תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכונית הכסף: המיזם המפסיד שנהפך לעסק שמגלגל מיליונים - על חשבון הציבור

לכתבה
היזמים מאחורי קאר טו גו: נעם מרגלית (מימין), יונתן גדיש ובן ניניודן קינן

קאר טו גו הוא עסק משגשג שחי על כספי ציבור, על אף שיעילותו מוטלת בספק רב מאוד שנים ■ לאחר הקמת מיזם המכוניות השיתופיות, נקלעו שלושת המיסדים לקשיים ■ כדי להתמודד עם החובות שתפחו הוכנס מנכ"ל חדש שהגה רעיון: במקום לממן עלויות תפעול - להתחבר לתקציבי ממשלה ורשויות מקומיות

207תגובות

תוך פחות משנתיים נהפכה חברת קאר טו גו למכוניות שיתופיות מגוף שנמצא על סף פשיטת רגל לחברה מצליחה שמרוויחה מיליונים. ולא רק זה: עשרות מיליוני שקלים ואלפי מקומות חניה ברחובות הערים יעברו בשנים הקרובות לידיה של החברה הפרטית, שנמצאת בבעלות קבוצת שגריר, כשהיא נהפכת לספקית כמעט יחידה של שירות מכוניות שיתופיות שהערים בישראל משווקות לתושביהן ולמבקרים, בפעילות שמשיאה לה רווחים גבוהים.

הסיפור של קאר טו גו (אין קשר לחברה הבינלאומית הנושאת אותו שם) מתחיל ב–2005, כשהיזמים יונתן גדיש, נעם מרגלית ובן ניניו מנסים להפיץ בארץ שירות מכוניות שיתופיות במודל הקלאסי, שבו המנויים מזמינים את השימוש במכונית כמה ימים מראש, לוקחים אותה ממקום חניה קבוע לנסיעה ממושכת, ומחזירים אותה לאותו מקום בסוף הנסיעה. התשלום עבור השירות הוא לפי שעה, והמחיר שלו יורד ככל שזמן השימוש מתארך. מדובר במודל מצוין, שמאפשר לאזרחים להתנייד בנוחות גם ללא מכונית פרטית ומיושם בכמה מדינות בעולם.

כדי להתניע את המהלך רכשה קאר טו גו מכוניות, העמידה אותן בחניות ששכרה מתושבים ומעיריות, ושיווקה את השירות בעצמה. אלא שמספר המנויים והיקף השימוש לא עמדו בציפיות, דמי השכירות של החניה הלכו ועלו, וההכנסות לא הצליחו לכסות את ההוצאות. מפה לשם מכרו היזמים חלקים מהחברה כדי להכניס כסף לקופה שישמש לכיסוי גירעונותיה. בהתחלה נחלצה לעזרתה חברת פוינטר, המפתחת מערכות לאיתור רכב, וב–2009 הגיעה שגריר הציבורית (שותפת עבר של פוינטר), שהשקיעה בה בכמה פעימות, ולפי הדו"ח השנתי האחרון שפורסם (מארס 2017) מחזיקה כיום ב–72% מקאר טו גו. ייתכן שקאר טו גו ממומנת גם מהלוואות בעלים משגריר שניתן להמיר כדי להגדיל את שיעור ההחזקה, שחלקה נותר ככל הנראה בידי היזמים המייסדים.

עסקי שיתוף המכוניות דישדשו וההפסדים העמיקו, עד שבראשית 2015 הוחלפה ההנהלה: גדיש, ששימש מנכ"ל החברה, סיים את תפקידו, ובמקומו מונה גיל לייזר. ביוזמתו של לייזר החלה החברה לשתף פעולה עם המגזר הציבורי. העסקה היתה ברורה: החברה תציע פתרונות תחבורה חדשניים בתחום התמחותה — שיתוף המכוניות, וזאת בתמורה למימון שיגיע מקופת הציבור. הניסיונות לרתום את הממשלה דרך המדען הראשי וגורמים שונים במשרד התחבורה נדחו על הסף, בטענה שהשירות יתחרה בתחבורה הציבורית ואין לו יתרון על פני מכוניות פרטיות. משכך, הוחלט להניע קשר ישיר עם הרשויות המקומיות — והראשונה שנבחרה היתה תל אביב העשירה והמתקדמת, שראש העיר שלה שש להזדמנויות להתחרות בשירותי התחבורה הארציים.

