תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הנסיכה החדשה של דיסני בדרך להיות מלכת ההכנסות

לכתבה
מתוך הסרט "מואנה"Disney/אי־פי

אתגר גדול ניצב כיום על כתפיה הצרות של הנסיכה הפולינזית "מואנה" לנפץ את שיא ההכנסות של סרט האנימציה המצליח ביותר בכל הזמנים ■ אחרי הכנסות של 180 מיליון דולר בשבועיים, המפיקה, אוסנת שורר, מרגישה שהיא ועמיתיה בדיסני בדרך הנכונה

5תגובות

כבר לפני שנתיים, באוקטובר 2014, כשאולפני דיסני הכריזו על מועד יציאתו של הסרט "מואנה" לבתי הקולנוע, כולם ידעו שזה לא יהיה קל. קודם כל, לא קל להפיק שובר קופות, לא כל שכן כשהסרט הוא באנימציה - ושבמרכזו דמות חדשה של נסיכה. אבל הדבר הכי קשה בהשקת סרט אנימציה עתיר תקציב הוא הניסיון לשחזר את ההצלחה הקופתית המסחררת והרף הגבוה שהציב הלהיט שיצא בדיוק שנה קודם לכן - "לשבור את הקרח", גם הוא של דיסני.

1.2 מיליארד דולר - ההכנסות של "לשבור את הקרח" ממכירת כרטיסי קולנוע בלבד (ונניח לרגע בצד את מאות המיליונים הנוספים מבובות, תחפושות ואביזרים ממותגים) - הם סכום שכל אולפן היה חותם עליו בעיניים עצומות וללא היסוס לכל סרט שלא יהיה. מצויר או מצולם, בדו-ממד או בתלת-ממד, עם תקציב הפקה של 100 מיליון דולר או 300 מיליון דולר שמוקצב ללהיטים מסדרות כמו סרטי "מלחמת הכוכבים", "הנוקמים" או "שודדי הקאריבים" - הכנסות של יותר ממיליארד דולר הן פסגת השאיפות של האולפנים הגדולים. "לשבור את הקרח", שבו הושקעו כ-150 מיליון דולר, הפתיע את כל התעשייה. איש לא צפה מראש את ההצלחה של הסרט בימים הראשונים להקרנתו בסוף השבוע של חג ההודיה 2013.

מתוך הסרט "מואנה"
Disney/אי־פי

ואז, בדיוק שנה לאחר מכן, הודיעו אולפני דיסני שהלהיט הפוטנציאלי החדש שלהם ייצא לאקרנים בחופשת חג ההודיה של 2016 - וההשוואה כבר היתה בלתי נמנעת. כולם שאלו את עצמם אם דיסני יכולה לעשות זאת שוב: לחשוף דמויות חדשות, להכניס נסיכה חדשה לפנתיאון המלכותי של האולפנים ולהבריג סרט נוסף לעשירייה המובילה של שוברי הקופות בכל הזמנים, או לפחות לחצות את רף מיליארד הדולר הנכסף.

"עבדנו על 'מואנה' במשך חמש שנים עם פוקוס מוחלט במשימה שלנו, שישה ימים בשבוע, 12 שעות ביום. במצב כזה אתה לא יכול לחשוב אם צריך להתחרות בסרט כזה או אחר", אומרת בראיון ל-Markerweek אוסנת שורר, מפיקת "מואנה", ישראלית במקור, שבילתה את השבוע החולף בסיבוב של הקרנות הבכורה בבירות אירופה - מרומא ועד לונדון. "בכלל, עבדו אתנו כמעט חצי מאנשי הצוות שעבדו על 'לשבור את הקרח', ובסיטואציה כזאת כל מה שאתה רוצה לעשות זה להוציא מתחת ידיך את הסרט הכי טוב שאתה יכול ויודע לעשות. זאת משימה לא פשוטה, כי זה לא קל לספר סיפור שימשוך אליו גם ילדים וגם מבוגרים, גם צופים מישראל וגם מארה"ב, מאיסלנד או מרוסיה. כל מה שאני רוצה זה שהעולם והצופים יאהבו את הסרט, כי אנחנו התאהבנו בעלילה ובדמויות ובתרבויות שמוצגות בו. התקווה שלי היא שילכו לראות את הסרט ובאמת יאהבו אותו. בינתיים, מנתוני הסוף שבוע הראשון - אנחנו מרוצים מאוד".

הסרט לשבור את הקרח
אי־פי

בערב הראשון להקרנה גרף הסרט 15.7 מיליון דולר בארה"ב ושבר בכך את שיא ההכנסות ליום הראשון להקרנה של סרט של דיסני, שהיה שייך עד אז ל"לשבור את הקרח". באותו סוף שבוע של חג ההודיה גרף הסרט 82 מיליון דולר בארה"ב, לא רחוק מהשיא שרשם "לשבור את הקרח" באותה תקופה, 93 מיליון דולר. עד לסוף שבוע זה הכניס הסרט כבר קרוב ל-180 מיליון דולר מהקרנות בכל העולם ומככב במקום הראשון כסרט הנצפה ביותר, בין היתר בצרפת, ברוסיה ובארה"ב.

האמריקאים משתגעים על סטטיסטיקות ועל כסף. התאווה שלהם (ושל רוב העולם, כמובן) לכסף די מובנת מאליה, אבל האובססיה לסטטיסטיקות היא משהו ייחודי שהם הצליחו להביא לדרגת אמנות. האמריקאים עורכים סטטיסטיקות לכל דבר, מדפוסי הצבעה בבחירות לפי שכונה, דרך ביצועי ספורטאים בכל שנייה נתונה במשחק ועד הצלבת נתוני מכירות בחנויות על פי שעות ספציפיות, ובשילוב עוצמת הרוח והכיוון שלה.

מתוך הסרט "מואנה"
Disney/אי־פי

הסגידה לנתונים סטטיסטיים היא לא סתם עוד כלי למדידה כמותית, אלא חלק מהתרבות האמריקאית ומחיי היום-יום של האזרחים. סטטיסטיקות מעניקות להם שני דברים: מצד אחד היא מאפשרת להם למקם את עצמם ביחס לעולם שמסביבם; ובמקביל מאפשרת להם לבחון את הביצועים האישיים שלהם ואת הכיוון שבו הם הולכים. וכאשר מחברים בין שני הערכים האלה - כסף וסטטיסטיקה - ההתלהבות מרקיעה שחקים.

מתוך הסרט "מואנה"
/אי־פי

הוליווד היא אחד המקומות שמושפעים בצורה חריפה ביותר מכסף ומסטטיסטיקות. תיאורים כמו "הסרט הטוב ביותר של השנה" או "השחקן המועמד לשישה פרסי אוסקר", כבר לא מצליחים לשכנע את האמריקאים לצאת מהבית ולהגיע לבתי הקולנוע. סף הרגישות של הצופים הולך ועולה משנה לשנה ובהתאם לכך גם הרזולוציה של השוואות הביצועים הסטטיסטיות.

מתוך הסרט ל"שבור את הקרח"

"הסרט עם ההכנסות הגבוהות ביותר בימי שלישי", "הסרט הרווחי ביותר בסוף שבוע הראשון של יולי" או "הסרט שהניב הכי הרבה הכנסות בשלושה ימים הראשונים של סוף השבוע של חג ההודיה" - אלה הם רק כמה מהנתונים שמחפשת תעשיית הקולנוע בניסיונות שלה למצב את הסרטים החדשים בטבלאות ההישגים. ואז, כשלבתי הקולנוע מגיע סרט חדש, מבקשים כולם למדוד כמה שיותר מהר את ההישגים שלו כדי לקבוע במהירות האפשרית אם הוא יעמוד ביעדים שהציב לעצמו האולפן.

"אסור ליצור יותר מדי ציפיות"

אוסנת שורר
Alex Kang / Disney

"לשבור את הקרח", שהיה חריג מכיוון שאיש לא צפה את הצלחתו, משך צופות וצופים שוב ושוב לבתי הקולנוע, סחף את ילדות כל העולם, הכניס לפנתיאון הנסיכות של דיסני את האחיות אלזה ואנה ונכנס לרשימת 10 הסרטים המצליחים ביותר אי־פעם. "אסור ליצור יותר מדי ציפיות", אומרת שורר בתגובה לשאלה איך מתמודדים עם שאלת מיליארד הדולר, "כי אז יקרה אחד מהשניים - או שתתאכזב או שתתרגש יותר מדי".

שורר, שנולדה בכפר סבא, שירתה בחיל מודיעין ולאחר השירות הצבאי נסעה לניו יורק וסיימה תואר בקולנוע באוניברסיטת NYU, היא כיום מהמפיקות הבכירות ביותר בתעשיית האנימציה ההוליוודית, והצלחת "מואנה" תזניק אותה אפילו גבוה יותר. אנימציה בכלל לא היתה בראש סדר העדיפות שלה כשסיימה לימודי קולנוע באוניברסיטת ניו יורק. היא נמשכה יותר להפקת סרטים דוקומנטריים, הפקות תיאטרון, בימוי ובתחילה נגעה ממש מעט באנימציה. רק לאחר שעברה לחוף המערבי - לפני יותר מעשר שנים - נהפכה לחלק מהתעשייה הייחודית הזאת כשהתקבלה לעבודה בפיקסאר.

סטיב ג'ובס על רקע הסרט UP
רויטרס

"כמפיקה שאחראית על הסרטונים הקצרים (שנהפכו במשך השנים לאחד מסימני ההיכר של פיקסאר ופותחים כל סרט באורך מלא של האולפנים; א"ו) הייתי מעורבת בכל התכנים שנלווים לסרט עצמו. עריכה של קטעים קצרים לתקליטורי די.וי.די, סרטים לפארקי השעשועים שפיקסאר סיפקה לדיסני ואפילו בפרסומות לסרטים. זאת היתה תקופה מהנה ביותר", אומרת שורר.

"מחלקת הסרטונים הקצרים היתה סטודיו קטן בתוך הסטודיו הגדול, שזז מהר וגדל וגדל ככל שההפקה של הסרט הארוך הגיעה לשיאה, אבל הצטמק ברגע שסיימנו להכין ולערוך את הדי.וי.די שנמכר לצפייה ביתית. ללמוד אנימציה במשך חמש שנים באולפני פיקסאר זה בכלל לא רע".

מציירים הכנסות סרטי האנימציה הגדולים והמצליחים של אולפני דיסני, במיליוני דולרים

באותה תקופה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל, ניהל גם את האולפנים, שאותם רכש מהבמאי ג'ורג' לוקאס ב-1986. "ג'ובס היה פשוט מנהל מדהים", אומרת שורר, "מין קרן לייזר כזאת במיקוד שלה - יודע בדיוק מה הוא רוצה, אבל סומך ב-100% על העובדים שלו. היתה בינינו הבנה כזאת שהוא יודע שאני יודעת שאני יושבת בחדר עם סטיב ג'ובס ושאני עומדת מאחורי כל מה שאני אומרת, ושהוא עומד מאחורי כל מי שעובד אצלו. הוא היה איש חזון".

אבל ב-2006, אחרי להיטים סדרתיים כמו "צעצוע של סיפור", מפלצות בע"מ" ו"מוצאים את נמו" - מכר ג'ובס את פיקסאר לאולפני דיסני תמורת 7.4 מיליארד דולר. בתקופת האיחוד סייעה שורר לבמאי אולפני האנימציה של דיסני להקים את מחלקת הסרטונים הקצרים באולפן המאוחד, ולאחר מכן פרשה מהחברה, אבל לא לזמן רב, מכיוון ששוב נענתה לבקשתו של הבמאי ג'ון מוסקר לחזור ולכהן כראש מחלקת הפיתוח באולפני האנימציה של דיסני. מאז היא הספיקה להשתתף בכמה פרויקטים, אבל את החמש שנים האחרונות היא הקדישה לסרט "מואנה".

מתוך הסרט "מואנה"
Disney/אי־פי

"למוסקר היו בראש כל הזמן מחשבות על העולם הזה של האיים הפולינזים, וכל סביבת האוקיאנוס הפסיפי. סיפורים על תרבות המאורים, ומיתולוגיות שמדברות על האישיות של הטבע והנופים המשגעים. אז יום אחד הוא אמר לנו: 'זה עולם מדהים - סעו לשם. תעשו קצת תחקיר כמו שצריך'. אז נסענו והתאהבנו באזור. אפשר לומר שהיינו שם די הרבה פעמים בחמש השנים האחרונות".

כך התחילה להתגלגל ההפקה של "מואנה", הסרט ה-56 בסדרת סרטי האנימציה הקלאסיים של אולפני דיסני. עלילת הסרט מתרחשת בפולינזיה לפני כ-2,000 שנה, ומספרת את סיפורה של מואנה וייקיקי, הנסיכה הצעירה של צ'יף משושלת ארוכה של נווטים, היוצאת למצוא אי אגדי. למואנה מתלווה מאווי, חצי־אל על פי המיתולוגיה הפולינזית, שעוזר לה לשחרר את הטבע מציפורני הרי הגעש והלבה הרותחת.

דוויין ג'ונסון (מימין), שמדבב את האליל מאווי, אאולי'אי קרוואלהו בת ה–16, שמדבבת את מואנה, ולין־מנואל מירנדה, שכתב את המוסיקה לסרט
DANNY MOLOSHOK/רויטרס

שלא כמו בסרטי לייב אקשן (שמצולמים עם שחקנים בשר ודם), בסרטי אנימציה מפיק אחד בלבד אחראי על הפרויקט. "התפקיד שלי כמפיקה הוא לא לחשוב מה נעשה עם התקציב בעולם האמיתי, אלא להתעמק בסיפור ולוודא שאנחנו מתמקדים באמת בדמויות שראוי לספר עליהן. אנחנו צריכים להגיע למגוון רחב של צופים - מילדים עד מבוגרים ובכל העולם. בסרט הזה נכנס גם הרכיב התרבותי והאחריות שלנו היתה לייצג אותו בצורה הטובה והאמינה ביותר", היא אומרת.

כוכב מנוסה, כוכב עולה וכוכבת חדשה

ההבדל העיקרי בין סרטים רגילים לאנימציה נעוץ בעובדה שבאנימציה ממוחשבת אפשר לבצע כל הזמן עדכונים ותיקונים בלי להיות תלויים בלוקיישנים של צילום או בזמינות השחקנים. הפריווילגיה הזאת עלולה לפתות את הצוות להמשיך ולעדכן את התסריט ולבנות את הדמויות עד ערב הקרנת הבכורה. "זה בדיוק התפקיד שלי", אומרת שורר, "למצוא את האיזון ואת התזמון, ולבחור את הצוות הטוב ביותר מצד אחד, אבל מצד שני לדאוג שזה יהיה הסיפור הכי טוב שאפשר, עם המוסיקה כי טובה שאפשר והקולות הכי מדהימים שיש".

פסקול הסרט הוא אחד הרכיבים שבהם שיחק לידיה המזל, לא פחות מהתכנון, מכיוון שעל כתיבת השירים הופקד אחד המלחינים המבוקשים והמעוטרים ביותר כיום בארה"ב - היוצר לין-מנואל מירנדה. בין השאר, מירנדה כתב בשנים האחרונות את את הספר, המוזיקה והמלים ל"המילטון", המחזמר המצליח ביותר בימים אלה בברודוויי. והנה, שוב הזדמנות לשלב כמה סטטיסטיקות בסגנון אמריקאי: המופע, שמבוסס על הספר "אלכסנדר המילטון" של ההיסטוריון רון צ'רנו, זכה בפרס הפוליצר לדרמה הטובה ביותר ב-2016, בפרס הגראמי לאלבום הטוב ביותר של מחזמר, ושבר שיא במועמדויות לפרס הטוני, כשהיה מועמד ל-16 פרסי טוני, מהם זכה ב-11, כולל המחזמר הטוב ביותר (מקום שני אחרי המחזמר "המפיקים" שזכה ב-12). על הופעתו בתפקיד הראשי במחזמר זכה מירנדה בפרס הליגה לדרמה, היה מועמד בפעם השנייה לפרס הטוני לשחקן הטוב ביותר וזכה בפרס הטוני לפסקול המקורי הטוב ביותר למחזמר, ובפרס הטוני לעיבוד ספר הכי טוב על פי מחזמר.

"כשאנחנו הבאנו את לין מנואל מירנדה לסרט הוא עדיין לא מה שהוא היום", אומרת שורר. "זה היה לפני המילטון, לפני הפוליצר וכל פרסי הטוני. פשוט ידענו שיש לנו משהו מיוחד. החיבור שלו עם אופטאיה פוא'י ומארק מנסינה שכתבו אתו את המוזיקה יצר עולם מוסיקלי אמיתי ומיוחד שמספר סיפור מרגש. אם לשפוט לפי הפסקול ולא רק לפי ההכנסות מכרטיסי קולנוע, נראה שהשגנו את אחת המטרות שלנו - כיוון שקובץ השירים מהסרט כבר הגיע בשבוע שעבר למקום השני במצעד ההורדות של אייטיונס. הפסקול שהופץ באייטיונס כולל המון שירים שלא הושמעו בסרט, מכיוון שנאלצנו לוותר עליהם בסרט בכל פעם ששינינו מעט את העלילה".

מאחורי שתי הדמויות המובילות ב"מואנה" עומדים שני שחקנים שונים זה מזה בכל פרמטר אפשרי. את תפקידה של הנסיכה מדובבת אאולי'אי קרוואלהו, נערה בת 16, ילידת הוואי, שזאת עבודת המשחק והדיבוב הראשונה שלה. מנגד, את הסייד-קיק שלה בדמותו של האליל מאווי, מגלם השחקן המצליח דוויין (דה-רוק) ג'ונסון, שנהפך ממתאבק מקצוען לאחד השחקנים המבוקשים ביותר בהוליווד.

מתוך הסרט "מואנה"
Disney/אי־פי

ג'ונסון, שלוהק בהתחלת הקריירה הקולנועית שלו לתפקידים של לוחם ושרירן בסרטי פעולה, עבר בשנים האחרונות להיות גם כוכב קומדיות ומצליח לסחוב על גבו השרירי שובר קופות אחרי שובר קופות. הוא התברג ברשימת האנשים המשפיעים ביותר של המגזין "טיים", לצדם של מייסד פייסבוק והאפיפיור, והמגזין "פורבס" הכתיר אותו השנה כשחקן המרוויח ביותר בהוליווד, עם הכנסות שנתיות של כ-65 מיליון דולר. את עיקר העושר שלו גזר ג'ונסון מסדרת סרטי הפעולה המצליחה "מהיר ועצבני", שכיום מצטלם הסרט השמיני שלה.

"הוא היה השחקן הראשון שפנינו אליו לתפקיד מאווי", מספרת שורר, "והאמת היא שאין לי מושג מה הייתי עושה אם הוא היה מסרב. לנו זה היה במיוחד חשוב כי אמא של ג'ונסון היא ילידת סמואה שבאיים הפסיפיים, שסביבם תפורה כל העלילה, וסבא שלו היה המתאבק הראשון מסמואה והוא מכבד מאוד את התרבות שממנה הוא בא. אבל האמת היא שהוא קודם כל שחקן טוב, וזה שהוא נראה כמו אליל לא מוריד מהכישרון שלו. יש לו תזמון קומי מדהים, וכשהוא מספר בדיחה אתה לא יכול שלא לצחוק. כולם מחבבים אותו ולא חשוב אם זה צעירים, מבוגרים, נשים או גברים. הוא חצי אליל בעצמו: גם שחקן טוב וגם נראה מדהים. אני בשמחה אעבוד אתו שוב".

"ההבדל האמיתי הוא לא בטכנולוגיה, אלא באנשים"

אבל מעבר לתסריט, לעלילה, לשחקנים וליכולת המופלאה של אנשי דיסני לספר סיפור בצורה הטובה ביותר שאפשר, יש לאולפני האנימציה של דיסני יתרון משמעותי על רבים מאולפני האנימציה בעולם: היכולת להשקיע סכומי עתק בפיתוח טכנולוגיות אנימציה ממוחשבת חדשות.

כך, כאשר שיערה של מואנה מתבדר ברוח, הצופים באולם הקולנוע יכולים להבחין בכל שערה ושערה על ראשה. כאשר הגלים מתנפצים על החוף, המים והקצף נראים כמו צילום וידאו אמיתי, וכשהאי הירוק מתעורר לחיים, אפשר ממש להריח את הפרחים שצומחים ממנו. אפילו דמותה של מואנה נראית קצת יותר ריאליסטית ואנושית מדמויות של נסיכות אחרות מסרטי דיסני, מכיוון שהכוונה של האולפנים היתה שמבנה הגוף שלה ייראה אמיתי ואנושי, כך שבנות נוער יוכלו להזדהות עמה.

"אנימציית מחשב היא עולם חדש ומדהים. הטכנולוגיה השתנתה ואין מה להשוות לעבר. יש איזו מין התרגשות בעולם. אבל ההבדל האמיתי הוא לא בטכנולוגיה אלא באנשים שעובדים בדיסני", אומרת שורר. "יצרו מחדש סטודיו שדומה לפיקסאר, שבו הבמאים והתסריטאים הם האנשים שעושים את הסרט - ולא מנהלים ואנשי תקציב. הם אלה שמחליטים ביחד מה הסרט שייכנס לתוך הבטן, לתוך הלב. כל שלושה חודשים אנחנו יושבים ומציגים את הסרט - לפעמים אלה איורים גסים עם הקולות שאנחנו מדובבים - בפני במאים אחרים מהאולפנים, והם מזיזים הצדה את העבודה שלהם לפעמים גם שלושה ימים, ויושבים אתנו כדי לבנות סרט יותר חזק. דבר כזה יכול לקרות רק באולפני האנימציה של דיסני".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות