרפורמות מול מיליציות המיסוי במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי, שיקום מערכת הבריאות וטיפול בעוני וברשתות ההגנה החברתיות באמצעות שיקום השירות הציבורי.

ולא נשכח את הגז: כחלון חייב להראות נחישות יוצאת דופן בחזית הזאת. כל מערכת הבחירות רדפו אותו השמועות על יחסיו הקרובים עם ברוני הגז יצחק תשובה וקובי מימון. הוא ייבחן כאן בשבע עיניים על ידי כל הח"כים מהאופוזיציה, על ידי העיתונות ועל ידי כל התנועות החברתיות החדשות שקמו בשנים האחרונות. אם הוא יגמגם או יפשל כאן, המסר לבנקים, לחברות הביטוח ולכל המחוברים הנהנים ממחירי הדיור הגבוהים יהיה ברור: הוא סחיט ולחיץ.

לפני שנה פגש כחלון בארה"ב חבר נעורים, שעזב את ישראל לפני שנים ארוכות. הם שקעו בשיחה, ואז כחלון פלט בייאוש שמצבו של הדור הצעיר בישראל הולך ומידרדר, רבים מהם לא רואים תקווה והכישרוניים מחפשים את עתידם בחו״ל: קפיטליזם המקורבים הכה שורש בכל מקום, אם אתה לא שייך למועדנים, לקליקות או למשפחות הנכונות הקושי להתקדם עצום, מחירי הנדל״ן הורגים אותך. כחלון, לא מגלומן, לא פנטזיונר, היה רחוק מלהיות משוכנע אז שיש לו סיכוי להיות שר אוצר בראש מפלגה עצמאית.

מר כחלון, המפתחות בידיך. הציבור נתן לך גיבוי, אתה נמדד רק על דבר אחד, זה רק בידיים שלך. אתה צריך לתת לצעירים האלה, גם השמאלנים, גם הימנים, גם אלה שמיואשים לחלוטין מהאופק המדיני, מהאלימות ומהגזענות, תקווה חדשה. הם יהיו מוכנים לחכות, הם יהיו מוכנים להמתין בסבלנות זמן רב - אבל הם רוצים לראות כבר בשבוע הבא שאתה נותן כוח לחלשים, לבלתי מחוברים, לכל אלה שאתה מזדהה אתם רגשית ותרבותית, יותר מכל פוליטיקאי אחר שהגיע לעמדת שר האוצר זה שנים ארוכות מאוד.

מה לדעתכם צריך כחלון לעשות במשרד האוצר? הגיבו ושתפו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#