ב–2015 התקדם המשא ומתן עם תל אביב, עד שנחתם ההסכם ב–2016, וכך מתחילת 2017 קאר טו גו מציעה נסיעות במכוניות שיתופיות באמצעות מיזם "אוטותל". קאר טו גו נבחרה להפעיל את המיזם לאחר שזכתה במכרז שאנשיה לקחו חלק בהכנתו, וחתמה עם העירייה על הסכם להפעלת מכוניות שיתופיות בעיר, שיעביר אליה מיליוני שקלים בשנה במשך עשר השנים הבאות.

בהסכם שנחתם בינה לבין עיריית תל אביב, העירייה קנתה 260 מכוניות בהשקעה של 14 מיליון שקל, התחייבה להחליף את כל הצי שלוש פעמים בתקופת ההסכם, ומימנה את התשתיות הפיזיות — הכשרת 520 חניות מיוחדות, צביעת המכוניות והאבזור הטכנולוגי בכל מכונית. העירייה גם שילמה על פיתוח תוכנה ואפליקציה לניהול מיזם שיתוף המכוניות. עוד סוכם כי התוכנה והאפליקציה יישארו בבעלות קאר טו גו, הרשאית להשתמש בהן עבור לקוחות אחרים שלה — ציי רכב אחרים וערים אחרות. ההשקעה בתוכנה ובאפליקציה היתה כ–9 מיליון שקל, ועיריית תל אביב הסבירה את הסכום הגבוה בכך ש"תל אביב היתה הלקוחה הראשונה של החברה, וברור שנשאה בנטל הפיתוח שלא יוטל על הלקוחות הבאים".

הפרישה של קאר טו גו בארץ

ההסכם אמנם מעניק לעיריית תל אביב תמלוגים מהכנסות התוכנה, אם יהיו כאלה, אך מדובר ב–4% בלבד, ובכל מקרה נקבע שהעירייה תקבל תמלוגים בסך עד 5 מיליון שקל, וגם זאת רק אם ההכנסות מהתוכנה יגיעו תוך עשר שנים. אם עסקיה של קאר טו גו יצליחו, והתוכנה תניב לה לדוגמה יותר מ–100 מיליון שקל, רק אז הציבור — באמצעות העירייה — יקבל קצת יותר ממחצית מהשקעתו, וזאת רק אם הדבר יקרה תוך עשר שנים. אם הכסף יגיע אחרי עשר שנים — העירייה לא תקבל דבר.

בנוסף להשקעות הראשוניות, העירייה מממנת את התפעול השוטף של אוטותל בכסף שהיא מעבירה לקאר טו גו כל חודש לפי מפתח המשקלל מספר מנויים, כלי רכב והיקף שימוש. בסך הכל הסכימה העירייה להשקיע באוטותל עד 100 מיליון שקל במשך עשור. עד סוף שנה זו, שבה ימלאו רק שנה מהשקתו הרשמית, יושקעו בו 52 מיליון שקל, מהם מיליונים שעברו לקאר טו גו, כאחראית על תפעולו השוטף.

הכספים עבור התפעול השוטף עוברים בעיקר דרך ארבעה סעיפים גדולים: הראשון הוא סכום קבוע שמגיע לקאר טו גו לצורכי ניהול כלליים שלה כמפעילת השירות — שכר דירה, מימון משכורות, יחסי ציבור וכיוצא בזה. כבר בשלבי ההקמה, עוד לפני השקת המיזם, קיבלה החברה כל חודש דרך סעיף זה חצי מיליון שקל. מאז ההשקה, קאר טו גו מקבלת קצת יותר מ–650 אלף שקל בחודש בגינו.

עיריית תל אביב שילמה לקאר טו גו על פיתוח תוכנה ואפליקציה לניהול מיזם שיתוף המכוניות. הן יישארו בבעלות קאר טו גו, הרשאית להשתמש בהן עבור ציי רכב אחרים וערים אחרות. ההסכם אמנם מעניק לעיריית תל אביב תמלוגים מהכנסות התוכנה, אם יהיו כאלה, אך מדובר ב-4% בלבד

הסעיף השני נוגע לתפעול הצי — 0.63 אגורות לכל ק"מ נסיעה של כלי הרכב לכל מטרה, בין אם זו נסיעה של מנוי או נסיעה "ריקה" — למילוי דלק, ניקיון ושטיפה, תיקונים והזזת מכוניות שחנו באזורים שאין בהם ביקוש. הסעיף השלישי מעביר לקאר טו גו 1,823 שקל עבור כל מכונית בצי, ומסתכם כיום ביותר מ–450 אלף שקל בחודש. זהו סכום גבוה משמעותית מהעלות הריאלית של אחזקת המכוניות, מה גם שהסכום שמשולם תמורת המכונית ומיועד לתיקונים, תחזוקה ולביטוח, הוא בנוסף לסעיף תשלום אחר על דלק, ואינו כולל בלאי שמגולם בתקציב החלפת הצי כל שלוש שנים ושלושה חודשים בסך 14 מיליון שקל. הסעיף הרביעי הוא טיפול במנויים: 30 אלף שקל בחודש בסעיף "מנויים חדשים" ללא קשר למספר המנויים המצטרפים, ועד 107 אלף שקל בחודש שמקבלת קאר טו גו כל עוד יש לה 7,500 מנויים קיימים או פחות.

תל אביב לא היתה הרשות היחידה שהחליטה לשכור את שירותיה של החברה הפרטית. לפחות שש ערים חתמו על הסכמים דומים. באחרונה אף הודיעה קאר טו גו כי היא מרחיבה את שיתוף הפעולה התחבורתי שלה לרשויות מקומיות אחרות ובהן רחובות, ראשון לציון, קרית ביאליק, קרית מוצקין, קדימה, צורן, אזור ים המלח ומועצה אזורית עמק הירדן, ותביא אליהן מיזמי אופניים שיתופיים.

האופניים השיתופיים שלה הם מהסוג שאינו דורש תחנות עגינה, ומשכך נגזרות ממנו השקעה נמוכה לחברה, אך משאבים תפעוליים גבוהים לרשויות: האופניים מתפזרים לכל עבר, צריך למצוא אותם במקומות שהנוסעים השאירו אותם והם נזנחו בלי ביקוש, לאסוף אותם ולהעביר אותם לאזורים שבהם עשויים להיות להם ביקוש, למצוא מקום להעמיד אותם, להזיז אותם ממקומות שמתלוננים שהם מפריעים — ועוד ועוד משימות וכשלים שיכולים לנבוע מכלי רכב שאינם שייכים לאיש, ותופסים שטחים בצורה לא מאורגנת במרחב הציבורי.

סכומי הכסף ומספר מקומות החניה שמקבלת קאר טו גו במיזמי המכוניות השיתופיות שהיא מפעילה משתנים בין עיר לעיר, ותלויים בגודל הצי, בסוג המכוניות ובמודל השיתוף. יש שני סוגים של שיתוף והם שונים מבחינת התפקוד: הסוג הראשון, AtoA, מיועד לנסיעות למרחקים גדולים ולמשך כמה שעות, והוא התפתח לטובת ניידות באזורים שבהם התחבורה הציבורית דלילה או לא קיימת בכלל, בדומה לסידורי הרכב בקיבוצים. המודל השני, AtoB, מיועד רק לנסיעות קצרות בתוך העיר. התשלום הוא לפי דקה ואת המכוניות אפשר להזמין לכל היותר רבע שעה מראש ולאסוף אותן ממקומות חניה שונים שמקצים להן במיוחד, כדי לחסוך למשתמשים את חיפוש החניה. מודל זה מורחב לעתים למה שנקרא AtoZ, שבו מקבלות המכוניות השיתופיות היתר לחנות בכל חניה ציבורית (כחול־לבן), בנוסף להקצאת מקומות חניה שמורים עבורן ברחבי העיר. זה המודל שקאר טו גו מפעילה במיזם הדגל שלה, אוטותל בתל אביב, והוא יכול לפעול רק באזורים אורבניים צפופים שבהם יש מספיק ביקוש. כמודל תחבורה הוא שנוי במחלוקת, ויש לו מחיר גבוה בשטח שהוא תופס ברחובות ובעלויות התפעול. שירותים דומים בעולם אינם מצליחים להצדיק את עצמם, וכשהם ציבוריים כישלונם התפעולי והכלכלי גובה את מחירו ממשלמי המסים.

מתעלמים מהצרות, מתפשטים לעוד עיריות

הפרויקט השני שיצא לדרך בישראל עם קאר טו גו הוא במפרץ חיפה, בשני הבדלים עיקריים: כלי הרכב הם חשמליים, והמודל הוא AtoB — כלומר, ניתן להחנות את המכוניות רק במקומות המסומנים שאליהם צמודים מתקני הטענה לכלי הרכב. המיזם החל לפעול באוקטובר 2017 בתוך תחומי חיפה וכולל 100 כלי רכב שלהם שמורות 300 מקומות חניה הפזורות בכל רחבי העיר. המנכ"ל לייזר נפגש עם אנשי המשרד להגנת הסביבה לפני יותר משנתיים, וסייע לשכנע אותם לתמוך במיזמי תחבורה שיתופית עירוניים, מתוך הנחה שהוא יוכל לזכות בתפעולם.

ואכן, המשרד פירסם קולות קוראים לסבסוד ממשלתי של מערכי AtoB בסכום כולל של כ–12 מיליון שקל. כדי לנמק את הסבסוד דווקא מתקציב המשרד להגנת הסביבה, הוחלט כי כלי הרכב יהיו חשמליים, שאינם פולטים מזהמים בתוך העיר. לא ברור אם בכוחן של 100 מכוניות חשמליות לטהר את האוויר במטרופולין של מאות אלפי כלי רכב, אבל זה מתאים לאג'נדה הממשלתית של הפחתת זיהום מתחבורה.

קאר טו גו זכתה בהפעלת מערך הרכב החיפאי — ובפטור ממכרז. בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהלת בחודשים האחרונים עתירה שהגישה עמותת שומרי הסף, בדרישה לבטל את זכייתה של קאר טו גו ובמקום זאת לפרסם מכרז פתוח. בחיפה טענו כי קאר טו גו היתה ספקית יחידה לפרויקט. ואולם קבוצת שלמה, בעלת חברת הליסינג וההשכרה הגדולה בישראל, שיגרה בנובמבר האחרון מכתב לעיריית חיפה שבו הודיעה כי היא "רואה את עצמה נפגעת ממתן פטור ממכרז בנושא".

המשרד להגנת הסביבה הגדיר את הפרויקט כניסוי ולדברי אמיר זלצברג, ראש אגף תחבורה במשרד, תמיכת המשרד הותנתה בסקרי משתמשים שייערכו אחת לחצי שנה. זלצברג אומר שהמיזם יוכתר כהצלחה אם יפחית נסיעות של מכוניות בעיר ויצמצם בעלות על כלי רכב, אך הודה שהמשרד לא הגדיר מה ייחשב להפחתה באף אחד ממדדי ההצלחה, וציין כי הסקרים, המתוכננים כשאלונים, באמת עלולים לסבול ממהימנות נמוכה. כדוגמה לבעייתיות הוא אמר שאם ישאלו מנוי כמה ק"מ הוא נסע בעבר, וישוו את הצהרתו לחשבון הנסיעות שלו בשיתופית, הממצא לא יהיה מלא כי יכול להיות שיש מכונית נוספת במשפחתו והוא נוסע גם בה. כשלחצנו, זלצברג אמר שהוא חושב שמדדים מדויקים מהסוג שאנחנו מבקשים אינם חשובים ושלמכוניות השיתופיות החשמליות יש "ערך במובן הרחב, כי זו הזדמנות לחוות את חוויית הנסיעה במכונית החשמלית, להתרגל לכלי רכב שצריך להטעין ולהכיר את יתרונות התחבורה השיתופית".

ראובן כהן / דוברות

הסכם נחתם גם עם איגוד ערי המפרץ, ולדברי המנכ"ל שלו, עופר דרסלר, המיזם יתפשט בקרוב לקריות, אחרי שתסתיים פרישת תשתית לעוד 100 כלי רכב שלהם יוקצו עוד 300 מקומות חניה. חיפה וערי הקריות המשתתפות במיזם הקצו יחד 5 מיליון שקל לתשתית הטעינה — רשת חשמל ומתקנים, ובנוסף לכך קאר טו גו תקבל מאיגוד ערים במשך שלוש שנים 220 אלף שקל בחודש, לפי מפתח של 1,000 שקל בחודש לכלי רכב בתוספת 10% — ובסך הכל כ–8 מיליון שקל. לדברי דרסלר, קאר טו גו היתה החברה היחידה שניגשה למכרז להפעלת השירות, והמימון נועד לסייע לה בתקופה ההתנעה, עד שתצטבר די פעילות שתחזיק אותו באופן עצמאי. נזכיר כי במכוניות חשמליות אין עלויות דלק, הבלאי המכני נמוך עד אפסי ומה שיקר הוא התשתית, שמומנה כאמור מחשבון משלמי המסים העירוניים, וכך גם לגבי חשבונות החשמל והטעינה של כלי הרכב.

עד כה, ארבעה חודשים מאז שהחל לפעול, נרשמו בחיפה 1,500 מנויים בסך הכל, ובין שלוש לארבע נסיעות לחודש לכל מנוי. פנינו לעירייה, לאיגוד ערי המפרץ ולמשרד להגנת הסביבה לקבל נתונים לגבי דפוס השימוש בשירות — מרחק נסיעה ממוצע והתפלגות בין מנויים קבועים למנויים מזדמנים, וכולם ביקשו שנקבל את המידע מקאר טו גו. היא מסרה שמכיוון שהיא חברה בת של שגריר הציבורית, אי אפשר למסור את הנתונים האלה עד פרסום הדו"ח השנתי בסוף מארס.

בחיפה מחכים שהמיזם יעמוד על רגליו תוך שלוש שנים, בדיוק כפי שציפו בפריז, חלוצת המכוניות השיתופיות החשמליות שהשיקה בקול תרועה ב–2011 את אאוטוליב, כבשורה הגדולה לצמצום זיהום האוויר בעיר המפויחת, ופתרון לבעיות גודש התנועה הנודע ברחובותיה. שבע שנים מהפעלתו בבירת צרפת התברר המהלך כטעות יקרה: אחרי התלהבות גדולה, המיזם שנרשמו אליו 140 אלף מנויים בשיאו הולך ומאבד פופולריות משנה לשנה. בספטמבר 2017 היו לו רק 103 אלף מנויים, אחרי שאיבד 5.5% מהם תוך עשרה חודשים. אגב, המספר מטעה, שכן המנוי הוא מהסוג האוטומטי המתחדש מעצמו. אף שמדובר בכלי רכב חשמליים עם בלאי נמוך, צובר המיזם בפריז הפסדים.

כשהושק, צפו שאאוטוליב ייהפך לעצמאי ויעמוד על רגליו תוך שלוש שנים, אך הדבר לא קרה, וככל שהסובסידיה נמשכה הוא חטף ביקורת כשכונה "הפלופ הסוציאליסטי" בפי מתנגדיו, שהזכירו לכל ש"השיתופיות" לא יכולות לפתור את בעיות התנועה של פריז, משום שהנסועה בהן מהווה פחות מפרומיל מסך כל הנסועה בעיר, ובנוסף הן עולות המון כסף — שמגיע מהקופה הציבורית. השנה נדרשה לאאוטוליב הנשמה מלאכותית של 60 מיליון יורו שהגיעו ממיליארדר מקומי, אך עד סוף העשור הנוכחי צופים שיצבור גירעון בעומק 180 מיליון יורו. “מאיפה יגיע המימון הנוסף הנדרש לכיסוי החובות?", שאלה התקשורת הצרפתית בסרקזם בנובמבר, "כנראה מהרשויות המקומיות השותפות במיזם, שיטילו בשמחה את ההוצאה על משלמי המסים”.

