מיכאל ברונו - הנגיד שהוציא את ישראל מהתהום - מגזין שנתי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עיצבו את הכלכלה

מיכאל ברונו - הנגיד שהוציא את ישראל מהתהום

6תגובות

הגישה הכלכלית הליברלית קנתה אחיזה באקדמיה הישראלית כבר בשנות ה-50, אבל פרופ' מיכאל ברונו היה הנציג המשמעותי ביותר שלה בשדה המדיניות. מבלי להפריז, אפשר להגיד שהוא מאדריכלי הקפיטליזם הישראלי.

סטנלי פישר עבד בצמוד לברונו ושמר אתו על קשרי ידידות חמים. זה לא מפתיע, כי בין השניים קיים דמיון רב: כמו פישר, גם ברונו היה כלכלן מחונן שדילג בין האקדמיה למשרדים הציבוריים, קוסמופוליטן נעים הליכות בעל תפישה ליברלית עמוקה, שלמד אצל גדולי הכלכלנים והביא לכאן את משנתם. הוא היה חלק מדור של כלכלנים שהאמינו שהשוק יודע הכי טוב, ושאם ייתנו לאנשים חירות - תחת רגולציה הולמת ותכנון נבון - הם ייצרו את התוצאה הטובה ביותר.

ברונו נולד ב-1932 בהמבורג. אמו היתה פסנתרנית ומורה למוסיקה ואביו היה רופא, סוציאל-דמוקרט בדעותיו, שהקים מרפאת פועלים בשכונת מגוריהם. כשהיה בן שנה, זמן קצר לפני עליית היטלר, עלו הוריו לארץ ישראל.

לאחר שירות צבאי בנח"ל התחיל ברונו ללמוד מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה העברית. באמצע הלימודים נסע בהמלצת המרצה שלו, דן פטינקין, לקיימברידג', שם סיים את התואר. בקיימברידג' החליט לשנות כיוון והשלים תואר ראשון נוסף - הפעם בכלכלה. ב-1957 חזר לישראל, והחל לעבוד במחלקת המחקר בבנק ישראל. תוך כמה שנים קודם למנהל המחלקה וכתב ספר על פיתוח המשק הישראלי שהקנה לו, לאחר שנת השתלמות במחלקה לכלכלה בסטנפורד, תואר דוקטור. המנחה שלו היה זוכה פרס נובל קנת' ארו.

ברונו חזר ב-1963 לאוניברסיטה העברית, לחוג לכלכלה בראשות מרצהו הוותיק פטינקין, ושימש שם פרופסור עד ליומו האחרון. מוקד עבודתו עבר בהדרגה מפיתוח למקרו-כלכלה.הוא התחיל לשבת בוועדות ציבוריות רבות, שהחשובה בהן היתה הוועדה לרפורמה במס ב-1975 - שביקשה להקל על בעלי עסקים ולהתאים את המס למציאות של אינפלציה גוברת. שנתיים לאחר מכן מונה ליועץ בכיר לשר האוצר. ב-1985 הגיעה תרומתו המשמעותית למשק, כשהיה ממובילי תוכנית הייצוב ששינתה את פני הכלכלה בישראל.

איור: אילה טל

ב-1973 החלה עלייה גוברת בקצב האינפלציה, ובשנות ה-80 היא הגיעה ל-133%. ב-1984 הגיעה האינפלציה ל-400%. הגירעון תפח בהתאם, משום שהממשלה לא הפסיקה לבצע הרחבות. "אנשים חיו בגן עדן של שוטים", אומר פרופ' ראובן גרונאו מהאוניברסיטה העברית. האינפלציה היתה מעין בועה: הפוליטיקאים העדיפו לפנק את הציבור ולא לעצור את ההרחבה, אותו פינוק ששטייניץ רוצה להימנע ממנו כיום, כשהוא מזהיר מ"פופוליזם".

אך הלחצים גברו. החוב הגיע ל-80% מהתוצר, וכשארה"ב התערבה החליטו ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי לחבר תוכנית הבראה. קבוצה מצומצמת של כלכלנים וקובעי מדיניות מישראל ומארה"ב, ובראשם ברונו, שירטטה אותה והובילה את קבלתה. "ברונו היה אחד המובילים במשק מחוץ לממשלה, ולכן בחרו אותו כיו"ר", אומר סטנלי פישר, שהיה המלווה האמריקאי לתוכנית. "היינו בקשר הדוק, והיה תענוג לעבוד אתו".

התוכנית הושקה ביולי 1985. בין עיקריה היו הקטנת הוצאות הממשלה, צמצום הסובסידיות למוצרים ולשירותים והעלאת מסים. המחירים והשכר הוקפאו והשקל פוחת. ההצלחה היתה מסחררת: תוך כמה חודשים ירדה האינפלציה ל-20% והתייצבה על שיעור חד-ספרתי. גם הגירעון הצטמצם במהירות. מאז שמר המשק על יציבות, והאינפלציה הנמוכה בוצרה כאחד היעדים המרכזיים. בעקבות ההצלחה, עיקרי התוכנית הועתקו גם למשקים בדרום אמריקה ובמזרח אירופה.

"אלמלא פועלו של ברונו, אולי לא היינו יכולים להתלבט בלוקסוס של הבעיות שבהן אנחנו מתלבטים כעת", אומר גרונאו. אבל כעבור דור - ומבלי לגרוע מגדולת התרופה - מעניין לשאול מה חלקו של המתווה שיצרה התוכנית בעיוותים הכלכליים שהתפתחו כאן. לדברי פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון, "תוכנית הייצוב היתה המפתח בשינויים, ולקחו אותה רחוק מדי. ברונו לא היה נותן את ידו לאי שוויון כמו ששורר כיום".

חלק מהשינויים הפכו את המשק לליברלי הרבה יותר, ובישרו את תחילת העידן הניאו-ליברלי בכלכלת ישראל. חסכנותה של המדינה התקבעה כיעד החשוב ביותר - גם על חשבון הסיוע לאזרחים. גם אחד הצדדים הכי פחות יפים של הכלכלה הישראלית, חוק ההסדרים, נולד אז. הוא נועד לאפשר לממשלה לייצב במהירות את המשק, אך נהפך עם השנים למכשיר קומבינות רב עוצמה ואנטי דמוקרטי.

אדריכל השוק החופשי בישראל לא היה "קפיטליסט חזירי", אלא ליברל אמיתי מהזן הקלאסי, שהאמין שהחירות תקדם את האנשים הקטנים ושקד על פיתוח כלים לצמצום האי שוויון. המהלכים שהוביל שיפרו באופן דרסטי את איכות החיים של הישראלים, שחיו עד אז במשק ריכוזי יותר. לדברי פישר, "אני כמעט בטוח שכל עוד המשק היה מתבגר, הוא היה עובר יותר לצד השימוש בשווקים במקום תקנות ופיקוח. היינו אז קרובים מאוד בדעותינו, והדעות שלי התפתחו מאז. אני מניח שגם שלו היו מתפתחות".

ברונו מונה לנגיד ב-1986. בתפקידו זה חיזק את הפיקוח על הבנקים וערך רפורמות שעודדו תחרות בכמה תחומים. "הוא ממניחי היסודות לכלכלת השוק אחרי הייצוב", אומר פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית, שהיה מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. "בנק ישראל היה בתקופתו היוזם המרכזי של רפורמות לצמצום מעורבות הממשלה". ברונו שקד כנגיד גם על האתגר הגדול הבא של המשק: קליטת העלייה מבריה"מ לשעבר. גם כאן הוא עיצב מדיניות ליברלית מבעבר וטען שהשוק החופשי יכול לנהל את התהליך.

ב-1991 נסע ברונו לבנק העולמי בוושינגטון, שבו מונה לסגן נשיא ולכלכלן ראשי. הוא החזיק בתפקיד עד לחודשים האחרונים של חייו, לפני שנפטר מסרטן ב-1996. שנתיים לפני מותו קיבל את פרס ישראל.

מי שעבדו אתו מעידים כי היתה לו אישיות כובשת. "הוא סימל בעינינו, הסטודנטים, את הכלכלן המושלם", כתב בן בסט, "בגלל היקף פעילותו ובגלל דאגתו לסטודנטים ולבעיות המשק... מיכאל טבע בתלמידיו את חותם האהבה והמסירות למשק הישראלי". "ברונו חש מחויבות עצומה לבני עמו", ספד לו טאם דלייל, חבר פרלמנט בריטי לשעבר שלמד אתו בקיימברידג'. "הוא אמר לי פעם, 'אתה לא יכול להבין כשאני אומר שאני חייב לעבוד בשביל ההישרדות של בני ארצי'". יש גם מי שמספרים על איש קשה, שלא תמיד הסתדר עם עובדיו בבנק ישראל. "הוא היה איש שלא ויתר בקלות", אומר פישר בהערכה, "אישיות. כשהוא היה בחדר, ידעת שהוא בחדר. הוא היה איש חזק שלא פחד מאנשים. מנהיג".

הפרוגרסיביות והמחויבות הלאומית של ברונו לא נעצרה בתחום הכלכלי: הוא היה איש שלום מוכר, מהפעילים הראשונים בתנועת "שלום עכשיו". ב-1986, כשהתמנה לנגיד, קונן בראיון על ההשקעה הכספית מעבר לקו הירוק, שבאה לדבריו על חשבון ההשקעות בתוכו פנימה. הוא היה פעיל אף בנושאי איכות סביבה, מאבק חלוצי אז. לדברי בן בסט, "ברונו היה ליברל ודמוקרט שנלחם נגד עוולות באומץ ובגלוי". או כפי שאומר ספיבק, "אין ספק - הוא היה איש מרשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#