רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נבוט או סמרטוט": הכירו את ניר חפץ, החשוד הנפיץ ביותר בפרשות נתניהו

לכתבה

ניר חפץ שירת את נוני מוזס ב"ידיעות", את נוחי דנקנר ב"מעריב" ואת בנימין ושרה נתניהו איפה שהיה צריך ■ בדרך הוא השפיל עיתונאים ונהפך ללוביסט ומאכער שמערבב בין מוקדי הכוח ■ האם חפץ הוא פרצופה של התקשורת בשני העשורים האחרונים? (פורסם בפברואר 2018)

134תגובות

אוקטובר 2011. הימים הם ימי חגי תשרי, אבל המדינה כולה בדרמה גדולה: זה עתה אישרה הממשלה את עסקת שחרור גלעד שליט — שתתבצע כעבור שבוע. עיתוני סוף השבוע מלאים בכתבות וראיונות בנושא, ואחד מהם הופיע במוסף השבת של "מעריב", עם פעיל השמאל גרשון בסקין, שסייע בתיווך העסקה. הכתבה לא הועברה לצנזורה וסמוך לפרסום שאל מישהו בלשכת ראש הממשלה את עורך העיתון דאז, ניר חפץ, מדוע קרה הדבר. אז התברר לאנשי העיתון שיש בכתבה משפט בעייתי אחד.

העורכים הבינו במהרה שמדובר בדבר שולי ביותר: ציטוט של בסקין אודות פרט מידע שבכלל פורסם כמה שנים קודם לכן, ולא אמור להפתיע אף אחד. לאחר שהובהר לגורמים בצנזורה שהעיתון בדרך לדפוס, נאמר לאחד העורכים ש"זה לא נורא".

עדכון, 5.3: ניר חפץ חתם על הסכם עד מדינה נגד נתניהו

"חפץ היה ממש בלחץ מכל הסיפור", אומר אדם שנכח בסיטואציה. "בשלב מסוים קולו נשנק. כמה שניסו להרגיע אותו ולהסביר לו שחבל על הכסף, הרי מקסימום תהיה נזיפה של הצנזורה — זה לא עזר. הוא אמר: 'בגלל נוחי, שליט לא ישתחרר בסוף מהכלא. כולם יאשימו את נוחי שבגללו שליט לא ישוחרר'. זה מה שעניין אותו, מה יגידו על נוחי".

נדמה שבעת הזו חפץ מסתמן כאחד הסמלים הבולטים של הסתאבות האליטות השונות בישראל — התקשורתית, הפוליטית, העסקית והמשפטית. ב–20 השנים האחרונות היה חפץ המוציא והמביא של שלושה חשודים מרכזיים בתהליך ההשחתה של ישראל — ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", נוחי דנקנר וראש הממשלה בנימין נתניהו. חפץ היה שם בשבילם, נאמן ומשרת את האינטרסים שלהם, גם אם כלפי חוץ הציג מצג שלפיו הוא משרת באופן ענייני את האינטרס הציבורי.

"אני רוצה שהוא יהיה עד מדינה — אז יבוא הסוף לסיפור של 'לא היה כלום'. זו ההזדמנות של ניר שאני מכיר לחזור בתשובה, לחזור לערכים שמהם צמח, של עיתונות אמיצה. ראיתי כיצד הוא פעל לפי הערכים האלה בתחילת דרכו. עדות כזו תסייע לא רק לו, אלא לכל החברה הישראלית, להתחיל להשתקם ממה שקרה פה בשנים האחרונות" מקורב לחפץ

ניר חפץ ב-2011
ניר קידר

אירועי השבוע האחרון המחישו זאת באופן מזוקק: ביום ראשון בבוקר נעצר חפץ בחשד לקבלת שוחד ושיבוש הליכי חקירה בפרשת 4000, כאשר תיווך לכאורה בין נתניהו וסביבתו לאתר וואלה, בכל הנוגע להוראות הנוגעות לאופן הסיקור של שרה נתניהו, תמורת הטבות רגולטוריות לכאורה שהעניק שר התקשורת נתניהו לבזק. בנוסף, ביום שלישי התברר שחפץ רקם לכאורה מזימה: הצעה ששלח לשופטת הילה גרסטל, באמצעות יועץ התקשורת אלי קמיר, שלפיה חפץ יפעל כדי למנותה ליועצת המשפטית לממשלה — בתמורה לסגירת תיק המעונות של שרה נתניהו.

חפץ הוא אחד שנופל וקם, ותמיד מצליח להסתדר. הוא שרד אמנם רק שנה וחצי בתפקיד ראש מערך ההסברה של לשכת ראש הממשלה (2009–2011), אבל הצליח לחזור לסביבתו הקרובה של ראש הממשלה כיועץ של משפחת נתניהו, דבר שהוביל למינויו לראש מערך ההסברה של הליכוד בבחירות האחרונות.

כעורך "מעריב" חפץ היה שותף להידרדרות העיתון לסף סגירה, תוך זניחת כללים עיתונאיים מקובלים, דבר שנחשף בהרחבה בכלי התקשורת, ובכל זאת המשיך להיות מרואיין מבוקש כפרשן. עם חשיפת התמלילים בין נתניהו למוזס בפרשת 2000 לפני כשנה, התברר כי ראש הממשלה הציע את חפץ כאיש קשר לעסקה המושחתת שנרקמה לכאורה בינו ל"ידיעות אחרונות", אך מוזס הסתייג.

למרות ההיסטוריה הבעייתית הזו, מונה חפץ באוקטובר 2017 — מיד לאחר שעזב את תפקיד יועץ התקשורת של משפחת נתניהו — לפרשן קבוע בתוכנית הבוקר החדשה של ניב רסקין בערוץ 12. "יש כאן תקלה גדולה של התקשורת בכל הנוגע לחפץ", אומר אדם שעבד תחתיו ב"מעריב". "בשנים האחרונות הרתיח אותי לראות איך הוא כל פעם מקבל במה בתקשורת, כמעט בלי ביקורת על המהלכים שלו. כשהוא מונה לפרשן בתוכנית הבוקר של רסקין בקשת, חשבתי שזו פשוט בושה וחרפה". רסקין סירב להגיב בנושא.

"סמרטוט או נבוט"

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ניר חפץ וארי הרו בדרכו לישיבת הממשלה, 2009
REUTERS

חפץ, 52, יליד חיפה, עבר עם משפחתו בגיל 16 להרצליה, וכיום מתגורר ברעננה. בצבא שירת בחיל המודיעין והוא בעל תואר ראשון במשפטים ובמדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב. את דרכו המקצועית החל בדוברות של עיריית הרצליה, אך לאחר זמן קצר פנה לעבודה ככתב במקומון "על השרון". לאחר מכן היה עורך המקומונים "מה בפתח", "על השרון" ו"תל אביב", ולאחר מכן מונה לעורך רשת המקומונים של קבוצת ידיעות.

ב–2001 היה חפץ מועמדו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, אך נפסל בשל היעדר ניסיון ניהולי מספק. מי שהעלה את שמו בפני שרון היה מזכיר הממשלה דאז, גדעון סער, חברו של חפץ מלימודיו באוניברסיטה. הרזומה של חפץ כולל גם כתיבת ביוגרפיה על שרון בשם "הרועה", אותה כתב יחד עם גדי בלום, כיום עורך מוסף "7 ימים" של "ידיעות", שהיה סגנו של חפץ במוסף ב–2006–2009. מ"ידיעות" עשה חפץ את המעבר למערך ההסברה של ראש הממשלה, ואחרי שסיים את תפקידו כעורך "מעריב" היה יועץ תקשורת בשוק הפרטי ויועץ התקשורת של משפחת נתניהו.

כבר בתחילת הדרך סימן חפץ את היעד הראשון לכיבוש: הפוליטיקאים. אנשים שעבדו עמו בקבוצת "ידיעות תקשורת" מספרים על אדם שהגיע לעבודה בחליפות ובעניבות ובמהלך דרכו העיתונאית במקומונים נהג להתחכך בפוליטיקאים מקומיים.

אנשים שעבדו עמו מתארים את חפץ כשליט עריץ לעובדיו ועבד נרצע לממונים עליו. מקור שמכיר את חפץ כמעט לכל אורך הקריירה שלו משתמש בביטוי "סמרטוט או נבוט": נבוט כלפי הכפופים אליו, ויחס מתרפס וחנפני כלפי אלה שמעליו. "ראיתי במו עיני איך הוא השפיל עורכים מול כתבים שלהם, אנשים מבוגרים, עם ותק, פשוט הלבין את פניהם ברבים, מול כתבים צעירים שעליהם היו ממונים", אומר עובד לשעבר ב"על השרון". "הוא לא חסך בכינויים משפילים בפומבי ולפעמים היה גם קורע דפים בדרמטיות".

מפת הקשרים של ניר חפץ

ב–2001, בכתבה שפורסמה במוסף "הארץ" על חפץ, תואר איך רוני הדר, כתב מקומון "תל אביב" יצא מחדרו של חפץ אחרי שיחה קשה שכללה צעקות בסגנון "אתה אפס" באוקטבות שנשמעו בכל המערכת. הדר יצא מהחדר חיוור כסיד, והתעלף. כשקם, התנצל חפץ על התנהגותו.

גם בקמפיין הבחירות של 2015, כאשר חפץ היה ראש מטה ההסברה של הליכוד, הוא העניק יחס קשה ליועצים ועוזרים בקמפיין. "ההתפרצויות שלו הן ברמות שקשה לתאר", אומר אדם שמכיר את חפץ היטב. "הוא מודע לזה. פעם אחת הוא אמר לי 'תשמע, אני לא יכול לשלוט בזה'". מצד שני, אלה שהיו ממונים עליו או עבדו במקביל אליו כמעט לא הכירו את הפן הזה. "אצל נוחי לדוגמה, הוא כל הזמן סיפר לו כמה הוא תותח וגאון במקום להציב לו מראה ולהגיד לו איפה הוא טועה", אומר אדם שעבד אתו בעבר. "יצא לי לראות אותו בשנים האחרונות בכל מיני אירועים כאשר הוא הגיע עם שרה נתניהו", אומר יועץ לשעבר של אחד השרים. "הוא לגמרי מבטל את עצמו לידה. אומר לה 'כן הגברת, לא הגברת', מגיע לרמה של לדאוג להביא באופן אישי את מעצבת השיער עם הפן לפני אירוע, או לדאוג לכוס מים לפני שהיא עולה לבמה".

"הוא היה מוכן ללכת עד הסוף בשביל שרה"

השבעת הממשלה במליאת הכנסת, 2015. בשורה העליונה: שרה נתניהו. בשורה התחתונה: דוד שמרון וניר חפץ
דוברות הכנסת

אם בוחנים את ההסתבכות הנוכחית של חפץ בפרשות 4000 וגרסטל, הרי שהמשותף להן הוא שרה נתניהו. זה לא מקרי: בשנים האחרונות חפץ הצליח לחזור לסביבת ראש הממשלה בזכות הקשר עמה. בתחילת 2014, אז התפוצצה פרשת מני נפתלי, חפץ זיהה ששרה זקוקה לעזרה תקשורתית ואט־אט החל להתקרב אליה, והנדוניה שהציע היא ההגנה שייתן לה בתקשורת.

בזכות כך הצליח להתחבר שוב לראש הממשלה והיה דובר המשפחה. הוא דיברר את נתניהו גם בכתבות תחקיר שונות בנוגע להתנהלותו האישית או התנהלות המשפחה. בכל פעם שצצה פרשה חדשה בנוגע לשרה נתניהו, חפץ היה שם כדי להגן עליה בתקשורת.

"אתה שואל איפה ביבי? למה הוא צריך את הקרבה של חפץ אליו — התשובה היא שרה. חפץ שווה את השקט של שרה", טוען יועץ אסטרטגי שמכיר את התנהלות לשכת נתניהו. "כל העניין בלשכת נתניהו זה לשמור ששרה תהיה שקטה", טוען אדם אחר שעבד בעבר בסביבת נתניהו, "חפץ יודע להתחנף אליה, להרגיע אותה, זה נותן לו נקודות. ראיתי אותו יושב אצלה עד שתיים בלילה כשצריך".

במקביל, לדברי מקור שהכיר את הנעשה בקמפיין בחירות 2015 של הליכוד, החשיבות של חפץ היתה ההגנה שלו מול הטענות בנושא הוצאות ראש הממשלה. דו"ח מבקר המדינה על הוצאות החריגות במעונות ראש הממשלה, שבגינו שרה נתניהו עלולה כעת לעמוד לדין, התפרסם תוך כדי מערכת הבחירות ועמד במרכזה במשך חלק מהקמפיין. "האכילו אותנו קש כל פעם עם סיפור אחר", אומר אחד היועצים בקמפיין. "ניר הוא היחיד שמסוגל היה ללבוש חליפה ועניבה וללכת לאולפנים מדי יום ולהגן בחירוף נפש על דברים כמו חמגשיות, גלידות פיסטוק, או איסוף הבקבוקים. לא יכולת למצוא מישהו אחר למשימה הזו".

להגיד באולפן ששרה טעתה ולהתנצל לא היה אופציה. "באותו רגע הוא היה מאבד את מעמדו בתוך המשפחה", אומר היועץ. "בזכות זה הוא בנה את המעמד והקרבה שלו לזוג נתניהו. כל אחד הרי יכול להתנצל, אבל הוא נשלח לאולפנים כי הוא היה מוכן ללכת עד הסוף בשביל שרה, בלי למצמץ ובלי להתנצל".

חפץ, אגב, קיבל כ–300 אלף שקל עבור עבודתו בקמפיין, לתקופה של שלושה חודשים בלבד.

"נער שליח של מוזס"

יום הבחירות, 2015. מימין: אורן חזן, שרה נתניהו, ניר חפץ, בנימין נתניהו, עמיר בניון, גלעד ארדן
תומר אפלבאום

בצעד שנראה כיום אירוני, בסוף שנות ה–90 כעורך מקומון "תל אביב" בחר חפץ הצעיר להדפיס בעמוד התוכן את האמירה המפורסמת של השופט האמריקאי לואיס ברנדייס מ–1914: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר", משפט שהתווה את עיקרון השקיפות במערכות הציבוריות כתרופה לשחיתות.

באותם ימים, לצד העובדה שפיטר לא מעט עיתונאים באופן אכזרי וללא רחם, חפץ גם ידע גם לטפח עיתונאים צעירים. "לפעמים היה יוצא ממנו העיתונאי", מספר כתב שעבד תחתיו. "למשל, הוא גיבה תחקירים שעשינו על בכירים בעיריית תל אביב וכתבות על שמעון מזרחי (יו"ר מכבי תל אביב בכדורסל), ואז פתאום אתה שומע שהוא מנחית על מקומון בצפון לשתול ידיעה על פוליטיקאי שהוא חבר שלו. אף פעם לא הבנתי את הדברים אצלו, כי ידעתי שבבסיס, יש לו דנ"א עיתונאי, לא סתם הוא שם את האמירה של ברנדייס כמוטו בעמוד התוכן. אין לי מושג מה קרה לו בהמשך הדרך, אולי הוא פשוט התייאש מהעבודה העיתונאית האמיתית".

"אני חייב לניר די הרבה", אומר העיתונאי עודד קרמר, שעבד תחתיו ברשת המקומונים ולאחר מכן ככתב ספורט ב"ידיעות". "חפץ לקח אותי לעבודה עם מעט מאוד ניסיון ונתן לי להתפתח. הוא היה בוס לא קל, עם הרבה דרישות. אני מכיר את הסיפורים עליו, אבל באופן אישי לא הרגשתי מותקף. היה ברור לי כל הזמן שזה אדם ששואף להגיע למעלה, לרגע לא היה ספק שהוא מייעד את עצמו לתפקיד עורך 'ידיעות אחרונות'".

סוגיית מפתח אצל חפץ היא הקשר למו"ל "ידיעות" מוזס. כבר כשהיה עורך המקומונים, כונה חפץ במסדרונות '"נער שליח של נוני מוזס". בנוסף, חפץ סייע למוזס לשבור את השביתה הגדולה ב"ידיעות אחרונות" בשנת 2000, שבה עובדים התבצרו במערכת וכלבי תקיפה אימתניים של חברת שמירה הובאו להתעמת עמם. חפץ, כעורך רשת המקומונים, גייס את המערך שלו כדי לשבור את השביתה. "פתאום אתה רואה כל מיני כתבים ממקומון כזה או אחר משמשים כמבקרי תרבות לעת מצוא", אומר עורך לשעבר ברשת. "הייתי חדש אז, לא בדיוק הבנתי מי נגד מי", מוסיף אדם שהיה עורך באחד המקומונים ברשת. "חפץ אמר לנו להחליף את העובדים השובתים לבקשת מוזס בשביתה הגדולה, וביצענו. בדיעבד, זה היה המעשה הכי מחפיר שעשיתי בחיי".

כמה חודשים לאחר השביתה חפץ זכה לקידום — ונהפך גם לעורך האחראי של מדור הספורט. ב–2006, לאחר שניר בכר, עורך "7 ימים" פוטר על ידי עורך "ידיעות" דאז רפי גינת, בעקבות תחקירי הון־שלטון שאותם קידם (כפי שעלה, בין היתר, בתצהיר משפטי של בכר), מונה חפץ במקומו. המינוי של חפץ, לדעת רבים ב"ידיעות" ומחוצה לו, סימל באופן סופי את מעבר העיתון הגדול במדינה מהעיתון שבשנות ה–90 וראשית שנות ה–2000 פירסם תחקירים חשובים על פוליטיקאים בכירים — לעיתון שכפוף לאינטרסים הכלכליים של מוזס.

עזב או הועזב מלשכת נתניהו?

בית "ידיעות אחרונות", בשבוע שעבר
תומר אפלבאום

המינוי של חפץ לראש מערך ההסברה הלאומי ב–2009 הפתיע רבים, בגלל העוינות שגילה "ידיעות" לאורך שנים כלפי נתניהו. ב–2012, בראיון לגלי צה"ל, סיפר חפץ איך נולד המינוי: "הפנייה לא נעשתה אלי ישירות, אלא למו"ל 'ידיעות אחרונות'. נתניהו ביקש ממנו לשחרר אותי".

חפץ ונתניהו הכירו עוד לפני המינוי. באוקטובר 2006 ראיין בלום, סגנו של חפץ ב–"7 ימים", את נתניהו. הראיון היה אוהד אך עורר סערה קטנה בגלל שנתניהו צוטט כאומר שראה בילדותו בירושלים חיילים בריטים ברחובות, דבר שלא ייתכן כי נתניהו נולד שנה לאחר קום המדינה. לאחר מכן טען נתניהו שלא אמר את המשפט בראיון.

חפץ, כעורך, לקח אחריות ופירסם הבהרה כי נפלה טעות ונתניהו אמר שמדובר במתקנים ומחסומים בריטיים. "בדיעבד, כשאתה רואה את מכלול הדברים, קשה להימנע מהתחושה שהמינוי של חפץ לראש מערך ההסברה קשור בצורה זו או אחרת לאינטרסים של מוזס", אומר מקור שהכיר אז את הנפשות הפועלות.

כשחפץ הגיע ללשכת נתניהו כבר היה בתפקיד אדם אחר — עיתונאי "מעריב" לשעבר יוסי לוי, שעבד עם נתניהו בקמפיין 2009. לוי שמע על המינוי החדש בערוץ 2, ולמחרת בבוקר כבר דפק חפץ על דלת משרד ואמר לו "שלום, אני ניר חפץ, עד סוף היום אני רוצה שתצא ותפנה את הדברים".

לוי לא היה מוכן לעזוב ובמשך כמה חודשים נשאר בלשכה ללא תפקיד מוגדר. בסוף דצמבר 2010, מעט אחרי אסון הכרמל, עזב חפץ את הלשכה ופנה לעולם העסקי. חלק מהאנשים שהכירו אז את חפץ טענו שנתניהו לא היה מרוצה מתפקודו, ולמעשה הראה לו את הדלת החוצה. גרסה אחרת היא שחפץ סבל מהתככים בלשכה, ולכן ביקש לעזוב. חפץ עצמו הסביר שהוא מראש סיכם עם נתניהו על עבודה של שנתיים, ועזב חצי שנה לפני הזמן כי רצה לבחון את מזלו בשוק הפרטי.

האיש של דנקנר ב"מעריב": פסל וצינזר כתבות וקריקטורות

התפקיד הראשון של חפץ בעולם החדש היה יו"ר חברת כספי ספנות, בבעלות דורון שוסטר, אך כעבור שלושה חודשים מונה על ידי נוחי דנקנר ליועץ התקשורת שלו ושל קבוצת אי.די.בי, שכבר אז ניכרו בה סימני משבר. את דנקנר הכיר חפץ כמה שנים לפני, כאשר ב–2008 פירסם יחד עם בלום את ספרם השני — "ישראל לאן, 18 שיחות עם האנשים שמעצבים את פני המדינה". שניים מהמרואיינים בספר היו דנקנר ונתניהו. "אני לא יודע כמה אנשים קראו את הספר הזה או שמעו עליו, אבל ככה הוא הכיר את נוחי והתחבר אליו", אומר מקור שהכיר את חפץ.

הקשר עם דנקנר התהדק, וכשזה רכש את "מעריב" ב–2011 ומינה את חפץ לעורך הראשי. בנובמבר 2012, כאשר העיתון עבר לבעלותו של שלמה בן צבי, עזב חפץ את התפקיד, כשהעיתון במצב כספי קשה עוד יותר מזה שהיה לפני כן.

תקופתם של דנקנר וחפץ ב"מעריב" תוארה בהרחבה בלא מעט כתבות ובהן בעיתון זה, באתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" ובכתבה נרחבת בתוכנית "מבט שני" של העיתונאי אבנר הופשטיין. בכל אלה ובפרסומים נוספים תואר כיצד "מעריב" תחת חפץ התיישר לפי האינטרסים הכלכליים של דנקנר. לדוגמה, מהפכת המחירים בסלולר, שסוקרה בהרחבה בכל העיתונים, כלל לא סוקרה ב"מעריב" בתקופה שהחזיק בו בעל השליטה באי.די.בי, שהחזיקה גם בסלקום.

החנייה של ניר חפץ, כשהיה עורך "מעריב"
תומר אפלבאום

מנגד, העיתון יזם כתבות חיסול נגד גורמים שביקרו את ועדת הריכוזיות שפעלה באותה תקופה, כמו עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון וח"כ שלי יחימוביץ', ונהג לתקוף רגולטורים שהיו נגד "מעריב" ולהיטיב עם אחרים שנראה לו כי יוכלו לפעול למענו. כמו כן, נעשו ניסיונות להכנת תחקירים נגד בכירים בקבוצת הארץ–TheMarker, במקביל לניסיונות של דנקנר וחפץ לגייס את בכירי הקבוצה תמורת משכורות גבוהות.

בכתבה שפורסמה על חפץ בעין השביעית בספטמבר 2012 והציגה את הטענות כלפיו לגבי התנהלותו ב"מעריב", טען חפץ בתגובה כי מדובר ב"כזבים והשמצות", וכי "עבודתי העיתונאית והתקשורתית רצופה בהישגים מקצועיים הניתנים להוכחה חד־משמעית".

בתקופת חפץ ב"מעריב" אפשר לזהות דפוס פעולה דומה לזה של וואלה בפרשת 4000 — כלי תקשורת שמשרת אינטרסים כלכליים של התאגיד ששולט בו. בוואלה היה זה לכאורה לצורך טובות רגולטוריות מנתניהו, ב"מעריב" היה זה כדי לשמר את הכוח הריכוזי של אי.די.בי. חפץ, שהכיר את השיטה היטב מ"מעריב", חשוד כעת שסייע לשחזר את השיטה בוואלה.

כעורך "מעריב" חפץ גם ידע לסייע לנתניהו, שלתמיכתו היה דנקנר זקוק בכל הנוגע לענייני חוק ריכוזיות. למשל, קריקטוריסט בעיתון סיפר ל"מבט שני" כיצד חפץ פסל קריקטורות ביקורתיות כלפי שרה נתניהו. לפי עדויות אחדות, איש גרפיקה ב"מעריב" הונחה לסרוק ולהגדיל תמונות ארכיון של בני הזוג נתניהו ולהעביר אותן לחפץ — כדי שימסור אותן לראש הממשלה ואנשיו.

דוגמה מעניינת לאופן שבו התנהל חפץ ב"מעריב" נוגעת לראיון שערך סגן עורך "מעריב" דאז, שי גולדן, עם הסופרת אורלי קסטל־בלום — גרושתו ואם ילדיו של גדי בלום, מקורבו של חפץ — ערב חלוקת פרסי ספיר. גולדן, שגויס לעיתון בעלות שכר של 60 אלף שקל בחודש ישירות על ידי ראשי אי.די.בי, נחשב ליד ימינו של חפץ ב"מעריב" והצטרף להתקפות על עו"ד שרגא ו–TheMarker. גולדן, לפי מקורבים אז לעיתון, הצליח להביא "סחורה" עיתונאית טובה בראיון, אך ממש לפני שפורסמה הכתבה חפץ הקריא חלקים ממנה לבלום, ותוך כדי שיחת הטלפון ביצע מחיקות. בלום סירב להגיב בעניין זה. "חפץ ביקש להוריד קטעים והוא העורך הראשי, אז קיבלתי את דעתו", אומר גולדן, "לא שמעתי על שיחה בינו לבין בלום ואם היתה שיחה כזו, היא לא היתה בנוכחותי". לדברי גולדן, "אני מחבב מאוד את חפץ. בניגוד למקהלת הששים אלי נופלו של אדם, אני מקווה שהוא לא נופל. ברשימת הרשעים בתקשורת הישראלית לא הייתי ממקם את חפץ במקום גבוה במיוחד".

אדם שעבד בעבר עם חפץ: "אצל נוחי לדוגמה, הוא כל הזמן סיפר לו כמה הוא תותח וגאון במקום להציב לו מראה ולהגיד לו איפה הוא טועה". לדברי יועץ לשעבר של אחד השרים, "חפץ לגמרי מבטל את עצמו ליד שרה נתניהו. הוא אומר לה 'כן הגברת, לא הגברת'. זה מגיע לרמה של לדאוג להביא באופן אישי את מעצבת השיער עם הפן לפני אירוע, או לדאוג לכוס מים לפני שהיא עולה לבמה"

נוחי דנקנר וניר חפץ בדיון בנושא אי.די.בי. בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 2013
תומר אפלבאום

לאחר התמוטטות "מעריב", עיתונאים בכירים בעיתון יצאו בגלוי נגד מה שהתרחש בו בתקופת דנקנר־חפץ. השבוע, לאחר שנודע על מעצרו של חפץ, החלו לצוץ ברשתות החברתיות סיפורים נוספים. בין היתר, העיתונאי והחוקר יאיר שלג תיאר כך את פיטורי רעייתו המנוחה במבי שלג, שבמשך שנים ארוכות כתבה טור ב"מעריב": "אחת מפעולותיו הראשונות של חפץ ביום הראשון לעבודתו, היתה להוציא את מאמרה של במבי שנועד למחרת, ומאז היא לא כתבה יותר בעיתון. הוא לא טרח להודיע לה על כך, ואפילו לא טרח לקיים שיחת נימוסים מקובלת, גם אם מתחסדת, של תודה על שנות תרומתה לעיתון, חינם אין כסף".

חגי מטר, מי שהיה יו"ר ועד עובדי "מעריב" וכתב מקומון "זמן תל אביב", סיפר כיצד עבד על תחקיר שנגע לאחד הספקים של עיריית תל אביב, "וכמה שעות אחרי שאני פונה בפעם הראשונה לבקש את תגובת הספק, חפץ מתקשר להורות שנרד מהסיפור. לא כל יום העורך הראשי של 'מעריב' מתערב במלאכת היום־יום של כתבי המקומונים, אבל הספק מקורב לחפץ, ויש לו גם קשרים כלכליים עם העיתון".

רוית נאור, שהיתה כתבת תיירות ותעופה ב"מעריב" במשך שנים ארוכות, סיפרה כיצד חודשיים לאחר שהחלה לעבוד בעיתון מחדש (לאחר ששהתה בארה"ב בעקבות ניתוח מוח), מונה חפץ לעורך. "תוך זמן קצר כל הכתבות והתחקירים שהכנתי טורפדו על ידי חפץ...פעם אחר פעם, טלפון מבעלי ההון והשררה לעורך העיתון — והידיעות נותרו בזו אחר זו על רצפת המערכת...לא עבר זמן רב וחפץ הורה לפטר אותי...כמובן שלא היתה סיבה לפיטורים...חפץ פשוט קיבל הוראה מאחד הגופים המסחריים שאותם סיקרתי, להיפטר ממני. שום שיקול עיתונאי או ענייני. במקום לקבל תמריצים ובונוסים על סקופים בלעדיים שהבאתי, קיבלתי מכתב פיטורים".

יועץ התקשורת שמחבר בין ההון לשלטון

החל מסוף 2012 חפץ הוא יועץ תקשורת פרטי. בחודשים הראשונים שלאחר נפילת "מעריב", הוא המשיך ללוות את דנקנר כיועץ תקשורת, אבל אז פעל כבר כיועץ תקשורת עצמאי בשוק הפרטי חפץ לא הצליח לפתוח משרד עם לקוחות קבועים לאורך זמן, אך מצד שני היה באופן תדיר בקשר עם הממשלה והמגזר הציבורי.

בין 2014 ל–2017 היה חפץ באופן רשמי גם היועץ של משפחת נתניהו. בחלק מהזמן הוא קיבל תשלום על עבודה זו מהליכוד, דבר שהופסק בעקבות התערבות מבקר הפנים בליכוד, עו"ד שי גלילי, שחשף בדו"ח מיוחד כי חפץ קיבל כ–30 אלף שקל בחודש מהליכוד, בזמן שהוא מייעץ למשפחת נתניהו. בשנה וחצי האחרונות של עבודתו אצל משפחת נתניהו, כך לפי דובר מטעם משפחת נתניהו, בני הזוג שילמו את שכרו.

רשימת הלקוחות שייצג בעבר ובהווה מגלה שרבים מהם נזקקים, בצורה זו או אחרת, לגישה לממשלה. באופן רשמי חפץ היה יועץ תקשורת של הגופים ששכרו אותו, אבל מאחורי הקלעים אותן חברות גם ביקשו לפתור בעיות של רגולציה מול הממשל. למשל, החברות הסיניות הפועלות בישראל בתחום התשתיות ביקשו להגדיל את מכסת העובדים הזרים (ובאחרונה אכן אושרה הגדלה של מכסות עובדים זרים בתחום הבנייה); חברת הציוד הרפואי שראל ששכרה את חפץ קיוותה להשיג דרכו גם הארכת פטור ממכרז לציוד עבור בתי חולים ממשלתיים לשנתיים נוספות, פטור שהוארך בדצמבר 2016.

כמו כן, חפץ מייצג חברות תשתית מסין, שהבולטת שבהן היא צ'יינה הארבור הבונה את נמל אשדוד החדש. חפץ גם ייעץ במשך שישה חודשים לארקיע (תמורת 10,000 שקל בחודש, כך לפי ארקיע), שבאותו זמן נאבקה בפינוי שדה דב ובמניעת המיזוג בין ישראייר לאל על, מהלך שאכן נדחה באחרונה. חפץ אף ייעץ לגינדי השקעות לאחר נפילת המרפסות בפרויקט של החברה בחדרה, משבר שבו פגש את עו"ד צבי האוזר, שעבד לצדו כמזכיר ממשלת נתניהו, שהגיע לסייע לחברה מטעמו של משרד עורכי הדין גולדפרב ושות'.

"מה יש לחפץ להציע בשוק הפרטי? כמו הרבה יוצאי שלטון כמוהו — נגישות לממשל", אומר יועץ אסטרטגי המכיר את חפץ. "זה מסביר לך את הקשר הטוב שלו עם חברות סיניות שבבעלות ממשלת סין. הסינים לוקחים אותו כי הם יודעים על הקשר שלו עם נתניהו, וזה חשוב להם. ככה גם אצל אחרים. זה לא משנה אם באמת היה קיים קשר הדוק לאורך השנים ומה טבעו. מספיק שמבחוץ מזהים את חפץ עם נתניהו".

במהלך השנים התגלו בעבודתו של חפץ גם סוגיות של ניגוד עניינים לכאורה. למשל ב–TheMarker נחשף כי חפץ ייצג את מכללת אורט הרמלין, בתקופת זמן קצרה שבה נתניהו שימש גם שר חינוך (לאחר פיטורי השר שי פירון מיש עתיד). כמו כן, חפץ ייצג ארבע חברות בתחום הבריאות (שראל, אסותא, צמל ואיגוד חברת תיירות המרפא) בזמן ששר הבריאות היה נתניהו, ויעקב ליצמן שימש סגן שר הבריאות. סוגיה זו נפתרה לאחר שליצמן נהפך לשר הבריאות, ובעניין זה גם נערך לחפץ הסכם ניגוד עניינים שקובע כי בשל היותו היועץ של משפחת נתניהו, חפץ לא יוכל לייצג חברות שקשורות לתחום עיסוקו של נתניהו.

דיון על סגירת "מעריב" בוועדת הכלכלה, 2012
אמיל סלמן

לקוחות אחרים שהיו לחפץ במהלך השנים הם יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה (שאותו ייצג כאשר נוה התגונן מול כתבת תחקיר ב"7 ימים", שנגנזה בסופו של דבר), קבוצת קרסו, קק"ל וח"כ מאיר שטרית, כאשר זה התמודד על הנשיאות ב–2014. גם מתווך הנדל"ן רוני מאנה, לשעבר מקורבם של בני הזוג נתניהו, היה לקוח של חפץ לזמן קצר. כמו כן, ב–2013 היה חפץ במשך כמה חודשים יו"ר המינהלת הזמנית של ליגת העל בכדורגל, ובתחילת העונה הנוכחית שימש מגייס חסויות עבור בית"ר ירושלים למשך כמה חודשים.

מלבד ייעוץ תקשורתי, חפץ גם עסק ביזמויות שונות. למשל, ב–TheMarker נחשף כי ביולי 2016 בחן חפץ אפשרות להקים ערוץ טלוויזיה ימני והזכיר בהקשר זה את השמות של ארנון מילצ'ן ורופרט מרדוק כשותפים למהלך. השבוע, בהקלטות שפירסם ערוץ 10, התברר שפרסום זה מנע את הקמת הערוץ (באותו פרסום התגאה חפץ בפני בן שיחו שהוא מקורב מאוד לשאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק). כמו כן נחשף ב–TheMarker שחפץ פעל באחרונה להקמת מקומון מקוון שיסקר את אזור ירושלים, יחד עם איש העסקים ג'קי בן זקן.

בין הרעיונות הנוספים שהיו לחפץ בשנים האחרונות ולא יצאו לפועל היו הקמת בית הפקה לחדשות מקומיות בכבלים יחד עם הבדרן שלום אסייג, כפי שנחשף השבוע באתר "המקום הכי חם בגיהנום"; וכניסה לשותפות בהקמת כלובי דגים באזור חיפה, יחד עם בן דודו של אסייג המתגורר בחו"ל, שהוא בעלים של כלובי דגים מול חופי אשדוד ואדם עם כיסים עמוקים. שותפים נוספים במיזם היו אמורים להיות השר לשעבר שלום שמחון ושרון קדמי, שהיה מנכ"ל משרדו.

"הכרתי את ניר לפני הרבה שנים במסעדה בתל אביב, כשהוא עסק בייעוץ תקשורתי, דיברנו והתחברנו", אומר אסייג. "היו כל הזמן דיבורים לעשות פה ולעשות שם. מבחינת ביזנס, אני לא יודע על משהו שלו שקרם עור וגידים. דיבורים כמו חול". עם זאת, לחפץ יש ככל הנראה עסקים בחו"ל. השבוע פורסם בחברת החדשות שכדי להפעיל לחץ על מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר, כדי שייהפך לעד מדינה בפרשת 4000, הזכירו חוקריו שחשודים אחרים בפרשת בזק הרוויחו כלכלית — ובהקשר זה טענו בפניו שלחפץ יש עסקים בחו"ל.

"מה יש לחפץ להציע בשוק הפרטי? כמו הרבה יוצאי שלטון כמוהו — נגישות לממשל. זה מסביר את הקשר הטוב שלו עם חברות שבבעלות ממשלת סין. הסינים לוקחים אותו כי הם יודעים על הקשר שלו עם נתניהו, וזה חשוב להם. ככה גם אצל אחרים. זה לא משנה אם באמת היה קיים קשר הדוק לאורך השנים ומה טבעו. מספיק שמבחוץ מזהים את חפץ עם נתניהו" יועץ אסטרטגי

מימין: בר רפאלי, שלום אסייג ומיקי גבע. חפץ תיכנן להקים בית הפקה לחדשות מקומיות בכבלים יחד עם אסייג
מוטי קמחי

בימים הראשונים שלאחר מעצרו, ההערכה הגורפת היתה שחפץ יתנדב במהרה להיות עד מדינה נגד נתניהו. לא מעט מהמרואיינים לכתבה זו הצביעו על האופציה הזו גם בגלל המידע שיש לחפץ על נתניהו, והעריכו שימי המעצר יקשו עליו והוא יעדיף לפנות נגד הבוס נתניהו. "יש לו עצבים רופפים", אמר לנו אדם שהיה בשיתוף פעולה עסקי עמו בשנים האחרונות. "כשעבדתי אתו, לא האמנתי איך הוא נכנס לפאניקה מדברים שהם שטויות. התרשמתי שהוא לא עומד בלחצים. כל פעם הופתעתי עד כמה הוא שביר". בינתיים נהפך פילבר לעד מדינה, ולמרות הלחץ שהופעל עליו — חפץ מסרב להצטרף אליו.

אתמול הוארך מעצרו של חפץ בשלושה ימים בהקשר של פרשת גרסטל, כך שגם את סוף השבוע הוא יבלה בין הסורגים. המשטרה טענה בדיון שבחקירתו חפץ שותק, אך עורך דינו טען שחפץ (המכחיש את כל החשדות המיוחסים לו), משתף פעולה והסכים שיעיינו במחשביו ובטלפון הנייד שלו.

"אתה יודע מה, אני רוצה שהוא יהיה עד מדינה ולא בגלל ציניות ואופורטוניזם אישי", אומר אדם שעבד עם חפץ ומצהיר על עצמו שהוא מאוהדיו. "אז יבוא הסוף לסיפור של 'לא היה כלום'. זו ההזדמנות של ניר שאני מכיר לחזור בתשובה, לחזור לערכים שמהם הוא צמח, ערכים של עיתונות אמיצה לפי המורשת של ברנדייס. ראיתי כיצד הוא פעל לפי הערכים האלה בתחילת דרכו. עדות כזו תסייע לא רק לו, אלא לכל החברה הישראלית, להתחיל להשתקם ממה שקרה פה בשנים האחרונות".

עורך דינו של חפץ מסר כי הוא מגיב בשמו רק בנושא החשדות הפליליים.

הקשר המוזר בין חפץ ללשכת עורכי הדין

הילה גרסטל
מוטי מילרוד

דוגמה להיותו של ניר חפץ לאיש שידו בכל אפשר לראות בקשריו עם לשכת עורכי הדין והעומד בראשה, עו"ד אפי נוה, שקשור מצדו לקבוצת ידיעות אחרונות. ב–2014 נשכר חפץ על ידי נוה כדי לסכל תחקיר שעמד להתפרסם במוסף "7 ימים". לנוה עצמו כבר היה אז יועץ תקשורת, ובכל זאת הוא החליט להוסיף לצוות את חפץ, בעלות שלפי הערכת בכיר לשעבר בלשכת עורכי הדין הגיעה לעשרות אלפי שקלים. לדברי עורך המוסף דאז, גדי בלום, מקורבו וסגנו של חפץ בזמנו ב–"7 ימים", התחקיר נפסל לבסוף על רקע ייעוץ משפטי והדבר לא קשור לחפץ.

במקביל לשירותים שהעניק לנוה, העניק חפץ גם ייעוץ לוועד תל אביב בלשכת עורכי הדין. לטענת הלשכה, נוה שילם באופן אישי לחפץ בעניין "7 ימים", ותשלומים אחרים ניתנו לחפץ "אך ורק בעבור טיפול שניתן על ידו למחוז". שנה לאחר גניזת התחקיר, לשכת עורכי הדין, הפעם בראשות נוה, החליטה לנטוש את וואלה שעמה היו לה שיתופי פעולה מסחריים — ועברה לעבוד עם ynet מקבוצת ידיעות. אתמול פורסם ב"מקום הכי חם בגיהנום" כי היקף ההתקשרות המסחרית בין האתר ללשכה הגיע מאז לסכום של כמיליון שקל.

מידיעות נמסר בתגובה: "ההחלטה לא לפרסם את הכתבה התקבלה ביוני 2014, בעוד שנוה מונה ליו"ר לשכת עורכי הדין רק ביוני 2015. ההחלטה הסופית לרדת מהסיפור היתה בהוראת ייעוץ משפטי. המידע הועבר לכמה אמצעי תקשורת, ובכללם לכתב 'הארץ'. כיצד יכול להיות ש'הארץ' תוקף את 'ידיעות' על תחקיר שנגנז כאשר 'הארץ' עצמו בחר גם לא לפרסם אותו?".

היועץ לכל דבר לקוחות בולטים שלהם ייעץ ניר חפץ בעבר ובהווה

חפץ היה קשור גם באופן אחר ללשכת עורכי הדין. ב–2015 גורמים בלשכה פנו לוועד הפרקליטים (הגוף שמייצג את עורכי הדין העובדים בפרקליטות) והציעו לו לשכור את שירותיו של חפץ כיועץ תקשורת, ללא תשלום. זאת, במקום איש יחסי הציבור שייצג אותם בתשלום אז וגם היום — נסים דואק. הוועד דחה את ההצעה משום שלא רצה, בין היתר, שהדבר יתפרש כקבלת מתנה.

באותו הזמן, ניהלו הפרקליטים מאבק חריף בשופטת בדימוס הילה גרסטל, בתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות, בשל ביקורתה על הפרקליטות.

בלשכת עורכי הדין מכחישים שנעשתה פנייה לוועד הפרקליטים בעניין חפץ. "לא ידוע לנו על פנייה כזו", אמרו בלשכה. "הנושא לא עלה מעולם בוועד המרכזי של הלשכה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות