רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג
עובדי טבע מפגינים מחוץ למפעל החברה בירושלים, אתמול

הם שורפים מיליארדים, מפטרים אלפים ומסרבים להסתכל במראה

עובדי טבע מתעוררים באיחור של שני עשורים ומבינים שלהיות חברה גלובלית אמריקאית עם נורמות של וול סטריט יש גם מחיר כבד ■ המנהלים לוקחים את הכסף במזומן ופורשים עשירים; המשקיעים המוסדיים זורקים את המניות ומחפשים את ההשקעה הבאה

הארווי ווינשטיין

הארווי המזוהם, הוליווד המסייעת והתקשורת המתחנפת

הסיפור של ויינשטיין אינו רק סיפור על צמרת הוליווד המזויפת, שנושאת דגלים של רעיונות ליברליים אבל מאפשרת לאנשים מסוגו לשגשג במשך עשורים. זה לא רק סיפור היחס של תעשיית הסרטים לנשים. זה סיפור על ריכוז כוח כלכלי שמאלף ומסרס את כלבי השמירה - במקרה זה גם התקשורת

מארק צוקרברג

מי החליף שמן במנוע של פייסבוק - והאם פרצו לחשבון של רולניק?

פייסבוק נאלצה להודות במובן מאליו: היא אינה פלטפורמה ניטרלית ופתוחה, אלא רגולטורית של חלק אדיר מהפעילות באינטרנט. היא רגולטורית שכללי המשחק שלה, כמו בכל מונופול, עשויים להתנגש לעתים קרובות עם התועלת של הצרכנים והציבור הרחב

מארק צוקרברג

גיא לרר ויוסי ורשבסקי מגלים למי שייכים מיליון העוקבים של "הצינור"

מי ששולט במספר הפעמים שהעמוד שלנו מוצג לחברים או לעוקבים שלנו בפייסבוק אינו אנחנו - אלא האלגוריתם של פייסבוק. היום הוא יכול לקבוע שפוסט חדש בעמוד של "הצינור" ייחשף למיליון גולשים, ומחר הוא ייחשף רק ל-10,000 משתמשים, או 1,000 או 100

יובל שטייניץ. לא היה צריך לחכות למעצרים כדי לדעת שהוא לקח חלק בתהליך עקום

הנזק מפרשת הצוללות לא מתקרב להשלכות הפרשה שעוד לא התפוצצה

האם יובל שטייניץ לא הבחין בהתנהלות חשודה של יועציו הקרובים בשנים האחרונות? האם לא שאל את עצמו אילו אינטרסים יש להם במגזר הפרטי במקביל לעבודה שעשו עמו במשרד האוצר ומשרד האנרגיה? כנראה שלא, ואם יוגשו נגדם כתבי אישום הוא לא יוכל לנקות עצמו מרשלנות

פרופ' בו רוטשטיין

שוק הרעיונות והשפעת הכסף הגדול: הפרופסור והעיתונאי שהלכו הביתה

מדי יום התקשורת נחלשת וחברות הענק מתחזקות ■ המאבק במונופולים האינטרנטיים נראה כיום יותר מפחיד וחסר סיכוי מהמאבק בבנקים ■ הבנקים שולטים רק בכסף - ענקיות האינטרנט גם שולטות בתשתית ההפצה של התקשורת

הפגנה נגד יוקר המחיה, 2012

תיקי 4000 ו-5000: כך שודדים מאתנו צוללת, כל שנה, לאור יום

הקיץ מלאו חמש שנים לתחילת הרפורמה בסלולר, וקשה לחשוב על רפורמה שתוצאותיה כה חדות, ברורות וניתנות לכימות: מאז שבירת הקרטל האלים של הפירמידות ששלטו בשוק, נחתכו מחירי הסלולר ב–50%–90%; הצרכנים חוסכים כל שנה יותר מ–5 מיליארד שקל בחשבונות הסלולר שלהם

דפני ליף משוחחת עם שוטר בהפגנה נגד מתווה הגז, בשנה שעברה

מה דפני ליף מבינה יותר טוב מכל אחד אחר - ולמה המפגינים בפתח תקוה הולכים להתאכזב?

כדי לגנוב צוללות, להטות סיקור עיתונאי, לקחת מתנות, לבזוז חברות ציבוריות ולסרס רגולטורים נדרש כפר שלם של פוליטיקאים, עורכי דין, עיתונאים, טייקונים ועוד. אך האופן שבו התקבלה פרשת השחיתות האחרונה בכל זאת מלמד על שינוי דרמטי שמתרחש פה בשנים האחרונות

עידן עופר

חדשנות במדיניות הציבורית - חוזרים אל תפקיד הכוח במדיניות הכלכלית

כאשר הוועדה לצמצום הריכוזיות מכריזה שהיא מוטרדת משבי רגולטורי או משבי תקשורתי במקרה של משפחת עופר, מה בעצם היא אומרת? שהם מונופול? שיש להם כוח שוק? שהם מפקיעים או יפקיעו מחירים? שהם יקטינו כמויות וירעו את השירות לצרכנים?

אביגדור ליברמן

אוסף מדהים של אקדחים מעשנים, חשבונות בנק ועדים נעלמים: מה אפשר ללמוד מהמקרה של אביגדור ליברמן

האם המלחמה בנתניהו היא מלחמה בשחיתות או מלחמת כנופיות? בינתיים יש פוליטיקאי אחד המסתובב חופשי ומתקבל בכבוד ובהערצה ברוב כלי התקשורת, אף שהיקף הראיות להתנהגות המושחתת שלו חסר תקדים בפוליטיקה הישראלית

שער מגזין דה מרקר

האם נפתח את תיבת הפנדורה של הגנרלים והרכש הצבאי?

הגנרלים שיבואו להעיד ולהיחקר במשטרה בימים הקרובים אינם תפוחים רקובים ■ הם חלק ממערכת של כסף, קופונים ואינטרסים שמאפיינת את רוב מערכות הביטחון — בוודאי בישראל, שבה הכל אפוף בהילה של הגנה על ביטחון המולדת

אליזבת וורן

לקראת ועדת פישמן מה אפשר ללמוד מהאשה שקרעה את הצורה לאחד המנכ"לים הנערצים בארה"ב

ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת האשראי לטייקונים היא הזדמנות להבין כיצד ריכוזי כוח כלכליים ופוליטיים משחיתים את המוסדות הדמוקרטיים ■ מיקוד האשמה בטייקון זה או אחר או בבנקאי זה או אחר חשוב כדי לשלוח מסר מרתיע למקבלי ההחלטות — אבל לא יהיה די בכך

פירמידה בעיר טאוטיהוקאן שבה היה לכל רובע נציג בממשל

הזדמנות לפרק את הסכנה הגדולה לכספי החוסכים, לדמוקרטיה ולכלכלת השוק

החור המבני הגדול ביותר בחוק הריכוזיות הצליח לחמוק עד היום מתשומת הלב הציבורית: בזק, אי.די.בי ושאר הפירמידות הבורסאיות הן למעשה גמדיות ביחס לפירמידות הענק שעומדות מאחוריהן - הפירמידות שמנהלות את רוב כספי הפנסיה של הציבור

חדוה בר

חדוה בר מאשרת: בנק ישראל נשבה בידי הבנקאים והטייקונים

קורא מן השורה די נדהם לשמוע שיש אנשים בישראל שיכולים להמר במיליארדים על כסף ציבורי. אבל הקורא המתוחכם, שמכיר חדרי עסקות מט״ח בבנקים, מתפלץ. המפקחת על הבנקים חדוה בר מספרת לנו באיחור של 11 שנה את הסיפור הבא

אליעזר פישמן

פישמן עלה לכם 2 מיליארד שקל. הפישמניזם - 20, אולי 200 מיליארד

אני לא רוצה להשחית את זמנכם וזמני על הסדר החוב ועל 2 מיליארד השקלים שנמחקו מהפנסיה שלכם ■ אני רוצה לדבר אתכם על העלויות הנסתרות האדירות של הפישמניזם - השיטה הכלכלית שקנתה אחיזה בישראל בשני העשורים שבהם פישמן היה אחד מאנשי העסקים החזקים והמשפיעים במדינה

בנט בבית ספר בפתח תקווה, ב-2015

בנט, תוציא את הבנקאים מהכיתות של הילדים שלנו

הכלי האמיתי שהמורה מניח מול תלמידיו הוא ביקורתיות, ספקנות ויכולת לשאול שאלות קשות. האם בנקאים או מדריכים שהוכשרו על ידי האוליגופול הבנקאי הם האנשים שילמדו את הציבור להיות ספקן ולחשוב מהו האינטרס של האדם שעומד מולם?

בנימין נתניהו. האם העובדות באמת משנות משהו?

האם אני יכול לשכנע אתכם במשהו לגבי בנימין נתניהו?

הבחירה של רבים מאתנו להפסיק להתעניין בפוליטיקה, במדיניות, בעובדות ובמידע או לאסוף רק מידע שמתאים לקבוצה שלנו ומחזק את דעותינו הקדומות גורמת לנו סיפוק אישי ומונעת מאתנו אי־נעימות בסיטואציות חברתיות רבות. אבל כקולקטיב אנחנו יורים לעצמנו ברגל

מארק צוקרברג

פייסבוק: סכנה לתחרות, לשוק, לפרטיות ולדמוקרטיה

הגיע הזמן להפסיק להסתנוור מהצעירים הנהדרים האלה עם הכוונות הטובות, שרק רוצים לחבר את העולם או לארגן את כל המידע בעולם, ולזכור שכוח אבסולוטי ישחית לא רק פוליטיקאים, בנקאים וחברות נפט, אלא גם אנשים שכותבים קוד ופועלים מעמק הסיליקון

בנימין נתניהו

ההונאה הגדולה: מה שהשמאלנים והימנים לא סיפרו לכם על תאגיד השידור הציבורי

ראשי התאגיד יצאו השבוע לקרב על חייהם. הם סימנו לעצמם כמה אויבים: נתניהו, ביטן, כחלון וכדומה. ייתכן שהם מפספסים את היעד האמיתי. רוב הציבור עדיין לא איתם ולא בטוח שאלה שתומכים בהם עושים זאת מהסיבות הנכונות. יש להם עכשיו את הבמה והרגע הנכונים