איתותי האזהרה מהפלופ בפריז לא מנעו מעיריית נתניה לחתום השנה על הסכם לפרויקט בסגנון דומה עם קאר טו גו. לדברי העירייה, היא תעמיד בספטמבר הקרוב 70 מכוניות חשמליות במודל ותקצה להם 210 מקומות חניה ייעודיים ושמורים ברחבי העיר. בנוסף, מתכוונת העירייה להעביר לחברה 1.2 מיליון שקל במשך שלוש השנים הבאות, ולפרוש תשתיות לטעינה של המכוניות בעלות 3.5 מיליון שקל. מקור הכסף בתקציבים שיגיעו לעירייה מקק"ל, המשרד להגנת הסביבה ומינהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה.

בד בבד לשיווק השירות לנסיעות קצרות עירוניות, קאר טו גו מקדמת שירותים במודל מהסוג שבו התחילה את דרכה העסקית. "חניה היא הנדל"ן הכי יקר בעיר", חידד לייזר בראיונות לתקשורת בעבר כשהסביר את הקושי של קאר טו גו לעמוד על הרגליים בזכות עצמה, ויצא להשיג את הנדל"ן היקר הזה — בתנאים מועדפים. באשדוד, למשל, תקבל קאר טו גו מהעירייה 50 מקומות חניה בחינם לכלי הרכב השיתופיים שלה. אשדוד לא תשקיע כסף במיזם, אלא אם "המשרד לאיכות הסביבה יפרסם קול קורא בעניין ועיריית אשדוד תתמודד עליו", כלשון דובר העירייה. גם בירושלים קיבלה קאר טו גו נדל"ן יקר מהסוג הזה, אך בהיקף מצומצם יותר: 34 מקומות חניה שהוקצו לה. המכרז למערך הירושלמי פוצל לשתי זוכות — 17 מקומות חניה למערך רכב שיתופי רגיל ו–17 מקומות לזכיין כשר — חברה שתפעיל מכוניות שיתופיות, שלא ייסעו בשבת. קאר טו גו זכתה בהפעלת שני המערכים גם יחד.

ברמת גן ובגבעתיים יש כ–30 חניות ששמורות למכוניות השיתופיות של קאר טו גו השייכות לצי הפרטי של החברה ומנוהלות בשיטת AtoA. לדברי העיריות החברה משלמת להן בתמורה סכום חודשי, שהן לא ציינו מה גובהו.

היזמים מאחורי קאר טו גו, 2009 : נעם מרגלית (מימין), יונתן גדיש ובן ניניו
אייל טואג

מגירעון לרווח של 10 מיליון

ב-27 ביוני 2016, יום לפני שמניית החברה האם שגריר התחילה להיסחר בבורסה, נחתם ההסכם בין עיריית תל אביב לקאר טו גו להפעלת אוטותל. הדו"חות הכספיים של שגריר המפרטים את פעילות "מגזר שיתוף המכוניות" של החברה מלמדים על צמיחה בהכנסות מתחום זה, כשמקורם של הרווחים הוא באוטותל. מהדו"חות עולה גם כי מגזר הפעילות העיקרי של שגריר, שירותי רכב לחברות הביטוח, צמח באופן ניכר, אך הצמיחה במגזר שיתוף המכוניות מהירה בהרבה ומהווה נתח עיקרי מרווחי החברה.

ההסכם בין קאר טו גו לעיריית תל אביב נחתם רק בסוף יוני 2016, וכבר בדו"ח המסכם של אותה שנה עברה קאר טו גו מהפסד תפעולי של 102 אלף שקל ב–2015 לרווח תפעולי של כמעט 3 מיליון שקל, ככל הנראה בזכות הכספים שהועברו אליה לקראת ההקמה של המיזם כפי שפורט למעלה.

מהדו"ח הכספי המסכם את הפעילות עד הרבעון השלישי של 2017 עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של 2017, שבהם אוטותל כבר פעל, קאר טו גו הגדילה ב–82% את הכנסותיה וב–370% את הרווח התפעולי, בהשוואה לתקופה המקבילה ב–2016. באותם תשעה חודשים, הרווח התפעולי הגיע ל–7.5 מיליון שקל בגין הכנסות של כ–25 מיליון שקל. מהדו"חות משתמע לפיכך כי המקור העיקרי לצמיחה העסקית והגידול המשמעותי בשיעור ההכנסות הוא פרויקט שיתוף המכוניות התל־אביבי אוטותל. נזכיר כי במועדי הדו"חות שנסקרו, הפרויקטים של קאר טו גו בחיפה, בנתניה ובאשדוד עוד לא הושקו.

כך, תוך פחות משנתיים, נהפכה קאר טו גו מחברה גירעונית לחברה מרוויחה, המחזיקה בנכס חשוב בדמות תוכנה ייחודית שפותחה במימון עיריית תל אביב, מקבלת תמיכה מעיריות רבות ומחזקת את מעמדה כחברה היחידה המספקת שירותי שיתוף מכוניות, ומניבה רווח תפעולי בקצב של 10 מיליון שקל לפחות בשנה.

בחיפה מחכים שהמיזם יעמוד על רגליו תוך שלוש שנים, בדיוק כפי שציפו בפריז, חלוצת המכוניות השיתופיות החשמליות שהשיקה ב-2011 את אאוטוליב כבשורה לצמצום זיהום האוויר ופתרון לבעיות גודש התנועה ברחובותיה. שבע שנים מהפעלתו בבירת צרפת התברר המהלך כטעות יקרה: המיזם שנרשמו אליו 140 אלף מנויים בשיאו מאבד פופולריות משנה לשנה

מקאר טו גו נמסר: "העתירה שהוגשה בחיפה על ידי עמותת שומרי הסף הינה חסרת בסיס, והוגשה מבלי שנבדקו העובדות הרלוונטיות. בהחלטתו מה–4 בדצמבר 2017 בית המשפט דחה את בקשת העותרת לצו מניעה זמני וחייב את העותרת בתשלום הוצאות לקאר טו גו. בית המשפט קבע כי העתירה לוקה בשיהוי ניכר וכי על פני הדברים לא נפלו פגמים בהחלטת העירייה להתקשר עם קאר טו גו במיזם להשכרת כלי רכב, ולכן סיכויי העתירה להתקבל נמוכים. לאחר מועד העתירה, פירסמה עיריית אשדוד מכרז לשיתוף כלי רכב שבו זכתה קאר טו גו על פי חוק. תמוה שקבוצת שלמה שמוזכרת בכתבה לא הציעה את עצמה כחלק מהמכרז. לפני חודש וחצי פירסמה עיריית ראשון לציון קול קורא לחברות פרטיות להקים מיזם לשיתוף כלי רכב בעיר, גם הפעם קבוצת שלמה לא הביעה רצון ולא הגישה מועמדות למכרז, לכן טענתה כי היא נפגעת מהתהליך מייצר חשד למניעים אחרים להגשת העתירה.

"מיזם המכוניות החשמליות בחיפה, שהושק לפני שלושה חודשים בלבד, מפעיל כיום 100 כל רכב. בהמשך המיזם צפוי להתרחב ולהפעיל 270 כלי רכב בחיפה והקריות וכן בנתניה. על פי מחקרים שנערכו בעולם, כלי רכב שיתופי אחד עתיד להחליף בין ארבעה ל–14 כלי רכב רגילים. במקביל, בראייה ממשלתית, המיזם הוא זרז לחדירה של כלי רכב חשמלי לשוק הישראלי שמפגר בשנים רבות אחרי העולם.

"גיל לייזר הוזמן למשרד להגנת הסביבה כחלק מהחזון של המשרד להפחית את התלות בכלי רכב מזהמים. בפגישה הציג לייזר את היתרונות של תחבורה שיתופית בכלל ושיתוף כלי רכב חשמליים בפרט, כחלק מפתרון כולל להפחתת התלות בכלי רכב מזהמים. ב–2016 יצא המשרד להגנת הסביבה בקול קורא שיועד לרשויות מקומיות להקים מיזמי שיתוף כלי רכב חשמליים. קאר טו גו זכתה כחוק על פי כל כללי התקנון של הרשויות מקומיות להפעיל מיזם שיתוף כלי רכב חשמלים בחיפה, ראשון לציון, נתניה, הקריות וכפר סבא".

מעיריית חיפה נמסר: "לאור חוות דעת מקצועיות ובכפוף לאישור ועדת המכרזים התקשרה העירייה עם קאר טו גו בפטור ממכרז נוכח היותם ספק יחיד. כמו כן, בית המשפט דחה את בקשת העותרים לצו מניעה זמני ולכן סבורה העירייה כי גם העתירה תידחה נוכח העובדה שאין בסיס לאף אחת מהטענות שהועלו בעתירה".

מעיריית תל אביב נמסר: "פרויקט אוטותל הוא מיזם פורץ דרך וחדשני, שעל תוצאותיו להיבחן לאורך זמן ולא לאחר ארבעה חודשי פעילות בלבד. יעדיו יימדדו כתוצאה משינוי ההתנהגות והרגלי השימוש של התושבים במשך שנים. מובן כי מדדים דוגמת אי־רכישת רכב, הקטנת מספר מכוניות על הכביש וצמצום זיהום אוויר אינם ניתנים למדידה בטווח זמן כה קצר. בשלב זה, ולאחר שהמיזם הגיע ליותר מ–5,000 מנויים, העירייה תערוך סקר בקרב המנויים כדי להבין את הרגלי הנסיעה שלהם כיום ופרטים אחרים. סקר זה יהווה את הבסיס להשוואה בין התוצאות של סקרים שייעשו בעוד שנה, שנתיים ושלוש כדי להבין אם מושגות מטרות הפרויקט שצוינו לעיל".

רמי שלוש

המסלול המהיר מ-A ל-Z

מכונית שיתופית: מכונית בבעלות חברה או רשות מקומית, שמשתמשים בה אנשים שונים. הרעיון יושם בסידורי הרכב בקיבוצים ובערים גדולות באירופה משנות ה–70.

מודל AtoA: השיתופית הקלאסית. מכונית שחונה במקום קבוע והמנויים מזמינים את השימוש בה שעות ואף ימים מראש. היא מיועדת בעיקר לנסיעות למרחקים גדולים ולמשך כמה שעות, שבסופן מחזירים אותה לאותו מקום שבו חנתה קודם לכן. המודל התפתח כדי לאפשר נסיעה באזורים כפריים שבהם שירות התחבורה הציבורית אינו תכוף, או לא קיים בכלל.

מודל AtoB: שיטה חדשה לשיתופיות, שנולדה בעשור האחרון ביוזמת יצרניות רכב בגרמניה והתפשטה בעולם. לפי המודל, מכונית חונה במקומות משתנים לשימוש מיידי, לנסיעות למרחקים קצרים הנמשכות כמה דקות, שבסיומן משאירים את המכונית בחניות מיוחדות ששמורות לה. לעתים המודל הזה מורחב למודל AtoZ, שבו משאירים את המכונית בכל מקום פנוי שנמצא. השירות מיועד לפעול רק באזורים אורבניים צפופים.

אוטותל: מיזם המכוניות השיתופיות של עיריית תל אביב במודל AtoZ. מפעילת המיזם עבור העירייה היא חברת קאר טו גו. המיזם החל לפעול ב–2016, והוא הראשון שיושם בישראל במודל זה.

קאר טו גו: חברה פרטית שמפעילה את מיזמי המכוניות השיתופיות בכל הערים בישראל. קאר טו גו הישראלית (אין קשר לחברה הבינלאומית באותו שם) הוקמה ב–2009 כשותפות בין שלושה יזמים שביקשו להפיץ בארץ שירות במודל AtoA. החברה סבלה מהפסדים כרוניים, וכשאזלו המזומנים גייסה משקיעות: ראשית את פוינטר ואז את שגריר, שהזרימה אליה כסף בכמה שלבים וכיום מחזיקה ב–72% ממנה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות