הקרקס הנודד של התקשורת האמריקאית

הסיקור התקשורתי על התרסקות המטוס הקוריאני היה חסר תקדים

אורן פרנק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4
אורן פרנק

ב אחרונה של חברת התעופה הקוריאנית אסיאנה במהלך נחיתתו בנמל התעופה של סן פרנסיסקו. בסופו של דבר נראה שהיה יכול להיות גרוע יותר: שלוש הרוגות ועשרה פצועים קשה הם טרגדיה בכל קנה מידה, אבל מול תמונות המטוס העולה בלהבות על 300 נוסעיו אי אפשר היה שלא להרגיש מעט הקלה על שמספר הנפגעים לא היה גבוה בהרבה.

כמה פרטים נוספים תורמים לחידוד התמונה: מתברר שאחת ההרוגות נדרסה בכלל על ידי אחד מרכבי ההצלה, וכרגע נראה שמדובר בטעות של הטייס/ים - בקוקפיט היו בעת הנחיתה שלושה קברניטים וקצין ראשון, מזג האוויר היה מושלם ולא היו בעיות טכניות. אולי חוסר ניסיון, אולי חוסר תשומת לב, אולי נהלים שלא יושמו נכון, אבל בשורה התחתונה כרגע נראה שארבעה טייסים הטיסו מטוס תקין להפליא בתנאים אידיאליים לתוך האדמה תוך שהם מחטיאים את המסלול. ולא במעט.

מכיוון שתאונות אוויריות שבהן מעורבים מטוסים גדולים נהפכו לכה נדירות, וגם מכיוון שכולנו מרותקים אל הפחד הנורא של חוסר השליטה המוחלט שחווים נוסעיו של מטוס שמעורב באסון כזה, הסיקור התקשורתי היה חסר תקדים.

גדודים של פרשנים חמורי סבר ניתחו כל בורג במטוס, העלו השערות משונות, וכמו ערוץ ישראלי בימי פיגוע, הפכו ומיחזרו עולמות כדי לתחזק שידור בן שעות ארוכות שבו התגלו מעט, מעט מאוד, פרטים חדשים. נוסעים שנמלטו מהמטוס הבוער טרחו לעצור כדי להעלות ציוץ או תמונה לאינסטגרם, לעדכן בפייסבוק שהם חיים, וככל שהדעת משגת אולי גם לחפש עבודה בלינקדאין בדרך לבית החולים. כמובן שמיד נמצאו כמה סרטונים המתעדים את ההתרסקות, וגם ליוטיוב שוב היתה עדנה.

המטוס הקוריאני לאחר ההתרסקותצילום: אי–פי

אגב, באותו יום ממש ירדה מהפסים רכבת הנושאת נפט בלב כפר קטן הקרוי לאק־מאגנטיק בקוויבק, והתפוצצה בכדור אש עצום. 50 איש מתו בתאונה האיומה הזו, וחלק גדול מהכפר פשוט נמחה מעל פני האדמה. מדוע זה רלוונטי? כי התאונה הזו "סקסית" הרבה פחות מהתרסקות מטוס נוסעים, וזכתה לסיקור כמעט אפסי בתקשורת המקומית, שהיתה עסוקה בגורלה של טיסה 214.

עד כאן הכל צפוי ונתון, שהרי התקשורת האמריקאית, אולי בדומה לעם היושב בארה"ב, מצטיינת בגופים איכותיים להפליא כמו "ניו יורק טיימס" ואחרים, וסביבם הומה אוקיאנוס זבל מוחלט ואינסופי. אמצעי תקשורת מקומיים וגם לאומיים הפועלים כאן גובלים לעתים בהזיה, וגולשים תדירות לאיוולת מרשימה במיוחד. בימים כתיקונם אין זו בעיה, שהרי כל אחד חופשי למצוא את התוכן הרצוי לו ולשמוח בחלקו. אבל מאז שהמציאו לנו את האינטרנט, ובפרט את החלק הקרוי רשתות חברתיות, אנחנו נאלצים להיחשף לבחירות מדיה שלא היינו עושים בעבר, ולעתים נראה שטוב ואף משעשע שכך.

כך אנו מגיעים לערוץ הטלויזיה המקומית KTVU אשר בסן פרנסיסקו. מדובר בערוץ ירוד מן המניין, המייצר ומשדר חדשות מקומיות ומשלב בהן תכנים מארה"ב והעולם - רובם של אלה האחרונים מגיעים למסך בסיוע בעליו של KTVU, הלא היא רשת פוקס ניוז מבית מדרשו הימני־קיצוני של רופרט מרדוק. פוקס ניוז ידועה כבר שנים כגוף תקשורת שהקשר בין תכניו לעובדות מזכיר מאוד את הקשר בין מצע "יש עתיד" של לפני הבחירות להתנהלות הח"כים שלה אחריהן.

ובכן, לפני ימים ספורים הזדרז KTVU לעלות לשידור עם סקופ חדש ולוהט אודות ההתרסקות: לידי עיתונאי הערוץ התגלגלו ובאו שמותיהם של ארבעת טייסי טיסה 214, אותם ארבעה מופלאים אלמונים שהתקשורת כאן כבר חרצה את דינם כאחראים לתאונה. כדי להקפיד על סטנדרטים עיתונאיים ראויים, טרחו ב–KTVU והתקשרו ל–NTSB ‏(הרשות האמריקאית האחראית לבטיחות ולחקירת תאונות תעופה‏) ואישרו אתם את השמות. ואלה שמות טייסי אסיאנה 214 אליבא ד'ערוץ: קפטן סאם טינג וונג, וויי טו לו, הולי פוק, וכמובן באנג דינג אאו.

צריך אדם להיות בעל דעה נמוכה להחריד לגבי השכל הישר והאינטליגנציה של אנשי התקשורת כאן כדי להתקשר אליהם, להדליף להם את השמות הכה מצחיקים האלה, ולקוות שאלה אכן ישדרו אותם. וכך בדיוק היה. מישהו בערוץ קרא את השמות האלה והתייחס אליהם כמידע אמין. כפי שאומרים המקומיים, נו שיט.

ומה על אישור ה–NTSB, אתם שואלים? ובכן, התגובה הרשמית שלהם היתה שלטלפון ענה מתמחה צעיר שלא היה רשאי לאשר אם השמות נכונים או לא. אני דווקא מוכן לשער שמי שקיבל את השיחה אמר לעצמו: "אם הם מספיק מטומטמים כדי לשאול את זה באמת, אני לא יהיה זה שיעמוד בדרכם". לקינוח, באמריקה כמו באמריקה, מפלצת הפוליטיקלי קורקט הרימה מיד את ראשה, ושלל ארגונים של אמריקאים ממוצא אסיאתי יצאו נגד "האמירות הגזעניות והחשוכות המכתימות ציבור שלם על לא עוול בכפו" וכו'. חברת התעופה אסיאנה, אולי בזהותה ספין אפשרי לאסון מבית מדרשה, אף הודיעה בכל כלי התקשורת כאן שתתבע את ערוץ הטלויזיה וגם את ה–NTSB על "פגיעה במוניטין ובשמם הטוב של הטייסים ושל אסיאנה". שמם הטוב. נו שיט. ושוב מתברר שהשמים הם לא הגבול עבור הקרקס הנודד הקרוי התקשורת האמריקאית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker