המהפכה הבאה: בסקטור הציבורי

בלי ייעול ושיפור שלו - לא יהיה צדק חברתי

גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק

היא לא קיבלה כותרות רבות, העיתונות והפוליטיקאים בקושי יעסקו בה, ויהיה קשה מאוד לשווק את הסיפור שלה לציבור, אפילו בעידן המחאה החברתית.אבל הוועדה הממשלתית החשובה ביותר יושבת בימים אלה על המדוכה. היא לא עוסקת בריכוזיות, בגיוס חרדים, במחירי המזון וגם לא בהפצצה באירן או במעמד האשה הדרוזית ­ כולם נושאים חשובים לכשעצמם. היא עוסקת בנושא המשעמם ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

הועדה נקראת הוועדה לרפורמה בשירותה הציבורי, במסגרת מאמצי השיווק של הרעיון שמאחורי הוועדה וקידום מעמדה מוצע לשנות את שמה ל"הוועדה לשיפור האפקטיביות או התפקוד והביצוע של המגזר הציבורי בישראל".

השיח הציבורי בישראל השתנה דרמטית בשנתיים האחרונות. המיקוד עבר מקשקשת הביטחון ותעשיית השלום האינסופית אל החיים בישראל. הדיון ברמת החיים ואיכותם ובנרטיב שלפיו ישראל היא המדינה המצליחה ביותר בעולם מבחינה כלכלית נהפך למפוכח ולריאלי יותר: ישראל היא מדינה נוספת שבה מאות אלפי אנשים חרדים לעתיד הכלכלי והחברתי שלהם או של ילדיהם.

אבל השיח הכלכלי לא עלה מדרגה: הוא עדיין מקובע בסיסמאות הישנות של קפיטליזם, סוציאליזם, הפרטה, הלאמה, חרדים, חילונים, התנחלויות וביטחון. השדרוג המשמעותי היחיד שהוא קיבל הוא ההכרה בהשלכות הקשות שיש לריכוזיות בשוק ההון ובמגזר העסקי על התחרות, המחירים, יוקר המחיה, אי השוויון והתרבות העסקית והשלטונית בישראל.

מה שחסר כיום בשיח הציבורי בישראל הוא דיון מעמיק בשאלות כיצד המגזר הפרטי והציבורי יכולים לעלות מדרגה: כיצד מחזקים את המגזר העסקי היצרני והתחרותי; כיצד הופכים את המגזר העסקי, שנחנק על ידי מונופולים, פירמידות, שוק הון ריכוזי, ביורוקרטיה וקושי בעשיית עסקים, למגזר עסקי מתקדם המבוסס על חדשנות, מדע, טכנולוגיה, עסקים קטנים ובינוניים, יזמות ופריון גבוה.

דבר נוסף שחסר בדיון הציבורי הוא ההכרה בחשיבותה העצומה של עליית מדרגה באפקטיביות ובפריון של המגזר הציבורי.

כשהעם אומר שהוא רוצה צדק חברתי, רוב הטרמפיסטים,­ בין אם הם אנשי עסקים או פוליטיקאים,­ מתרגמים זאת להגדלת תקציבים, לגירעונות ולסיסמאות כמו "נשקיע בחינוך ובתשתיות". הסיסמאות האלה מלוות את ישראל כבר 20 שנה, והתוצאות ידועות: מערכת חינוך מידרדרת, תשתיות ברמה נמוכה, שחיקה באיכות שירותי הבריאות והרווחה ואי שוויון מהגבוהים ביותר בעולם.

חובבי הצדק החברתי לא תמיד מבינים שכל הדרכים להעלאת איכות ורמת החיים בישראל עוברות דרך מגזר ציבורי חזק יותר. התפישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטוען שהדרך להזניק את הכלכלה היא רק באמצעות המגזר העסקי וקיצוץ המגזר הציבורי, מיושנת ולא מחוברת לעולם הכלכלי והניהולי.

אבל מגזר ציבורי חזק אין משמעותו מגזר ציבורי גדול, כשם שצבא חזק אין משמעותו צבא גדול. מגזר ציבורי חזק הוא מגזר ציבורי מתקדם, יעיל ומצוין, עם תרבות ארגונית של שירות, חדשנות ואחריות.

המגזר הציבורי בישראל רחוק מלהיות כזה: חלקים גדולים ממנו מנופחים מכוח אדם מיותר, מתהליכי עבודה עתיקים, מאיכות ניהול נמוכה וממבנים לא אפקטיביים. יש גם חלקים מושחתים ומסואבים ­ בעיקר המונופולים הגדולים ­ אבל לא רק הם.

ועדת טרכטנברג עמדה בדו"ח שלה על חלק מהכשלים הקשים של המגזר הציבורי, ובראשם חוסר היכולת של הרגולטורים להוביל רפורמות במשק ולפקח על איכות השירותים שמעניקות יחידות ממשלתיות או כאלה שהופרטו.

ללא מגזר ציבורי חזק ומתקדם, לא יוכל המגזר העסקי לממש את הפוטנציאל שלו. מגזר ציבורי חזק הכרחי כדי לייצר אקדמיה חזקה, מערכת חינוך מעולה, רגולציה ורפורמות מבניות בענפי המשק השונים.

הניסיון הרציני האחרון להוביל רפורמה דרמטית במגזר הציבורי בישראל התרחש למרבה ההפתעה לפני כמעט 25 שנה. ב‑1986 מינתה הממשלה את חיים קוברסקי לעמוד בראש ועדה לרפורמה במינהל הציבורי. הוועדה פירסמה את מסקנותיה ב‑1988, אבל רובן לא יושמו.

מאז המגזר הציבורי בישראל גדל דרמטית, המשק התפתח, רמת המורכבות של השירותים והפעילויות שעמם הוא אמור להתמודד גדלה שבעת מונים ­ אבל המחלות הקשות של המגזר הציבורי בישראל רק הלכו והחריפו.

לאחר שראש הממשלה ישלים את שבירת הריכוזיות, שדיכאה את המגזר העסקי, חסמה את היזמות ואיימה על הדמוקרטיה, הרפורמה הגדולה והחשובה ביותר שהוא יוכל להוביל תהיה שיפור האפקטיביות של המגזר הציבורי: הפיכתו לחזק, ליעיל, למתוחכם, לחדשני ולמתקדם יותר.

הרפורמה הזאת מורכבת הרבה יותר מרוב הרפורמות שבוצעו בישראל. אף אחד לא אוהב שינוי, ומאות אלפי עובדים ומנהלים במגזר הציבורי יתקשו לראות את ההזדמנות הגדולה ברפורמה הזאת ויתמקדו בעיקר באיומים האישיים שהיא תיצור עבור חלקם.

המחאה החברתית היא הזדמנות פז לרתום את הזעם, התסכול והייאוש של מאות אלפי ישראלים לשינוי השיח הציבורי בישראל וליצירת מערכת אמונות וערכים חדשה, שתדרוש מהממשלה לייעל את המגזר הציבורי ולהפוך אותו לממוקד בלקוחות ­ משלמי המסים. במרכז הרפורמה הזאת יעמוד הצורך לערוך מהפכת כח אדם במגזר הציבורי: למשוך אליו כוח אדם איכותי, להיפטר מכוח אדם גרוע, לההכניס בו גמישות ניהולית, לשמר בו עובדים מצוינים ולתת להם תנאים משופרים, סביבת עבודה מאתגרת ומתגמלת, גאווה ומסלולי קריירה ארוכים.

ב‑20 השנים האחרונות צמח בישראל אתוס שלפיו האנשים הטובים ביותר הולכים רק למגזר העסקי. את זה צריך לשנות: אם המגזר הציבורי ינוהל היטב, אם תשונה בו התרבות הארגונית, יוכל המגזר הציבורי ליהפך למקום עבודה אטרקטיבי לאנשים הטובים ביותר בישראל ­ אלה שמחפשים לא רק תגמול כספי אלא משמעות גדולה בעבודתם. בתוך המגזר הציבורי יש איים רבים של מצוינות עם עובדים מעולים שמרגישים את המשמעות הזאת. האתגר הוא להגדיל משמעותית את האיים האלה ולהפוך אותם ליבשה גדולה אחת.

תהליך של רפורמה במגזר הציבורי יהיה ארוך ומורכב ויכלול מאבקים קשים. המשימה העומדת בפני הוועדה לרפורמה בשירות הציבורי, שבראשה עומד נציב שירות המדינה משה דיין ואותה מובילים יחד איתו מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, ראש אגף התקציבים גל הרשקוביץ והממונה על השכר באוצר, היא מהקשות ביותר שעמדה אי פעם בפני ועדה ממשלתית. חלק מהרפורמה בשירות הציבורי תטופל גם על ידי ועדה נוספת חשובה בראשה עומד לוקר שיושבת בימים אלה על המדוכה ­ ועדת המשילות.

אבל גם אם תהליך הגיבוש של הרפורמה בשירות הציבורי ויישום המסקנות ייקח שנים ארוכות, לוועדת לרפורמה בשירות המדינה יכול להיות תפקיד חשוב בטווח הקצר: להפוך את האפקטיביות של המגזר הציבורי, את תפקודו, את איכותו, את תרבותו ואת גמישותו לנושא חם ומדובר, במקום גבוה באג'נדה של כל מקבלי ההחלטות ושל הציבור כולו.

פעילי מחאה חברתית שמחפשים לא רק כותרות וסיסמאות, אלא תוכן משמעותי למאבקים שלהם, יוכלו להניף את דגל הרפורמות בשירות הציבורי: הפיכתו למתקדם,  ליעיל ולשירותי יותר. במקום לעסוק בשוליים ­ במאבקים סקסיים ויצריים על גיוס של 5,000 חרדים לצבא שספק אם זקוק להם ­ צריך לעסוק במספרים הגדולים, במערכות הגדולות, בדברים החשובים ביותר.

כמובן שחיזוק המגזר הציבורי באמצעות ייעולו, שיפור איכות כוח האדם בו ורפורמות ניהוליות שלו הוא נושא הרבה פחות סקסי, וקשה לייצר ממנו כותרות וסאונדבייטים לטלוויזיה ולעיתונות הצהובה. אבל הרוחות החדשות המנשבות בחברה הישראלית  קוראות להתנהגות אחראית, רצינית ומקצועית יותר מכל מי שמתיימר לייצג את האינטרס הציבורי בין אם אלה פוליטיקאים, פקידים, מנהיגים עסקיים, פעילים חברתיים, פילנתרופים ואפילו עיתונאים. 

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