השבוע שהיה |

הפגיעה האמיתית בביטחון והמשרד לענייני צפצוף על הציבור

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדכונים

הפגיעה האמיתית בביטחון ישראל | חגי עמית

העדויות מתוך צה"ל שפורסמו השבוע ב–TheMarker אודות הדרך שבה הצבא מנפח מספרים בתמחור פעילויותיו כדי לסחוט עוד ועוד תקציבים מהמדינה, הבהירו כי אזרחי ישראל משלמים יותר מדי כסף - ובלי הצדקה - כדי לממן מערכת ביטחון מסואבת.

ואולם ספק אם זה ישנה משהו בממשלה שבה ראש הממשלה מביע תמיכה עקבית בהגדלת תקציב הביטחון. לכאורה, לבנימין נתניהו, שנבחר על בסיס קמפיין שהדגיש את האיומים הניצבים בפני ישראל מכל הכיוונים, אין ברירה אחרת. אבל זו טעות. הקשר בין ההשקעה הכספית לאיכות הביטחון שמקבלים אזרחי ישראל אינו לינארי. העדויות המדוברות מבהירות כי אפשר לייעל את הצבא בלי לפגוע בתפקודו. חוסר הנכונות של נתניהו ושר הביטחון שלו, משה יעלון, להודות בכך - היא הפגיעה האמיתית בביטחון.

צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

המשרד לענייני צפצוף על הציבור | צבי זרחיה

כדי לרצות את הח"כים מהליכוד, התעלם ראש הממשלה בנימין נתניהו מהבזבוז ומהסרבול הביורוקרטי, והחליט לפצל את המשרד לענייני אסטרטגיה ומודיעין: משרד המודיעין הוגש לישראל כ"ץ, ותיק האסטרטגיה הוצע לגלעד ארדן.

התקציב השנתי של המשרד המשותף ל–2015 מגיע ל–34 מיליון שקל ומספר התקנים בו הוא 43.5. לאחר הפיצול, ימונו שני מנכ"לים לכל אחד מהמשרדים (בעלות שנתית של כ-1.5 מיליון שקל ללשכת מנכ"ל), יחולקו תקנים ביד נדיבה וייעשה מאמץ לגרד תחומי עבודה כדי להצדיק את הפעילות של שני המשרדים. מה שעצוב הוא שהדבר המתבקש היה לסגור את המשרד המאוחד הזה, ולהטמיעו במשרד הביטחון, כפי קרה למשרד לפיקוד העורף. האמת, אין כאן באמת פיצוי של ממש לכל אחד מהשרים שיחזיקו במשרדים המפוצלים - אלא רק תוספת עלות וצפצוף ארוך על הציבור.

ישראל כ"ץצילום: אורן נחשון

דמוניזציה למגזר שלם | נתי טוקר

סחטנים, חמדנים, נבערים - אין שם גנאי שלא כינו בו את החרדים מאז שנחתמו ההסכמים הקואליציוניים. כל סעיף זכה לגינוי, כל העברת כסף נתקלה בביטויי זעם. חלק מההאשמות נכונות וההנהגה החרדית פועלת כדי להנציח את אי השוויון בתרומת החרדים, אך חייבים לומר את האמת: השיח התקשורתי וההתבטאויות ברשת כלפי החרדים חרגו מכל פרופורציה. זהו שיח אלים, שלעתים מגיע עד לתמיכה בשלילת זכויות בסיסיות. נעשית דמוניזציה למגזר שלם, תוך שנאת האחר. נכון, החברה החרדית צריכה לערוך חשבון נפש ולבדוק כיצד מרקם היחסים הידרדר כך, אך גם האליטה החילונית צריכה לעצור רגע ולהבין שההנהגה החרדית מנותקת מהשטח, שיש כיום תהליכי שינוי פנימי בחברה החרדית, שלעתים התקציבים הזעומים שנוגעים לחרדים הם פרוטות לעומת העוולות האמיתיות במשק - ובעיקר ללמוד להכיל את האחר, גם כשהוא ממש מעצבן.

צילום: תומר אפלבאום

ואיזה מסכנים הצרכנים | רותי לוי

הגידול החד בתקציבה ובמצבת כוח האדם שלה, לצד השינוי התודעתי שחל בציבור מאז המחאה החברתית, אמור היה להפוך את המועצה לצרכנות לשחקן מרכזי בזירה הציבורית. אלא שהארגון כשל בכך כישלון חרוץ. בשמונה וחצי שנות כהונתו של המנכ"ל, אהוד פלג, לא יצא הארגון לאף מאבק צרכני גדול ולא חולל שינוי משמעותי במשק. תחקיר TheMarker השבוע חשף כי תוכנית העבודה של המועצה היא עמומה וחסרה, ושעיקר פעילותה - הטיפול בתלונות צרכנים - מתנהל באופן שערורייתי: אלפי תלונות נמחקות בלי שטופלו. המועצה מוציאה מאות אלפי שקלים על יחסי ציבור וסקרים מיותרים, הבכירים מחלקים לעצמם פרסים והמנכ"ל כותב שירים, שאחד מהם אף הופק במימון ציבורי. כנראה שלממשלה נוח להשאיר את המועצה חלשה ורופסת. שר הכלכלה החדש יצטרך להחליט אם הוא שומר על הג'ובים או על הצרכנים.

צילום: תומר אפלבאום

לימודים חינם, תמורה אפסית | טלי חרותי־סובר

השבוע למדנו על הדרך שבה זורמים מאות מיליוני שקלים, 470 מיליון ליתר דיוק, מכספי משלם המסים - היישר לפח. סקר מקיף שערכה נציבות שירות המדינה בקרב אלפי עובדי מדינה שזכו, זו הפעם הראשונה, להערכת עובדים אמיתית במסגרת הרפורמה בכוח האדם במגזר הציבורי, העלה שלמרות המיליונים שניתנים בכל שנה עבור הדרכות והשלמות ידע, 40% מהעובדים סובלים מפערי ידע הקשורים לתפקידם. 
המשמעות: אחד מכל שלושה עובדים בשירות המדינה עושה את תפקידו על הצד הפחות טוב, כי אף אחד לא בדק עד עכשיו את האפקטיביות של ההדרכות או מימון התארים. כעת, לאחר 67 שנה, תתחיל המדינה לבדוק, ואולי המצב ישתנה. השאלה היא רק מי יחזיר לנו את עשרות מיליארדי השקלים שכבר בוזבזו.

נציב שירות המדינה משה דייןצילום: תומר אפלבאום

תיק ללא שר | אבי בר־אלי

במרוץ שנוהל לאיוש משרדי הממשלה הבכירים, נפקד בשבועות האחרונים מקומו של משרד האנרגיה. על אף מרכזיותו בשיח הציבורי וחרף השפעתו על הכלכלה הישראלית - הוא לא נתפש בכיר מספיק בקרב הצמרת הפוליטית, גם לא ביחס למשרד פנים מרוקן או למשרד ביטחון פנים חבול.

הסיבה לכך שלא נמצאו קופצים על משרת שר האנרגיה נעוצה בכך שמדובר בתפקיד קשה. מי שמכהן בו נמצא בצבת שבין מונופולים אימתניים (גז, חשמל ומים) לבין דעת קהל שנהפכת פחות סובלנית כלפיהם. בנוסף, הוא נאלץ להתמודד עם המציאות המאתגרת בידיים חשופות, היות שהוא נעדר כלים מקצועיים כבדי משקל במשרדו, ובדרך כלל - חסר גם גיבוי פוליטי. שר האנרגיה היוצא, סילבן שלום, הגיב לתסבוכת זו בבריחה ובאדישות. משימתו הראשונה של השר הנכנס, יובל שטייניץ, תהיה קודם לשדר אחריות.

צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker