10 סיבות לכך שהמפכ"ל היה צריך ללכת הביתה מזמן - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

10 סיבות לכך שהמפכ"ל היה צריך ללכת הביתה מזמן

בשבוע האחרון נמתחה ביקורת על מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו והיו מי שאף קראו לו ללכת הביתה - לאחר המחדל באירוע החטיפה ■ דנינו לא צריך ללכת הביתה בגלל פרשת החטיפה, אלא בגלל סיבות אחרות

255תגובות

בשבוע האחרון נמתחה ביקורת על מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, והיו מי שאף קראו לו ללכת הביתה. הסיבה: מוקד 100 של המשטרה לא ביצע את תפקידו כשקיבל את שיחת החירום מאחד משלושת החטופים, מה שעיכב את תחילת החיפושים בחמש שעות. בנוסף התברר כי דנינו כלל לא היה בארץ בעת האירוע וחזר לישראל רק לאחר שלושה ימים.

האמנם מוצדק לדרוש את ראשו של דנינו בגלל טעות של המוקד? האם מישהו מאמין שנוכחותו של דנינו בישראל באותן 72 השעות הראשונות היתה מסייעת לאיתור החטופים? כנראה שהתשובה לשתי השאלות היא לא. ולכן, דנינו לא צריך ללכת הביתה בגלל פרשת החטיפה.

כלומר, לא רק בגללה. דנינו כבר היה צריך ללכת הביתה מזמן. אלא שבמקום ללכת, בתחילת השנה הודיע השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', שדנינו הוא "מוביל דרך" והאריך את כהונתו בשנה - עד מאי 2015. זה אותו השר ששינה בימים האחרונים פעמיים את הגרסאות שלו לגבי הכשל בתפקוד המשטרה בעניין החטופים: עם נחיתתו של דנינו בישראל הוא סיפק לו מטרייה מיניסטריאלית ואמר שאין מה למהר להסיק מסקנות ושבדיקה תהיה "בבוא הזמן", ויומיים אחר כך הוא אמר כי הביקורת על המשטרה מוצדקת וברך על הקמת ועדת בדיקה.

חטיבת דובר המשטרה

דווקא דנינו היה עקבי יותר כשהגן לפני שנה על אביגדור ליברמן, הבוס של אהרונוביץ', ואמר כי "לא ייתכן שעל עבירה שנעברה לפני עשור נעמיד לדין היום". התבטאות חריגה מאוד מצד המפכ"ל גם בהתחשב בעיתויה, חודש לפני שהפרקליטות אמורה היתה להחליט בעניין. היא היתה גם שגויה מאחר שהתיק שלגביו אמורה היתה להתקבל ההחלטה נפתח רק שש שנים קודם.

אז למה אהרונוביץ' האריך את כהונתו של דנינו? אולי הוא פשוט חשב שדנינו לא יותר גרוע מקודמיו. הרי כבר שנים ארוכות שהציבור בישראל רגיל למפכ"לים בינוניים שלא מספקים לו תחושת ביטחון.

הנה 10 סיבות לכך שדנינו היה צריך ללכת הביתה כבר מזמן. את רובן אהרונוביץ' מכיר מקרוב, כמו קוראי "הארץ" שעקבו אחר סדרת החשיפות של כתב הפלילים יניב קובוביץ' אודות התנהלותה של משטרת ישראל:

1. המשטרה לא נותנת מענה לאיתותי מצוקה

הכשל של המוקד באירוע החטיפה לא היה חריג. בספטמבר 2011 דיווח ויטלי מיכלוב למשטרה על כך שבת זוגו אולגה סורינוב שוכבת מתה בדירתו וביקש מהמוקדנית לטפל בעניין. הוא גם נתן את הכתובת המדויקת והסביר שהשאיר מפתח בתא הדואר למטה. אבל השוטרים שהגיעו למקום התבלבלו עם קריאה אחרת באותו רחוב וחזרו לתחנה בלי תוצאות. גופתה של הנרצחת נמצאה רק למחרת, אחרי שהחשוד ברצח התקשר פעם שנייה ושלישית למוקד המשטרה וממש התחנן שיטפלו בקריאתו.

שנה וחצי לאחר מכן נרצחה יוליה וינקורסקי על ידי בעלה בתל אביב. שעה וחצי לפני הרצח, בעקבות תלונה של שכנים על צעקות, באו שוטרים לדירה שבה שהו בני הזוג, אבל הם "הסתפקו בהצצה דרך החלון". באותו אופן התעלמו במשטרה מתלונת אם מאל־פורעה על כך שאבי בנותיה, בנות 3 ו–5, מאיים לפגוע בהן יום לפני שנרצחו.

המחדל הזכור מכולם הוא רצח גדי ויכמן, שאירע לפני שנתיים בבאר שבע, בדקירות סכין בגינה ציבורית מתחת לחלון ביתו. זמן קצר קודם לרצח התקשרה בת זוגו מיכל לוי וביקשה מהמשטרה להרחיק חבורת צעירים שיכורים שהחלו לקלל אותם, אך ניידת לא הגיעה.

אלון רון

2. המשטרה לא מיישמת המלצות ולא מפיקה לקחים

לכאורה, אלה פספוסים אחדים מבין אלפי פניות שמגיעות מדי יום, לעתים של סתם מטרידים. למרות זאת, השבוע, בעקבות הביקורת הקים דנינו "ועדת בדיקה". זאת, אף שלפני שנה כבר הוגש דו"ח חמור לשר לאהרונוביץ' ולדנינו, והוא מפרט את הכשלים בתפקוד מוקדי החירום, ובהם במוקד ש"י שבו התרחשה החטיפה בשבוע שעבר.

בדו"ח נכתב על "חוסר ניסיון, חוסר הכשרה והפרת נוהלים של המוקדנים". דנינו עצמו התבטא בעבר על מוקדי המצוקה והסביר שאחד הכשלים היה שאיישו אותם חיילים צעירים במקום שוטרים ותיקים. דנינו סיפר באותה הזדמנות שהכשל תוקן וכיום המינון בין צעירים לוותיקים נוטה לטובת הוותיקים. באופן אירוני למדי, את השיחה מהנער החטוף ביום חמישי בלילה קיבל שוטר בשירות חובה (ולא שוטר ותיק), אך נראה דווקא שהכשל לא היה אצלו, שכן הוא העביר את העניין לממונה עליו, שחזר לשיחה והקשיב לה שוב. כלומר, יש כאן פאשלה מערכתית שאינה קשורה למוקדן הצעיר.

מינוי ועדות בדיקה היא שיטה מוכרת אצל דנינו. גם לאחר הרצח באל־פורעה הוקמה ועדה, וגם לאחר רצח סורינוב. אלא שהוועדות האלה עסקו עד היום בתיקון נקודתי בלבד ובמשטרה המשיכו להתעלם מהתמונה הכוללת של הכשלים במוקדי החירום.

3. כישלון בטיפול בארגוני הפשע

אמנם המשטרה של דנינו הצליחה לתפוס את ראש ארגון הפשע שלום דומרני ולהרחיק אותו מהציבור לכמה חודשים (דומרני חתם על עסקת טיעון שבה הודה כי סחט באיומים את הרב יעקב איפרגן במהלך הבחירות בנתיבות ונשלח ל–15 חודשי מאסר), אבל בשלוש השנים האחרונות נהפכו החיסולים ברחובות הערים הגדולות ובמרכזי אוכלוסייה לעניין שבשגרה כמעט. רק אתמול חוסל אדם ביפו. השיא נרשם לפני כשנה וחצי: בתקופה קצרה של ארבעה חודשים אירעו 20 התנקשויות. מרביתן כלל לא פוענחו, וגם בגין המעט שפוענחו עדיין לא הורשע ולו אדם אחד. ב–2013 חלה עלייה של 10% בניסיונות הרצח בישראל, והיא נובעת בעיקר מההשתוללות של ארגוני הפשיעה ברחובות. על פי נתוני המשטרה מספר עבירות הביריונות עלו בתקופת הכהונה של דנינו ב-51%.

4. הקשר של בכירי המשטרה עם חצרות הרבנים

הקשר של בכירי משטרת ישראל עם חצרות רבנים החל לפני שנים רבות, אבל התהדק תחת דנינו. במיוחד הקשר עם חצרו של הרב יאשיהו פינטו, שעומד במרכזה של פרשת שחיתות ובה נחשד הרב כי שיחד את ניצב מנשה ארביב.

פינטו צבר כוח עצום והיווה מוקד משיכה של טייקונים שוטרים פוליטיקאים ואפילו עבריינים. כך אפשר היה למצוא אצלו בחצר (לא בהכרח יחד) את שלום דומרני, אילן בן דב, נוחי דנקנר, את ארביב וגם את תת ניצב אפרים ברכה, שעל פי החשד פינטו ניסה לשחד גם אותו אך ברכה העביר את המידע לממונים עליו. אל אותה חצר או אירועים שערך הרב נהגו להגיע גם השר בנימין בן אליעזר, אברהם נניקשווילי, ג'קי בן זקן ואלון חסן . מה שמשותף לארבעת האחרונים הוא כי כולם קשורים בפרשת השחיתות בנמל אשדוד על הסתעפויותיה - פרשה שבמשטרת ישראל התהמהו בחקירתה.

באופן אירוני, בעיצומה של החקירה המתנהלת נגד פינטו, שהוגדרה כ"אחת הפרשות הרגישות של המשטרה", התנדבו עשרות שוטרים לארוז מתנות לראש השנה בעמותה של פינטו. זוהי פעילות פילנתרופית מבורכת, ובכל זאת, היה אפשר למצוא עמותה אחרת להתנדב בה. קשר נוסף לפינטו שגם נחקר בימים אלו נוגע לניצב מנשה ארביב, שהיה מפקד יחידת הדגל של המשטרה, להב 433, ונאלץ לעזוב את המשטרה לאחר שנחשד בקבלת שוחד מפינטו.

באופן דומה נהגו שוטרים בכירים לפקוד גם את חצרו של הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן") מנתיבות. גם שם אפשר היה למצוא בכפיפה אחת פוליטיקאים, טייקונים ושוטרים כמו ניצב אהרון אקסול, מפקד מחוז ירושלים יוסי פריינטה, ועוד קצינים בכירים מהמשטרה בכלל והמחוז הדרומי בפרט.

אילן אסייג

אפילו לדנינו עצמו יש קשר עקיף ומוזר לרנטגן. עם כניסתו לתפקיד במאי 2011 הזמין המפכ"ל ללשכתו את הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, שבה משמשת הרבנית ברוריה זבולוני נשיאת קרן המלגות. זבולוני היא אחותו של הרב איפרגן ומי שמכונה "בוררת של העולם התחתון". עם המבקרים בחצרה לאורך השנים אפשר למנות שמות כמו יצחק ויעקב אברג'יל, זאב רוזנשטיין, משפחת אלפרון ושלום דומרני.

לא רק שדנינו לא חשב פעמיים אם ראוי כי יצטלם עם הרבנית זבולוני בתמונה משותפת, הוא אף סיפר לנוכחים על הקשר המיוחד שהיה לשניים לפני מינויו. דנינו סיפר כי שלושה חודשים לפני שנבחר כתבה לו הרבנית הודעת אס.אם.אס: "יוחנן אתה תהיה המפכ"ל הבא". על התשובה שלו, שהוא כלל לא מועמד לתפקיד, היא ענתה: "מועמד או לא מועמד, אתה תהיה המפכ"ל הבא של ישראל". זבולוני אישרה את הדברים שנאמרו במפגש.

מלבד הקשר עם פינטו בזמן שהוא חשוד בפלילים, לכאורה אין בעיה בהתרועעות של שוטרים עם רבנים ובהתקרבותם לדת. אלא שעולה החשד שהמשטרה נמנעה מלחקור במקומות אלה אפילו שלגבי כמה מחצרות הרבנים יש שאלות כבדות משקל שהיה ראוי לקבל עליהן תשובות. למשל, לגבי ההון השחור העצום שמתגלגל בעמותות שמפעילות את החצרות, ניצול המפגשים בין אנשי עסקים, שוטרים ופוליטיקאים להעברת מידע ולתפירת עסקות מעל ראשה של הרגולציה, או ניצול תמימות וחולשה של מאמינים התורמים כספים אדירים גם כשאין להם כסף לקנות תרופות ומזון. עם זאת, המשטרה עצרה השנה את הרב הראשי האשכנזי לשעבר יונה מצגר והמליצה להעמידו לדין לאחר שלטענתה נמצאה תשתית ראייתית להאשמתו בדבר קבלת שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה ועבירות נוספות.

5. המשטרה חוקרת טייקונים ופוליטיקאים בפרשות גדולות רק כאשר אין לה ברירה

החקירה בנמל אשדוד, זו שהפילה אפילו את המועמד המוביל לנשיאות בנימין בן אליעזר ארבעה ימים לפני הבחירות, נפתחה רק בעקבות לחץ תקשורתי ובאיחור של יותר משנה. הרי הפרשות הפליליות בנמל פורסמו כבר לפני יותר משנתיים ב"הארץ" וב–TheMarker.

המשטרה לא טרחה גם לחקור את החשדות נגד בן אליעזר, את הכספים שקיבל מנניקשווילי ואת האופן שבו מימן את רכישתה של דירת יוקרה ב–9 מיליון שקל ביפו - כל זאת אף שהחומר בעניינו של בן אליעזר הונח על שולחנה כבר לפני כשנה ובעיתונות הועלו כל השאלות הבוערות.

המשטרה גם התעלמה מהמידע הבעייתי ששכב על שולחנו של דנינו בערך כשנה בנוגע למועמד אחר לנשיאות, מאיר שטרית - הסכם פרישה של עוזרת הבית שלו שנחשף בערוץ 10, ולפיו העוזרת קיבלה 270 אלף שקל בתמורה להבטחתה כי לא תתלונן על הטרדה מינית שביצע בה שטרית לכאורה. גם את פרשת הרפז מיסמסה המשטרה בשלב הראשון, ורק באיחור ובעקבות חקירת הפרקליט הצבאי הראשי והתקשורת, היא נאלצה לפתוח מחדש בחקירה.

אוליבייה פיטוסי

ד"ר מאיר גלבוע, חוקר משטרתי ותיק לשעבר, אמר באחרונה בראיון ל–TheMarker, כי "המשטרה של היום היא משטרת קלקר שנמצאת בהידרדרות ולא מצליחה למלא את תפקידה". גלבוע אמר עוד כי "רק זעזוע חיצוני יכול להציל את המשטרה", אך עם זאת הוסיף כי "כשהיא נאלצת לחקור פרשה גדולה היא עושה זאת טוב מאוד - כמו בפרשת הולילנד".

ההתנהלות הזאת אינה מאפיינת רק את דנינו, אלא גם את היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, רשות המסים, הממונה על ההגבלים העסקיים, וכמובן את הגיבוי שמעניקה להם ההנהגה הפוליטית של ישראל. חולשה זו נובעת אולי גם מהידיעה של הרגולטורים כי בעלי ההון ממתינים להם בחוץ עם משרות מפתות ותנאי שכר חלומיים.

קשה לדעת איפה דנינו יבחר לעבוד אחרי שיסיים כהונתו במשטרה במאי 2015. אולי ימשיך לכהן במשרה ציבורית, אבל יש טייקון אחד שבכירי משטרה חביבים עליו במיוחד - יצחק תשובה. האחרון מעסיק את שני המפכ"לים לשעבר דודי כהן ומשה קראדי וגם את סגן המפכ"ל לשעבר גבי לסט.

רונית צח הזכירה בעבר בטורה ב"המקום הכי חם בגהינום" כי זהו אותו תשובה אשר המשטרה נחלצה להגנתו בפינוי הדיירים מקרקעות גבעת עמל ואותו תשובה הזכירה עוד שהמשטרה שלח ניידות משטרה ויחידת פרשים שיסיירו סביב יער בן שמן בזמן שתשובה חגג שם את חתונת בנו אלעד ללא אישורים מיותרים.

6. המשטרה משקיעה ביח"צנות אך לא בשקיפות, והיא מנותקת מהציבור

כהונתו של דנינו מאופיינת בשיא הניתוק של צמרת המשטרה מהציבור. זאת, אף שמערך הדוברות במשטרה גדל למספר מדהים של 90 דוברים, וגם התקציבים שהופנו למערך גדלו. דנינו גם הכפיף את מערך הדוברות למטה הארצי של המשטרה והפקיע את יכולת מינוי הדוברים מניצבי המשטרה ומפקדי המחוזות.

אפילו בתוך המשטרה יש כנגד דנינו ביקורת על כך שהוא עסוק זמן רב מדי ביחסי ציבור. עד כמה עסוק ביחסי ציבור? הנה שתי דוגמאות קטנות: ביום הנכבה לפני שנתיים, שמועד מראש להיות נפיץ, התברר שהמפכ"ל מצלם סרט תדמית עם השחקן גורי אלפי. חודש לאחר שנכנס דנינו לתפקיד הוא נזף בראשי מערך הדוברות לאחר שבעיתונים פורסמה תמונה של הרמטכ"ל בני גנץ מתרגיל גדול המשותף לצבא ולמשטרה ואילו תמונתו שלו נעדרה.

למרות סוללת היח"צנים, המשטרה עושה אין־ספור טעויות בסיסיות בהתנהלותה התקשורתית. השבוע, כשהחלו להתברר ממדי הכשל בחטיפה, טענו בדוברות כי דנינו לא בישראל שכן הוא יצא לכנס מפכ"לים בניו יורק. ואולם בדיקה פשוטה שערך "הארץ" העלתה כי הכנס כלל לא התחיל. זו לא היתה רק טעות יח"צנית, אלא הטעיה שבאה להציג את דנינו באופן מוצלח יותר מבחינה ציבורית.

גם שובו של דנינו לישראל נעשה באיחור ורק בעקבות הביקורת על היעדרו, ולא בגלל חשיבות נוכחותו בישראל. השבוע, למרות צו איסור פרסום גורף על כל פרטי החקירה, פירסמה דוברות המשטרה תמונות של עבודת הזיהוי הפלילי ברכב שבו בוצעה חטיפת הנערים על פי החשד. פעם אחרת הפרה צו איסור פרסום כשערכה מסיבת עיתונאים לגבי המעצרים בפרשת הברנוער. דנינו היה אז בחו"ל ושלח מברק נזיפה לשוטריו על הפרת צו איסור הפרסום. ובכלל פורסם השבוע בגל"צ כי דנינו נהפך למפכ"ל מעופף בתקופת כהונתו כששהה בחו"ל במשך 100 ימים - הרבה יותר מקודמיו.

לעומת זאת, המשטרה אסרה לפרסם עשרות דו"חות ביקורת על ליקויים בתפקודה. רק לאחר מאבק משפטי של "הארץ" היא נאלצה לפרסם חלק ניכר מהם, ודו"חות רבים עדיין נותרו חסויים. למשל, דו"ח ביקורת על תפקודה של יחידת להב 433. יחידה זו היתה אמורה להיות המקבילה ל–FBI האמריקאי, והיא זו שסופגת את רוב הביקורת באשר לכישלון המשטרה בהתמודדות עם ארגוני הפשע.

טבעת הדוברים המקיפה לא מנעה גם את הניתוק של דנינו מהציבור. "בראייה היסטורית, התקופה הזו תיחשב לטובה ביותר של משטרת ישראל", אמר דנינו בוועדת הפנים של הכנסת במארס. באותה הזדמנות הוא הציג סקר שהוזמן על ידי המשטרה ולפיו אמון הציבור במשטרה נמצא במגמת עלייה.

אבל לא בטוח שאפשר לקבל מהסקרים תשובה נאמנה. כך למשל, סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מלמד על קפאון יחסי באמון הציבור במשטרה בתקופת כהונתו של דנינו עם עליה של 4% בשנה הראשונה אך ירידה של 1% בין 2012 ל-2013. ואולם לעומתו סקר של מכון ראנד, ממכוני הייעוץ האסטרטגי הגדולים בעולם, שפורסם ב"הארץ" מלמד כי אמון הציבור במשטרת ישראל הוא מהנמוכים במערב, נמצא בשפל והוא מהנמוכים בשירות הציבורי, וסקר אחר של התאחדות הסטודנטים מפברואר לימד כי 78% מהסטודנטים מביעים רמת אמון נמוכה במשטרה.

7. האויבים הגדולים של המשטרה - המחאה החברתית והסמים הקלים

שיא בניתוק ובאטימות של המשטרה כלפי הציבור נרשם בעת המחאה החברתית. "זו לא מחאה עממית, אלא מסכת מתוכננת של הפרות חוק ואלימות", אמר דנינו, המשתכר 80 אלף שקל בחודש וצפוי לפנסיה תקציבית בשווי מיליוני שקלים, על הפעילים החברתיים שמחו על יוקר המחיה ביוני 2012. המשטרה עצרה אז פעילי מחאה רבים, ובהם דפני ליף. סרטונים רבים שעלו לרשת סיפקו הוכחה להתנהגות אלימה ולא מבוקרת של המשטרה באותו סוף שבוע. באחד מהם נראה סגן ניצב יוסי שפרלינג ממחוז תל אביב חונק מפגינה באכזריות. בסרטון אחר מופרכות טענותיו של תת ניצב יורם אוחיון על כך שמפגינה תקפה אותו ובשל כך ביקש לעצור אותה.

ליף נעצרה בטענה שהתפרעה והפריעה לשוטר במילוי תפקידו והשתמשה בכוח כדי למנוע מעצר. אלא שתמונות ממעצרה מראות בבירור כי היא לא הפריעה לאיש ולא ההתנהגה באלימות בזמן ששוטרים רבים ניסו לגרור אותה בכוח. "אני לא מתעלם מהתמונות בעיתונים וברשת, יש שם תמונות קשות. אנחנו גוף שיודע לקבל ביקורת", אמר אז דנינו, והוסיף כי "מיד לאחר שראינו את התמונות הקמנו צוות פנימי במחוז תל אביב שתפקידו לבדוק התנהלות לא ראויה והפעלת כוח לא ראוי". שוב צוות בדיקה פנימי.

למרות ההצהרה הזו, דנינו התעקש להגיש כתבי אישום נגד פעילי המחאה וליף בראשם. הפארסה נעצרה באפריל 2014, כאשר אחרי כמה דיונים מגוחכים בבית המשפט ואחרי כמה כותרות שליליות בעיתונות החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגד ליף ותשעה פעילים חברתיים נוספים.

ב"הארץ" פורסם אז כי המשטרה נאלצה לשלם פי שניים על אלימות שוטרים לעומת השנה הקודמת, 2011. ועם זאת במצגת "שנת המפנה" של המשטרה לשנת 2013 הוצגה ירידה של 50% כמעט בתלונות נגד שוטרים על שימוש באלימות.

בראיון לעיתון "ישראל היום" שפורסם באפריל 2013 אמר דנינו: "אותי לא מעניין מי שמגלגל ג'וינט במרפסת בשכונה איקס". אלא שבדיקת "הארץ" הראתה כי ב–2012 נפתחו 23 אלף תיקים נגד מעשנים בישראל - 70% מהם בגין שימוש עצמי ורק 30% מהתיקים היו על גידול, יבוא, הפקה וסחר.

מדוברות המשטרה נמסר בתגובה לכתבה אז כי מדיניות הגשת כתבי אישום בתיקי סמים היא אחידה ומותאמת להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ואולם בפרקליטות המדינה טענו כי הדברים אינם נכונים והמשטרה חייבת להפעיל שיקול דעת משלה.

במקרה אחר פרצה מחאה אינטרנטית נגד המשטרה בעקבות חקירת השחקנים קרן מור ויהודה לוי והמפיק מוטי רייף במשטרה במסגרת מעצרו של סוחר סמים. מור, לוי ורייף נחקרו לאחר שמספרי הטלפונים שלהם הופיעו בטלפון הנייד של החשוד, אף שלא היתה כל ראיה כי השתמשו בסמים קלים ועל אף שלמשטרה היו כבר מספיק ראיות כדי להגיש כתב אישום נגד אותו הסוחר.

דוברות המשטרה גם הרבתה להתפאר בשיא במספר המעצרים הכללי, אלא שבדיקת "הארץ" הראתה כי מרביתם נסגרים ללא כתבי אישום ובמערכת המשפט ובשב"ס הזהירו מגידול במעצרי שווא של אזרחים.

8. בעיה בסדר העדיפויות

השילוב הזה של משטרה שנמנעת מטיפול בטייקונים בפוליטיקאים בפרשות שחיתות חמורות וביחסי הון שלטון מצד אחד, עם אוזלת היד שלה במצוקות האזרחים בין אם מדובר במקרי אלימות במשפחה, הטרדות מיניות, גניבות או סחיטות באיומים, עם רדיפת הפעילים החברתיים ומעשני הסמים הקלים - כל אלה הובילו רבים לחוש שסדר העדיפויות של המשטרה מעוות ושהמפכ"ל עסוק בטפל במקום בבעיות חמורות.

התחושה הזו מורגשת כבר זמן רב אך היא באה לידי ביטוי במלוא העוצמה השבוע. הנה כמה מהסטטוסים שהועלו ברשת בעקבות החטיפה: "חבל שהחטוף לא אמר למוקדנית שהוא יושב עם דפני ליף", כתב אחד ואחר הוסיף שאם הוא היה מדבר על "ריח של גראס" הכל היה נראה אחרת. שלישי כתב שאם החטוף היה מספר שהוא רואה "ארבע בנות קוטפות דובדבנים במחוז יהודה ושומרון", אז המשטרה היתה פועלת במהרה.

עם זאת יצוין כי בתקופת דנינו נרשמה ירידה של 9% במספר תאונות הדרכים וירידה של 43% במספר דו"חות התנועה.

9. פגיעה במיעוטים ושוביניזם

מחקר של אוניברסיטת בן גוריון מראה שליותר משליש מבני העדה האתיופית אין אמון במשטרה. שיעור דומה של חוסר אמון במשטרה יש לאזרחי המדינה הערבים. מקרב החרדים, ל–40% אין אמון במשטרה. בקרב הציבורי הישראלי רק ל-25% אין אמון במשטרה. יותר מ–40% מהאתיופים סבורים שלעתים קרובות מאוד המשטרה עוצרת בסביבתם אנשים ללא סיבה מוצדקת, לעומת כ-17% בקרב הציבור הישראלי.

כיום אין אישה אחת בדרג הבכיר ביותר של המשטרה (במשטרה יש 17 ניצבים). במצגת המשטרה לעומת זאת מובלטת העובדה שבמינויים של נשים לדרגות תת ניצב וסגן ניצב חלה עליה משמעותית. דנינו אף מינה בשנה האחרונה תת ניצב לטיפול בקידום האישה במשטרה, אך מספר הנשים בארגון קפא על מקומו בתקופת כהונתו. מינוי האחראי היה רק בסמוך לאחת הפרשות המביכות בתחום מעמד האשה, פרשה שבה התגלה כי ניצב ניסו שחם נחשד בהטרדות מיניות של שמונה שוטרות. סערת שחם הציפה את בעיית ההטרדות המיניות במשטרה וחשפה כי מדובר בתופעה, ולא במקרים בודדים. שחם עצמו אף רמז לכך שמדובר בתרבות ארגונית שבתוכה צמח. גם את שחם וגם את ארביב קידם דנינו בתקופת כהונתו ושניהם עזבו את המשטרה בבושת פנים.

10. המסר החשוב שממשלת ישראל עדיין מפספסת

תשעת הסעיפים שלמעלה מגלים משהו מהתרבות הארגונית שהתפתחה במשטרה בשנים האחרונות בהובלת דנינו. משטרה שבמקום לשרת את האזרח, ולהעניק לו בטחון אישי מתעסקת ביחצ"נות. אבל אין להטיל את האחריות לכך רק על המפכ"ל הנוכחי והשר הממונה עליו. כשבמדינת ביטחוניסטן מרגיש האזרח כל כך מופקר לגורלו ברור שיש כאן כשל מנהיגותי מספר אחת של ממשלות ישראל שכיהנו כאן בעשר-עשרים השנים האחרונות.

המרוץ לנשיאות לפני שבוע וחצי הדגים מצוין את מה שממשלת ישראל עדיין לא השכילה להבין. בישראל של 2014 אין מקום למשרתי ציבור שפוגעים בציבור במקום לשרת אותו. הציבור הישראלי לא רצה במינוי רמטכ"ל שעושה קומבינות בנדל"ן, הוא סירב לקבל נגיד בנק ישראל שסוחב תיק מחנות בדיוטי פרי ואחר כך לא מדווח אמת והוא הקיא מתוכו מועמדים לנשיאות שנשאו מאחוריהם קופת שרצים. שלוש שנים למחאה החברתית ברור יותר מתמיד שהציבור יכול להוביל מהלכים גם כשאין לו זכות הצבעה רשמית.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "מאחר ומפנייתך עולה כי את מגלה עניין רב בתקופת כהונתו של המפכ"ל, רנ"צ יוחנן דנינו, אנו מעבירים לעיונך את חוברת סיכום שנת המפנה 2013, שבה באים לידי ביטוי הישגי הארגון בשנות המפנה 2012–2013 והאתגרים לשנת המפנה השלישית 2014. אין ספק כי תמצאי בסקירה זו מענה מפורט לכל שאלותייך הנוגעות למשטרת ישראל ולעומד בראשה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#