רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כל שנה שילמנו 1,500 דולר על כרטיס טיסה לתאילנד, השנה רק 750 - זה מגרה"

לכתבה
אולם הטיסות היוצאות בנתב"ג. רשות שדות התעופה הכריזה על תוכנית פיתוח חדשה, שתרחיב את בן גוריון עד קצה גבולותיואייל טואג

כשטיסה לחו"ל עולה פחות מחופשה בירושלים, אפשר להבין למה בנתב"ג נשבר עוד שיא השנה עם 20 מיליון נוסעים. אז האם יצליחו בשדה התעופה להתמודד עם העומס שצפוי עוד לגדול?

93תגובות

כשחברים מתקשרים לטלפון הסלולרי של סיון, 41, מנתניה, ומגיעים לשירות סינון שיחות לחו"ל, הם כבר לא מרימים גבה. כשהיא חוזרת לישראל הם שואלים אותה בנימה עוקצנית קלה: "מה? עוד הפעם חו"ל?", אבל עם הזמן היא למדה להתעלם. אפשר לומר שסיון מכורה קצת לנתב"ג: היא מחוברת לאפליקציות של טיסות וחופשות ברגע האחרון כמו חוליו, מקבלת התראות מאתרי נסיעות על מבצעים, וכשמשעמם לה בעבודה היא גולשת באינטרנט בחיפוש אחר טיסה זולה. כשהיא מוצאת אחת היא ממהרת לחפש שותף לנסיעה.

"היה איזה בוקר אחד שסתם נכנסתי לאתר כלשהו לראות אם יש איזה דיל מעניין, ופתאום אני רואה טיסה לבוקרשט ב–170 דולר שיוצאת בעוד ארבעה ימים. מבחינתי זה פשוט פשע לא לעלות על טיסה כזאת במחיר כזה", היא אומרת חצי בצחוק חצי ברצינות. "התקשרתי מיד לבעלי לראות אם אחת הסבתות יכולה לשמור על הילדים, סגרתי ימי חופש בעבודה ובזה נגמר הסיפור. לא צריך לעשות ביג דיל".

הביקור בבוקרשט היה הפעם הרביעית של סיון בחו"ל השנה. לפני כן היא הספיקה לטוס לפראג עם חברות באביב, לבלות עם המשפחה בכרתים עוד לפני העומס של החופש הגדול, וגם לטייל במשך שבועיים בגאורגיה בסופו של החופש.

הסיפור של סיון נשמע אולי יוצא דופן לאנשים מסוימים, אבל מנתוני הלמ"ס עולה כי היא בסך הכל חלק מתרבות צריכת הנופש החדשה שהתהוותה בשנים האחרונות בציבור הישראלי. עם כניסתה לתוקף של רפורמת השמים הפתוחים ב–2013 — פתיחת קווי התעופה הישירים ליעדים חדשים וירידת מחירי הטיסות לאירופה — רבים מרשים לעצמם לטוס יותר לחו"ל. תוך שני עשורים הוכפל מספר היציאות של ישראלים לחו"ל מ–3.2 מיליון ב–1999 ל–7.6 מיליון ב–2017, לפי הערכות — זוהי עלייה של 12% לעומת השנה שעברה.

נתב"ג
מוטי מילרוד

באפריל 2018 תחגוג רפורמת השמים הפתוחים חמש שנים לכניסתה לתוקף. מכניסתה ועד היום חל זינוק של 77% במספר היציאות של ישראלים לחו"ל. הקפיצה הראשונה התרחשה בין 2012 ל–2013, עם זינוק של 9%, ומאז ועד היום המספרים נמצאים במגמת עלייה שנתית, כשב–2015 ו–2016 אף הגיעה לכ–15% לעומת השנים שקדמו להן.

הרפורמה אמנם הוגדרה כפתיחת השמים, אבל אלה כמובן לא היו סגורים עבור הישראלים. הגבולות שהותרו הם במגוון קווי התעופה שעמם אפשר להגיע כיום באופן ישיר ליעדים רבים יותר מישראל לאירופה, ובתדירות הטיסות. כניסת חברות התעופה הזרות שמציעות מחירי לואו־קוסט, לצד פתיחת התחרות באותם קווים הובילה לירידת המחירים.

רפורמת השמים הפתוחים נוגעת רק לאירופה, אבל לא רק ממנה נפתחו קווי תעופה משמעותיים בשנים האחרונות. לפני כשנה וחצי נכנסה חברת התעופה הסינית היינאן איירליינס לפעילות בישראל, כשהיא שוברת את המונופול של אל על בקו לבייג'ין ומורידה את המחירים הגבוהים שהחברה הישראלית גבתה במשך שנים מתיירים וישראלים כאחד. השנה ייסדה היינאן קו נוסף, מתל אביב לשנחאי, ובכך פתחה עוד אפשרות לישראלים. במקביל, חברת התעופה קתאי פסיפיק התחילה לטוס מתל אביב להונג קונג — קו שהיה בלעדי לאל על — וכיום היא מפעילה בו שש טיסות שבועיות. כל כניסה של חברת תעופה לקו שבו פועלת חברה אחת או שתיים, מעוררת תחרות ומובילה להורדת מחירים.

עמדות צ'ק אין בנתב"ג
אייל טואג

מתל אביב לנורבגיה ב–300 שקל

במתחם הדיוטי פרי בנתב"ג אנחנו פוגשים את אורלי ונתי ג'ורנו ושלושת ילדיהם, ממתינים לרגע שבו יוכלו לעלות על המטוס לתאילנד: 16 יום בקוסומוי, פוקט ובנגקוק, שעלו להם (כולל טיסה ולינה) 34 אלף שקל. "וזה לא כולל את כל הבזבוזים שם, שבטח יעלו לנו עוד 20 אלף שקל", ממהרת אורלי לציין, "לא טסנו לחו"ל כל השנה כדי שנוכל לטוס לתאילנד, אבל כן נפשנו בארץ, ואין מה לעשות — ממש יקר כאן. מזל שבעלי עובד מדינה, אז אנחנו מצליחים להשיג דילים טובים יחסית. לפני שנה רצינו לרדת לנפוש באילת בקיץ, והמחירים הגיעו ל–12 אלף שקל לחופשה של כמה ימים. ראינו שבאותו מחיר אנחנו יכולים כבר לטוס לכרתים, גם לקבל נופש וגם חוויה של טיסה וחו"ל. אז בחרנו בכרתים".

משפחת ג'ורנו. 16 יום בקוסומוי, פוקט ובנגקוק ב–34 אלף שקל
אייל טואג

מספר הטיסות שעברו בנתב"ג ב–2017 צפוי להגיע לכ–137 אלף — זינוק של 52% תוך חמש שנים, וקרוב ל–4 מיליון ישראלים יצאו השנה לחו"ל — כלומר כמחצית מאוכלוסיית ישראל. בעבר, טיסה היתה מותרות בעיני רבים, וכיום כבר מתייחסים אליה כאל צורך. גם הקלות שבה ניתן להזמין טיסה בעידן הדיגיטלי, באופן עצמאי, ללא צורך בשיחה עם סוכן נסיעות, ובכל שעה של היום — הופכת את היד לקלה מאוד על המקלדת.

בין הנוסעים הישראלים לחו"ל השנה היה גם אוהד מהצפון ומשפחתו. בשנה האחרונה הוא ביקר חמש פעמים בחו"ל, שלוש מהן עם משפחתו ועוד פעמיים עם חברים. לפני רפורמת השמים הפתוחים, לעומת זאת, אוהד ובני משפחתו היו עוברים בנתב"ג פעם בשנה. עכשיו הוא מצליח להשיג מחירים נמוכים לטיסות לחו"ל, ומבחינת משפחתו זהו הפינוק האולטימטיבי ששווה לחסוך בשבילו.

"בכל פעם שאנחנו טסים זה רק במחירים נמוכים, לא משנה אם זה באוגוסט או אפילו בחגים", מספר אוהד. "הסוד למציאת המחירים הטובים הוא גמישות, מבחינת התאריך וגם מבחינת היעד. גם כשאנחנו מקובעים על טיול באוגוסט באירופה כי הילדים בחופש, זה לא אומר שאנחנו מקובעים על המדינה שבה ננחת, כי עם מכונית אנחנו יכולים להגיע לכל מקום. אנחנו משאירים לפחות את אחד הפרמטרים האלה חופשי וגמיש".

הגמישות הזאת איפשרה לאוהד להשיג כרטיסי טיסה במחירי רצפה. כך למשל, בספטמבר 2016 אוהד ואשתו הצליחו למצוא כרטיסי טיסה לנורבגיה (עם עצירה בפולין) בפחות מ–300 שקל לאדם. "הרכבתי שתי טיסות לואו־קוסט, והצלחנו להגיע לנורבגיה בכלום כסף. גלשתי באתר של הטיסות, עברתי מדינה־מדינה ובדקתי עם איזו חברת תעופה זולה אני יכול להגיע לכל יעד באירופה שממנו אפשר להמשיך במחיר נמוך לנורבגיה, ומצאתי כרטיס טיסה מפולין לנובוגיה ב–30 שקל. לאחר מכן חיפשתי טיסה זולה מישראל לפולין שהתאימה מבחינת התאריך, ובמחיר מצחיק טיילנו כמה ימים מופלאים בנורבגיה", הוא מספר.

אוהד גם טס השנה לאיסלנד עם חבר (דרך ברצלונה, שבה הספיק לטייל שמונה שעות), וכל זה במחיר של 580 שקל לכרטיס הלוך ושוב. "אלה טיסות שצריך להשקיע בהן קצת מחשבה וזמן, אבל כל אחד יכול לקום מחר בבוקר ולארגן לעצמו מחירים כאלה", מסביר אוהד את הלך הרוח הנדרש כדי לטוס בזול.

"לפני חמש שנים לא הרשיתי לעצמי לטוס כל כך הרבה"

תור בנתב"ג
עופר וקנין

יכול להיות מעניין לחזור לאותה ישיבה שנערכה אי־שם בשנות ה–90, כשמקבלי ההחלטות עמלו על תוכניות טרמינל 3 של נתב"ג 2000 (שנפתח בסופו של דבר רק ב–2004), וקבעו ששדה התעופה יטפל ב–12 מיליון נוסעים בשנה לכל היותר, כמעט פי שניים מהתנועה בנתב"ג באותן שנים.

החלטת הממשלה המקורית מ–1994 להקמת טרמינל 3 בנתב"ג אמנם לא היתה מסוגלת לצפות את רפורמת השמים הפתוחים, שנכנסה לתוקף כמעט שני עשורים לאחר מכן, אבל היא גם לא צפתה גידול טבעי בתיירות הנכנסת והיוצאת מישראל. היעד של 12 מיליון נוסעים, שמשום מה נראה לרשות שדות התעופה (רש"ת) בזמנו בלתי־אפשרי, נחצה כבר ב–2011, ודרש פיתוחי תשתיות תעופה חדשות בנתב"ג כמו הקמת זרוע רביעית (נקודת יציאה נוספת לטיסות), הקמת אוהל זמני שבו יתקיים הליך מלא של טיפול בנוסעים היוצאים עבור חלק מהטיסות הממריאות מטרמינל 3, ופתיחת טרמינל 1.

הצעד המשמעותי ביותר שעליו הכריזה רש"ת בהתמודדות עם הגידול בכמות הנוסעים הוא תוכנית פיתוח חדשה לנתב"ג בהשקעה של כ–4 מיליארד שקל. התוכנית תרחיב את שדה התעופה עד קצה גבולותיו, תוך ניצול סופי של כלל זכויות הבנייה. לאחר השלמת התוכנית, השטח הבנוי של נתב"ג יורחב ב–1,300 דונם. השטח הצפוני של שדה התעופה הוא זה שמיועד לפיתוח תשתיות התעופה, בכפוף לקבלת היתר בנייה מהוועדה המחוזית, ויכלול מסלול הסעה נוסף למטוסים, שיהיה מקביל למסלול ההמראה הקיים כיום, וכן עמדות חניית מטוסים נוספות. בנוסף, יוקם פארק בשטח של כ–100 דונם, שישמש כטיילת שתשקיף על המראת ונחיתת המטוסים.

בנוסף, יוסדר אזור מטענים חדש במקום זה הקיים, שנמצא בסמוך לטרמינל 1 ומפוזר על פני מבנים שונים, דבר שמגביל את היכולת להגדיל את קיבולת הנוסעים בטרמינל 1. הגידול הזה נדרש לא רק בשל הצפי לגידול בתנועת הנוסעים בטיסות הלואו־קוסט, אלא גם בעקבות סגירתו המתוכננת של שדה דב בתחילת 2019 והעברת פעילות התעופה הפנים־ארצית שלו לנתב"ג.

נתב"ג
עופר וקנין

ב–2016 עברו בכל נתב"ג (טרמינל 1 וטרמינל 3) 17.3 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות, עלייה של 10.6% מ–2015. השנה צפוי נתב"ג לרשום עוד מספר שיא עם כ–20 מיליון נוסעים בינלאומיים, עלייה של 16% מ–2016. מדו"ח רשות התעופה האזרחית (רת"א), העוסק בהיבטים הכלכליים של התעופה בישראל, עולה כי בעוד הגידול הממוצע בתנועת הנוסעים בעולם היה כ–6% בכל אחת מהשנים 2012–2016 — בישראל הוא היה גבוה יותר, והגיע ל–8.5%.

השנה שופץ ונפתח מחדש טרמינל 1 שמיועד לטיסות לואוקוסט, ויצאו ממנו 1.5 מיליון נוסעים לחו"ל, שהם 15% מסך כלל תנועת הנוסעים היוצאים בטיסות בינלאומיות. חברות תעופה כמו איזיג'ט, וויזאייר, ריינאייר, פגסוס ואחרות נמצאות בתנופה: כך, למשל, חברת וויזאייר צמחה בין ינואר לאוקטובר ב–67% לעומת התקופה המקבילה ב–2016, וב–2018 היא צפויה להמשיך להתרחב בישראל, ותציע 1.3 מיליון מושבים זמינים ב–22 קווים ל–17 יעדים בתשע מדינות באירופה. במארס 2018 מתכננת וויזאייר להרחיב את טיסותיה בקו לונדון־תל אביב מארבע טיסות שבועיות לטיסה יומית.

איזיג'ט ממשיכה להיות חברת הלואו־קוסט המובילה בישראל והציגה גידול של כ–9% בינואר־אוקטובר, ואילו פגסוס הציגה עלייה של 46%.

ריקי מאירי: "השנה הספקתי להיות בהודו, ברומניה וגם ביוון. אם בעבר הייתי טסה פעם בשנה, היום במחיר ההוא אני יכולה להרשות לעצמי לטוס שלוש פעמים"
אייל טואג

בין הנוסעים בטיסות הלואוקוסט נמצאת גם ריקי מאירי, מדריכת חוגי העשרה מבאר שבע, שאותה אנחנו פוגשים בשער העלייה למטוס, רגע לפני שהיא עולה על טיסה של טראנסאוויה לאמסטרדם. "לפני חמש שנים לא הייתי מרשה לעצמי לטוס כל כך הרבה, אבל השנה הספקתי להיות בהודו, ברומניה וגם ביוון. ברור שהמחירים כיום מאפשרים לי לטוס הרבה יותר. אם בעבר הייתי טסה פעם בשנה וזה היה לי יקר, כיום אני יכולה להרשות לעצמי לטוס שלוש פעמים במחיר של טיסה אחת, במקום לנפוש בארץ. במחיר של סופ"ש באילת אנחנו יכולים לטוס לאמסטרדם".

גם הילדים שלה מעדיפים לטוס חו"ל. "אין ספק שהילדים מעדיפים טיסות, הם מושפעים ממה שקורה בבית ספר. כשחוזרים מהחופש הגדול או מחופשות ארוכות אחרות, הילדים משתפים בחוויות שלהם. הם שומעים מילדים אחרים שהם טסו לפה וטסו לשם, וזה משפיע עליהם. כשאני הייתי קטנה היינו מסתכלים על מטוס בשמים ומתרגשים. כיום הילדים מבקשים חו"ל — ומקבלים".

עם זאת, ישראל עדיין רחוקה מהממוצע העולמי מבחינת נתח פעילות הלואו־קוסט מכלל הפעילות בנתב"ג (15%). נתח הפעילות של חברות הלואו־קוסט מכלל התנועה העולמית הגיע ל–28% ב–2016. באירופה חברות הלואו־קוסט מחזיקות ב–32% מתנועת הנוסעים, באסיה ב–31% ובארה"ב ב–25%.

נוסעים מסתכלים על לוח הטיסות בנתב"ג
אייל טואג

אנחנו במינוס, בואו נטוס לחו"ל

"במסגרת הרצון לחיות טוב יותר, הטיסה לחו"ל נהפכה למובנת מאליה, ורבים מממנים את התחביב הזה באמצעות אשראי", אומר נחמן לידור, מומחה לכלכלת משפחה. "יש אנשים שחוסכים מראש לטובת הנסיעה, אבל הרוב לא חוסכים בשביל זה. החופשה לחו"ל נהפכה למשהו שלא מתלבטים לגביו יותר מדי — אלא פשוט עושים אותו. משפחות מוכנות לקחת בשביל זה הלוואה, וכמובן שהכי פופולרי לשלם בתשלומים".

בארגון פעמונים, המסייע לציבור ברכישת מיומנויות להתנהלות כלכלית נכונה, רואים מקרים דומים. ממוצע החוב (לא כולל משכנתא) של משפחות שפונות לארגון הוא 120 אלף שקל. מדובר באנשים שחיים במינוס, מחזיקים בחובות לגופים שונים, ועדיין לוקחים הלוואה למטרת חופשה. לפי נתונים שמסר הארגון, 5% מהמשפחות שלהן הוא מסייע נסעו לחו"ל עם כסף שאין להן.

יואל קופלנד, מנהל מחוז ירושלים והדרום בפעמונים, מספר על מקרה אחד שבו מתנדב של הארגון התקשר לקבוע פגישה עם משפחה שביקשה את עזרתם, וגילה כי בני המשפחה טסים לחו"ל לשבועיים, ולכן יוכלו לקבוע עמו פגישה רק לאחר שישובו. "המקרה הזה מראה את הדיסוננס: מצד אחד הם מבינים שהם בעיה ולכן פנו אלינו לקבלת ייעוץ כלכלי, ומצד שני הם יוצאים לחופשה. יכול להיות שזו הסעודה האחרונה, ויכול להיות שהם באמת לא מודעים למה שהם עושים", אומר קופלנד.

לדבריו, "יש אנשים שמבחינתם חופשה בחו"ל זה כמו לרשום את הילד לחוג. זה שגור מאוד בתרבות הצרכנית שלנו, והם יצדיקו את זה בדרך כלל באמירות כמו 'כולם עושים את זה' ושלא מדובר במותרות — אלא בהכרח.

"יש כאלה שמבינים שזה כן מותרות, ומנסים לתרץ את זה בכך שמדובר בחופשה קצרה והם בכלל פרשו את זה לתשלומים. יש אנשים שבאמת לא מבינים מה הבעיה בלקחת הלוואה בשביל חופשה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות