רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צפוף לכם? עוד לא ראיתם כלום

לכתבה
יום העצמאות בירושליםתומר אפלבאום

9 מיליון אנשים חיים בישראל, ואם התחזיות יתממשו - ביום העצמאות ה–100 יחיו פה 15 מיליון ישראלים ■ האם המדינה נערכת לקלוט את המיליונים שיצטרפו לפקקים, לתורים בחדרי מיון, לצפיפות בכיתות ולשוק הדיור? דיבור צפוף על דמוגרפיה

81תגובות

מדי שנה, כמה ימים לפני יום העצמאות ולפני ראש השנה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת הודעה על הגידול באוכלוסיית המדינה. זאת הודעה עם נופך חגיגי, ממלכתי, שמשולבים בה נתונים על נישואים, גירושים, מספר לידות וכו'. המסר, אולי באופן לא מודע, הוא שישראל צומחת ומתחזקת. אבל בשנים האחרונות יש מי שקוראים תיגר על האקסיומה הזאת, שלפיה עלייה במספר התושבים היא דבר חיובי.

"הימים שבהם לעשות הרבה ילדים נחשב מעשה פטריוטי — חלפו. כיום, מי שרוצה בטובת הכלל צריך לעשות פחות ילדים", אומר פרופ' אלון טל, שעומד בראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר "והארץ מלאה". 

>> לחצו כאן לכתבות: איך תיראה ישראל ב-2048

טל חוקר בשנים האחרונות את הצפיפות והגידול באוכלוסיית ישראל, וסבור כי יש להגביל את הילודה באמצעות תמריצים — במערכת המס או על ידי כל תמריץ חוקי אחר. "בכל יום מגיעים נתונים חדשים מכיוונים שונים, שממחישים את בעיית הצפיפות. הפקקים, כמובן, אבל לא רק: ההמתנות הממושכות בחדרי מיון, הצפיפות בכיתות, מחירי הדיור, איפה שלא תשים את היד — בסוף תגלה שזה קשור לכך שאנחנו גדלים בקצב של 2% בשנה. צריך להפסיק את החגיגה השנתית סביב הגידול באוכלוסייה.

"זה היה נכון לתקופה שבה חיו בישראל מיליון תושבים. כיום אנחנו צריכים לשאוף ל–0% גידול של האוכלוסייה. אנחנו צריכים להפנים ש–15–16 מיליון תושבים בעוד 30 שנה זאת כבר עובדה, אבל אם רוצים שלא נגיע ל–30 מיליון איש — צריך להחליט על זה כבר עכשיו ולפעול בהתאם", מתריע טל.

בחגים כבר אין מקום לאנשים בכנרת

ישראל חוגגת השנה 70 עם כ–9 מיליון איש. בעוד 30 שנה, ביום העצמאות ה–100, יחיו פה כ–15 מיליון איש לפי תחזית הלמ"ס. נתון זה כולל את מזרח ירושלים, אבל לא את הגדה המערבית ורצועת עזה, שבהן מתגוררים 4.7 מיליון איש, לפי הלמ"ס הפלסטיני. לאור תחושת הצפיפות שמעיקה על רוב הישראלים כבר עכשיו, צריך לקוות שמישהו בממשלה חושב על איכות החיים של אזרחי ישראל בעוד 30 שנה. לפני כמה שבועות, בחופשת פסח, הגיעו מדי יום 110 אלף איש לשמורות הטבע שבתשלום, ולכלל האתרים — בין 300 ל–400 אלף מבקרים ביום. חופי הכנרת היו מלאים עד אפס מקום.

בתקשורת, העומס הזה סוקר בנימה חיובית — מדיניות "החופים השקטים" מחזירה את הישראלים לכנרת. בשטח, 85% מחופי הכנרת כבר נגישים לציבור, וגם אם יכשירו את 15% הנותרים — בעוד עשור או שניים לא יהיה מקום למיליונים שיצטרפו לציבור הישראלי. לפי נתונים של איגוד ערים כנרת, המנהל 15 חופים, ב–50 ימים בשנה הכנרת בתפוסה מלאה, בעיקר בתקופות החגים.

כתבי TheMarker מדווחים ב-2048

"בפסח הזה היינו פול־בוק בכל המקומות", אומר שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות שמורות הטבע והגנים. "המספר הזה, 15 מיליון, מטריד גם אותי, במיוחד שאינו כולל את יהודה ושומרון. אני מקווה מאוד שנצליח למצוא פתרון. אפשר לחשוב על פעילויות לילה ויש אתרים ארכיאולוגיים שעדיין לא חפרו בהם. צריך גם לזכור שיהיו שינויים טכנולוגיים שאנחנו בכלל לא מודעים אליהם. אבל גם אחרי כל זה, ההיערכות לגידול של האוכלוסייה, ובכלל זה בכל הקשור לאתרי הנופש, היא סוגיה שצריך להקדיש לה מחשבה ברמה הלאומית".

השיח על הצפיפות משלב שתי תפישות עולם מנוגדות. בצד אחד נמצאים אלה שדוגלים בהגבלת הילודה. בצד השני של השיח, הצפוף יותר, נמצאים אלה שחושבים כי המדינה לא צריכה להתערב בסוגיות של רשות הפרט, במיוחד בחברה שמרנית כמו הישראלית. במלים אחרות, ההיערכות לגידול באוכלוסייה יכולה להתבצע באמצעות כלים מעולם התכנון.

"הימים שבהם ללדת הרבה ילדים נחשב מעשה פטריוטי — חלפו. כיום, מי שרוצה בטובת הכלל צריך להביא פחות ילדים. אנחנו צריכים לשאוף ל–0% גידול של האוכלוסייה" פרופ' אלון טל

צפיפות בחדר המיון
ניר כפרי

ילדים זה שמחה, אבל לא יותר מדי

הדמוגרף פרופ' אמריטוס סרג'יו דלה פרגולה מהאוניברסיטה העברית נמצא בצד השני. "ילודה זאת תופעה תרבותית־נפשית שלא קשורה לתמריצים", הוא אומר. "תמצא לי רוב בכנסת שיחוקק חוק מס הכנסה על ילד שלישי; העם לא נמצא שם — לא היהודים ולא הערבים. חוץ מזה, הרכב הגילים בישראל מאוזן. מספר הקשישים לא גבוה מדי יחסית לצעירים, ולכן הצעירים הבוגרים יכולים לפרנס את הקשישים באמצעות הביטוח הלאומי. אם מגיעים למצב שיש מעט צעירים, אין משאבים לפרנס את הקשישים — מה שעלול להוביל לקריסת מערכות. בגלל זה באירופה מנסים להביא מהגרים".

טל רואה את הדברים אחרת. הוא סבור שאפשר להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה (לפי תחזיות, 15%–20% מאזרחי ישראל יהיו קשישים ב–2048) באמצעות בינה מלאכותית והעלאת גיל הפרישה מעבודה. כדוגמה הוא מביא את יפן: בין 2010 ל–2015 נגרעו מהאוכלוסייתה מיליון איש, ולמרות זאת היא צמחה כלכלית.

חג פסח כנרת
גיל אליהו

מי שתומך בעמדתו של טל בעניין הגבלת הילודה הוא הדמוגרף פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה. "יש כאן שני סטופרים: הדמוגרפי והעשייה בשטח", הוא אומר. "אילו היינו מדינה עם משילות ויכולת תכנון לטווח ארוך, הייתי יותר אופטימי. אבל זה לא המצב. כשאני מחבר את קצב הגידול של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, של הערבים אזרחי ישראל ושל החרדים לצפיפות הקיימת — אני מקבל תחזית עגומה. חלום בלהות. כדי שזה לא יקרה — חייבים להגביל את הילודה.

"השאלה היא מי יקבל החלטה כזאת", שואל סופר, ועונה: "החילונים־ליברלים מפונקים יותר ולא יישארו במדינה צפופה בלי תשתיות. כשאני אומר צפיפות, אני מתכוון לערים כמו מומבאי, לאגוס, דלהי. לדעתי, ב–2048 חילונים יברחו מישראל — בגלל ההדתה, בגלל הסכסוך ובגלל הצפיפות".

גדלים והולכים
אוכלוסיית ישראל, במיליונים

"להיפטר מהמושג הפריפריה"

הנשיאה אסתר חיות
מי לא יכול להופיע בפניה?
עורכי דין
דוד חיות ומשרד חיות זילברברג ושות'
ירון אלחנני
דורי קלגסבלד ומשרד ד"ר א.קלגסבלד ושות'
בני ויעל ברץ
גיורא ארדינסט ומשרד ארדינסט בן נתן ושות'
יחזקאל ביניש
ענת לוי
בעלי דין
חברות הביטוח אבנר, איילון, אריה, הראל, כלל,סהר, סהר-ציון, שילוח, שלמה
המשנה לנשיאה חנן מלצר
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין
מרגלית אינהורן-מלצר
יוסי ודניאל מלצר
נועה מלצר ויוסף משיח
יצחק מירון
איתמר מירון
ברק בר שלום, נאוה אילן, דניאל פדר ואיילת סימון-וקסלר
שמואל מעוז
חיים זליכוב
בעלי דין
חברת הביטוח איילון
הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב
חברת החדשות
פלאפון
עיריית תל אביב ועיריית רמת גן
עופר גרוסקופף
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין
קובי שרביט, המשרד שבו שותף ליאור טומשין ויואב מני
רועי בלכר והמשרד שבו הוא שותף, קריספין רובינשטיין בלכר
אייל רוזן
טליה קונפינו
רוית ארבל
יוסי ועדי זלצמן
שני שלם
שיר לכיש
כל עורכי הדין במשרד שפירא בר-אור מצקין
בעלי דין
אוניברסיטת תל אביב
המכללה למנהל
שיכוי ובינוי נדל"ן
עוזי פוגלמן
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין
דוד חיות
אריאל מנור, יורם אלרואי ואביתר אנגלרד
דורי קלגסבלד
יעקב כהן
בעז בן צור
חנה קורין
יעקב שפיגלמן
מרב רוזנפלד
עמרי אפשטיין
אלון סיון
בעלי דין
התחדשות אורבנית ייזום נדל"ן
דפנה ברק-ארז
מי לא יכול להופיע בפניה?
עורכי דין
יוחאי שלף ומשרד מהולל שדות
אורנה לין ומשרדה
יהושע ודניאלה דויטש
יובל רויטמן
נטע זיו
דוד חיות
בעלי דין
אוניברסיטת תל אביב
קופות חולים מכבי ולאומית
המועצה להשכלה גבוהה
יוסף אלרון
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין
מוטי אלפריח
יוחאי (רועי) ועפרי אלרון
דורון לוי
משה גלעד
תמי אולמן
אבידן גלובינסקי
יאיר לביא ואהוד לביא
אברהם גדות
אלי וולצקי
עדי מיכלין
טומס נדשי
בעלי דין
קופת חולים מכבי
השופטת חדוה וינבאום וולצקי
ענת ברון
מי לא יכול להופיע בפניה?
עורכי דין
ירון אלחנני
דוד חיות
איזי הולדשטיין
תמר מורן
נוגה רובינשטיין
ישראל צינגלאוב
בן-ציון אדורם
בעלי דין
עיריית תל אביב-יפו
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
עיריית נתניה
דוד מינץ
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין
אהרון גבע
אשר אקסלרד
חיים שטינמץ ואברהם וקסלר
אבי הר-זהב
שמעון פיינברג
אביעד הרץ
בעלי דין - אין מניעות
מני מזוז
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין
אהרון אברמוביץ
גילעד רוגל
שלמה עמיאור
שרית דנה
שלום זינגר
בעלי דין
קופת חולים לאומית
יצחק עמית
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין
מנחם טולצ'ינסקי
דורון שטרן ואמיר לויצקי
זיו פוקס
דורון לנגה
בעלי דין
הבנק הבינלאומי
דור אלון אנרגיה
ג'ורג' קרא
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין
אלכסנדרה קרא
עיסאם פאנוס
פאיז פאנוס
בעלי דין - אין מניעות
יעל וילנר
מי לא יכול להופיע בפניה?
עורכי דין
שרון זייגר אלפונטה
בעלי דין - אין מניעות
ניל הנדל
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין - אין מניעות
בעל דין
בית החולים סורוקה
נעם סולברג
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין - אין מניעות
בעלי דין - אין מניעות
אורי שהם
מי לא יכול להופיע בפניו?
עורכי דין
יצחק מינא
שאול ברגרזון
רחמים בובליל
בעלי דין - אין מניעות

דלה פרגולה אופטימי יותר מעמיתו סופר. כך למשל, הוא סבור שהאוכלוסייה החרדית, בשל תהליכים פנימיים, תגדל בקצב פחות מהיר — אבל מסכים שישראל אינה ערוכה להתמודד עם התחזיות לעלייה במספר התושבים. "סוגיית הצפיפות דורשת הסתכלות תכנונית שונה מאוד", מסביר דלה פרגולה. "אני עוקב אחר עולם התכנון. אני חושש שמסתכלים שם על הקיים ולא על חלופות רדיקליות יותר — למשל, להפנות לאזור הדרום מאמץ תכנוני כביר, כדי שיהיה אטרקטיבי להתיישבות עירונית.

"אני אוהב לתת את הדוגמה של פניקס, אריזונה. זאת עיר עם 3–4 מיליון תושבים, כשב–1948 חיו בכל אריזונה רק חצי מיליון תושבים. פניקס התפתחה וגדלה בלב המדבר בעקבות החלטה תכנונית. האקלים שם דומה מאוד לנגב. במקום באר שבע של 250 אלף תושבים עם כמה יישובי לוויין כמו עומר ולהבים, אפשר לעשות שינוי דרמטי ולהפוך את באר שבע לפניקס. בינתיים, אני לא רואה את זה קורה. כל מחוז מסתכל על גידול האוכלוסייה הצפוי אצלו ונערך בהתאם, וכך קורה שכל הזמן בונים עוד ועוד באזור המרכז — שנהיה יותר ויותר צפוף.

הלווית הרב עובדיה יוסף בירושלים
תומר אפלבאום

"מה שצריך כאן זה שינוי תפישתי. קודם כל, להיפטר מהמושג פריפריה. מבחינת מספר תושבים ושטח, ישראל דומה למדינת ניו ג'רזי — אבל לא תשמע אמריקאי בניו ג'רזי שמדבר על מרכז ופריפריה. המרחקים בישראל חייבים להתקצר. מקרית שמונה לתל אביב צריך להגיע בשעה. אמנם לאט־לאט קורים דברים, כמו כביש 6 ורכבת לבית שאן, אבל הדרך עוד ארוכה. רמת החיים בירוחם צריכה להיות כמו בראש העין, לא פחות", אומר דלה פרגולה.

"בניגוד לתחושה — על התכנון אנו שולטים"

האדריכלית ליאת איזקוב־שטרית מציגה את הדברים מנקודת מבט תכנונית: "כדי להתמודד עם 15 מיליון איש צריך טיפול שורש תפישתי בתחום התכנון". איזקוב־שטרית, שחוקרת היבטי איכות בתכנון סביבות חיים צפופות, מסבירה כי "תחושת הצפיפות נובעת גם מנתונים סטטיסטיים, ועל זה אין לנו שליטה — אבל על התכנון אנחנו שולטים, ואת זה אפשר לשנות.

מצטופפים
צפיפות האוכלוסייה בישראל, לקמ"ר

"בחשיבה על צפיפות יש שני קצוות. בקצה אחד יש אסטרטגיה תנועתית — איך מתכננים את התנועה והנגישות. בקצה השני חושבים איך לתכנן את שטחי הטבע והשטחים הפתוחים. על המערך הזה צריך להסתכל בכל קנה מידה, מהגינה הקטנה בעיר ועד למרחבים הפתוחים מחוצה לה. אפילו במקום עם הרבה מאוד בנייה, אם נוטעים בו עצים — תחושת הצפיפות פוחתת כי העצים מרככים את הבנייה הרוויה".

לדברי איזקוב־שטרית, "זול יותר לנטוע חורשה מאשר לחפור חניון תת־קרקעי לבניין חדש. אם היתה תחבורה ציבורית מפותחת, בכלל לא היה צורך בחניון כזה. הדברים קשורים זה בזה. לפי מחקרים שנעשו בשכונות איכותיות באירופה, תו התקן לחניה שם הוא בין שליש למקום חניה אחד ליחידת דיור. בישראל יש 1.5 מקומות חניה ליחידת דיור".

רכבים בנמל חיפה
רמי שלוש

שלושה מצבי עולם

למרות תסריטי הבלהות, צריך לזכור שמדובר בתחזיות. לא ברור, למשל, עד כמה בלמ"ס יכולים לחזות את השלכות השינויים שעוברים בחברה הישראלית, ובמיוחד בתתי־הקבוצות שלה.

הלמ"ס עורכת תחזיות לשלושה מצבים של גידול באוכלוסייה: גבוה, בינוני ונמוך — ומפרסמת את התחזית למצב הבינוני. התחזיות גם מחלקות את החברה הישראלית לשלושה חלקים: יהודים ואחרים (בעיקר העולים מבריה"מ לשעבר שאינם יהודים), חרדים וערבים. ב–2017 חצתה האוכלוסייה החרדית לראשונה את רף המיליון. ב–2048 צפויים לחיות בישראל 4 מיליון חרדים, וב–2065 — 6.5 מיליון.

עם זאת, זוהי רק תחזית. אם בוחנים את המגמות הנוכחיות, שיעור הפריון (מספר הילדים שאישה צפויה ללדת בימי חייה) בקרב נשים חילוניות (2.14) נמצא במגמת עלייה, ואילו אצל נשים חרדיות (6.91) — בירידה. במקביל, נראה כי מתחזקת המגמה של יציאה בשאלה במגזר החרדי. לפי אומדנים שונים, 10% מהחרדים הצעירים מפסיקים לנהל אורח חיים חרדי.

שיעור החרדים יזנק בחדות
הגידול הצפוי באוכלוסיית ישראל, במיליונים

ד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ומכללת אורנים, שחוקרת את החברה החרדית, סבורה כי הפריון במגזר החרדי ימשיך לרדת בשל תהליכי מודרניות בתוך המגזר, שצוברים תאוצה בשנים האחרונות. לפי נתונים שכהנר מציגה, כ–10% מהחרדים מוגדרים חרדים מודרנים, ועוד 30% ככאלה שמגלים נטייה למודרניות. הפרמטרים המרכזיים להגדרות אלה הם השכלה גבוהה ויציאה לשוק העבודה.

"לא רק שדמוגרפית החרדים לא ישתלטו על הציבור הכללי, גם במאפיינים שלהם הם מתקרבים יותר ויותר למעמד הביניים הישראלי", מוסיפה כהנר. "אצל קבוצות במגזר החרדי שמגדירות עצמן מודרניות, אנחנו רואים ירידה בשיעור הפריון". לפי כהנר, אישה חרדית מודרנית מביאה לעולם חמישה ילדים בממוצע, בהשוואה לשמונה ילדים אצל חרדית שמרנית.

מקום אחר שבו רואים ירידה בשיעורי הפריון, ובאופן חד בהרבה, הוא אצל נשים ערביות. לפני שלוש שנים השתווה שיעור הפריון בין נשים יהודיות לערביות — לשלושה ילדים בממוצע. לפי תחזית הלמ"ס, ב–2048 שיעור הפריון בקרב נשים ערביות יהיה 1.91, לעומת 2.48 אצל נשים חרדיות.

כלומר, בשתי קבוצות האוכלוסייה צפויה ירידה בפריון, אבל אצל הערבים היא חדה יותר.

חרדים בכותל. "אם רוצים שלא נגיע ל– 30 מיליון איש — צריך להחליט על זה כבר עכשיו ולפעול בהתאם"
אוליבייה פיטוסי

"פוביית הצפיפות קיימת גם ביישובים ערביים"

פרופ' ראסם חאמיסי מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, חושב שההשוואה בין המגזר הערבי לחרדי היא מלאכותית. "האוכלוסייה הערבית מושפעת ממאפיינים מבניים כלכליים־חברתיים וממדיניות ממשלתית", הוא אומר. עם זאת, גם הוא מבסס את תחזיות הפריון שלו על השכלה ומודרניות. כך למשל, ליותר מחצי מהנשים הערביות יש יותר מ–12 שנות לימוד.

למרות האופטימיות הזאת, בהיבט התכנוני המצב של רבים מהיישובים הערביים ממחיש איך תכנון גרוע והזנחה מגבירים את תחושת הצפיפות. "פוביית הצפיפות קיימת גם ביישובים הערביים", אומר חאמיסי. "המתכננים, קובעי המדיניות, סבורים שהיישובים הערביים לא צפופים, אבל אם תשווה יישובים יהודיים וערביים עם אוכלוסייה דומה — תראה שאצל היהודים יש מרחבים ציבוריים מתוכננים ואצל הערבים אין או יש בקושי. לכן, תחושת הצפיפות בקרב הערבים חזקה יותר.

"סך כל השטח הבנוי בישראל, לפי הלמ"ס, הוא 6%. יש עוד הרבה עם מה לעבוד אם רוצים להתמודד ברצינות עם סוגיית הצפיפות".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות