"הקיצוץ במסים אינו מדיניות אחראית ובת־קיימא" - השבוע/ גיא רולניק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הקיצוץ במסים אינו מדיניות אחראית ובת־קיימא"

דוברת האופוזיציה השוודית לא חושבת שהאינטרס של החברות הגדולות מנוגד לאינטרס הציבורי, ומסבירה למה איגודי העובדים מבינים שפריון גבוה מועיל להם

תגובות

גם בשוודיה מונהגת האופוזיציה על ידי מפלגת שמאל־מרכז - המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, בראשותו של סטפן לופבן - וכמו בישראל היא קוראת להגדלת התקציב. אבל בניגוד לישראל, שבה הדרישה היא להגדיל את הגירעון, בשוודיה גלגול חובות על הדורות הבאים הוא רעיון בלתי מקובל, והאופוזיציה דורשת להגדיל השקעות ציבוריות באמצעות ביטול קיצוץ המסים תוך שמירה על כלכלת שוק יעילה.

לדברי מגדלנה אנדרסון, הדוברת הכלכלית של האופוזיציה, "שוודיה היא מדינה קטנה עם מספר רב של תאגידים גדולים. המפלגה הסוציאל־דמוקרטית מעולם לא דגלה בקיומו של קונפליקט בין האינטרס הציבורי לבין החברות והתאגידים הגדולים. אני מאמינה שאין נחיצות בקונפליקט כזה. האיגודים המקצועיים השוודיים פועלים בתוך כלכלה גלובלית תחרותית, ומודעים היטב לכך שפריון גבוה הוא אמצעי חיוני לשמירה על מקומות עבודה עם שכר נאה בצדם. האיגודים החזקים, שהם חלק מהכלכלה הגלובלית, מודעים היטב לחיוניות שבתחרות כדי לשמור על מקומות העבודה בשוודיה וסלילת הדרך לרמות השכר הגבוהות. כך שלמעשה זהו אינטרס של האיגודים עצמם לשמור על הפריון והצמיחה בכלכלה".

אנדרסון מספרת שהאיגודים בשוודיה חשים מחויבים לפריון גבוה גם במגזר הציבורי, ופיתחו מדדים מיוחדים כדי למדוד אותו. "את הפריון במגזר הפרטי מודדים לפי המדדים המוכרים - ייצור פר עובד או שעת ייצור במחיר השוק. במגזר הציבורי, לעומת זאת, זה שונה בתכלית. אנחנו משתמשים, למשל, בהישגי התלמידים בבתי הספר בכדי למדוד את יעילות המגזר הציבורי ולהבין את הביצועים וההישגים שלו".

איך מונעים מאיגודי העובדים להתנוון?

"רמה גבוהה של כיסוי הכרחית כדי לבסס איגודי עובדים אחראיים. על כן, עלות החברות באיגוד ועלויות ביטוחי האבטלה, שבשוודיה משויכים לאיגודים המקצועיים, נמצאים תחת מגבלות".

אולף הולמלונד

מדוע טענת שהממשלה השוודית טעתה כשהכריזה על קיצוץ במסים?

"הממשלה קיצצה במסים באופן חסר תקדים. כספי הציבור עברו ממצב של עודף גדול לגירעון גדול. זו איננה מדיניות אחראית ובת־קיימא.לממשלה הבאה - ויהיו אלה האזרחים שיקבעו מי היא תהיה - יש שתי משימות חשובות: ראשית, בתי הספר בשוודיה צריכים להשתפר. שנית, מדד האבטלה ואבטלת הצעירים בפרט צריכים לרדת. צעדיה הראשונים של הממשלה צריכים להיות מופנים לנושאים האלה".

כיצד המפלגה הסוציאל־דמוקרטית מתכוונת "לתקוף" את גיאות החוב הציבורי?

"אנו תוקפים את החוב באופן מתמיד. זה לא יהיה צעד חכם להגדיל את עומקו, בהתחשב בעובדה שאנו עומדים בפני הוצאות רבות יותר בשל העלייה בתוחלת החיים. מדיניות שתתמקד ביצירת מקומות עבודה והימנעות מקיצוצי מס נרחבים תשרת את הנכסים הציבורים".

מהן החולשות של כלכלה שוודיה כיום?

"אבטלת צעירים גואה. ביחס למדיניות דומות לנו, זאת חולשה. מבחינת הטווח הארוך, ההישגים הירודים של בתי הספר בשוודיה מזיקים לסיכויי הצמיחה העתידיים".

כיצד מאזנת שוודיה בין מדיניות הרווחה וכלכלת השוק החופשי הקפיטליסטית?

"מדינת רווחה שאפתנית זקוקה למשאבים רבים. בתי ספר באיכות גבוהה, טיפול בקשישים ובריאות - כל אלה לא באו בחינם. לכן אנו זקוקים לכלכלת שוק יעילה כדי לגייס את המשאבים האלה. מבחינה היסטורית מתקיים אצלנו איזון טוב, אך לאחרונה רמת בתי הספר, הטיפול בקשישים והבריאות בשוודיה לא עמדו במבחן הציבורי. אני סבורה כי מדיניות הקיצוץ במס הגיעה לגבולה".

מה החזון שלך של שוודיה בעוד עשר שנים?

"בעוד עשור בתי הספר השוודיים יגיעו להישגים גבוהים יותר, וינפקו לילדינו עתיד טוב יותר. הצעירים יעבדו או ילמדו ולא יסבלו מאבטלה ארוכה. בעוד עשר שנים שוודיה תהיה חברה יעילה ושוויונית יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#