איזה צדק חברתי אנו רוצים? / ענת ג'ורג'י - מגזין שנתי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איזה צדק חברתי אנו רוצים? / ענת ג'ורג'י

מסע עולמי למערכת הרווחה בעולם - משוודיה דרך העצלנות האיטלקית ועד מוסר העבודה הגרמני

תגובות

ביום חמישי ה-14 ביולי, בשעות הערב, התקשר אלי כתב Markerweek אשר שכטר, וסיפר בהתרגשות על חבורת צעירים שהקימו אוהל בשדרות רוטשילד במחאה על מחירי השכירות המופרזים בתל אביב. "קורה פה משהו, הם מדברים על צדק חברתי ומתכננים לעורר מחאה שתשטוף את כל הארץ. אולי אשאר פה כדי לראות לאן זה הולך?", הציע. הסכמתי, כשאני תוהה ביני לבין עצמי מה בדיוק הם מנסים להשיג, ואם מחאה שמתחילה בלב תל אביב יכולה לסחוף אחריה גם את תושבי באר שבע וירושלים.

אז איך אתם רוצים לחיות? למגזין המלא - לחצו כאן

חמישה חודשים מאוחר יותר, לאחר שחבורת הצעירים הזאת הצליחה לשנות מן הקצה אל הקצה את השיח הציבורי ולהוציא בפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל מאות אלפים לרחובות בדרישה לצדק חברתי, עדיין - כך נראה - נותרה בעינה השאלה מה בדיוק הם (ואנחנו) רוצים. או במלים אחרות, באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות? מה זה בדיוק צדק חברתי ואיך הוא קשור לשוויון? וכשאנחנו מדברים בשבחה של מדינת הרווחה, למה בדיוק אנחנו מתכוונים?

דניאל בר און

האם הפחתת מחיר הקוטג' יחד עם עוד כמה מוצרי יסוד תחולל את השינוי? האם הוזלה משמעותית של מחירי הדירות היא הפתרון למצוקת הדיור? האם צריך להאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה? להאריך את חופשת הלידה? האם אנחנו ערוכים למחיר שגובה מדיניות רווחה מהאזרחים שלה, כמו מיסוי גבוה, והאם המלצות ועדת טרכטנברג הביאו את הבשורה המיוחלת?

כדי למצוא תשובות לשאלות האלה החלטנו לבדוק מודלים קיימים של רווחה. המודל הסקנדינווי נחשב בעיני רבים למודל נערץ, כזה שמיטיב עם האזרחים מצד אחד, ומצליח לייצר כלכלה יציבה וצומחת מצד שני. אבל האם אנחנו יודעים מספיק על המדינות האלה? האם בשוודיה האזרחים באמת מרוצים? האם החינוך הפיני משובח כל כך? האם הדנים יצירתיים ויעילים כמו שמספרים לנו? החלטנו לנסוע לשם, לראות מקרוב את המודלים האלה ולבדוק אם הם יכולים לעבוד גם בישראל.

כדי להשלים את התמונה הגלובלית נסענו לגרמניה, שמצליחה לשלב בין רווחה לצמיחה כלכלית עקבית למרות המשבר הקשה שעובר היום על אירופה, וביקשנו ממומחים שונים לנתח עבורנו את מודל הרווחה האמריקאי והסיני (אם יש בכלל דבר כזה). בדקנו גם מודלים שקרסו, כדי להבין איפה הם טעו.

גילינו, למשל, שבשוודיה מערך הרווחה מופרט ועובד ביעילות ושבעלי ההון שם מעמידים את טובת הציבור לנגד עיניהם. בפינלנד גילינו שבית ספר ציבורי יכול להיות מקום ביתי ונעים שמכבד את המורה ואת התלמיד, ומאפשר לכל אחד להגשים את יכולותיו - גם אם לא הגיע מבית עשיר. למדנו שבגרמניה שומרים על העובדים מפני פיטורים שרירותיים, ושאם נאמץ מעט מהיעילות ומהצניעות הדנית, הדברים פה יכולים להיראות אחרת.

ראינו איך העצלנות האיטלקית, הנהנתנות היוונית והיהירות האיסלנדית המיטו קלון על הכלכלות האלה, וגילינו שבארה"ב מעולם לא לקחו את מודל הרווחה ברצינות. למדנו גם שהסינים לא הפנימו עדיין את הקשר שבין סוציאליזם לרווחת האזרח.

המחיר הגבוה שטמון בישראל במלים חינוך "חינם"

כשסיימנו לסייר ברחבי הגלובוס, התפנינו לדון במודל הישראלי: במדיניות הרווחה שמשתנה לפי גחמה של שר כזה או אחר, בפערים הגדולים שיצרה המדיניות הממשלתית שסיבסדה דירות בצפון תל אביב ובפריפריה בשנות ה-50 וה-60;

בדרך הפתלתלה שעבר החינוך בישראל ובמחיר הגבוה שטמון במלה "חינם"; למדנו איך קיצוץ הקצבאות, שנועד להוציא אנשים ממעגל העוני, גרם בדיוק למצב ההפוך; וראינו איך הממשלה מפחיתה בהתמדה את ההשקעה במערכת הבריאות.

שאבנו השראה מהאנשים שעיצבו את הכלכלה בישראל ותרמו לפריחתה, כמו נגיד בנק ישראל לשעבר מיכאל ברונו שהיה בין אלה שהוציאו את המשק הישראלי מתהום המיתון, הכלכלן דן פטינקין שהביא לישראל את החשיבה הכלכלית המודרנית ושר האוצר לשעבר פנחס ספיר שהשקיע בעיירות הפיתוח ולא רק דיבר על זה.

שמענו מכוהנת החינוך אריקה לנדאו על כוחו של ההומור; מהנשיא לשעבר של מכון ויצמן, פרופ' מיכאל סלע, על חשיבות התרומה; וממייסד ג'וינט ישראל, רלף גולדמן, על האחריות המוטלת על כתפי הצעירים.

בסופו של דבר קיבלנו עידוד מהעובדה שדווקא פה, בגלל חוסר היציבות השלטונית, הניסיון הדל יחסית והאנשים הטובים שמאמינים בשינוי ועובדים בשבילו, עוד אפשר לשנות.

המוסף השנתי של ה-Markerweek הוא מסע ארוך בין מדינות, זמנים ודעות שמטרתו לשרטט קווים כללים למדינה שמספקת לתושביה תנאי מחיה טובים והוגנים, משקיעה בחינוך ובבריאות ובה בעת מעודדת צמיחה, יצירה וחדשנות. כמה מזה נוכל ממש ליישם פה? לא ברור, ובכל זאת, שווה לבדוק.

קריאה מהנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#