על מי מאיימות חברות הסלולר בקריסה?

הסיבה האמיתית לירידות החדות במניות פרטנר וסלקום והחולשה במניות בזק

גיא רולניק
גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים42
גיא רולניק
גיא רולניק

ניירות הערך של פרטנר ו כרו השבוע תחתיות חדשות בבורסה כאשר מייקל גולן, הבוס של , הכריז על מתקפה תחרותית נוספת - הפעם בשוק הלקוחות העסקיים.

הסיבה האמיתית לירידות החדות במניות פרטנר וסלקום והחולשה במניות בזק, המחזיקה בפלאפון, אינה המבצע האחרון של גולן טלקום, אלא הערכות המשקיעים שהרגולטור הישראלי לא ייכנע בחודשים הקרובים ללחצים מצד טייקוני הסלולר לאפשר בענף מיזוגים שמטרתם להוריד את רמת התחרות בענף - שנהפך בשנה האחרונה למודל לאחד השווקים היחידים בישראל שבו דינמיקה תחרותית מייצרת ערך עצום ללקוחות ולציבור.

את הלחץ של טייקוני הסלולר על הרגולטור אפשר היה לראות בשבועות האחרונים בכתבות בעיתונים, ״המזהירות״ את קוראיהם מקריסה של אחת מחברות הסלולר שלא תוכל לפרוע את חובותיה. המסר שמועבר בכתבות האלה כאקסיומה מובנת מאליה היא שתפקיד הרגולטור הוא לוודא שהחברות בענפים בפיקוחו פורעות את חובותיהן במלואם.

מיכאל גולן
מיכאל גולן במשרדי גולן טלקום בתל אביבצילום: אייל טואג

זאת כמובן הטעיה מכוונת, שנועדה לשרת את חברות הסלולר ולבלבל את הציבור. ראשית, הדבר המדהים ביותר ברפורמה בשוק הסלולר הוא שגם לאחר שנפלו התעריפים בשיעור של עד 90%, כל חברות הסלולר ממשיכות לייצר תזרימי מזומנים חופשיים של מאות מיליוני שקלים בשנה.

שנית, החובות הענקיים של חברות הסלולר כלל אינם נובעים מפעילותן השוטפת או מהשקעות שנדרשו לבצע בתשתיות שלהן, אלא כולם תולדה של העידן שבו הן נשלטות על ידי פירמידות ממונפות, צמאות מזומנים, שחלבו מהן את כל הונן העצמי ותזרימי המזומנים בדיווידנדים חריגים, שהשאירו את החברות עתירות הלוואות ופגיעות.

שלישית, תפקיד הרגולציה הוא ליצור דינמיקה תחרותית בענף, ולא לדאוג לרווחיות או להחזר החובות של השחקנים הקיימים, בוודאי שלא הגדולים והחזקים, ששלטו בשוק במשך עשור כקרטל שגבה תעריפים הגבוהים עד פי עשרה מהתעריפים הנוכחיים.

האיום בהפסדים שייגרמו למשקיעים במניות ובאג"ח בבורסה הוא כלי נשק חדש יחסית בארסנל של מונופולים, קרטלים וקבוצות אינטרס נגד רפורמות שמובילות לתחרות או שכופות התייעלות לטובת צרכנים או משלמי מסים.

הכלי הזה נהפך לאפקטיבי יותר בשנים האחרונות, בעקבות העברת הפנסיות של הציבור לשוק ההון בגיוסי הון של קרטלים ומונופולים רבים בשוק האג״ח, המניות ויחידות ההשתתפות. באחרונה אפשר לראות אותו גם בשוק הגז, שם משתמש המונופול, לפי הצורך, ב״משקיעים מהציבור״ כטיעון נוסף לכך שאסור לפתוח את השוק לתחרות, או להטיל פיקוח על המחיר שבו נמכר הגז לחברת החשמל.

גם בשוק הנדל״ן צפויה מערכת דומה בשנים הקרובות. ביום שבו יופיע הפוליטיקאי שיהיה נחוש באמת להוריד את מחירי הנדל״ן בחזרה לרמתם לפני חמש שנים, ישתמשו כל קבוצות האינטרס בענף בטיעון שלפיו ירידת המחירים תביא ״להתמוטטות בנקים״; או במקרה שהרגולטור יתיר לבנקים לקחת את המשכנתאות, לאג״ח אותן ולמכור אותן למשקיעים המוסדיים - הם ישתמשו בטיעון שירידת מחירי הנדל״ן תגרום הפסדים לתיקי הפנסיה של הציבור.

כמו תמיד, הפתרון הוא רגולטורים חזקים ועצמאיים שיודעים לתקשר לציבור הרחב את חשיבות הרגולציה ככלי ליצירת תחרות והגנה על חוסכים, משלמי מסים וצרכנים. בעשור האחרון, ככל שהרגולציה בישראל נהפכה לקריטית יותר בהשפעה על רווחיות חברות הענק, כך למדו האחרונות לשבות, לנטרל, לשחד ולבלבל את הרגולטורים.

המפקחת סלינגר, מעריכה מאד את עבודתו של מיזן
דורית סלינגרצילום: אמיל סלמן

מאז המחאה החברתית ומסקנות ועדת הריכוזיות חל שינוי בתחום הזה. לפני חודש ראינו אותו בהחלטה האמיצה של הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, לצאת נגד מונופול הגז למרות הסיכון האישי והמקצועי הכרוך בכך. השבוע הצטרפה למועדון הקטן של הרגולטורים שנחושים לשנות את כללי המשחק לטובת הציבור הרחב והמפוזר, הממונה על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר, , פרופ' עודד שריג, למנכ״ל חברת הביטוח מגדל לאחר שהעניק לשלמה אליהו היתר שליטה בחברה. המהלך של סלינגר תקדימי וחשוב, משום שזאת הפעם הראשונה שבה רגולטור בכיר יוצא נגד תופעת ״הדלת המסתובבת״ - מעבר רגולטורים לחברות שעליהן פיקחו - שהיא אחת הדרכים העיקריות להשחתה ולהחלשה של הרגולציה בישראל.

לכאורה, מדובר בהחלטה טכנית ונקודתית. בפועל מדובר בתקדים חשוב ובסיגנל דרמטי לשוק - שהראשונה להיפגע ממנו תהיה סלינגר עצמה כאשר תסיים את תפקידה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker