מראה מקום |

בסוף המושב יש משק מיוחד שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד

ביקור בחנות בישול בפרנקפורט שלח את לימור דרוקר לדרך ארוכה, שבסופה נהפכה לשוקולטיירית ■ כשחזרה ארצה עם בעלה גיל וילדיהם, הם החליטו לפתוח עסק שמוקדש לשוקולד - מגידול פולי הקקאו ועד ייצור הפרלינים

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לימור דרוקר בשרינה
לימור דרוקר בשרינהצילום: עופר וקנין
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

ב-1999 ארזו לימור וגיל דרוקר את שלושת ילדיהם ונסעו לשליחות של שש שנים בגרמניה. גיל, כלכלן ואיש שיווק, חשב לקראת סוף השליחות על פתיחת עסק עצמאי לאחר שנים כשכיר, והציע ללימור, מורה בהכשרתה, לעשות שינוי בחייהם - לפתוח עסק משפחתי יחד כשישובו לארץ. "מאוד נבהלתי ולא הבנתי כל כך למה הוא מתכוון", מספרת לימור. "מה יש לי להציע? אני מורה. לא חסר לי ביטחון בעצמי אבל חשבתי - 'מה לי ולעסק? באמת, אני יכולה לפתוח עסק?'. אני חושבת שהמשפט הזה הוא מה שגרם לבעלי להוכיח לנו, לשנינו, שאנחנו מסוגלים לעשות את זה".

כך החלו להתגלגל רעיונות שונים - "עד שיום אחד נכנסתי לחנות בפרנקפורט וראיתי שלא מדובר בחנות רגילה למוצרי מזון וכלי מטבח, אלא בחנות שבהמשכה יש מסעדה ובקצה ומטבח פתוח שבו מעבירים סדנאות בישול", מספרת לימור. "כל חודש התמקדו בנושא אחר, ואני הגעתי בדיוק בחודש של האספרגוס. אמרתי לעצמי - 'וואו, אני מתה על אספרגוס', ונרשמתי. למדתי בישול ותוך כדי ראיתי איך הם מקדמים את המוצרים שהם מכרו בחנות. סיפרתי על זה לגיל, והוא אמר: 'אין קונספט כזה בארץ. בואי נעשה את זה בישראל'".

צילום: עופר וקנין

עם המחשבה הזאת התחילה לימור להעשיר את עצמה בעוד ועוד קורסים שנוגעים לעולמות האוכל, כשהיא חולמת לשכלל את הבישול החלאבי שעליו גדלה. היא למדה על המטבח האיטלקי בסרדיניה, עשתה סדנת ניפוח סוכר בגרמניה ולבסוף הגיעה ללימודי שוקולד בבלגיה ובהמשך בגרמניה. "הלכתי ללמוד באקדמיה לשוקולד בקליבו, בלגיה, ולמדתי הכל על תהליך הייצור וההכנה - מטיפול בפולי הקקאו ועד לקינוחי השוקולד המפוארים ביותר".

כשבני הזוג דרוקר חזרו לארץ הם התייעצו עם יועצת מטעם מט"י (היום מעוף לעסקים קטנים של משרד הכלכלה, התעשייה והמסחר), והבינו שמוטב להם שלא להתפזר על תחומי מזון מגוונים, אלא להתמקד. הם בחרו בשוקולד. גיל עמל על גיוס כספים והתאמת הייעוד של המשק המשפחתי בעין ורד, ולימור החלה לרקוח ולהכין שוקולד במרתף הבית. כך נולד העסק המשפחתי, שזכה לשם שרינה - על שם אמה של לימור.

בונבוניירות בשרינהצילום: עופר וקנין

"יום אחד התקשרה אלי עיתונאית מעיתון מקומי ואמרה לי שהיא רוצה לכתוב עלי", מספרת לימור. "היא שאלה אותי אם אני מעבירה סדנאות, ולא יודעת איך העזתי אבל עניתי לה בלי היסוס שכן, אף על פי שמעולם לא העברתי בעצמי חצי סדנת שוקולד. אחרי כמה ימים התקשר אלי זוג שאמר שקרא בעיתון שאני עושה סדנאות וביקש לקבוע סדנה. וככה יצאתי לדרך. לא הכל הלך מושלם, אבל למדתי". לימור הבינה שהיא נמצאת בכיוון הנכון, צברה ידע וניסיון ויצאה עם הסדנה לחרוש את הארץ, עם שני ארגזים ואסיסטנטית. ב-2010 נפתח המתחם, בהשקעה של 3 מיליון שקל.

את הזיקה החקלאית משמר גיל עם חממה המדמה תנאים טרופיים שבה גדלים עצי קקאו נושאי פרי, מהם מתחיל תהליך הייצור של השוקולד. את המשך התהליך — פקיעת האגוז, הפקת חמאת הקאקו ואבקת הקקאו — לא עושים בעין ורד בשל צורך במכשור מפותח ובגלל תהליך ייצור ארוך, אך ייצור הפרלינים, העבודה והבישול עם השוקולד - אלה המיומנויות שנרכשות בסדנאות שמעבירה לימור.

.

"אנחנו יודעים לייצר שוקולד אבל לא רוצים להיות מפעל וגם לא להוציא את המוצרים החוצה, אלא להביא את האנשים פנימה", אומר גיל. "אנחנו מעדיפים למכור ברמה הקמעונית ולא הסיטונית, וככה להיות מסוגלים להרוויח מהפרלינים. לימור חלמה על ייצור גדול מהמקום המקצועי שלמד להכין שוקולד איכותי ורצה למכור בחוץ ולשווק באינטרנט - אבל זה עולם אחר. לייצר פרלין עולה 2 שקלים, ובשוק הוא נמכר במחיר ממוצע של 5 עד 7 שקלים ליחידה. כדי למכור את זה לחנות אני צריך לבקש לא יותר מ-3 שקלים, וכדי להיות רווחי אני צריך לייצר בכמויות הרבה הרבה יותר גדולות. אנחנו לא ערוכים ולא רוצים את הלוגיסטיקה הנדרשת, ההזמנות, האחסון וההובלות. אנחנו מעדיפים לעבוד בלהביא את האנשים אלינו ולפגוש אותם".

הסדנאות הן חלק הארי של שרינה: כל סדנה נמשכת כשעתיים בממוצע, עולה כ-80 שקל למשתתף ואפשר לשלב בה פעילויות נוספות. הסדנאות מגוונות: סדנאות לילדים, ימי גיבוש, מסיבות רווקות, סדנאות בנות מצווה, תכנים למגזר העסקי ולוועדי עובדים. מלבד זאת המקום פועל בעוד שלושה כובעים: ייצור בוטיקי, מכירה של מוצרי שוקולד (גם של הקולגות מהארץ) וכן שיתופי פעולה עם סוכני תיירות שעוצרים במקום כמרכז מבקרים.

"כשאני מתלוננת שיש הרבה עבודה, גיל מזכיר לי שאני האישה שלא האמינה שהיא מסוגלת", אומרת לימור. "כיום כשהוא מחכה לארוחת ערב אני אומרת שחבל שהוא עודד אותי לפתוח עסק ולעבוד", היא צוחקת. גיל אומר: "אני האמנתי בלימור ובדרייב שלה לעשות. דרך העסק היא קיבלה את הגב והזדמנות לפרוח, והיא פורחת, שנינו פורחים. החלוקה בינינו היא כזאת שהיא עושה מה שהיא רוצה - ואני את כל היתר. היתר הם הדברים שמתאימים לי".

מטבעות שוקולד בשרינהצילום: עופר וקנין
מטע קקאו צילום: עופר וקנין

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה