אפילו מפלגות הימין שומרות על המודל הסקנדינווי - מגזין שנתי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפילו מפלגות הימין שומרות על המודל הסקנדינווי

המודל הסקנדינווי מוכיח עמידות גבוהה המתבטאת בשימור הישגיו המרכזיים, דוגמת השוויון הכלכלי הגבוה בעולם המתועש לאורך תקופה ארוכה. אך ארצות סקנדינוויה אינן מנותקות מהשפעות חיצוניות

2תגובות

"המודל הסקנדינווי" הוא תוצר פעולתן של "תנועות העבודה" הסקנדינוויות, המורכבות מהמפלגות הסוציאל-דמוקרטיות ומארגוני העובדים. המודל נבנה כחלק מתפישת עולם המכונה "סוציאליזם רפורמיסטי", שרואה את בניית החברה הסוציאליסטית כתהליך הדרגתי בן עשרות שנים. המודל הקיים כיום הוא תוצר של אותה בנייה הדרגתית. רובו הגיע לכלל מימוש כבר בראשית שנות ה-50, וחלקו מומש רק בשנות ה-70 ומאוחר יותר.

הדמיון הרב בתרבות ובשפה בין שוודיה, נורווגיה ודנמרק, כמו גם ההשפעה השוודית הקבועה על פינלנד, הביאו לכך שהמודל של התנועה המובילה, תנועת העבודה השוודית, אומץ גם בשלוש המדינות האחרות, לרוב כמעט באותו קצב ובאותם מועדים היסטוריים. גם נסיבות היסטוריות דומות, כמו הניטרליות המסורתית (או הכפויה במקרה הפיני), בהחלט תרמו לדמיון בין הארצות.

לא תמיד ממשלות שמאל מנהלות את המודל הסקנדינווי. כך, למשל, המצב בשוודיה. ואולם כוחם של ארגוני העובדים והפיכת רוב מרכיביו לקונצנזוס, מביאים לכך שגם מפלגות המרכז-ימין אינן חותרות מהותית תחת יסודותיו.

המודל בשוודיה, בנורווגיה, בדנמרק ובפינלנד אינו זהה, אך קיימים מאפיינים משותפים שמייחדים את ארצות סקנדינוויה ממדינות מתועשות אחרות, ולכן אפשר להגדירם כמודל הסקנדינווי. המאפיינים המשותפים מחולקים לשלוש קבוצות: הכוח והדמוקרטיה של ארגוני העובדים; השליטה הציבורית בהון הפיננסי; ועיקרון הממשלה הרחבה.

ארצות סקנדינוויה הן בין המדינות המתועשות הבודדות שבהן כמעט כל סוגי השביתה מוגנים בחוק - הן שביתה רגילה, הן שביתת סולידריות והן שביתת חרם. לארגוני העובדים הסקנדינוויים מבנה דמוקרטי המבוסס על ייצוג לפי מקום העבודה או אזור העבודה, יכולתם של חברי השורה ליזום בחירות חדשות בכל עת, בחירות בתדירות גבוהה, ובחלק מהאיגודים - חובת אישור של כלל החברים כתנאי לחתימת הסכם קיבוצי. שיעור גבוה מאוד מהשכירים בארצות אלה חברים בארגוני העובדים: כ-70% מהשכירים בשוודיה, בדנמרק ובפינלנד ויותר מ-50% מהשכירים בנורווגיה. זאת לעומת כ-25% מהשכירים בישראל וכ-20% מהשכירים בגרמניה.

תנאי השכר והעבודה נקבעים ברובם באמצעות הסכמים קיבוציים שמכסים באופן ישיר כ-90% מהשכירים בשוודיה ובפינלנד, כ-85% מהשכירים בדנמרק וכ-70% בנורווגיה. בפועל, הודות ליכולת לקיים שביתת חרם נגד מי שלא יספק לעובדיו תנאים מקבילים להסכם, ההסכמים חלים על כ-100% מהשכירים. ההסכמים קובעים, בין השאר, את שכר המינימום - הגבוה ביותר במונחים יחסיים בין הארצות המתועשות. הודות להסכמים הקיבוציים חלה כמעט על כל העובדים תוספת משמעותית עבור עבודה בשעות הלילה, עבודה בחג ושעות נוספות. לעומת זאת, תוספות שכר על ותק הן מרכיב קטן יותר מהשכר בהשוואה לישראל.

בסקנדינוויה מקבל הארגון פיצוי כמעט אוטומטי אם תפס את המעסיק ב"חתירה תחת ההסכם הקיבוצי", כלומר מצא שהוא מספק תנאי עבודה ושכר מתחת למה שקבוע בהסכם. פעילי האיגוד מתפקדים למעשה כפקחי עבודה, ורמת האכיפה של ההסכמים גבוהה ביותר.

בנוסף נהנים ארגוני העובדים הסקנדינוויים משותפות משמעותית בניהול. מתוקף החוק, בשוודיה, בנורווגיה ובדנמרק כשליש מחברי הדירקטוריון בחברות בע"מ מסדר גודל קטן למדי ומעלה ממונים על ידי ארגוני העובדים. תחום הבטיחות במקומות העבודה נתון כולו בידי העובדים, שבוחרים בעצמם את פקחי העבודה. היכולת להבטיח תנאי עבודה טובים בכל הענפים ונוכחותו של האיגוד בכל ההיבטים מאפשרים את ניודם של עובדים מענף לענף, מבלי שתהיה לכך השלכה שלילית על תנאי העבודה או על השוויון הכלכלי.

בסקנדינוויה נמצא רוב ההון הפיננסי בידיים ציבוריות. קרנות פנסיה בשליטת ארגוני העובדים או המדינה, וכן קרנות ביטוח הדדי וחברות ביטוח בשליטת או בבעלות ארגוני העובדים, אוחזות בכ-60% מההון הפיננסי השוודי, בכ-80% מההון הנורווגי, בכ-50% מההון הדני ובכ-70% מההון הפיני. שיעור זה גבוה משמעותית מזה הקיים בכל מדינה מתועשת אחרת, מה גם שלממשלות הסקנדינוויות, למעט איסלנד, יש מאזן הון חיובי או כמעט חיובי גם ללא קרנות הפנסיה. ההון הפיננסי הציבורי מושקע כיום על פי קוד השקעות שאוסר את השקעתו בחברות שפוגעות בזכויות עובדים, אף שבנושא זה הדבר תלוי לא מעט בדיווח מגורמים חיצוניים ולא בחקירה מראש על ידי הקרנות עצמן.

המרכיב השלישי הוא עיקרון "הממשלה הרחבה": כ-50% מהתוצר בשוודיה ובדנמרק, כ-45% בפינלנד וכ-40% בנורווגיה נגבים כמסים. במקביל, כ-50% מהתוצר בארבע הארצות משמש למתן שירותים ציבוריים ותשלומי העברה. שיעור המועסקים על ידי הממשלה הוא הגבוה בעולם המתועש. לפי נתוני ה-OECD מ-2008, 29.3% מכוח העבודה בנורווגיה, 28.7% בדנמרק, 26.2% בשוודיה ו-22.9% בפינלנד הועסקו ישירות על ידי המדינה, הרשויות המקומיות או מלכ"רים ממלכתיים. זאת לעומת ממוצע של 15% ב-OECD וכ-16.5% בישראל.

אייל טואג

המודל הסקנדינווי מוכיח עמידות גבוהה המתבטאת בשימור הישגיו המרכזיים, דוגמת השוויון הכלכלי הגבוה בעולם המתועש לאורך תקופה ארוכה. ואולם ארצות סקנדינוויה אינן מנותקות מהשפעות חיצוניות. המשברים הפיננסיים בכלכלה העולמית, כמו גם שנאת זרים וגורמים פנימיים וחיצוניים שאינם מאוהדי המודל, יוצרים לחצים על המודל - אך נכון להיום, הוא עדיין עומד בהם.

-

ההיסטוריון ד"ר עמי וטורי מלמד באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#