כל שצריך לעשות כדי להבין עד כמה התקלקלו הנורמות במערכת הפוליטית, בעיתונות ובצמרת הכסף, הוא לעקוב אחרי הקמפיין האדיר להשקתו מחדש של המותג "אביגדור ליברמן" - מגזען, מושחת ואופורטוניסט לליברל ולתקווה החדשה של המרכז או השמאל
הרחק מהכותרות בארה"ב ומגבעת הקפיטול, המלחמה האמיתית מבעבעת מתחת לפני השטח במקום אחר. תוצאותיה עשויות להשפיע על דמותה של הדמוקרטיה המערבית החשובה והמשפיעה בעולם יותר מקרקס ההדחה של טראמפ
WeWork היתה יכולה להתנהל כמו חנות מכולת, בלי ביקורת של ממש של הדירקטוריון, תוך שהיא מגייסת סכומי כסף במחירים עולים ■ החגיגה נגמרה כשהיא נאלצה לעמוד בכללי הגילוי הנאות של הרשות
אביגדור ליברמן, האיש שיקבע אם נתניהו יסיים את תפקידו, הוא גרסה דהויה ועלובה שלו ■ האנשים שבחרו בו כקבלן הביצוע לסילוק נתניהו לא שונים מראש הממשלה
אנחנו מוכנים לקחת סיכון ולהתנבא שאי־שם לקראת 2030 יפרסם מבקר המדינה הבא דו"ח חריף, שיראה פערים של עשרות אחוזים, עשרות מיליארדים, בין הכסף שאזרחי ישראל היו אמורים לקבל מקידוחי הגז לבין הכסף שנגבה מהם בפועל
נתניהו לא נכשל בלשונו: הוא פשוט רצה להזכיר לתשובה, למשפחת ורטהיים, ללן בלווטניק ולמיליארדרים אחרים, שללא רגולציה נוחה המודלים העסקיים שלהם עשויים לקרוס ■ לדידו של נתניהו, רגולציה ומדיניות של הגבלים עסקיים ותחרות הן כלי פוליטי ברור שניתן להשפיע באמצעותו על העיתונות
מאז ומעולם פוליטיקאים בישראל ובכל העולם שירתו בעלי חברות הענק והשתמשו ברגולציה ככלי לקבל פרוטקשן מכלי התקשורת המרכזיים ■ אז מה השתנה היום? המציאות, וזה די מרשים, עולה על ההערכות, הניתוחים והמודלים שהוצגו בטור הזה ב-20 השנים האחרונות
המערכת הפוליטית והזירה הציבורית בישראל 2019 לא מוטרדת באמת משחיתות, טוהר מידות או איכות השירות הציבורי ■ ביום שבו יירד נתניהו מהבמה הציבורית, נמצא עצמנו עם אתגר גדול של יצירת חלופה שונה מהותית מהתרבות השלטונית הנוכחית
יעקב שיינין המשיך לבחור השקעות כאילו האלוביצ'ים והדנקנרים עדיין מנהלים את המדינה, מנתבים את הרגולציה וממשיכים לקבל קווי אשראי פתוחים מהחברים שלהם בבנקים. העידן הזה נגמר - אבל ההודעה על כך לא הגיעה לשיינין
מוקדם להתנבא לגבי תוצאות הבחירות, אבל יש סיכוי טוב שממליך ראש הממשלה הבא יהיה ידיד ותיק של הטור הזה
מה הסיכוי שנראה כאן עוד רפורמות מהסוג של השמים הפתוחים, שמביאות לשיפור מהותי ברמת החיים של הציבור הרחב ולא של קבוצה קטנה וחזקה? רולניק פסימי
עלייתו ונפילתו של דויטשה בנק יכולות לשמש אותנו להפקת לקחים מקומיים ■ יש קשר, הפוך בדרך כלל, בין רמת התחכום והמורכבות של פעילות פיננסית לבין התרומה שלה לכלכלה ולחברה
צאו מהמקלטים ותירגעו: האבל של כולנו על הפרידה מאריק פינטו ומרקפת רוסק־עמינח קשה ומכאיב, אבל אנחנו נשרוד
לפני 20 שנה נוצרה לנוני מוזס בעיה עם שותפיו, שאיימה על השליטה שלו ב"ידיעות אחרונות". אז בנק הפועלים רשם צ׳ק של 1.2 מיליארד שקל כדי לפתור את הבעיה ■ ההלוואה היתה רשומה על הקרח, והקרח נמס. עכשיו הבנק מחזיר את המניות, אחרי שבדרך התנדפו מיליארד שקל. שלכם
תקשורת שנמצאת תחת שליטת גוגל, פייסבוק ושאר ענקיות הטק לא תפעל בצורה נכונה למען הציבור ולא תאתגר את מוקדי הכוח ■ פתרון אפשרי לבעיה כולל שני צעדים
"הארץ" ו-TheMarker מעצבנים כי רק הקוראים יכולים לקנות אותנו ■ בשנים האחרונות אתם מגדילים מדי שנה את התמיכה בנו, מספר המנויים והקוראים בשיא של כל הזמנים - וזה עיתוי נהדר להודות לכם מקרב לב. תודה
ארנון מילצ'ן לא דיווח לחוקרים על תחושת גועל שתקפה אותו כאשר פנה לראש הממשלה. וזה מוזר, שהרי אפשרות הכניסה לארה"ב אינה עניין פעוט - והיא שווה כנראה יותר ממעיל ומארגז סיגרים
פייסבוק היא ערוץ התקשורת הגדול ביותר בהיסטוריה, שמגיע מדי חודש למיליארדי אנשים ■ אבל כל קשר בין המידע שמופיע בפיד לבין האמת הוא מקרי - וזאת לא תקלה, כך זה בנוי
אביגדור ליברמן התמחה בגזענות ובהסתה הרבה לפני שנתניהו גילה את קסמן האלקטורלי ■ עדים מרכזיים בתיק החקירה שלו נאלמו ונעלמו בלי הסבר עוד בימים שבהם קרא נתניהו להתפטרותו של אהוד אולמרט
מחירי התרופות נופחו, המניות נפלו, ורק המנהלים שבאו והלכו יצאו עם כיסים תפוחים - לפעמים בעשרות ומאות מיליוני דולרים
עורכי דין שבמקרה הרע משמשים ברוקרים של כוח ובמקרה הטוב עומדים מנגד כשלקוחותיהם לא בוחלים בשום שיטה, החליטו השבוע לשווק את עצמם כמגיני שלטון החוק ■ גיא רולניק לא קונה את זה: הם לא איתנו - הם נגדנו
באפט מבין היטב שהפער בין הסיפורים שהוא מוכר למשקיעים לבין המציאות בארה"ב הולך וגדל, ולכן הוא מרבה למצב את עצמו כמבקר של המערכת ■ אבל אחרי 50 שנה שבהן הוא רוכב על סיפור הקפיטליזם האמריקאי - באפט לא באמת יכול לבדל את עצמו מהמערכת
כחול לבן נשאה ערב הבחירות את הדגל החברתי־כלכלי. לכן כדאי ליו"ר האופוזיציה להתחיל את הקריירה הפרלמנטרית שלו בתחום שבו הניסיון מלמד שלאופוזיציה יכולה להיות השפעה משמעותית: הדרך שבה מתנהלים טריליונים מכספי הציבור
העובדה שאליעזר פישמן שרף לציבור מיליארדים והוא, ילדיו ונכדיו ממשיכים לחיות כמו מלכים היא מקוממת - אבל זאת היסטוריה ■ בלי חשבון נפש ושינוי התרבות העיתונאית יקומו כאן פישמנים חדשים
על הפרק לא עומדים רק 3 טריליון שקל. על הפרק עומדת השאלה איזה אופי יהיה למשטר בישראל: כלכלת שוק מעורבת שבה המוסדות הדמוקרטיים קובעים את כללי המשחק ואכיפתם, או קפיטליזם אוליגרכי שבו חבורה קטנה של אנשים שולטת בעם באמצעות כספו של העם