נסיכות הנפט הצפונית או למה לא נסענו לנורווגיה - מגזין שנתי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המודל הנורווגי

נסיכות הנפט הצפונית או למה לא נסענו לנורווגיה

10תגובות

גוש המדינות המכונה סקנדינוויה כולל, בנוסף לשוודיה, לפינלנד ולדנמרק, עוד שתי מדינות - איסלנד ונורווגיה - אבל לא נסענו ללמוד את המשקים שלהן. במקרה של איסלנד ההחלטה ברורה: זה אי לא גדול עם אוכלוסיה של פחות מ-400 אלף איש, כמו ירושלים רבתי, ועם סיפור מוזר על מערכת בנקאית שהתנפחה וקרסה במשבר של 2008. אבל נורווגיה היא מדינה בת חמישה מיליון תושבים, כלכלה מפותחת ותוצר לנפש של יותר מ-53 אלף דולר, שהופך אותה למדינה הרביעית בעושרה בעולם. האם לא ראוי היה לסקור ולבחון גם אותה?

התשובה היא כן - ולא. מצד אחד, נורווגיה היא עוד וריאציה של המודל הסקנדינווי, עם דמוקרטיה, תושבים חרוצים, מגוון יכולות ושירותי רווחה רבים. במשך חלק מההיסטוריה המודרנית שלה, נורווגיה היתה בשליטה מלאה של השכנה הגדולה שוודיה. אלא שבארות הנפט והגז העצומות שהתגלו בשטחה הימי בארבעת העשורים האחרונים הפכו אותה לכה עשירה, עד שהיא כבר נעשתה נסיכות נפט צפון-אירופית.

לנורווגים יש דרך משלהם לפעול בתחום הנפט: הם לא חברים בארגון אופ"ק ורוב פעילות הקידוח וההפקה (67%) מבוצעות על ידי חברה ממשלתית, סטאטאויל, שהיא גם החברה הגדולה בכל סקנדינוויה. ההכנסות והרווחים מקידוחי הנפט מופנים לקרן לאומית מיוחדת, שמיועדת לממן את צורכי הרווחה של הנורווגים בשנים ובדורות הבאים.

בתנאים כאלה אין יותר מדי ללמוד מנורווגיה, למעט אולי כיצד לטפל בהכנסות מקידוחי גז ונפט - אם וכאשר התגליות בים התיכון יגיעו לממדים משמעותיים יותר. בינתיים נהפכה נורווגיה העשירה למגנט גם עבור הסקנדינווים האחרים. בשוודיה מספרים שצעירים נוסעים לאוסלו כדי לחפש עבודה והזדמנויות עסקיות, והם מתגוררים בשותפות עם צעירים אחרים כי אוסלו היא אחת משלוש הערים היקרות בעולם למחיה.

מנגד, מתחילות לצוף ראיות לפיהן חלק מהנורווגים מאבדים אט אט מהחריצות שלהם, מתרחקים מתעסוקות פיסיות קשות ונמשכים לקריירות נעימות יותר. אין לטעות: טוב בנורווגיה, ולא פלא שהיא במקום הראשון בעולם במדד איכות החיים האישי, המשקלל גם נתונים כלכליים וגם גורמים רכים יותר. אלא שהסיבה, במקרה זה, היא גם תרבות - וגם הרבה מאוד נפט.

כלכלת הנפט של נורווגיה

קשה להאמין, אבל עד לא מזמן נחשבה נורווגיה לאחות המפגרת של המדינות הנורדיות. בשנות ה-70 היא עדיין היתה מדינה של חקלאים, דייגים וכמרים לותרנים, שפיגרה באופנות, בתרבות ובפוליטיקה אחר המדינות האירופיות, והסתמכה בעיקר על משאבי טבע - כמו עץ ומים - כדי למצוא לעצמה מקום נחמד באמצע בכל הנוגע לרמת החיים של אזרחיה. בסוף שנות ה-60 גילתה נורווגיה כמויות עצומות של נפט במדף היבשתי שלה, והקימה ב-1972 את חברת הנפט הממשלתית סטאטאויל שמשלמת למדינה 78% מס.

את כספי הנפט ששינו את כלכלתם מן היסוד חסכו הנורווגים בקרן ההשקעות הממשלתית שלהם - קרן הפנסיה הממשלתית בשמה הרשמי, או "קרן הנפט" בשמה הלא רשמי - שבה הופקדו ההכנסות העודפות משדות הנפט של המדינה. הקרן מחזיקה כיום בנכסים בשווי 525 מיליארד דולר וב-1.8% מכל המניות באירופה.

בעשור האחרון, מאז שהתפוקה שלה הגיעה לשיא ב-2000, התמודדה נורווגיה - כיום יצואנית הנפט השביעית בגודלה בעולם - עם דעיכה בתפוקת הנפט, שהובילה לחששות כי המקור העיקרי לשגשוג אוזל. למזלה של המדינה, באוקטובר גילתה סטאטאויל שני שדות נפט תת-ימיים עצומים בגודלם, השווים למאות מיליוני חביות נפט - כך שנורווגיה יכולה להמשיך לשגשג.

עושר המשאבים שלה והאופי החסכני של תושביה איפשרו לנורווגיה לשרוד את המשבר הפיננסי של 2008 ללא פגע. ב-2008 הסתכמו הכנסות הנפט השנתיות שלה ב-68 מיליארד דולר, לאחר שהמחירים עלו לשיא. נורווגיה חסכה את רוב כספי הנפט, והשתמשה בהם כדי לבצע השקעות באמצעות קרן ההשקעות הממשלתית שלה, הגדולה בעולם. עם זאת, המשבר הנוכחי צפוי להקשות עליה מעט יותר: 60% מהיצוא של נורווגיה מכוונים למדינות אירופה, שעוברות תקופה לא קלה. התפוקה התעשייתית של נורווגיה התכווצה בחודש שעבר, לראשונה מזה 2010, ולשכת הסטטיסטיקה הורידה את תחזית הצמיחה ל-2012 מ-3.5% ל-2.5%.

נורווגיה צפויה להשקיע השנה סכום שיא בפיתוח שדות נפט חדשים, כדי להגן על המדינה מפני משבר החובות. ואולם לא הנפט מטריד את הנורווגים. המשבר היחיד שמדאיג אותם באמת בימים אלה הוא משבר החמאה: מדפי החמאה בסופרמרקטים ריקים לחלוטין. הסיבה למחסור בחמאה היא לא עוני, חלילה. הנורווגים פשוט אכלו את כל המלאי שהיה במדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#