תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התמונה הזו מזעזעת אתכם?

לכתבה
"האדם הנופל" בפיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים בניו יורק, 2001ריצ'רד דרו

האם בעידן הדיגיטלי של הרשתות החברתיות, הסמארטפונים והסלפי, תמונה עדיין יכולה להניע מהפכות? תשע תמונות איקוניות שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי העולמי והצליחו לחולל שינוי - שספק אם עוד נראה כמוהן בעתיד

12תגובות

"אם נודדת" בתקופת השפל הגדול בארה"ב, 1936 // דורותיאה לאנג

"ראיתי את האם המיואשת והרעבה, וניגשתי אליה כנמשכת אל מגנט", סיפרה לאנג בראיון ב-1960. "איני זוכרת איך הסברתי לה את נוכחותי או את נוכחות המצלמה, ואיני זוכרת כי היא שאלה אותי שאלה כלשהי. צילמתי חמש תמונות, כשאני מתקרבת והולכת מאותו הכיוון. לא שאלתי אותה לשמה או לסיפורה. היא סיפרה לי את גילה, 32. היא אמרה שמשפחתה חיה מירקות קפואים שנקטפו מהשדות הסמוכים, ומציפורים שילדיה הרגו. האם מכרה את צמיגי מכוניתה כדי לרכוש מזון. היא ישבה שם, באוהל הרעוע עם ילדיה מסביבה, ונראה היה לה שתמונותי יסייעו לה, ולכן היא סייעה לי. היה בכך שוויון. מסוים".

"אם נודדת" בתקופת השפל הגדול בארה"ב, 1936
דורותיאה לאנג

הגנרל נגויין נגוק לואן מוציא להורג אסיר וייטקונג בסייגון, מלחמת וייטנאם, 1969 //  אדי אדאמס

"ב-1969 זכיתי בפרס פוליצר על תמונה של אדם אחד ההורג אדם אחר", כתב אדאמס על הצילום במגזין "טיים" לזכרו של הגנרל נגויין. "שני אנשים מתו בתמונה הזו: האדם שספג את הקליע, וגנרל נגויין - שהרג את איש הווייטקונג; אני הרגתי את הגנרל במצלמתי. צילומים הם עדיין כלי הנשק החזק ביותר בעולם. אנשים מאמינים בהם. אבל צילומים משקרים, אפילו ללא מניפולציה. הם רק חצאי אמיתות.

"מה שהצילום לא אמר היה: 'מה אתה היית עושה לו אתה היית הגנרל באותו זמן, באותו מקום, באותו יום חם, ואתה לכדת את הבחור הרע לאחר שהוא הרג אחד, שניים או שלושה אזרחים אמריקאים?'".

הגנרל נגויין נגוק לואן מוציא להורג אסיר וייטקונג בסייגון, מלחמת וייטנאם, 1969
אדי אדאמס

כפר הרוס ביפן לאחר הצונאמי שהיכה במדינה, 2011 // רויטרס

מכל תמונות אסון הצונאמי ביפן, מה שהפך את התמונה הזאת לאחת הזכורות ביותר היא הפריים האפוקליפטי שמשלב בין הכפר ההרוס ברקע לבין אקו איטו הצעירה, שיושבת יחפה ובוכה בייאוש בין הריסות הכפר שבו התגוררה.

כפר הרוס ביפן לאחר הצונאמי שהיכה במדינה, 2011
רויטרס

שני אנשי שב"כ עם אחד החוטפים של קו 300, דקות לפני שנהרג, 1984 // אלכס ליבק

באפריל 1984 השתלטו ארבעה פלסטינים כבני 18, חמושים בסכינים, על אוטובוס קו ‎300 של אגד, שהיה מלא בנוסעים. הרמטכ"ל דאז, משה לוי, הורה על הכנת פעולת חילוץ, ולמחרת פרצה לאוטובוס סיירת מטכ"ל. שניים מהמחבלים נהרגו, ושנייים נותרו בחיים. שני המחבלים שנלכדו, נכבלו והובלו לשדה סמוך. לפני שעזב את המקום, הורה ראש השב"כ דאז, אברהם שלום, לראש אגף המבצעים בארגון, אהוד יתום, להרוג את שני החוטפים‏.

תפיסת המחבל, פרשת קו 300

לציבור דווח כי ארבעת החוטפים נהרגו במבצע החילוץ, אך כעבור שלושה ימים ציטט עיתון "חדשות" את "ניו יורק טיימס" כי שניים מהחוטפים נלכדו כשהם בחיים. כעבור עוד כמה ימים פירסם "חדשות" את התמונה של ליבק, שבה נראה אחד החוטפים יורד חי מהאוטובוס. בתגובה לפרסום הוציאה הצנזורה, בצעד יוצא דופן, צו סגירה לעיתון למשך כמה ימים. אנשי "חדשות" הועמדו לדין על עבירות על חוקי הצנזורה, ורק  לאחר 10 שנים זוכו מכל אשמה בבית המשפט העליון.

"הצילום הזה הוא פסגת עבודתי כצלם עיתונות", אמר ליבק בראיון ב"הארץ" ב–2009. "לא די שזכיתי בסקופ ממדרגה ראשונה, אלא שהוא אף חולל שינוי באופן שבו החברה הישראלית מתבוננת בעצמה. הוא נתן אישוש לאמת הטמונה באמירה 'תמונה אחת שווה אלף מלים'. מבחינת המהות, ראוי להוסיף הערה פילוסופית: כוחו של צילום זה טמון דווקא במה שאין בו, ברגע שאחריו - רגע ריצוץ הגולגולת, שעליו התוודה בזמנו אהוד יתום, רגע הקלות הבלתי נסבלת של המוות".

"The Terror of War", וייטנאם, 1972 // ניק אוט

פרסום הצילום - שבו ילדה וייטנאמית עירומה נסה בבהלה מכפרה לאחר שזה הופצץ בשוגג בנאפל"ם - ב"ניו יורק טיימס" זיעזע את העולם כולו וזכור כאחד התצלומים המטלטלים של מלחמת וייטנאם, שזיכה את אוט בפרס פוליצר. "אני תוהה אם הצילום הזה ערוך", אמר לאחר פרסומו נשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון. בתגובה אמר אוט בתחילת המילניום: "אף על פי שצילום זה הוא מהתצלומים הזכורים ביותר של המאה ה-20, ניקסון העלה ספקות לגבי האותנטיות שלו. בשבילי ובשביל רבים אחרים, התצלום הזה לא יכול להיות יותר מוחשי ממה שהוא. התצלום אותנטי כמו מלחמת וייטנאם עצמה. הזוועות שצולמו על ידי במלחמה לא זקוקות לעריכה. הילדה המבועתת מהצילום עדיין חיה, ונהפכה לעדות אמינה לגבי אמיתות התמונה. את אותו הרגע לעולם לא אשכח, והיה זה הרגע ששינה את חיי"‏.

"The Terror of War", וייטנאם, 1972
ניק אוט

סוס דוהר, 1878 // אדוארד מייברידג'

סדרה של 12 צילומים שנחשבה לציון דרך ביולוגי, מכיוון שהוכיחה כי בדהירה של סוס יש רגע שבו כל ארבע הפרסות שלו מנותקות מהקרקע. עד לצילום זה היה בלתי אפשרי להוכיח כי אכן כל ארבע רגליו של הסוס מתנתקות יחד מהרצפה בזמן דהירה.

סוס דוהר, 1878
אדוארד מייברידג'

חיילים מצרים עוצרים מפגינה בכיכר תחריר בקהיר במהלך הפגנות האביב הערבי, דצמבר 2011 // רויטרס

לאחר שהיכו אותה עד אובדן הכרה, חיילים מצרים עוצרים אשה וגוררים אותה עירומה לעיני כל. המחזה הברוטלי הופיע בכל כלי התקשורת במצרים ובעולם כולו, והתמונה המחישה לכל את האלימות שאיפיינה את ההפיכה במצרים.

חיילים מצרים עוצרים מפגינה בכיכר תחריר בקהיר במהלך הפגנות האביב הערבי, דצמבר 2011
רויטרס

האסטרונאוט האמריקאי באז אולדרין בנחיתה על הירח, 1969 // ניל ארמסטרונג

אסטרונאוט אפולו 11, באז אלדרין, עומד על הירח, כשניל ארמסטרונג ורכב הירח משתקפים בקסדתו במהלך הצעידה ההיסטורית על פני הירח. 19 דקות לפני כן היה ארמסטרונג האדם הראשון שצעד על הירח, והכריז: "זהו צעד קטן לאדם, וצעד גדול לאנושות". ההישג, שהגיע בשיא המלחמה הקרה ו"המרוץ לחלל", סימל את עליונות הטכנולוגיה האמריקאית על זו הרוסית.

האסטרונאוט האמריקאי באז אולדרין בנחיתה על הירח, 1969
ניל ארמסטרונג

"האדם הנופל" בפיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים בניו יורק, 2001 // ריצ'רד דרו

בבוקר יום שלישי, 11 בספטמבר 2001, נספו 2,996 איש בסדרת התקפות טרור של אל-קאעדה בניו יורק, בוושינגטון ועל מטוס שהתרסק בשדה פתוח בפנסילווניה. המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה, כלת פרס נובל לספרות, כתבה על ייחודו של התצלום באחד משיריה:
הַתַּצְלּום עָצַר אוֹתָם בַּחַיִּים
וְכַעֵת נוֹצֵר אוֹתָם
מֵעָל לָאֲדָמָה בַּדֶּרֶך לָאֲדָמָה.

"האדם הנופל" בפיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים בניו יורק, 2001
ריצ'רד דרו

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות