ילדים זו טרחה: למה האירופאים לא מתרגשים מהירידה בשיעור הילודה

במשך שנים חששו חוקרים שאירופה נמצאת בדרך להכחדה עצמית ■ כעת מתברר ששיעור האנשים ללא ילדים ביבשת תמיד היה גבוה, ובניגוד למה שנהוג לחשוב - עבור חלק גדול מהם, אי־ילדים זו שמחה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גן משחקים ריק במדריד.
האמהות העובדות סובלות
גן משחקים ריק במדריד. האמהות העובדות סובלותצילום: Julio Lopez Saguar / Getty Image
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

חברת פוקט ליבינג בונה ומוכרת דירות קטנות בלונדון מאז 2005. בדירות האלה יש הרבה דברים שאנשים צעירים ורווקים רוצים, כמו מקום אחסון לאופניים, ואין בהן דברים שצעירים כאלה אינם מעוניינים בהם, כמו מטבח גדול. בהתחלה ציפו בפוקט ליבינג כי רוב הרוכשים יהיו בשנות ה–20 המאוחרות לחייהם, אומר מנהל החברה מארק וולסינג, אבל בדיעבד, הגיל הממוצע הוא 32, וממשיך לעלות. זה לא שהרבה רוכשים עדיין לא הביאו ילדים לעולם, מעריך וולסינג — הם כנראה לא מתכננים לעשות זאת.

מספר גדל של אירופאים עירוניים נמצא באותו מצב. רק 9% מהנשים האנגליות והוולשיות שנולדו ב–1946 לא הביאו ילדים לעולם. בקרב הנשים שנולדו ב–1970, השיעור הוא כבר 17%. בגרמניה, 22% מהנשים הגיעו לשנות ה–40 המוקדמות לחייהן ללא ילדים.

כל זה עלול להעיד שאירופה נוטה למחיקה עצמית. לא להביא ילדים לעולם זה "סימפטום של תרבות רפה שחולה במחלה סופנית", ואיבדה מגע עם המורשת שלה — טוען איוון טראנהולם, עיתונאי שמרן מדנמרק. עם זאת, הטענה שלו מטעה. אי־הבאת ילדים אינה מעידה על התמוטטות דמוגרפית, והיא גם אינה תופעה חדשה. יהיה יותר מדויק לומר שהמדינות העשירות רק מעדכנות מסורת ארוכה.

בחלק ממדינות אירופה, כמו גרמניה ואיטליה, שיעור הילודה הכללי נמוך ואי־הבאת ילדים לעולם היא דבר נפוץ. אבל מדינות אחרות, כמו בריטניה ואירלנד, משלבות שיעור ילודה גבוה (בסטנדרטים אירופיים) עם שיעור גבוה של אי־הבאת ילדים. יש גם כאלה — בעיקר מדינות קומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה — שבהן נדיר שלא מביאים ילדים לעולם, אבל שיעורי הילודה נמוכים ולנשים רבות יש ילד אחד. בסך הכל, יש באופן מפתיע קורלציה נמוכה בין אי־הבאת ילדים לבין פוריות.

במדינות רבות שבהן רמת האי־ילודה גבוהה כיום, הרמה היתה גבוהה אפילו יותר בתחילת המאה ה–20. נתון זה משקף נורמות חברתיות עמוקות. באירופה המערבית בתקופה הטרום־תעשייתית, גברים ונשים לא התחתנו בזמן שהיו משרתות או שוליות, אלא רק כאשר היו יכולות להקים משק בית משל עצמן. להישאר רווק וללא ילדים היה סימן לכישלון כלכלי — אבל לא משהו מביש בפני עצמו. "העוני לבדו עושה את הפרישות בזויה", מסבירה הגיבורה בספרה של של של ג'יין אוסטין "אמה".

במערב גרמניה של ימינו אנשים ללא ילדים בקושי סובלים מסטיגמה חברתית. "זה משהו שדורש הסבר, אבל לא ארוך", אומרת טניה קינקל, סופרת מצליחה שלא הביאה ילדים לעולם משום שלא מצאה פרטנר מתאים. במערב גרמניה יש גישה סלחנית לאי־הבאת ילדים לעולם, בשילוב השקפה מחמירה על נשים עובדות. עד לאחרונה, פעוטונים היו נדירים: אישה ששמה את ילדה בפעוטון עלולה היתה להיתפש כאמא רעה. הרבה נשים ששמחות בעבודתן מחליטות כיום לא לחזור לעבודה.

ילדים ביקטרינבורג, רוסיהצילום: DAVID MDZINARISHVILI/רויט?
ילדים בפסטיבל ביון, צרפתצילום: Bob Edme/אי־פי

קודם נסיים ללמוד, אחרי זה נקים משפחה

אי־הבאת ילדים נהפכת לנפוצה יותר במדינות כמו איטליה וספרד, שגם בהן מופעל לחץ על נשים עובדות. אבל ייתכן כי הדוגמה הטובה ביותר היא יפן. אפילו אם על אמהות יפניות לא היה מופעל לחץ להפסיק לעבוד (לחץ שאכן מופעל עליהן), הן היו נדחפות לכך על ידי תרבות משרדית ברוטלית. בחברה היפנית כולם אחראים על הכל, מתלוננת אדריכלית יפנית שחיה בטוקיו. כתוצאה מכך, אף אחד לא מעז לעזוב את העבודה מוקדם — וזה הופך את ההורות לכמעט בלתי אפשרית. האדריכלית עיכבה את הבאת הילדים וכיום, בגיל 41, היא נמצאת בטיפולי פוריות. שיעור האי־הורות ביפן קפץ מ–11% בקרב נשים שנולדו ב–1953 ל–27% בקרב נשים שנולדו ב–1970.

הסיבות שבעטיין אנשים אינם מביאים ילדים הן מגוונות, מורכבות ופעמים רבות חופפות. מעטים מעולם לא רצו ילדים; אחרים לא פגשו את האדם המתאים. יש כאלה שמתאהבים באנשים שכבר יש להם ילדים, ומרגישים מסופקים. אחרים סובלים מבעיות רפואיות. רבים אחרים נכנסים לקטגוריה שאן ברינגטון, דמוגרפית מאוניברסיטת סאות'המפטון, מכנה "דחיינים נצחיים": מחכים שיסיימו עם הלימודים, שתהיה להם עבודה קבועה ובית. ואז הם מגלים שזה מאוחר מדי.

כמעט בכל מקום, הנשים המשכילות ביותר הן אלה עם הסיכוי הנמוך ביותר להביא ילדים, והשיעור הגבוה ביותר של אי־הבאת ילדים לעולם הוא בקרב נשים שעושות תארים לא מקצועיים. מחקרים שנערכו באוניברסיטת שטוקהולם מצאו כי 33% מהנשים השוודיות שנולדו בסוף שנות ה–50 של המאה הקודמת ולמדו מדעי החברה לא הביאו ילדים לעולם, לעומת 10% מנשים שעבדו כמורות בבית ספר יסודי ורק 6% מהמיילדות.

ייתכן שנשים שמלכתחילה רוצות יותר ילדים בוחרות להיות מיילדות או מורות, או שהמקצועות האלה מציעים תנאים טובים יותר להורים. אבל ההבדל העיקרי קשור כנראה לביטחון תעסוקתי: מורה יכולה לצפות למצוא עבודה יציבה בגיל צעיר יותר מאשר אנתרופולוג, למשל.

אף שאי־הבאת ילדים לעולם גורמת לחלק מהאנשים אומללות קשה, זהו בהחלט לא המקרה של רובם. לפי מחקר בינלאומי שערכו שני דמוגרפים, רייצ'ל מרגוליס ומיקו מירסקילה, אנשים ללא ילדים בני 40 ויותר במדינות קומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה הם קצת פחות מאושרים לעומת אנשים עם ילדים, ברגע שיש להם יציבות כלכלית וחיי זוגיות. זה עשוי לשקף את הסטיגמה על אנשים ללא ילדים במדינות האלה. במדינות ליברליות אנגלו־סקסיות, אנשים בגיל העמידה ללא ילדים מעט יותר מאושרים מאשר ההורים בני גילם. אותם דמוגרפים גילו גם שהורים צעירים מדוכדכים יותר מצעירים ללא ילדים.

הנסיך הארי בפארק בניוהאם, לונדון. "המצב הנפשי בזמן משחק הוא של שמחה והנאה ומאפשר לנו לשאת טוב יותר רגעים של דחק וסבל"צילום: NEIL HALL/רויטרס

עד כמה שזה עשוי להישמע מדהים, להורים שמעבירים את אחר הצהריים וסופי השבוע בהסעות לאימוני כדורגל ושיעורי פסנתר, אנשים ללא ילדים מוצאים הרבה מאוד דברים לעשות עם הזמן שלהם. אחד מהם הוא למצוא עבודות טובות. מחקר גרמני מגלה כי 42% מהקרנות ללא כוונות רווח הוקמו על ידי אנשים ללא ילדים. קינקל הקימה קרן כזו, הנקראת לחם וספרים, ופועלת בעיקר באפריקה. היא מתארת אותה כדרכה להזין את הדור הבא.

אנשים ללא ילדים תורמים את כספם לצדקה הרבה יותר, וזו הסיבה שאוניברסיטאות אמריקאיות מתעניינות אם לבוגריהן יש צאצאים. על השאלה הזו קל יותר לענות לגבי נשים מאשר על גברים. הפוריות של גברים יורדת עם הגיל, אבל באופן פחות צפוי מזו של נשים. לכן, דמוגרפים ומגייסי תרומות יכולים להניח כי אישה בת 45 לא תביא עוד ילדים, אך הם לא יכולים להניח את אותו הדבר לגבי גברים. גרוע מכך — גברים שוכחים לפעמים את ילדיהם כאשר הם ממלאים את הטפסים של מרשם האוכלוסין, ואף ייתכן כי הם אבות לילדים ללא ידיעתם. ועדיין, שני דברים ברורים: יש מעט גברים ללא ילדים — והם שונים מנשים ללא ילדים.

ילדים לומדים לשחק שחמט בגן בבודפשט, הונגריהצילום: PETER KOHALMI/אי־אף־פי

גברים הם בלתי צפויים. יש כאלה שהם מופת לפוריות, ויש להם הרבה ילדים מכמה נשים, בעוד שלאחרים אין ילדים כלל. ברינגטון גילתה כי ל–22% מהגברים הבריטים שנולדו ב–1958 לא היו ילדים בגיל 46, לעומת 16% בלבד מהנשים. מיכאל קריינפלד, דמוגרף בהארטי סקול בברלין, מצא כי 36% מהגברים במערב גרמניה ללא תואר אקדמי שנולדו בתחילת שנות ה–70 אין ילדים — לעומת 28% בקרב גברים עם תואר.

מנתונים אלה ואחרים עולה כי נשים וגברים ללא ילדים עושים זאת מסיבות שונות. נשים לא מביאות ילדים לעולם פעמים רבות משום שהן שמות את ההשכלה והקריירה שלהן בראש סדר העדיפויות בשנות ה–20 וה–30. גברים נשארים פעמים רבות ללא ילדים משום שנשים לא רואות בהן הרבה פעמים כמתאימים לזוגיות או לאבהות.

תינוקת באירועי 12 ביולי בבלפסט, צפון אירלנדצילום: CLODAGH KILCOYNE/רויטרס

יום אחד זאת תהיה הנורמה

אבל ייתכן שההבדלים הולכים ונעלמים. במערב גרמניה, אי־הבאת ילדים לעולם גוברת בקרב נשים לא משכילות, ועומדת להגיע לרמתן של הנשים המשכילות. בפינלנד, ההיפוך הזה כבר התרחש: יש סבירות גבוהה יותר שנשים עם השכלה בסיסית בלבד לא יביאו ילדים לעולם.

אין לדעת אם שיעור האנשים שלא מביאים ילדים לעולם ילך ויגדל. השיעור עלה ברוב המדינות האירופיות, אבל לא בכולן; בשווייץ, למשל, שיעור האנשים ללא ילדים ירד. אחת האפשרויות היא שהשיעור יעלה ויירד, וישקף את המחזור הכלכלי. אבל ככל שגיל הנישואים עולה וזוגות דוחים את הבאת הילדים לעולם לאמצע ולסוף שנות ה–30, הם נהפכים פגיעים יותר לזעזועים. אם יתרחש למשל מיתון קשה, שיכריח אותם לעצור את התוכניות, הם עלולים להישאר ללא ילדים בגלל טווח הזמן הקצר יחסית שהם משאירים לעצמם.

זה מה שמתרחש בארה"ב, לפי תומאס סובוטקה מהמכון הווינאי לדמוגרפיה. שיעור הנשים האמריקאיות בנות ה–45 ללא ילדים ירד בעקביות מאז תחילת המאה, אבל לאחר המשבר הכלכלי ב–2007, שיעור אי־הבאת הילדים לעולם בקרב נשים בנות 30 ו–35 זינק. לא משנה מה היו כוונותיהן המקוריות, הרבה מהנשים האלה עלולות להישאר ללא ילדים.

אבל זה לא יהיה גורל אכזר. אי־הבאת ילדים היא פעמים רבות אינה מכוונת, או רצויה, אבל במדינות המערביות העשירות היא החלט לא נחשבת אסון. ככל שהדור שנולד באמצע המאה ה–20 — והיה פורה במיוחד — ייעלם מהעולם, זה ייהפך למצב נורמלי מתמיד.

האפיפיור פרנציסקוס. נשים וגברים לא מביאים ילדים לעולם מסיבות שונותצילום: TONY GENTILE/רויטרס

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?