תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כנופיות אנסים ומרדף אחרי זהב: השקרים הכי מטורפים שמאחורי האיש החזק בעולם

לכתבה
טראמפ, ינאם באו"ם לראשונהEvan Vucci/אי־פי

כך נהפך דונלד טראמפ מבדיחה פוליטית לאיש שמגדיר עידן גלובלי שלם תחת צמד המלים "פייק ניוז", היישר מהחדר הסגלגל ■ כל זאת, תוך שהוא מנגח את כלי התקשורת המובילים בארה״ב כספקים של חדשות מזויפות, ובו בזמן מפיץ בעצמו פייק ניוז לצרכיו הפוליטיים

79תגובות

ביוני 2014, בזמנים שבהם נשיא ארה״ב הנוכחי עוד נתפש בעיקר כספק בידור להמונים, החליט עיתונאי הספורט דיוויד רות׳ להשתעשע על חשבונו של דונלד טראמפ. רות׳ צייץ בטוויטר ציטוט של המיליארדר, וגם נתן מראה מקום לעמוד בספר של טראמפ שבו מופיע הציטוט. ״מעולם לא הייתי אדם שראה בהצלחה דבר רע. בשבילי, הצלחה תמיד היתה דבר טוב. אהבתי את זה, ואני עדיין אוהב״ — דונלד טראמפ, WINNING, עמוד 27.

העניין הוא שטראמפ מעולם לא אמר את הדברים, בספר שהוא מעולם לא פירסם. זה כמובן לא הפריע לטראמפ להשתמש בציטוט המזויף — ולצייץ אותו בעצמו בטוויטר למיליוני העוקבים שלו. הציוץ של טראמפ, מצטט בגאווה את פייק־טראמפ, זכה ליותר מ–800 ריטוויטים ולשובל ארוך של תגובות משועשעות. חלקן לעגו לחוסר המודעות של אישיות ציבורית שמוכנה להקריב את האבחנה בין בדיה למציאות לטובת ניפוח האגו.

פרויקט fake - כל הכתבות >> מלינקולן עד נתניהו: חמש הערות על פייק ניוז | גיא רולניק || כך השתלטה תעשיית הפייק על החדשות | נתי טוקר || כשרב סרן שמועתי התחיל לצייץ | אליחי וידל || נתניהו מיילל על תקשורת מזויפת - ומזייף | רותם שטרקמן || 10 הדיברות המזויפים של הטייקונים | איתן אבריאל || מנוע הצמיחה של העיר הקטנה: תעשיית השקרים | CNN Money || כשאבשלום קור החליט ללמד אותנו עברית באיקאה | גילי מלניצקי || "למה צריך לעניין אותי אם הכלב של ביבי עשה קקי?" | חגי עמית || חדשות מזויפות - חלק מלוחמת ביון עולמית | שוקי שדה וענת ג'ורג'י || האמת מאחורי התמונות המוכרות | ישראל פישר ושלי אליש || האנשים שתופסים את הפוליטיקאים על פייק ניוז | נתי טוקר

אבל איש לא יכול היה לדמיין אז, אפילו לא טראמפ, שכעבור שלוש שנים הוא יהיה לאדם שיגדיר עידן גלובלי שלם תחת צמד המלים ״פייק ניוז״, ועוד יעשה זאת כנשיא ה–45 של ארה״ב. עידן שבו נשיא המעצמה החזקה בעולם מנגח את כלי התקשורת המובילים בארה״ב כספקיות של חדשות מזויפות, שעה שהוא מפיץ בעצמו פייק ניוז לצרכיו הפוליטיים; עידן שבו החדשות המזויפות מתפשטות במהירות בזכות עוצמתן של הרשתות החברתיות, ומשמשות כלי פוליטי יעיל להשפעה על תוצאות בחירות בשורה של מדינות; עידן שבו פייסבוק וגוגל, ענקיות טכנולוגיה עם משאבים אדירים, מוצאות עצמן כמעט חסרות אונים מול התופעה, ומנסות לפתח כלים מיוחדים כדי לנסות ולהחליש את ממדיה; עידן שבו השקר, הסילוף, הבדיה והעובדה האלטרנטיבית, הם הקובעים את סדר היום. נדמה שאין מתאים מטראמפ להגדיר את העידן הזה — אדם שנתפס משקר כל כך הרבה פעמים, ומעולם לא הודה באי־אמירת אמת.

צמד המלים ״פייק ניוז״ הוטמע באופן כה עמוק בפוליטיקה, בתקשורת ובשיח הציבורי, שקשה להאמין שרק לפני שנה המונח הזה עדיין לא תפס אחיזה. אחת האינדיקציות החזקות ביותר להמחשה של תופעה חדשה הוא הגרף שלה בגוגל טרנדס, שמציג את רמת הפופולריות של שאילתת חיפוש במנוע החיפוש של גוגל — בחתך זמנים ובהשוואה לנפח החיפוש הכולל. הגרף של פייק ניוז נסק בשנה האחרונה, במקביל לזה של טראמפ.

הנסיקה של פייק ניוז בגוגל
הילרי קלינטון ודונלד טראמפ בעימות השני ביניהם
Patrick Semansky/אי־פי

בתחילת נובמבר 2016, שבוע לפני הבחירות לנשיאות ארה״ב, וכשטראמפ כבר משתמש במונח ביעילות כדי לתקוף כלי תקשורת שחשפו פרשיות מעברו, רמת הפופולריות של ״פייק ניוז״ במנוע החיפוש של גוגל עוד היתה נמוכה כמו בחמש השנים האחרונות — 9 מתוך 100, כש–100 מייצג את שיא העניין. כעבור שבוע, עם זכייתו של טראמפ בנשיאות, הפופולריות של המונח קפצה פי שניים, ועד סוף נובמבר זינקה פי חמישה.

עובדות אלטרנטיביות: מעונן חלקית. שמשי לסירוגין

רמת העניין של הגולשים בפייק ניוז הגיעה לשיא בשבוע שקדם להשבעתו של טראמפ לנשיאות ב–21 בינואר — טקס שעורר בעצמו סערת פייק ניוז: טראמפ ודובריו התעקשו שכמות הקהל היתה גדולה יותר מאשר בטקסי השבעה קודמים, בעוד שתמונות מטקסי ההשבעה של ברק אובמה וג׳ורג׳ בוש הבן הראו בבירור אחרת. העובדות המוצקות לא הפריעו לדובר הבית הלבן לשעבר, שון ספייסר, להאשים את התקשורת ביחס לא הוגן כלפי טראמפ ובסילוף נתוני הקהל ביום ההשבעה. הסערה שהתעוררה המחישה היטב את הצורך הכמעט כפייתי של טראמפ להיות הכי – גדול, עשיר וצודק – ולעזאזל העובדות, ועמן האנשים שמציגים אותן.

סערת טקס ההשבעה גם הולידה את מונח הנגזרת של פייק ניוז — ״עובדה אלטרנטיבית״. יום למחרת הטקס, בראיון לתוכנית ״פגוש את העיתונות״ ברשת NBC, תיארה יועצת התקשורת של הנשיא, קליאן קונוויי, את הגרסה השקרית שהפיצו טראמפ ודובריו כ״עובדות אלטרנטיביות״. המנחה ההמום צ׳אק טוד ניסה להסביר לקונוויי את האמת הפשוטה: ״תראי, עובדות אלטרנטיביות הן לא עובדות. הן פשוט שקרים״. קונוויי נותרה בשלה.

השימוש שלה במונח ״עובדות אלטרנטיביות״ עורר מהומה תקשורתית, עם אינספור ממים שלועגים לקונוויי ולטראמפ ברשתות החברתיות, וביקורת חריפה במיוחד מצד עיתונאים אמריקאים בולטים, כמו דן ראת׳ר וג׳יל אברמסון. קונוויי, ברוחו של המפקד העליון טראמפ, הגנה בעיקשות על השימוש במונח, ותיארה אותו כ״עובדות נוספות עם מידע אלטרנטיבי״. בראיון אחר הסבירה את כוונתה באופן ציורי: ״שתיים פלוס שתיים זה ארבע. שלוש פלוס אחד זה ארבע. מעונן חלקית. שמשי לסירוגין. חצי כוס מלאה, חצי כוס ריקה. אלה הן עובדות אלטרנטיביות״.

נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה
Michael Probst/אי־פי

בימים שלאחר מכן מינפה קונוויי את המונח שהביאה לעולם. היא המציאה טבח שלא היה ובדתה החלטה נשיאותית של אובמה שמעולם לא קיבל. קונוויי עשתה זאת כשיצאה להגן על הצו הנשיאותי של טראמפ, האוסר כניסה לארה״ב על אזרחים משש מדינות מוסלמיות. את הצעד, שחולל כאוס בשדות תעופה ברחבי ארה״ב וסערה פוליטית עולמית, נימקה קונוויי באמצעות אזכור של פיגוע טרור קטלני שאותו כינתה ״הטבח בבואולינג גרין״. בנוסף, טענה כי אובמה בעצמו אסר כניסה על פליטים מעירק במשך שישה חודשים ב–2011. שני האירועים מעולם לא התרחשו.

קונוויי נהפכה לבדיחה של כלי התקשורת הממוסדים, וזכתה לסוג הלעג שהיה שמור עד אז לשרה פיילין — הסנאטורית הרפובליקאית מאלסקה שידועה בהפגנת הבורות שלה בראיונות. אבל גוף חדשות אחד נחלץ להגן על קונוויי — אתר הימין הקיצוני ברייטבארט ניוז, שמכלי תקשורת שולי נהפך תוך שנה לקול המרכזי של ממשל טראמפ.

יום למחרת ההשבעה, בראיון לתוכנית ״פגוש את העיתונות״ ברשת NBC , יועצת התקשורת של הנשיא, קליאן קונוויי, תיארה את הגרסה השקרית שהפיצו טראמפ ודובריו כ״עובדות אלטרנטיביות״. המנחה ההמום צ׳אק טוד ניסה להסביר לקונוויי את האמת הפשוטה: ״תראי, עובדות אלטרנטיביות הן לא עובדות. הן פשוט שקרים״. קונוויי נותרה בשלה

עורך ברייטבארט, ג׳ואל פולק, הגן על קונוויי במאמר שפירסם באתר, כשטען כי השימוש שלה במונח ״עובדות אלטרנטיביות״ לא רק שאינו מזיק, אלא אף מדויק בעגה המשפטית, ״כשכל צד בוויכוח שוטח בפני בית המשפט את הגרסה שלו לעובדות״. ״גרדיאן״ הבריטי הפריך את הטענה של פולק. ״חיפוש בכמה וכמה מילונים משפטיים ברשת לא מצא כל תוצאה למונח״, נכתב.

לעליית כוחו של ברייטבארט שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא שטראמפ, שבדומה לברייטבארט נהפך בעצמו מקוריוז לנותן הטון המרכזי בימין האמריקאי, בחר באתר ככלי התקשורת המועדף עליו במהלך הקמפיין. בין ההכרזה על מועמדותו ביוני 2015, שאותה החל עם אחוזי תמיכה בודדים בסקרים, לבין ה–17 בנובמבר 2016, כשהוא כבר הנשיא הנבחר, שיתף טראמפ 76 קישורים מברייטבארט, לפי בדיקת אתר באזפיד — הרבה יותר מכל גוף תקשורת אחר.

סיפורי הפייק ניוז הבולטים בעידן טראמפ

ברייטבארט נהפך פופולרי בקרב גולשים בזכות סגנון רטורי כמעט זהה לשל טראמפ — בוטה, משתלח, לא נותן לעובדות להפריע לו ולא בוחל באמצעים כדי לרדוף את יריביו, ובראשם הילרי קלינטון וכלי התקשורת הליברליים. רבים בציבור הימני החלו להעדיף אותו על פני רשת פוקס, השופר הלא רשמי של הממסד הרפובליקאי, בדיוק כשם שהם העדיפו את טראמפ על פני מועמדי הממסד הרפובליקאי, כמו ג׳ב בוש ומרקו רוביו, שנחשבו לפייבוריטים בתחילת המרוץ.

הסיבה השנייה היא שבדומה לטראמפ, גם ברייטבארט נהפך לכוכב במדיה החברתית, שם הוא זינק לאחד מגופי התוכן הפופולריים ביותר בקרב כלי תקשורת אמריקאיים. באוגוסט שעבר, כשיו״ר ברייטבארט, סטיב באנון, מונה למנהל הקמפיין של טראמפ, ברייטבארט דורג במקום 11 ברשימת אתרי החדשות הפופולריים בפייסבוק, לפי חברת המחקר ניוזשיפ. מספר העוקבים אחריו בפייסבוק שולש תוך שנתיים ליותר מ–3.5 מיליון איש, הוא האתר ה–57 הכי פופולרי בארה״ב לפי נתוני אלקסה, ועם כ–60 מיליון גולשים ייחודיים בחודש נכון ליולי 2017, מספר הקוראים בו יותר מכפול מאתרי תוכן וחדשות בולטים כמו פוליטיקו, דה היל, סלייט וסאלון.

זהות האינטרסים של טראמפ וברייטבארט היתה כה גדולה, שבאנון נהפך לאיש המשפיע ביותר על טראמפ בתקופה הקריטית ביותר — בין הישורת האחרונה של מסע הבחירות, כשבאנון מונה באוגוסט 2016 למנהל הקמפיין של טראמפ, ועד אוגוסט 2017, כששימש במשך שמונה חודשים יועץ אסטרטגי מיוחד לנשיא, ובפועל קבע חלק מרכזי במדיניות הממשל. ואולם מאבקי הכוח שניהל באנון בבית הלבן, סגנונו הבוטה וקידום סדר יום לאומני קיצוני, הפכו אותו תוך כמה חודשים מהאדם המשפיע ביותר על טראמפ לנטל על הנשיא, שהראה לו את הדרך החוצה בדיוק שנה אחרי הכנסתו לכוורת. עם שובו של באנון לתפקיד יו״ר ברייטבארט לפני כחודש, הבהיר לו טראמפ מהי המשימה החשובה ביותר שעומדת לנגד עיניו: ״תעשיית הפייק ניוז צריכה תחרות!״, צייץ הנשיא בטוויטר.

כשהילרי קלינטון הבריחה ילדים

אבל ברייטבארט בעצמו אחראי לכמות לא מבוטלת של פייק ניוז. למעשה, קשה להאמין שקורא אחראי מסוגל להאמין לאתר הזה אחרי שקוראים את רשימת החדשות המזויפות והקונספירציות שאנשי ברייטבארט קידמו. אין עיתון שלא עושה טעויות בסיקור, שוגה לעתים בעובדות וגם אורז את העובדות לפי האג׳נדה שהוא מקדם, אבל בין זה ובין כמה מהסיפורים שפורסמו בברייטבארט, המרחק גדול כמו בין טראמפ לעידון בריטי.

כלי התקשורת הפופולאריים ביותר בפייסבוק ביום הבחירות

אובמה היה מטרה אולטימטיבית של ברייטבארט משום שייצג את כל הרעות החולות בעיני הימין העממי הלבן — שחור, ליברל, איש אקדמיה. אבל ב–2016 הוא היה נשיא בדרכו החוצה מהבית הלבן, והילרי קלינטון נהפכה לאיום הפוליטי הגדול. המועמדת הפייבוריטית לניצחון בבחירות היתה למטרה המרכזית של מתקפות ברייטבארט. האתר לא היסס לקדם תיאוריות קונספירציה מטורפות על קלינטון ואנשיה, שפורסמו על ידי אתרי ״פייק ניוז״ מובהקים.

בסוף אוקטובר, כמה ימים לפני הבחירות, קידם ברייטבארט סיפור שזכה לכינוי ״פיצה־גייט״, המגולל כיצד קלינטון ויועצה ג׳ון פודסטה היו מעורבים ברשת של הברחות ילדים למטרות מין. הסיפור נהפך ויראלי ברשתות החברתיות בזכות אתרי פייק ניוז כמו Infowars.com ,Planet Free Will the Vigilant Citizen, כשברייטבארט מקדם אותו בציוץ בטוויטר שזכה למאות ריטוויטים. משטרת וושינגטון הבירה הצהירה כי אין כל ממש בטענות.

במקרה אחר פירסם ברייטבארט מאמר שכתב יועץ בקמפיין של טראמפ המאשים את הומה אבדין, היועצת הבכירה של קלינטון, במעורבות בארגוני טרור. במקרה נוסף פירסם האתר כי אחיה של קלינטון התחנן בפניה שתסדר לו מכרה זהב בהאיטי. ברייטבארט גם קידם שמועות לא מבוססות על בריאותה הרופפת של קלינטון, שהתמוטטה בטקס זיכרון לקורבנות אסון התאומים ב–11 בספטמבר, חודשיים לפני הבחירות. ההתמוטטות הפוליטית שלה ביום הבחירות היתה ניצחון גדול לבאנון ולאתר שבראשו עמד.

ברייטבארט מסקר באופן תדיר את האיום האסלאמי על המערב, ובמסגרת הסיקור שלו קידם, בין היתר, סיפורים שקריים על כנופיות של אנסים מהגרים מוסלמים באירופה. בתחילת 2017 פירסם האתר ידיעה כוזבת על אירועי ליל השנה החדשה בדורטמונד, גרמניה, שתיארה כיצד 1,000 מוסלמים קיצונים התגודדו במרכז העיר, צעקו "אללה אכבר", תקפו כוחות משטרה והציתו כנסייה עתיקה. הכתבת וירג׳יניה האל תיארה ״אווירה כאוטית על סף מלחמת אזרחים בגרמניה, שנגרמת על ידי האגרסיביות האסלאמית״. סרטון שצולם באזור הפריך כליל את הידיעה, שגם הופצה בקרב אתרי ימין קיצוני בגרמניה ואוסטריה. בפועל, קבוצה של 50 מוסלמים צעקה "אללה אכבר" לציון הפסקת האש בחאלב, סוריה.

הפייק ניוז שברייטבארט מפיץ יכול גם לעורר שעשוע. לפני כחודש, בידיעה שנשאה את הכותרת ״משטרת ספרד תפסה כנופיית מהגרים של סחר בבני אדם על אופנועי ים״, צורפה תמונתו של כוכב הכדורגל הגרמני לוקאס פודולסקי כחבר בכנופייה. התמונה של פודולסקי, רכוב על אופנוע ים, צולמה כשהיה בחופשה בברזיל ב–2014. האתר התנצל בפני השחקן על שרבוב שמו ותמונתו.

נשיא צרפת, עמנואל מקרון
POOL/רויטרס

עמנואל מקרון, סוכן ישראלי

התעצמותו של ברייטבארט התרחשה במקביל לעליית אתרי הפייק ניוז, שהתרחשה בעיקר בזכות העוצמה האדירה של הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק. כמו צינור ביוב שמכיל את כל מה שזורם דרכו, ללא סינון או בקרה, הפיד של פייסבוק הוא פלטפורמה אידיאלית לאתרי חדשות מזויפות. אלה מנצלים עד תום את עידן הקליק־בייט, שבו כוחה של כותרת עסיסית נהפך קריטי להגדלה של תעבורת גולשים, את המיידיות שבה ניתן להפיץ תוכן להמוני אנשים, את השטחיות שבו התוכן הזה נצרך, ואת הקלות שבה משתמשים משתפים אותו עם אלפי חברים.

אתרי חדשות מזויפות פרחו בעשרות מדינות ברחבי העולם — מארה״ב, דרך שוודיה ורוסיה, ועד אינדונזיה, הפיליפינים ופקיסטן. חלק מהסיפורים, מופרכים וסנסציוניים בנוסח הצהובון ״נשיונל אינקוויירר״ הוותיק והרע, מתמקדים בשקרים על חייהם של ידוענים או בתופעות מדהימות, במטרה למשוך טראפיק וכך ליהנות מהכנסות פרסום. אבל יש אתרי פייק ניוז שנהפכו לכלי תעמולה במטרה להשפיע על מטרות פוליטיות. המקרה הידוע ביותר הוא הבחירות האחרונות בארה״ב, אך הפצת פייק ניוז לניגוח מועמדים פוליטיים וערעור הממסד השלטוני התרחשה בשנה האחרונה גם בגרמניה, צרפת, שוודיה, סין ומיאנמר.

השפעת הפייק ניוז הגיעה עד האפיפיור פרנציסקוס. האפיפיור תקף את תעשיית הפייק ניוז, אחרי שאתר אמריקאי ימני פירסם ידיעה שקרית שלפיה פרנציסקוס תומך בטראמפ לנשיאות. ״הרבה מאוד נזק יכול להיגרם כשמתעלמים מן האמת ומוציאים דיבה״, אמר

ובעוד שאתרי פייק ניוז הם כמעט תמיד יוזמות מקומיות, של אנשים פרטיים ובעלי דעות קיצוניות, במקרה אחד דווקא מדינה אחת גדולה, עשירה וחזקה החליטה למנף את פוטנציאל הפייק ניוז לצרכיה ונהפכה למפיצת הפייק ניוז הגדולה בעולם. רוסיה של ולדימיר פוטין מפעילה בשנים האחרונות צבא שלם שמטרתו להפיץ מידע פוליטי שקרי בדמוקרטיות מערביות, מתוך מטרה לערער את יציבותן. הצבא הזה כולל שימוש בסוכנויות ידיעות מזויפות, הפעלת "טרולים" ברשת להפצת המידע, ואת "המרכז לחקר האינטרנט" היושב בסנט פטרסבורג, שמנצח על המערכה.

האפיפיור פרנציסקוס
רויטרס

לפי החשד, רוסיה הפעילה מערך שלם של הפצת פייק ניוז בשילוב מתקפות האקרים בבחירות בארה״ב, שנועדו לפגוע בקלינטון, ופעלה באופן דומה בבחירות לנשיאות צרפת באפריל, כשניסתה להשחיר את דמותו של מועמד המרכז עמנואל מקרון, שנבחר לנשיא ברוב גדול. בין היתר, פורסמו סיפורים שלפיהם מקרון הוא בובה של אליטת ההון בארה״ב, כי הוא הומוסקסואל וכי הוא סוכן ישראלי. מחקר שערך מכון בקאמו הבריטי מצא כי כמעט 20% מהקישורים בנושאים פוליטיים ששיתפו גולשים בצרפת בחצי השנה עד הבחירות התבררו כחדשות מזויפות, שעקבותיהן הובילו לכלי תקשורת רוסיים ממשלתיים, ובראשם RT וספוטניק. באוקטובר 2016 הזהירה ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי כי ממשלת רוסיה משתמשת בסוכנויות ידיעות מזויפות כדי להפיץ תעמולה ומידע שקרי כדי להחליש את הדמוקרטיה במדינות מערביות.

השפעת הפייק ניוז הגיעה עד האפיפיור פרנציסקוס, שנפל גם הוא קורבן לתופעה. האפיפיור תקף את תעשיית הפייק ניוז, אחרי שאתר אמריקאי ימני פירסם ידיעה שקרית שלפיה פרנציסקוס תומך בטראמפ לנשיאות. בראיון שהעניק בבלגיה בדצמבר שעבר אמר פרנציסקוס כי הדבר החמור ביותר שהתקשורת יכולה לעשות הוא הפצת מידע שקרי, וכי הגברת הפייק ניוז היא חטא. ״הרבה מאוד נזק יכול להיגרם כשמתעלמים מן האמת ומוציאים דיבה״, אמר.

אחרי הבחירות בארה״ב, הביקורת על התפשטות הפייק ניוז שוגרה בעיקר כלפי הגופים המתווכים בין האתרים לקוראים — הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש, ובראשם פייסבוק וגוגל. שתי ענקיות האינטרנט נתפשו לא רק כאחראיות המרכזיות לתופעה, שמאפשרות לאתרים מפוקפקים לשגשג בפלטפורמות שלהן, אלא גם כמי שלא נוקפות אצבע כדי לנסות ולרסן אותם. ניצחונו המטלטל של טראמפ, שלא היסס להיעזר בחדשות מזויפות, נתן את האות למתקפה ציבורית על פייסבוק וגוגל. אחד המקרים הבולטים ביותר להשפעת הפייק ניוז בגוגל הוא הופעה של ידיעה שקרית מאתר בשם 70־ניוז בראש דף התוצאות לשאילתה "תוצאות הבחירות". בידיעה נטען כי טראמפ ניצח גם בכמות הקולות הכוללת (Popular Vote), בעוד שקלינטון היא שגברה על טראמפ ביותר מ–2 מיליון קולות.

הוריקן הפייק ניוז שפגע בעוצמה באינטרנט אילץ את ענקיות הטכנולוגיה לפתח כלים מיוחדים בניסיון להחליש את כוחו. ב–14 בנובמבר 2016, ימים אחדים לאחר ניצחונו של טראמפ, גוגל החליטה לאסור על אתרי פייק ניוז לקבל הכנסות מטראפיק באמצעות פלטפורמת הפרסום שלה אדסנס. כמו כן, היא החלה להטמיע כלים של בדיקת עובדות במנוע החיפוש.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין
Alexei Nikolsky/אי־פי

פייסבוק פעלה באופן דומה: היא החלה לאסור על אתרי פייק ניוז לפרסם בפיד, הטמיעה פונקציה של דיווח על מידע שקרי, המליצה לגולשים לשים לב למקורות התוכן שהם קוראים, והקימה שיתוף פעולה מיוחד עם אתרי בדיקת עובדות כמו snopes.com וכלי תקשורת מובילים כמו ״וושינגטון פוסט״ ורשת ABC למאבק בפייק ניוז.

הנשיא הולך מכות עם CNN

בינתיים, טראמפ נוקט מאמץ מיוחד להציג את כלי התקשורת המובילים כמפיצי הפייק ניוז האמיתיים, מתוך הבנה ברורה שערעור האמינות של גופי תקשורת שתוקפים את הנשיא והשחרתם כמי שמטרתם היחידה היא להפילו תפגע בהם – ותסיט את הציבור האמריקאי משלל הפרשות שבו מעורב הנשיא, ובראשן קשריו העלומים עם רוסיה, הנמצאת בלב חקירה פדרלית של ה–FBI ומשרד המשפטים.

טראמפ כבר התנגח בשנה האחרונה עם ״וושינגטון פוסט״, ״ניו יורק טיימס״ ועוד שורה של כלי תקשורת, אבל האויב המרכזי שלו בחודשים האחרונים היא רשת CNN המשפיעה של תאגיד טיים וורנר, שנוקטת נגדו קו תקיף במיוחד. המתקפה הפרועה שלו נגד הרשת כללה שני ציוצים כמעט בלתי נתפשים, גם עבור נשיא שהספיק בחצי שנה לשבור את כל כללי המשחק הפוליטיים. ביולי הפיץ טראמפ בחשבונו בטוויטר סרטון קצר, שבו מוצג טראמפ מפיל את CNN לרצפה בקרב היאבקות. בציוץ שהפיץ באוגוסט הוא פירסם איור של רכבת דורסת את רשת CNN ומעליו הכותרת ״הפייק ניוז לא יכולים לעצור את הרכבת של טראמפ״.

סטיב באנון
Andrew Harnik/אי־פי

ובינתיים, הרכבת הזאת ממשיכה לשעוט ולדרוס את כל מי שנקרה בדרכה. גוגל, פייסבוק, ממשלות, כלי תקשורת ואפילו האפיפיור יכולים להתאחד כגוף אחד נגד תעשיית החדשות המזויפות, אבל בסופו של דבר, כל עוד טראמפ הוא נשיא ארה״ב, וכל עוד האיש החזק בעולם משגר ציוצים שקריים מהבית הלבן, נראה שעידן הפייק ניוז אמיתי מתמיד.

להתעורר בבוקר ולגלות שאתה חשבון פייסבוק מזויף / ניו יורק טיימס

כשרוסיה פתחה חשבונות פייסבוק מזויפים של אמריקאים לכאורה, כדי להשפיע על הבחירות בארה"ב ב–2016, היא המציאה להם שמות ופרטים ביוגרפיים. אבל היא צריכה היתה גם תמונות.

בימים אלה טוען איש מכירות מברזיל כי התמונות המשפחתיות שלו נגנבו כדי לשמש את הפרופיל של "מלווין רדיק", אחד החשבונות האמריקאיים המזויפים הרבים שיצרו הרוסים בפייסבוק ובטוויטר באותה תקופה. "ניו יורק טיימס" הציג את פרופיל הפייסבוק של רדיק בשבוע שעבר כדוגמה לחשבונות המזויפים ברשתות החברתיות ששימשו לתקוף את הילרי קלינטון, לקדם את האימיילים שאליהם פרצו האקרים רוסים ולהפיץ את התעמולה של הקרמלין.

הילרי קלינטון
John Locher/אי־פי

רדיק קידם בחשבונות שלו את האתר DCLeaks.com, שגורמים בממשל האמריקאי סבורים כי נוצר על ידי המודיעין של הצבא הרוסי. ואולם ה"טיימס" לא מצא אף אזרח אמריקאי שמתאים לתיאור של רדיק לפי פייסבוק. אין אדם בשם הזה בהריסבורג, פנסילווניה, שם, לפי הפרופיל, רדיק מתגורר. על בית הספר והאוניברסיטה שבהם למד, כביכול, אף אחד מעולם לא שמע. וכשב"טיימס" שאלו את פייסבוק עליו — ועל חשבונות אחרים שנראים כמו עבודה של הרוסים — החברה הגיעה למסקנה כי אלה חשבונות מזויפים, והסירה אותם מהרשת החברתית.

הכתבה ב"טיימס" ציינה כי באחת התמונות של רדיק, הוא נראה יושב בבר בברזיל. בתמונה אחרת, שצולמה בחדר שינה, נראה שקע חשמלי שמתאים לברזיל. G1, אתר החדשות של גלובו, תאגיד המדיה הגדול ביותר בברזיל, הבחין בכך והעביר את התעלומה לקוראיו, שהתבקשו לעזור ולגלות מי נראה בתמונות.

בשבת האחרונה פירסם האתר את התמונות שה"טיימס" לקח מעמוד הפייסבוק, כולל התמונות של האיש ובתו. "האם אתם מכירים את האנשים האלה?" שאלה הכותרת. אחד הקוראים שראה את התמונות זיהה את חתנו, צ'רלס דיוויד קוסטקורטה, 36, מהעיר ז'ונדאי שבדרום־מזרח ברזיל. קוסטקורטה היה חשדן בתחילה, מספר קרלוס דיאז, כתב G1, אבל בסופו של דבר הסכים להיפגש עם צוות תחנת הטלוויזיה.

הוא אמר לאתר כי התמונות שנגנבו הן תמונות מ–2014 שלו ושל בתו, אז בת 3, שהוא פירסם בחשבון הפייסבוק שלו. לדבריו, מה שהטריד אותו במיוחד היה העובדה שהתמונות נגנבו למרות השימוש שלו בהגדרות הפרטיות של פייסבוק, שאמורות להגביל את הגישה לחשבון שלו. "נבהלתי. ביקשתי מבת הזוג שלי להסתכל, כי אני לא מבין הרבה ברשתות חברתיות ובאינטרנט", אומר קוסטקורטה.

לפני שה"טיימס" פירסם את התמונות, הוא ניסה לאתר את המקור שלהן באמצעות פונקציות חיפוש התמונות של גוגל, אבל לא מצא דבר. זה העיד כי הן שייכות ככל הנראה למשתמש פייסבוק מברזיל, משום שפייסבוק חוסמת חיפושי תמונות של פרופילים שלה. החברה סירבה לומר בתגובה אם היא ערכה חיפוש פנימי ומצאה את התמונות לפני שקוסטקורטה הזדהה בתקשורת.

קוסטקורטה רואה את תפקיד האורח שלו במלחמת המידע של רוסיה כלקח אכזרי לגבי האופי השברירי של הפרטיות בעידן הרשתות החברתיות. "אנחנו חשופים לגמרי", אמר ל–G1. "אתה תמיד תוהה כמה ביטחון יש לך, נכון?"

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות