רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך להפוך במהירות לאיש היי-טק - ולהרוויח 80 אלף דולר בשנה

לכתבה
Michel Arnaud

לאדם ענבר יש מודל ייחודי: לקחת 450 איש מדי שנה וכעבור 15 שבועות של למידה אינטנסיבית מבוקר עד ערב להפוך אותם למפתחי תוכנה. האם זה הדבר שישראל צריכה?

64תגובות

שכר גבוה, תנאי עבודה מפנקים, מכונית ואופק מקצועי — מי היה מסרב לעבודה בחברות המעניקות לעובדים שלהם את כל אלה? ההיי־טק הוא אולי התעשייה היחידה בישראל שמציעה לעובדיה תנאים טובים כל כך, אך רק 10% מהשכירים בארץ הצליחו עד כה לקחת בה חלק. מדוע? התפישה השולטת היא כי היי־טק הוא רק למוצלחים ולחכמים. רבים מאמינים כי בכניסה לחברות כמו גוגל, פייסבוק, צ'ק פוינט וסייברארק ניצבות חומות ענק שמונעות מאנשים ללא דיפלומה של גאונים להיכנס בשעריהן. ובכן, אדם ענבר מ–Flatiron School מציג תמונה שונה לגמרי. האיש שייסד ומנהל את אחד מבתי הספר הבולטים ללימודי תכנות בניו יורק אומר: כולם יכולים. 

המדריך המלא לעובדים בהיי-טק: קורות חיים, שכר ועבודה מהבית

"אם לפני 1,000 שנה היית שואלת את האדם הממוצע מה שיעור האנשים שיכולים ללמוד לקרוא ולכתוב, הוא היה עונה — אולי 5%. המנהיגים הדתיים, אולי האריסטוקרטיה, אבל חוואים? זה משוגע!", הוא אומר ל–Markerweek בראיון ראשון לעיתונות הישראלית. "אם אשאל אותך כמה אנשים מסוגלים ללמוד פיזיקה גרעינית, את תאמרי לי שאולי 1%, אבל אלה שטויות. נכון שיש אנשים שיש להם כישורים מולדים, או יכולת לשלב בין חשיבה אנליטית לבין היצירתיות להמציא רעיונות חדשים, ואני לא טוען שלא קיימת גאונות בעולם. אבל בסופו של דבר, כל דור עומד על הכתפיים של ענקים מהדורות הקודמים לו. דברים שקשים לנו היום, יהיו קלים מאוד לצאצאים שלנו בעוד 200 שנה — אז למה אנחנו חושבים שאנחנו לא יכולים ללמוד אותם כבר כעת?"

ענבר (34) הוא אחד הדוברים הרהוטים של מהפכת החינוך הטכנולוגי, והוא יודע על מה הוא מדבר: לפני חמש שנים הוא יצר, עם שותפו אבי פלמבאום, מודל ייחודי שמצליח לקחת יותר מ–450 איש מדי שנה, ולהוציא כעבור 15 שבועות של למידה אינטנסיבית מבוקר עד ערב 97% מהם לשוק העבודה בתפקידי פיתוח תוכנה. המשכורת הממוצעת של בוגרי בית הספר המועסקים במשרה מלאה (52% מהבוגרים) היא 76 אלף דולר בשנה הראשונה, וכעבור ארבע שנים היא יכולה להגיע ל–100 אלף דולר. 

השכר נמוך אמנם מבוגרי תואר טריים בתחום אולם עבור משתתפי התוכנית הוא משמש ככרטיס כניסה מזורז למועדון נחשק עם אופק השתכרות. הנה כמה נתונים כדי לקבל פרופורציה: המשכורת השנתית הממוצעת במדינת ניו יורק היא כ-60 אלף דולר, והמשכורת החציונית - 43.5 אלף דולר בשנה. השכר השעתי לבוגרי פלאטאיירון שהשתלבו במשרות התמחות (45% מהבוגרים) הוא 28 דולר - 30% מעל השכר השעתי החציוני. 

"כאשר בודקים את הנתונים שלנו, אין פער משמעותי בין בוגרים שגם מחזיקים בתואר ראשון קודם בתחום אחר לבין כאלה שעברו רק את המסלול שלנו. אבל כמובן שגם אצלנו יש הטיית בחירה (המשתתפים אינם מייצגים את אוכלוסיית היעד, בשל הסינון; ר"ל). הדבר היחיד שניתן לומר בוודאות הוא שאפשר להביא כל סטודנט מאפס למצב שבו הוא יכול להתחיל לעבוד, אם תופרים לו את התוכנית המתאימה. עשינו תוכניות עם עיריית ניו יורק שאליהן הגיעו פליטים חסרי השכלה, וההשקעה היתה רבה יותר, אבל הם הגיעו לאותן תוצאות בסוף המסלול".

אדם ענבר Flatiron school
מגד גוזני

ענבר הגיע לישראל כאורח של רשות החדשנות, שביולי האחרון הודיעה כי תתמוך בגופים שיציעו תוכנית הכשרה מזורזת במתכונת של "מחנה אימונים" ללימוד תכנות (Coding Bootcamps), ומעוניינת ללמוד מהניסיון של פלאטאיירון בתחום. הרשות שואפת לתת מענה איכותי ומהיר לצורכי התעשייה הסובלת ממצוקת כוח אדם, וסבורה כי אוכלוסיית היעד המתאימה ביותר היא בוגרי תואר ראשון ובפרט בוגרי מדעים עם רקע מתמטי שאינם משתלבים בהיי־טק. ב–2018 מתכננת הרשות לתמוך בהכשרה של 250 בוגרים באמצעות גופים שיזכו במכרז, ובשנים שלאחר מכן להתרחב ל–500 בוגרים. 

מעוניינים לקרוא עוד עצות ודיונים שימושיים על ניהול הקריירה שלכם בהיי-טק? התחברו לקבוצת הפייסבוק שלנו - האקוסיסטם

השורדים: בתי הספר הקטנים

פלאטאיירון היה מחלוצי ה-Coding Bootcamps, שהתפתחו לתעשייה משגשגת בארה"ב, המגלגלת לפי הערכות כ–266 מיליון דולר בשנה והכשירה עד כה כ–15 אלף מתכנתים. לפי אתר Course Report, כיום פועלות בארה"ב ובקנדה כ–94 תוכניות כאלה — לעומת 43 בסוף 2014. 

תוכנית המענקים של רשות החדשנות לגופים המבצעים הכשרות מזורזות למשרות תכנות - 
תקציב התוכנית : 10 מיליון שקל בשנה
תמהיל הסטודנטים: לפחות 50% בעלי תואר אקדמי במדעים
תקופת ההכשרה הרצויה: בין 6-12 חודשים
התגמול לגופים: החל בשכר של 14 אלף שקל לבוגר, ועולה ככל ששכר הבוגר גבוה יותר, מותנה בשיעורי השמה גבוהים

לא כל בתי הספר לתכנות מצליחים, ודווקא הגדולים שבהם, אלה שסופחו לחברות חינוך גדולות כמו קפלן ואוניבריסיטת פיניקס, חדלו לפעול. בשנה שעברה נסגר בית הספר "קודינג האוז" בעמק הסיליקון, בהוראת הרגולטור בקליפורניה, לאחר שהתגלה כי פיברק נתונים לגבי ההשתלבות של בוגריו בתעשייה. 

מי שמצליח לשרוד הם דווקא בתי הספר הקטנים והזריזים, שמסוגלים לעדכן במהירות את חומרי הלימוד שלהם לצרכים המשתנים של התעשייה, בדיוק המנגנון הביורוקרטי שמונע מהאוניברסיטאות לתת מענה מתאים. "האייפון בן 10, ויש תעשיית אפליקציות של מיליארדי דולרים שנבנתה עליו", מסביר ענבר. "גם אם האוניברסיטאות היו מתחילות ללמד פיתוח אפליקציות ביום שבו האייפון יצא, במצב הטוב ביותר שלהן היו להן בוגרים רק בחמש־שש שנים האחרונות. כך שכל הכלכלה הזאת של המובייל נוצרה על ידי אנשים שלא למדו את הדברים האלה באוניברסיטה". 

אתה רואה מצב שבו אוניברסיטת הרווארד מפסיקה להיות רלוונטית עבור מעסיקים? 

ענבר: "אני הולך להרבה כנסים ונפגש עם פוליטיקאים ואנשי חינוך, ותמיד כשאני מדבר על מהפכות בחינוך הדבר הראשון שאנשים חושבים עליו הוא סטנפורד והרווארד ואומרים — 'הן יישארו פה הרבה זמן, גם אם הן לא ישנו דבר בשיטה'. אבל האמת היא שזה בכלל לא משנה, כי מדובר ב–1% מהאוכלוסיה. בישראל יש לכם את 8200, אנשים שהיו חכמים בתיכון ונכנסו ליחידה אחת שמסדרת אותם לכל החיים. אבל אם אנחנו רוצים לתקן את החינוך בישראל — האם אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על הבעיות בשיטות הלימוד של 8200? למי אכפת? הבעיה האמיתית היא עם אנשים שנכנסים לחוב בשביל לרכוש השכלה גבוהה ולא מצליחים לצאת ממנו, או אנשים שלא היו ב–8200 ולא בנינו עבורם מערכת אחרת שתעזור להם להתקדם. אלה ה–99%".

זה מצחיק, כי 8200 היא כנראה ההוכחה הכי טובה שהמודל הזה, של הכשרה אינטנסיבית באמת עובד.

"שמעתי על זה. השאלה אם המודל של 8200 לא מבוסס על היכולת לבחור אנשים מעולים בגיל 17, שהיו מצליחים בכל מקרה. אני לא יודע לומר. אבל אני חושב שיש אי־הבנה ענקית לגבי מה זה טכנולוגיה, ואנשים חושבים שצריך להיוולד במטריקס כדי לכתוב קוד". 

מה הכוונה?

Flatiron School, NYC
Michel Arnaud

"במציאות יש ספקטרום רחב, ומפני שהתחום הזה נוצר כל כך מהר אנחנו עדיין מסתכלים עליו וקוראים לו 'מדעי המחשב'. אבל פעם קראנו לכל המדעים 'מדעי הארץ' ולא הפרדנו בין ביולוגיה לפיזיקה, לכימיה אורגנית ומולקולרית — לקח המון שנים של תחכום כדי להגיע לזה. המציאות היא שאם תסתכלי על שוק העבודה כיום יש ספקטרום רחב — יש מישהו שכותב את מנוע החיפוש בגוגל ובשביל זה ככל הנראה צריך דוקטורט במתמטיקה; יש אחר שיוצר תבניות למייל, שבשביל זה את צריכה שבועיים של הכשרה, ואולי מעט חוש עיצוב — ויש את כל מאות הדברים שבאמצע". 

"אם את הולכת להמציא מערכת חינוך מאפס, יש הרבה דברים שאת יכולה לדמיין, אבל הרעיון של לשלוח מישהו לקמפוס לארבע שנים ולסגור אותו שם ואז לומר 'אוקיי, עכשיו סיימת ולך לעבוד' זה מטורף, אין בזה שום היגיון"

כמו מה?

"תסתכלי על הסטארט־אפים עם השווי הגבוה ביותר בעולם — Airbnb, אובר, WeWork — רוב החברות האלה ורוב הסטארט־אפים לא ממציאים טכנולוגיה. החדשנות היא לא טכנית. אז נכון ש–SpaceX מפתחת חלליות וטסלה פיתחה סוללות למכוניות חשמליות — אבל רוב הערך שנוצר כיום הוא לא מהמצאת טכנולוגיה, אלא מיצירת מודלים עסקיים חדשים באמצעות טכנולוגיה קיימת. בשביל זה מה שבאמת צריך זה להיות יצירתי ולהיות אמפתי — להבין אנשים ולשים את עצמך בנעליים שלהם כדי להבין את בעיותיהם. זה בדיוק הצד השני של מה שאנשים תופשים כספקטרום של 'יכולות טכניות', ומה שאנשים באופן מסורתי חושבים שיוצר מהנדס טוב". 

ואיך גורמים גם למעסיקים להאמין בזה? 

"כשהתחלנו עם פלאטאיירון לפני חמש שנים עוד לא היה כזה מודל, ואנשים חשבו שאנחנו משוגעים. אז בהתחלה אמרנו, לא ניאבק באנשים שחושבים שצריך תואר במדעי המחשב מאוניברסיטה יוקרתית. יש מספיק אנשים בחוץ שמאמינים שיש עוד דרך ללמוד, או לכל הפחות מספיק פתוחים לומר 'אנחנו מתקשים לגייס אז ניתן לזה הזדמנות, נראיין מישהו או ניקח אותו להתמחות ונראה מה קורה'. בוגרי הכיתה הראשונה שלנו קיבלו עבודות, ובוגרי הכיתה השנייה והשלישית קיבלו עבודות במקומות יותר טובים, וכיום אי אפשר לחשוב על חברה שבה הבוגרים שלנו לא מוצבים — מגוגל, דרך פייסבוק ועד נאס"א.

"אז כל החברות האלה מוכנות להעסיק את הבוגרים שלנו, ויש מישהו שמתעקש לסנן לפי תואר של ארבע שנים? קשה אפילו להגיב לזה. אותה חברה פשוט יוצרת לעצמה חיסרון תחרותי, כי בשורה התחתונה אני מביא לכם מישהו שמסוגל לבצע את העבודה". 

flatiron school
Michel Arnaud

אז שוק העבודה החדש שאתה רואה לנגד עיניך הוא שוק ללא תארים, שבו מעסיקים יכולים לבחון את היכולות של המועמדים לפני הזימון לראיון

"בדיוק. אני חושב שהיום יש שיטות לבחון יכולות, כי זה נעשה שקוף יותר. בעבר אם רציתי לשכור אנשי שיווק הייתי שואל אותם על הרעיונות היצירתיים שלהם, או נותן להם משימה לבית. היום אני יכול לבקש מהם את הדאטה — מה יחס ההמרה בין מבקרים לרכישות באתר, איך נראים מבחני ה–A/B שלהם. למתכנתים יש את אתר גיטהאב, שבו הם מציגים פרויקטים שלהם.

"אני חושב שגם קרוב היום שבו מנהלי כוח אדם יוכלו להוריד סטטיסטיקות ישירות מהתוכנה שהם משתמשים בה — כמה עובדים הם גייסו, כמה זמן זה לקח, איך היתה המשכורת שלהם ביחס לשוק וכמה זמן הם נשארו בחברה. כיום התואר הראשון הוא אינדיקציה לכישורים, אבל זו אינדיקציה נוראית. בעולם מושלם, בעוד 20 שנה, לפני שמישהו יכתוב קורות חיים, הוא יתחבר למערכת וישלוף את הכישורים שלו".

אדם ענבר ואבי פלמבאום
Flatiron School

למי אכפת מגוגל?

פלאטאיירון הוא עוף חריג יחסית בקרב בתי הספר לתכנות. הוא גייס 15 מיליון דולר, אך בשונה מבתי ספר אחרים נמנע מהתרחבות ומפתיחה מהירה של סניפים. את ההון שגייסו הם השקיעו בפיתוח תוכנית אימונים וירטואלית המנגישה את הקורסים שלהם לסטודנטים נוספים, בחינם ובתשלום, התוצאות הראשונות של הפלטפורמה מעודדות. ביקורו של ענבר בארץ נקשר גם בדיווח חדש — בסוף החודש שעבר נרכש פלאטאיירון על ידי חברת חללי העבודה השיתופיים WeWork של הישראלי אדם נוימן, ששוויה הנוכחי מוערך ב-20 מיליארד דולר. סכום הרכישה לא פורסם. 

"זו טעות גדולה להסתכל על ההכשרה הזאת מבעד לשאלה אם הם יצליחו לעבוד בגוגל. תני לכל הבוגרים של הרווארד ו–8200 ללכת לגוגל, למי אכפת מהם. לא שם נמצא המחסור בכישורי התכנות, אלא בעוד אלפי חברות שלא יכולות להתקדם בלי טכנולוגיה"

ענבר הוא דור ראשון להשכלה גבוהה. הוריו נולדו במרוקו, אביו גדל בישראל והיגר לארה"ב לאחר השירות הצבאי, שם פגש את אמו שהעבירה את ילדותה בפריז ובקנדה. במהלך ילדותו ונעוריו, עד שהגיע לניו יורק, גר בשלושה מקומות שונים — מיאמי, קנדה, ותקופה מסוימת בישראל (בגיל 10–13). "ההורים שלי תמיד חשבו שהשכלה זה חשוב, ובכל מקום שאליו עברנו הם בחרו את אזור המגורים לפי בית הספר הקרוב. ובעצם זה החלום האמריקאי — לך לאוניברסיטה, תלמד מה שאתה אוהב ולא משנה כמה זה יעלה. ולא חשבתי מה אלמד ואיך זה ישפיע עלי. 

"למדתי לתואר ראשון במדיניות ציבורית בקורנל ואחרי שעבדתי בהרבה עבודות שלא קשורות להשכלה שלי, הלכתי לעשות MBA בהרווארד, אבל בעצם לא רכשתי שום כישורים. לא יכולתי להיכנס למקום ולומר — 'הנה מה שאני יכול לעשות עבורכם'. חינוך תמיד עניין אותי ותמיד הייתי מעורב בו  — בתואר הראשון לימדתי כיתה א' למשך חצי שנה, ובמהלך הלימודים בבוסטון לימדתי אסירים בבית כלא יזמות". 

פלאטאיירון מדווחת באדיקות על נתוני ההשמה של בוגריה מדי שנה, אולם אינה משכללת את גילי הסטודנטים בבדיקה. לדברי ענבר, טווח הגילים רחב: החל ב–18 ועד אחרי 50.

מה הסיכוי של אדם בגיל 40 להתחיל ללמוד תכנות ולהתקבל לגוגל?

"כשאנשים מדברים על עבודות בהיי־טק אנחנו מיד חושבים על פייסבוק וגוגל, ויש אכן בעולם הטכנולוגי בעיה של גילנות, שאתה התעשייה צריכה להתמודד. אבל זו טעות גדולה להסתכל על ההכשרה הזאת מבעד לשאלה אם הם יצליחו לעבוד בגוגל. תני לכל הבוגרים של הרווארד ו–8200 ללכת לגוגל, למי אכפת מהם. לא שם נמצא המחסור בכישורי התכנות, אלא בעוד אלפי חברות שלא יכולות להתקדם בלי טכנולוגיה. 'ניו יורק טיימס' משלם למתכנתים יותר מסטארט־אפים, וגם בבנקים, ברשתות אופנה ובמרכולים יש מפתחים. כל עוד הם ישמרו על עצמם רלוונטיים תהיה להם עבודה".

flatiron school
Michel Arnaud

מערכת ההשכלה הגבוהה לא מעוצבת לשינויי קריירה. 

"נכון. כל המערכת שלנו מעוצבת ללמידה פעם אחת ועבודה לכל החיים. מערכת החינוך שלנו עוצבה כדי להפוך אנשים לעובדי מפעל מיומנים — לשבת ולעמוד כשהפעמון מצלצל, 15 דקות הפסקה, שים לב, תרים את היד כשאתה רוצה לדבר. אם את הולכת להמציא היום מערכת חינוך מאפס, יש הרבה דברים שאת יכולה לדמיין, אבל הרעיון של לשלוח מישהו לקמפוס לארבע שנים ולסגור אותו שם ואז לומר 'אוקיי, עכשיו סיימת ולך לעבוד' זה מטורף, אין בזה שום היגיון".

מה לגבי פלטפורמות של קורסים מקוונים כמו קורסרה? הן לא משנות את פני החינוך?  

"לא. בכל הנוגע לחינוך אונליין אנחנו כושלים. לקחנו את החלק הרע ביותר של החינוך, ההרצאה, ואמרנו 'בואו נשים את זה באינטרנט ונקרא לזה טכנולוגיה'. זה כל כך טיפשי, כי זה מודל שמניח שהערך של חינוך הוא בהעברת מידע לסטודנט. אבל אם זה היה המקרה, הרי הספריות היו מוציאות את האוניבריסטאות מכלל פעילות. זה מצחיק אותי, כי אנחנו חוזרים על הטעויות האלה שוב ושוב. כשהגיע הרדיו גם השמיעו הרצאות". 

"החיבור שלנו עם WeWork הוא בדיוק העתיד של החינוך — לחבר חברה שיש לה דריסת רגל פיזית לסטודנטים שלנו במיאמי שלומדים בסופרמרקט כי הם מצאו אחד את השני דרך הפלטפורמה שלנו וזה המקום שיש להם מזגן וחיבור wifi. אז עכשיו הם ילכו לוויוורק, וילמדו ליד התעשייה כי בוויוורק נמצאים גם סטארט־אפים ויזמים - איזו דרך יותר טובה יש ללמוד?"

למה זה לא מצליח? 

"כי חינוך הוא לא חיבור סטודנט למידע אלא חיבור בין סטודנטים דרך מידע. לשים אנשים במקום אחד ולתת להם נושא לדבר עליו — זה לימוד אמיתי ואף אחד לא עושה את זה. זה מדהים כי זה צריך להיות מובן מאליו, זו הסיבה שכמעט כל חברה טכנולוגית טובה בליבה שלה מחברת בין אנשים — Airbnb, אובר, פייסבוק, גוגל ולינקדאין. אבל בסוף את באה לקורסרה ויכול להיות שיש 1,000 אנשים מתל אביב שלומדים קורס אונליין באתר, אבל הם לא מוצאים אחד את השני". 

ואיך נראים השיעורים המקוונים של פלאטאיירון?  

"הסיבה שעובד לנו היא לא שיש לנו מרצים יותר טובים או תוכן יותר טוב או שאנחנו קרובים לשוק — את זה אפשר להעתיק, אלא מפני שכשאת נכנסת לפלטפורמה שלנו את לא רואה וידיאו שמדבר אליך, אלא את הפיד של סטודנטים אחרים, ואת רואה מה הם עושים ואת מרגישה חלק מקהילה". 

אדם נוימן
HANDOUT/רויטרס

נו, כבר התחברת לכל הסיסמאות של WeWork. 

"החיבור שלנו עם WeWork הוא בדיוק העתיד של החינוך — לחבר חברה שיש לה דריסת רגל פיזית לסטודנטים שלנו במיאמי שלומדים בסופרמרקט כי הם מצאו אחד את השני דרך הפלטפורמה שלנו וזה המקום שיש להם מזגן וחיבור wifi. אז עכשיו הם ילכו ל–WeWork, וילמדו ליד התעשייה כי ב–WeWork נמצאים גם סטארט־אפים ויזמים - איזו דרך יותר טובה יש ללמוד?" 

אמרת שאתם לא רוצים להיות הרווארד ולא 8200, אבל למעשה יצרתם מסלול חלופי מאוד סלקטיבי שמקבל רק 10% מהמועמדים, בשכר לימוד של 15 אלף דולר. אז מה עשיתם בזה? 

"הקבלה שלנו אכן היתה מוגבלת בעיקר בגלל מגבלה פיזית — לקבל עד מ–20 סטודנטים בקורס, דבר שאנחנו מקווים לפתור עכשיו עם החיבור ל–WeWork. באשר למחיר, אני משוכנע למדי שהיינו יכולים לגבות יותר — ההחזר על ההשקעה הוא מדהים יחסית לאפשרויות אחרות. אני כן אומר שיותר מרבע (26%) מהסטודנטים שלנו בשנה שעברה למדו על מלגה מלאה. אגב, בשיחה הראשונה שלי עם אדם נוימן אחרי הרכישה, כשהצגתי תחזיות ודיברתי על אפשרות להעלות את המחיר, התגובה שלו היתה 'השתגעת? אנחנו נוריד את המחירים וננגיש את ההזדמנות ליותר אנשים'".

מה תמליץ לאנשים ששוקלים ללכת לתוכנית הכשרה מזורזת כמו של פלאטאיירון? 

"שצריך להגיע מהסיבות הנכונות. יש אנשים ששונאים את העבודה שלהם, ואני אומר להם שזו סיבה נהדרת לעזוב את העבודה אבל לא כדי להתקבל לתוכנית. היופי בתכנות הוא שיש לך אפשרות להתנסות בזה לפני — בשונה מעריכת דין, ראיית חשבון או רפואה. את יכולה לעשות קורס בחינם אונליין, ללכת למיטאפ ב–WeWork, או לעבוד על פרויקט, וזה לא לימודים אלא תכל'ס עבודה". 

תגיעו גם לישראל? 

"אנחנו עובדים על פתיחת מקומות חדשים, בעיקר בארה"ב אבל אולי גם בישראל, כי WeWork אוהבת לעשות דברים קודם כל בישראל, אז אנחנו בוחנים גם את זה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות