תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מועדון המיליארדרים של בנימין נתניהו

לכתבה
עמוס בן גרשום / לע

"תמיד יש מישהו שיגיד לנתניהו: שים עין על המולטי מיליונר הזה - וביבי יודע להיות נחמד אליו"

100תגובות

"כולם מדברים על החברים המיליארדרים של ביבי מחו"ל, אבל בעצם היחס שלו אליהם הוא תועלתני מאוד", סיפר לנו השבוע אחד מיועציו לשעבר של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שזכה לראות מקרוב את היחס הזה. "יש אנשים שמבחינתו הם בליגה גבוהה מאוד — שלדון אדלסון, איירה רנרט וספנסר פרטרידג', מי שקראו לו 'המונית האווירית' בתחקיר ביביטורס. אלה אנשים שביבי מכבד אותם ומתאים עצמו אליהם. מנגד, היו הרבה אחרים שהיו יכולים לחכות לו עד שהוא יואיל לפגוש אותם. זה תלוי גם במצבם הכספי. לדוגמה, בעבר היותר רחוק שלו, נתניהו היה מדבר על איש עסקים בריטי, אחד מעשירי בריטניה, בשם ג'ראלד רונסון בהערצה. יום אחד לרונסון היה משבר בעסקים — ומאותו רגע ביבי כבר לא ספר אותו".

סביר להניח שבמשך הרבה שנים נתניהו גם "לא ספר" את המיליארדר הצרפתי החשוד בפלילים ארנו מימרן, שלפני 15 שנה מימן לו חופשות מפנקות באלפים הצרפתיים והזרים לו כספים לחשבון קרן למימון פעילות ציבורית, לפי טענת נתניהו. מימרן, אגב, הוא לא התורם היחיד של נתניהו שהסתבך בפלילים. היו עוד כאלה, הבולט שבהם הוא איש העסקים האמריקאי צ'רלס קושנר — המוזכר אף הוא בתחקיר ביביטורס שפורסם בערוץ 10 — שב–2005 נגזרו עליו שנתיים מאסר בעקבות עבירות של העלמות מס, תרומות לא חוקיות והדחת עד.

בני הזוג נתניהו בברלין
עמוס בן גרשום / לע"

קושנר ומימרן הם רק שניים מתוך יותר מ–100 אנשי עסקים, חלקם מיליארדרים ואחרים מולטי־מיליונרים, שעמם נתניהו היה בקשר חברי ברמה כזו או אחרת במהלך הקריירה שלו. חלק מהם תרמו לו למסעות בחירות שונים, חלק מימנו הוצאות שונות ועם חלק אחר, כמו איירה רנרט, הבעלים של מפעל האמר לשעבר, ידוע שהם פשוט חברים טובים. אותם בעלי הון באים מתחומים שונים — מדיה, כמו מורט צוקרמן, איש נדל"ן ומבעלי העיתון "ניו יורק דיילי ניוז", אחרים מזוהים עם הנוצרים האוונגליסטים בארה"ב, וכמובן טייקוני הימורים כמו שלדון אדלסון וסטיבן ווין. לכל אחד עיסוק משלו, אבל מכנה משותף אחד: אנשים שבשלב כזה או אחר בקריירה שלו — נתניהו חיפש את קרבתם.

נילי פאליק ונתניהו
חיים צח / לע"מ
שלדון אדלסון ובנימין נתניהו
איל ורשבסקי

ב–2010 נחשפה ב"ידיעות אחרונות" "רשימת המיליונרים הסודית של נתניהו", שבה היה מיפוי של נתניהו לגבי האופן שהוא תופש את היחס שלו לעשירים. לפי הפרסום, עוזריו הגישו לו רשימה מודפסת המדרגת את אותם העשירים מ–1 עד 4, ונתניהו הוסיף דירוגים משלו וגם שמות חדשים, בכתב יד, ליד שמות בעלי ההון. לא כל האנשים ברשימה היו מקורבים של נתניהו או תורמים שלו, אבל דבר אחד אפשר ללמוד ממנה — האופן שבו הוא תופש את אותם מיליונרים. הרשימה הוכנה ב–2007 על רקע המאמצים של נתניהו לחדש ולבסס את הקשר שלו עם התורמים, לקראת חזרה אפשרית לשלטון. רונסון, לדוגמה, מדורג שם בדרגה 3.

ברשימה עוד הרבה שמות מעניינים: בכתב ידו הוסיף נתניהו את לן בלווטניק, כיום בעל השליטה בערוץ 10, שנודע עוד לפני רכישת מניות בערוץ כידיד של נתניהו, לו ניתן הדירוג 2. בדירוג 1 ניתן למצוא את אדלסון, רנרט ורון לאודר. נתניהו הוסיף בכתב ידו את כוכבי תחקיר ביביטורס של העיתונאי רביב דרוקר, ששודר בערוץ 10 — פרטרידג', המיליונר הבריטי ג'ושוע רואו ויהודה וינגרטן, מיליארדר בלגי שהוא גם גיסו של נציב שירות המדינה, משה דיין, שאותו מינה נתניהו. ברשימה ניתן למצוא גם את דונלד טראמפ, אז איל נדל"ן וכיום מועמד לנשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הרפובליקאית. טראמפ מופיע אצל נתניהו בדירוג 4, כלומר לא מישהו שאפשר לבנות עליו יותר מדי.

ארנו מימרן בביהמ"ש
BERTRAND GUAY / אי־אף־פי

טווה קשרים בתפקידו
 כשגריר באו"ם

במבט היסטורי, אפשר לראות כי נתניהו זקוק לתורמים, במיוחד כאשר הוא מחוץ ללשכת ראש הממשלה. באופן רשמי, כדי לממן את ההוצאות הקשורות לקמפיינים של בחירות. אבל כפי שנחשף בתחקיר ביביטורס ובדו"ח המבקר שפורסם לאחריו, גם כדי לממן הוצאות אחרות, פרטיות. צורך זה, אפשר להעריך, פחות קיים אצל נתניהו כאשר הוא בתפקיד ראש הממשלה, משום שאז המדינה משלמת את הוצאותיו, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה בעניין הוצאות מעון ראש הממשלה.

ארז חלפון (מימין), יהושע פס, ממקימי נפש בנפש, וטוני גילברט, מנכ"ל הארגון
תומר אפלבאום
איירה רנרט

"כמו שכתב נחום ברנע, יש אצל נתניהו שילוב של נהנתנות קיצונית וקמצנות אגדית", אומר אייל ארד, שהיה מקורב לנתניהו ועבד עמו בשנות ה–80 וה–90. "השילוב הזה גורם לכל אותן תופעות שאנו נחשפים אליהן בשנים האחרונות. מצד אחד הוא מאוד רוצה את החיים הטובים — שדרוגים למחלקה ראשונות, מלונות פאר וארוחות במסעדות; ומצד שני הוא לא מוכן לשלם מכיסו על הדברים האלה".

התוצאה של הדואליות הזאת באה לידי ביטוי בתחקיר ביביטורס. דברים אלה קיבלו תוקף גם בדו"ח מבקר המדינה האחרון שפורסם, גם אם היה מרוכך יותר יחסית לממצאים הידועים לגבי התנהלותו של נתניהו.

דברים אלה היו ידועים על נתניהו כבר בראשית דרכו הפוליטית. בכתבת פרופיל שנכתבה עליו בעיתון "חדשות" ב–1991, נכתב כי מול יכולות גיוס הכספים שלו, מכריו של נתניהו הצביעו על מנהגו לתת לאחרים לשלם עליו בבתי קפה, במסעדות או בבתי מלון.

העניין עלה באחרונה בשיח הציבורי בעניין כרטיס האשראי של נתניהו, כאשר בדו"ח המבקר האחרון נחשף כי ראש לשכתו של נתניהו ב–2004, יחיאל לייטר, שילם מכיסו 3,000 דולר על אחת מההוצאות של נתניהו. זאת, מכיוון שלנתניהו אין כרטיס אשראי. פרקליטיו של נתניהו טענו כי הכסף הוחזר ללייטר. נתניהו נשאל, לצורך כתבה זו, מדוע אין לו כרטיס אשראי, אך לא סיפק תשובה.

מראשית הקריירה הציבורית שלו מתנהל נתניהו מול בעלי הון מהעולם, בעיקר אמריקאים. בסוף שנות ה–70 עמד נתניהו בקשר עם תורמים לצורך הקמת מכון יוני נתניהו לחקר הטרור. התפקיד שהזניק את נתניהו מבחינה פוליטית וגם מבחינת הקשר עם התורמים הוא תפקידו כשגריר ישראל באו"ם בשנות ה–80. ההופעות הרהוטות שלו גרמו לכך שעשירים אמריקאים חיפשו את קרבתו של מי שזיהו ככוכב העולה בפוליטיקה הישראלית.

רון לאודר
דניאל בר און

כשחזר לישראל למערכת הבחירות בליכוד ב–1988, היה זה נתניהו שדאג לכך שהרבה מאוד מהתרומות יגיעו לליכוד. "הוא הביא אז הרבה כסף לליכוד בזכות הקשרים שצבר באו"ם", אומר ארד. "בתקופה ההיא היו גם הרבה פחות מגבלות. הרבה אנשי עסקים חיפשו אז את הקרבה של הפוליטיקאים, פשוט מפני שהם אהבו אותם. למשל, היה איש עסקים שפשוט העמיד לנתניהו מכונית עם נהג צמוד ואמר לו: 'למה אתה נוסע בקקמייקה, בוא תיסע במכונית אמריקאית עם נהג. אז זה היה מותר, וזה גם נרשם כתרומה".

בנובמבר 1991 חשפה עיתונאית "חדשות" חנה קים את קשריו של נתניהו עם תורמים בארה"ב. בכתבה נחשפו שמות שילוו את נתניהו עוד שנים ארוכות, כמו רון לאודר, סם דומב, מורד זמיר — איש עסקים ישראלי המתגורר בניו יורק ומקורב לנתניהו זה שנים ארוכות, ואיש העסקים גבי תמן, אחיו של המיליארדר ליאון תמן. כמה חודשים לאחר מכן, במאי 1992, בראיון שהעניק תמן ל"חדשות", הוא תיאר באופן ספציפי את העזרה שהושיט לנתניהו. בין היתר, אמר תמן כי אירגן לנתניהו פגישות בחו"ל. כמו כן, תמן מימן הפקת קלטת שהופצה בחו"ל שבה נתניהו דיבר במשך 14 דקות על המצב המדיני־ביטחוני בישראל. באותו ראיון אמר תמן על נתניהו: "ביבי הוא בלי ספק אחד מסוסי המרוץ הטובים שלי, ואני מהמר עליו".

מעבר למעגל העסקנים הפוליטיים, הציבור הישראלי נחשף למשמעות הקשרים של נתניהו עם תורמים ב–1996. אז התגייס לעזרת נתניהו המיליארדר האוסטרלי, איש חב"ד יוסף גוטניק, שמימן לפני הבחירות את קמפיין המודעות "נתניהו טוב ליהודים", שנחשב עד היום לזה שהטה את הכף במרוץ הצמוד בין נתניהו לפרס.

במקביל, כבר מהימים הראשונים של נתניהו בפוליטיקה, הוא ידע ליהנות באופן אישי מהקשרים עם התורמים. דוגמה לכך היא הקשר עם המיליארדר האוסטרלי ג'ון גנדל. ב–1991, כאשר נתניהו היה סגן שר החוץ והתגורר בירושלים, עדיין לא היה לו בית בקיסריה. את סופי השבוע הוא היה מבלה יחד עם אשתו הטרייה שרה בדירה בפרויקט ברחוב הירקון בתל אביב, שבבעלותו של גנדל. דוגמה נוספת נחשפה לפני הבחירות האחרונות: אייל ארד, שהיה יועצו של נתניהו מאמצע שנות ה–80 ועד 1992, נתן תצהיר לבית המשפט במסגרת העתירה של הליכוד נגד התנועה החוץ־פרלמנטרית V15, כי ב–1994 נתניהו הציע לו לחזור לעבודה, וכי המשכורת שלו תשולם על ידי מיליארדר מחו"ל. נתניהו לא הגיב בפומבי על טענה זו, אבל עורכי דינו הכחישו את הדברים.

"למי שיש מספיק כסף - 
יש זמן לפגוש אותו"

המפגשים בין נתניהו למיליארדרים השונים נוצרו בדרך כלל במפגשים חברתיים של קהילות יהודיות בארה"ב או בהיכרויות ספציפיות שערכו לנתניהו אנשי השטח באותן הקהילות. כזה הוא, למשל, חבר הפרלמנט היהודי־צרפתי מאיר חביב, שקישר בין נתניהו למימרן. את לאודר לדוגמה, פגש נתניהו באמצעות חבר משותף שהפגיש ביניהם בארוחת צהריים.

"נניח שהוא הולך להרצאה בבית כנסת שמארגן הבונדס", מסביר אדם שהכיר את האופן שבו נתניהו עבד עם התורמים, "אז תמיד יהיה שם איזה מישהו שיידע להגיד לו — שים עין על הבן אדם הזה, הוא מולטי־מיליונר, ואז ביבי יודע להיות נחמד אליו. אלה אירועים שיודעים מראש איזה קהל יש בהם, אף אחד לא לוקח אותו לאירועים עם אנשים שמזוהים עם השמאל. בכל קהילה יש לו כמה אנשים שדכנים כאלה".

כמובן שעצם ההיכרות לא מספיקה. לאחר מכן צריך גם לדעת איך לתחזק את הקשר עם התורמים. התחזוק נעשה במהלך הנסיעות לחו"ל. כך למשל, באוקטובר 2014, לאחר עוד נאום באו"ם שבו הזהיר מפני סכנות אירן, נפגש נתניהו לשתי ארוחות במסעדות יוקרה עם חבריו המיליארדרים. ארוחה אחת היתה במסעדת פרסטו, מהמסעדות היוקרתיות בניו יורק, עם אדלסון. בארוחה אחרת היו נוכחים צוקרמן, פרטרידג', מורד זמיר ואחרים. "הוא היה חושב על המפגשים האלה מראש", אומר אחד מיועצי נתניהו בעבר — "'אני צריך להגיע לפילדלפיה, יש את האדם הספציפי הזה שצריך לפגוש'. נוסעים ללונדון? אז לוקחים רשימה של כל החברים שיש לו בעיר, ורואים עם מי אפשר לקבוע פגישה. אותו דבר בניו יורק. אתה שואל אם יש זמן לפגוש את כולם? התשובה היא למי שיש מספיק כסף, אז כן".

חבר הפרלמנט היהודי־צרפתי מאיר חביב, שקישר בין נתניהו למימרן
דוברות חבר הפרלמנ

תחזוק הקשרים נעשה גם מישראל — כאשר אותם מיליארדרים מגיעים לביקור או סתם זקוקים למכתב המלצה מאישיות ישראלית בכירה. בפברואר 2003, למשל, כאשר נתניהו היה שר החוץ על סף כניסה ללשכת שר האוצר, הוא כתב מכתב המלצה נרגש לידידו הטוב, איש העסקים היהודי־אמריקאי טוני גלברט. ב–2004, כשנתניהו היה שר האוצר, הוא ביקש מהנשיא דאז, משה קצב, לכתוב ברכה למיליארדר ג'ון גנדל, לרגל יום הולדתו, כפי שחשף חיים לוינסון ב"הארץ".

במקרה או שלא במקרה, חלק ממקורביו הישראלים של נתניהו מוצאים עצמם מועסקים מאוחר יותר אצל אותם מיליארדים. לדוגמה, מיד לאחר שסיים להיות ראש אגף תקציבים תחת נתניהו כשר האוצר, עבר אורי יוגב להיות נציגו בישראל של גנדל, והם אף היו שותפים לזמן מסוים בחברת המים ווייטווטר שהקים יוגב. שי בזק, מקורבו של נתניהו שהיה יועץ תקשורת שלו בשנות ה–90 ולאחר מכן קונסול ישראל במיאמי, עבד לאחר מכן בעסקיו של גילברט בפלורידה. אביב בושינסקי, לשעבר יועץ התקשורת של נתניהו כראש הממשלה וראש לשכתו כשר האוצר, הוא כיום נציגו בישראל של המיליארדר הקנדי ג'רי שוורץ, המקורב לראש הממשלה. נתניהו אף אישר לפני כמה חודשים תרומה של 6 מיליון שקל שהעביר שוורץ, מייסד קרן הישג, לארגון המוסד. אורן הלמן, שהיה יועצו של נתניהו כשר אוצר וכיו"ר האופיזציה, הועסק כיועץ בפרויקטים פילנתרופיים של פרטרידג' בישראל, בין היתר בשדרות.

אלא שלמרות כל זאת, כפי שמעידים אנשים שעבדו בעבר עם נתניהו, הוא לא תמיד מצטיין בשמירת קשרים. "העניין הזה מורכב ומתעתע", אומר אדם שעבד עם נתניהו בעבר. "מצד אחד, קשה לו לתחזק את הקשרים האלה, גם בגלל האישיות שלו. הוא לא אדם חם ומחבק כמו אהוד אולמרט. 
מצד שני, נתניהו מבין שיש רגעים שצריך לתחזק את הקשרים האלה, וזה כשהוא צריך לחזור לעמדת כוח פוליטית. ברגע שהוא מגיע לעמדת הכוח, אז פתאום גם אותם תורמים מחזרים אחריו, כי הם רוצים להראות שיש להם קשר עם השלטון בישראל. זה לגמרי קשר של אינטרסים, משני הצדדים".

לאורך השנים, בדבר אחד יש זהות בין נתניהו לתורמיו — ההשקפות הפוליטיות. התורמים שנתניהו איתר וטיפח במשך השנים סייעו לא רק לו, אלא גם לקידום השקפת העולם של מחנה הימין בישראל. בשנות ה–90 היה זה לאודר שעמד מאחורי הקמת מכון שלם בירושלים, שסייע בהפצת רעיונות שמרניים בתחום המדיני והכלכלי. רוג'ר הרטוג, תורם אחר של נתניהו ולשעבר בעלי העיתון "ניו יורק סאן", סייע להקים את מכון שלם, כמו גם שלושה תורמים אחרים. הרטוג הוא אחד מ–19 תורמים של נתניהו שבמקביל תרמו גם למפלגה הרפובליקאית בארה"ב או למועמדה לנשיאות ב–2012, מיט רומני. כך גם איש העסקים קן אברמוביץ', יו"ר אגודת ידידי הליכוד בארה"ב, ואחד מבכירי התורמים ביהדות אמריקה לימין הישראלי. אברמוביץ' הוא גם אחד התורמים לעמותת זכות הציבור לדעת, המזוהה עם הימין ועוסקת בביקורת תקשורת, והוא אף מממן את הפרס השנתי שמעניקה האגודה לעיתונאים שונים. אגב, רמי סדן, שמונה השבוע ליו"ר חדשות 10, הוא חבר בהנהלת עמותת זכות הציבור לדעת.

כבר בתחילת דרכו הפוליטית נמתחה על נתניהו ביקורת בשל ריבוי התורמים הזרים שלו, ובכל הקשור להשפעה של אנשי עסקים זרים על הנעשה במדינה. נתניהו נימק זאת בכך שהוא מעדיף תורמים זרים על ישראלים כדי לנטרל ניגודי אינטרסים אפשריים של הון־שלטון וכדי למנוע לזות שפתיים. ואולם גם אם בוחנים את האנשים שתרמו לו מחו"ל, הרי שמגלים שגם להם יש אינטרסים עסקיים בישראל. למשל, לזמיר יש קרקע בשכונת עמק רפאים בירושלים, שעליה ביקש לבנות את פרויקט קולוני; המיליארדר האמריקאי־יהודי ג'יי שוטנשטיין, שתרם לנתניהו בבחירות המקדימות האחרונות בליכוד 160 אלף שקל, הוא בעלי חברת האופנה אמריקן איגל שלה סניפים בישראל, ושותף ביקבי כרמל ומשקיע בקרן הנדל"ן פייר המשקיעה בנדל"ן בישראל; משפחת פאליק האמריקאית שתרמה לנתניהו כספים צפויה להיות הבעלים של מתחם הדיוטי פרי בשדה התעופה החדש שנבנה בתמנע; המקורב צ'רלס קושנר התעניין ברכישת בנק דיסקונט כאשר נתניהו היה שר אוצר; וגם לאיש העסקים פויו זבלודוביץ', שלפי תחקיר ביביטורס סייע במימון שהותו של נתניהו בבריטניה, יש לא מעט אינטרסים עסקיים בישראל, בעיקר בתחום הנדל"ן.

בשביל מה שימשה הקרן של נתניהו?

אחד הדברים שהתבררו השבוע, אם כי באופן חלקי, הוא המסגרת המשפטית שבה אורגנו בעבר התרומות של בנימין נתניהו. פרקליטו דוד שמרון טען כי 40 אלף הדולרים שהעביר ארנו מימרן לראש הממשלה עברו לקרן שפעלה בעת שנתניהו היה אזרח פרטי (בין 1999 ל–2002) ומימנה פעילות ציבורית שלו — הרצאות ופעילות הסברה למען ישראל.

בנימין נתניהו נוחת במוסקבה
קובי גדעון / לע"מ

שלשום חשף גידי וייץ ב"הארץ" כי בכספים אלה נעשה שימוש לטובת סקרים עבור נתניהו, לקראת חזרתו לחיים הפוליטיים ב–2002. זו לא הפעם הראשונה שקרן שכזו פעלה. בשנות ה–90 היה שמרון ממונה על קרן בשם קרן פון־ויזל, שהוגדרה כקרן לטובת פעילות פנים־מפלגתית עבור נתניהו וכתובתה חובבי ציון 8 בירושלים. כך לדוגמה, ממארס 1991 עד מארס 1992 הוציאה הקרן 160 אלף שקל עבור מה שהוגדר "סקרים ומחקר". 129 אלף שקל יצאו עבור מה שהוגדר "אירועים והסברה". שאלות שהעברנו הן ללשכת נתניהו והן לשמרון בנוגע למהות של שתי הקרנות האלה נותרו ללא מענה.

שמרון, שמלווה את נתניהו מתחילת דרכו הציבורית, מסייע לו לא מעט גם בתחום התרומות. משרד עורכי הדין שמרון־מולכו גם ייצג חלק מהמיליארדרים הקשורים לנתניהו — את מימרן עצמו, וגם את מורד זמיר, שבבעלותו היתה קרקע בשכונת עמק רפאים בירושלים שבה ביקש לקדם פרויקט בנייה.

משמרון נמסר: "גיוס התרומות עבור נתניהו וניהולן לאורך השנים נעשה בהתאם להוראות החוק ותוך הקפדה על הכללים שהיו נוהגים בכל אחת מתקופות הפעילות. הניסיון לצייר את גיוס התרומות של נתניהו כמשהו ייחודי, השונה מהנהוג על ידי מנהיגים בארץ ובעולם ולצבוע אותו בצבעים שליליים, הוא חלק מהניסיון התקשורתי ליצור דין אחד לנתניהו ודין אחר לכל היתר. ברור שאחרי 'פרשת מיליון היורו' שלא היתה ולא נבראה, הצורך שלכם, אנשי התקשורת, להמשיך ולנבור במלוא העוצמה קיים, אבל כפי שאמר ראש הממשלה — 'לא תמצאו כלום, כי אין כלום'. אין בדעתי להתייחס ללקוחות משרדנו. כל פעולותינו נעשית כדין, ותוך הקפדה על מניעת ניגוד עניינים, הן במובן המהותי והן בהתאם להסדרי ניגוד העניינים החלים בתקופות כהונת מר נתניהו כראש הממשלה וכשר האוצר".

בלשכת נתניהו סירבו להגיב לכתבה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות