הפיכת החצר השקטה של נתניהו: צפו במפת האינטרסים של ראש הממשלה בשוק התקשורת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בנימין נתניהו בשעת שאלות בכנסת, שלשום. מזלזל בכללי
הממשל התקין
בנימין נתניהו בשעת שאלות בכנסת, שלשום. מזלזל בכללי הממשל התקיןצילום: אמיל סלמן
נתי טוקר
נתי טוקר

מאז לקח על עצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו את תפקיד שר התקשורת, השוק נמצא בכוננות. נתניהו מדבר כבר שנים על סדר חדש שהוא רוצה לערוך בשוק התקשורת, אבל אף אחד לא ידע מה בדיוק כוונתו.

לאט-לאט התברר שנתניהו מתכוון לשלוח יד והתערב בשוק בצורה בוטה. כיום לנתניהו יש שליטה ישירה בהחלטות קריטיות הנוגעות כמעט לכל כלי התקשורת - מערוץ הכנסת ועד ערוץ 2. נתניהו ואנשיו טענו כי המטרה היא להגביר את הפלורליזם וליצור תחרות - ולא להשתלט.

אבל ההכרזה השבוע של נתניהו על הדיל בשיתוף יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על דחיית ההקמה של תאגיד השידור הציבורי חידדה את המסר: נתניהו לא נמצא בשוק התקשורת כדי להגביר את התחרות, אלא כדי להשתלט ולהשתיק את כל מי שאינו מוצא חן בעיניו. דחיית התאגיד נעשתה בצעד ברוטלי, בלי כל התייעצות מראש עם התאגיד או עם משרדי הממשלה האחרים. היא נעשתה במטרה אחת: למנוע הקמה של גוף תקשורת שהיה עשוי להיות עצמאי מדי לטעמו של נתניהו.

במהלך הזה איבדו נתניהו ומנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, את הלגיטימיות לכל עיסוק בשוק התקשורת. הרפורמה שגיבשה ועדת פילבר היתה עשויה לשפר באופן ניכר את שוק השידורים הריכוזי מאוד - להגביר את התחרות, להוריד רגולציה, לשחרר חסמים ולגוון את השיח. אבל מאחורי כל הרפורמות האלה כנראה עומדת מטרה פוליטית מובהקת, שתמנע את הסיכוי ליישם את הרפורמות האלה בהצלחה.

הנה דוגמה קטנה: כל עבודתה של ועדת פילבר התבססה על כך שב-2017 ייכנסו כ-400 מיליון שקל לשוק היצירה, כך שיהיה ניתן להפחית את מחויבויות התוכן לערוצים המסחריים. אלא שאותו פילבר, שביד אחת הגיש את ההמלצה הזאת, הוא הפילבר שיזם דחייה של הקמת התאגיד ל-2018 - ובכך מיסמס את הרפורמה שלו עצמו. כך או כך, בחודשים הקרובים יגיעו להכרעה חלק גדול מהסוגיות הנמצאות על שולחנו של נתניהו, שיש בהן השפעה רבה על עתידם של כלי התקשורת.

"ישראל היום": עיתון הבית של נתניהו

בעלי "ישראל היום", שלדון אדלסוןצילום: בלומברג

נתניהו לא צריך לקחת בכוח את המושכות של "ישראל היום". הן היו שלו מהרגע הראשון. העיתון, שנמצא בבעלות שלדון אדלסון או מי מבני משפחתו, משרת באופן עקבי את נתניהו ומזגזג בהתאם לצרכיו הפוליטיים. העיתון הוקם ב-2007 ומאז דירדר את מצבה הרעוע ממילא של העיתונות - בשל ההפצה החינמית הרוויה והורדת מחירי הפרסום. בחודשים האחרונים הגישו העיתונאי רביב דרוקר וערוץ 10 עתירה מינהלית וביקשו לחשוף את מועדי השיחות בשנים האחרונות בין נתניהו לאדלסון ובין נתניהו לעמוס רגב, עורך "ישראל היום".

ואולם אלה הצהירו כי יש ביניהם יחסי ידידות, וכי אלה שיחות פרטיות, ועדיין לא התקבלה הכרעה בנושא. במשך מערכת הבחירות עלו טענות כי העיתון מהווה תעמולת בחירות אסורה. בינתיים "ישראל היום" אינו מצליח להמריא בזירה הדיגיטלית, וחוק הבעלויות הצולבות מונע הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי. ב-2014 רכש אדלסון את העיתון "מקור ראשון" ואת אתר nrg, וכך השיג עוד עמדות כוח.

"מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט": שליטה גם בשידורי הספורט

אלי עזורצילום: קמחי מוטי

אלי עזור, הבעלים של "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט", לא נחשב לאיש של נתניהו. ב"מעריב" כותב בן כספית, שמרבה לתקוף את נתניהו. אבל גם שם לנתניהו יש סמכויות שעשויות לפגוע בקבוצה של עזור. עזור הוא גם הבעלים של צ'רלטון, חברת ערוצי הספורט, שבימים אלה זקוקה לנתניהו כדי להקים ערוצים חדשים בתשלום.

לא בכדי יצא האתר המתחרה, one, לקמפיין נגד צ'רלטון, וכיוון חזיתית לנתניהו, שלפי one גורם לעליית מחירים בשידורי הספורט. בנוסף, ועדת פילבר גיבשה המלצות שעשויות להשפיע על שידורי הספורט, בהן חובה של זכיין שידורים למכור את הזיכיון למתחרים שייכנסו לשוק במחיר מפוקח.

"ידיעות אחרונות": עימות חזיתי וחוק שיפגע בהכנסות

מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזסצילום: ניר קידר

נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרנות", הוא יריב ותיק של נתניהו. עוד בקדנציה הקודמת של נתניהו פורסמו ב"ידיעות" תחקירים על שרה נתניהו. בהמשך תמך "ידיעות" במתנגדי נתניהו, ובהם אהוד אולמרט ויצחק הרצוג. אבל גם הוא זקוק לנתניהו. במשך שנים ב"ידיעות" החזיקו בכיסם שרים, ח"כים ורגולטורים.

המאבק החזיתי, שהחריף בבחירות האחרונות, החליש את "ידיעות". כמו כן, יש חוקים שבאמצעותם נתניהו יכול לפגוע ב"ידיעות", ובהם החוק שמקדם ח"כ מיקי רוזנטל המבקש להגביל תוכן שיווקי ולמסגרו בגילוי נאות. החוק עשוי לפגוע בעיקר בקבוצת ידיעות, שדירדרה את התוכן השיווקי לתוך עמודי המערכת ללא גילוי נאות. בינתיים החוק נפל השבוע בכנסת, אבל הוא עשוי לעלות בקרוב שוב.

תמי רווהצילום: עודד קרני

ערוץ 2: מכניס מתחרים חדשים

במועד המקורי להקמה של תאגיד השידור, אוקטובר 2016, היה אמור ליפול דבר נוסף בשוק התקשורת. זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, היו אמורות לצאת מערוץ 2 ולשדר באוקטובר 2017 באפיק חדש ובנפרד. במסגרת המלצות ועדת פילבר, נקבע כי לא יחול שינוי והפיצול יקודם כמתוכנן.

הפיצול הומלץ על ידי גורמים מקצועיים ונועד לעודד תחרות, אך הוא מאיים על עתיד הזכייניות. בנוסף, מסקנות הוועדה כוללות המלצות להורדת חסמים ולכניסת מתחרים ללא מחויבויות רגולטוריות בשלב הראשון, וכן לחיזוק מעמד המפיקים מול קשת ורשת. עוד נקבע כי הזכייניות לא יוכלו לדרוש תשלום מ-HOT ו-yes עבור התוכן שהן משדרות. לא לחינם הזכייניות הצטיידו באחרונה בלוביסטים לקראת הקרב - שיוכרע בידי נתניהו.

ערוץ הכנסת: האם וואלה יתמודד?

לא ברור מדוע, אבל מיד עם תחילת הקדנציה הנוכחית שלו החליט יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, על רפורמה בערוץ הכנסת. מאחורי הקלעים היו שרמזו כי נתניהו מעורב בה ויזם אותה. אחרי שישבה ועדה ודנה בנושא, הוגשו מסקנות שעוררו חשש לפגיעה בחופש העיתונאי של עובדי הערוץ. נקבע כי אסור יהיה לבזות את הכנסת בשידורים, נקבעו הוראות בימוי מדויקות - ומונו רגולטורים חדשים שהם מינוי פוליטי ישיר.

ההצעה הסופית רוככה מעט, ועדיין נמצאת במחלוקת מול הבית היהודי שמתנגד לה. אבל סעיף אחד כבר שולב בפנים, סעיף המאפשר לכל גורם שמשדר חדשות להתמודד במכרז להפעלת הערוץ. במערכת הפוליטית הסבירו כי נתניהו לחץ להכניס את הסעיף כדי לאפשר לאתר וואלה, שבבעלות מקורבו שאול אלוביץ', להתמודד ולשלוט בהפעלת ערוץ הכנסת.

וואלה: החלטות ששוות מיליארדים לאלוביץ'

שאול אלוביץצילום: דודו בכר

מקורב אחר של נתניהו הוא שאול אלוביץ', בעלי קבוצת בזק ואתר וואלה. רק באחרונה החליט היועץ המשפטי לממשלה לאסור על נתניהו לטפל בסוגיות הקשורות לאלוביץ' ובחלק מהפעילויות המתחרות. בחוות הדעת התברר כי נתניהו ואלוביץ' ידידים, ומקיימים ארוחות משותפות עם בנות זוגם.

גם במקרה של וואלה הוכח כי האתר מטה את הסיקור לטובת נתניהו. תחקיר של גידי וייץ ב"הארץ" גילה כיצד מוסרות מהאתר ידיעות שאינן מחמיאות לנתניהו, ומנגד מועלות שוב ושוב ידיעות מפרגנות, למשל על שרה נתניהו.

כל החלטה של נתניהו לגבי הרפורמה בשוק הקווי או ההפרדה המבנית בבזק שווה לאלוביץ' מיליארדי שקלים. בינתיים קיבל נתניהו כמה החלטות שהיטיבו עם אלוביץ', ועיכב רפורמות אחרות. במקביל, חוק ערוץ הכנסת יעניק לוואלה אפשרות להתמודד על הפעלתו.

שלמה פילברצילום: אבי אוחיון / לע"מ

HOT ו-yes: נתניהו מתערב בשוק

מסקנות ועדת פילבר כוללות שורה של המלצות שישפיעו ישירות על עתידן של שתי חברות הטלוויזיה הרב־ערוצית בישראל. כדי לשבור את הדואופול רב השנים הזה, הוועדה המליצה לעודד כניסת שחקנים חדשים - הם לא יקבלו פטור ממחויבויות רגולטוריות ולא יזדקקו להשקיע בהפקות מקור. לא רק זאת, אלא ש–HOT ו–yes ייאלצו למכור חבילות מצומצמות במחיר מפוקח, ויהיה ניתן לכפות עליהן לשווק ערוצים שונים.

בסך הכל ההמלצות כוללות התערבות בוטה ועמוקה בשוק הטלוויזיה. המטרה היא ליצור תחרות, אבל שוב השליטה בעתידם של הפלטפורמות האלה נמצאת אצל נתניהו, או אצל של השר צחי הנגבי, שצפוי למלא את מבוקשו.

ירון דקלצילום: תומר אפלבאום

גלי צה"ל: נתניהו וליברמן משתלטים

אתמול התייצב מפקד גל"צ, ירון דקל, לשיחה אצל שר הביטחון, אביגדור ליברמן, סביב שידור התוכנית "האוניברסיטה המשודרת", שעסקה במשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש. השיחה התקיימה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הבהיר לליברמן כי אין לו סמכות להתערב בתוכני התחנה.

המהלך הזה של ליברמן הוא רק הראשון במסגרת כוונתו לבצע שינוי מקיף בגל"צ, וכנראה להעבירה למשרד הביטחון - כלומר לסמכות ישירה שלו. ב"הארץ" דווח כי יש ארבעה מועמדים חדשים לתפקיד מפקד גל"צ, שאותו יסיים דקל בעוד חצי שנה - ובהם שרון גל מערוץ 20. גם אם דרושה רפורמה מבנית בגל"צ, התחנה נתונה כרגע בידיו של ליברמן, בן בריתו הנוכחי של נתניהו.

מגיש ערוץ 20 , שרון גלצילום: אוליבייה פיטוסי

ערוץ 20: משידור מסורת לשידור לימנים

ערוץ 20 אמור היה להיות ערוץ היהדות ולהתמקד בשידורי מסורת, אבל מהר מאוד נהפך לערוץ הימין של ישראל. נתניהו אוהב להעניק שם ראיונות אוהדים. אלא שהערוץ רוצה להתרחב, לשדר חדשות וליהפך לערוץ מסחרי. מסקנות ועדת פילבר מעניקות לערוץ 20 פתח להתרחב. במקום להיות ערוץ מורשת הוא יוכל ליהפך לערוץ מסחרי ללא כל מחויבויות תוכן וללא פיקוח.

במקביל, הערוץ, שמייצר באזז לא קטן אבל שיעורי צפייה נמוכים, מעוניין לעלות כבר בימים אלה למערך עידן פלוס, וגם מנהל מאבק נגד ערוצי הספורט. שורת החלטות רגולטוריות הקשורות בעניינו נמצאות כיום בידי נתניהו - וכמו שזה נראה כרגע, שני הצדדים מרוצים מכך.

יו"ר חדשות 10 , רמי סדןצילום: מתוך ערוץ היוטיוב

ערוץ 10: המינוי שחשף את התלות

אחרי שנים של ניסיונות סגירה, משברים חריפים, הפגנות ודיונים אינסופיים בכנסת, נראה היה שהערוץ סוף־סוף עצמאי: הוא קיבל רישיון שידורים קבוע ל–15 שנה, הקלות רגולטוריות ובעלים חדשים ועצמאיים כלכלית. אבל אז התברר שלא הכל כשורה. המינוי המפתיע של היו"ר החדש של חדשות 10, רמי סדן, לוביסט המקורב לנתניהו, חשף חשד לדיל פוליטי שיזמו בעלי המניות של הערוץ.

לקבוצת RGE, שמחזיקה בערוץ 10 ובערוץ הספורט, יש שלל אינטרסים בשוק שתלויים בנתניהו. למשל, RGE רוצה להתמודד על ערוץ הכנסת. הקבוצה גם תלויה בהחלטות נתניהו לגבי מחירי שידורי הספורט. אז נכון, רביב דרוקר עדיין משדר, אבל הרוח החדשה הנושבת מכיוונם של בעלי המניות של הערוץ, בהם לן בלווטניק המקורב לנתניהו, מעידה על כך שהתלות בנתניהו נותרה.

מנכ"ל התאגיד הציבורי, אלדד קובלנץצילום: איה אפרים

השידור ציבורי: ניסיון השתלטות בוטה

שביב האופטימית היחיד בענף היה השידור הציבורי. המהלך לסגירת רשות השידור הישנה והמסואבת והקמת תאגיד חדש לשידור ציבורי נטע תקווה להקמת שידור ציבורי עצמאי, חזק ונשכני. נתניהו לא אהב את החוק שקידם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, אך איפשר זאת.

אלא שבקדנציה הנוכחית הובהר כי נתניהו יעשה הכל כדי למסמס את הקמת התאגיד. דחייה בהקמתו עד ל-2018 בטענה שהתאגיד אינו כשיר לפעול היא רק מסך עשן שמסתיר את הכוונה האמיתית: לפגוע בשידור הציבורי ולנסות להשתלט עליו. הסיכוי היחיד למניעת ניסיון ההשתלטות של נתניהו הוא עמידה איתנה של גורמים פוליטיים מתחרים מול נתניהו, ובראשם שר האוצר משה כחלון ושר החינוך נפתלי בנט. אולי זה עוד יקרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker