המסעדה המזרחית הטובה בארץ והבריכה מתחת לאדמה: האוצר שאתם מפספסים

לרמלה יש כמעט כל מה שצריך כדי ליהפך למוקד תיירותי, אבל איכשהו היא לא מצליחה למנף את הפוטנציאל. מפעילי סיורים קולינריים בעיר מקווים שהשוק המקומי יסמן לה התחלה של שינוי

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שוק רמלה
שוק רמלהצילום: אילן אסייג
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

כנסייה מהתקופה הצלבנית שנהפכה למסגד מפואר, מרכז היהדות הקראית העולמי, בריכת קשתות מ–789 לספירה, ואפילו נפוליאון בכבודו ובעצמו, שכנראה בילה כאן לילה במהלך מסעותיו. רמלה קיימת מהמאה השמינית לספירה, אבל הציבור הישראלי עדיין מסרב להכיר בה כמקום שכדאי להעביר בו יום חופש, שלא לומר מוקד תיירותי אמיתי למשפחה המטיילת.

רון פלד, מנהל מוזיאון רמלה ומרכז ענף התיירות בעיר, עזב את עולם ההיי־טק לפני כארבע שנים, ומאז מנסה לגייס משקיעים לעיר. לתפישתו, לרמלה יש שפע להציע — ולו יש סבלנות. אם לא האדריכלות וההיסטוריה העשירות, אם לא נעימות פעמוני המנזר המשתלבים עם קריאות המואזין — כנראה שהבטן תהיה כרטיס הכניסה.

פלד החל לקדם באחרונה סיורים קולינריים בשוק העירוני, אחד הוותיקים, הססגוניים והצבעוניים בארץ. בזמן ששווקים כמו מחנה יהודה בירושלים, הפשפשים ביפו והכרמל בתל אביב הרחיבו מזמן את הגדרתם משווקים ליעדי תיירות הומים שמסבים את הדוכנים לברים ומסעדות ופועלים גם מחוץ לשעות המוכרות של שוק, רמלה עוד על קו הזינוק. יתרונה המובהק הוא שבעוד שאותם השווקים מחזקים את התדמית הקולינרית של ישראל בעיני תיירים מחו"ל, אך גם מתרחקים מהאותנטיות והמחירים הנמוכים — ברמלה אלה עוד קיימים ובולטים במיוחד.

בשוק המקומי יש כ–150 דוכנים בבעלות יהודים וערבים, חילונים ודתיים, מוסלמים ונוצרים. מוצאם מ–55 מדינות, ובליל השפות, הריחות והטעמים נשזר בין צעקות הרוכלים. בקרבת השוק נמצאות המסעדות המוכרות של רמלה: חליל וסמיר, שמתחרים על תואר המסעדה המזרחית הטובה בארץ זה שנים; ממולם חנות מתוקים המציעה כנאפה חמה לקינוח; וגם המסעדה ההודית המפורסמת של מהרג'ה חזרה לפעול בשנה האחרונה, וכל זה עוד לפני שכף רגלנו דרכה בשוק.

רמלה. "יכולה לשמש דוגמה לחיים משותפים ושכנות טובה"צילום: אילן אסייג

סיור הטעימות נועד להכריע בתחרות ארוכת השנים על זהותם של הסנדוויץ' התוניסאי הטעים ביותר בשוק ושל הבורקס המנצח. תוכלו לטעום מעט מהכל ולנוע בין תחנה לתחנה. תעברו דרך אימפריית החמוצים של כרמל, שהוא גם יו"ר ועד השוק, תטעמו חלבה ושמונה סוגי תמרים ותרפדו את הבטן בקובות מהעסק המשפחתי הוותיק של נאג'י הנמצא באחת מסמטאות השוק. בימי רביעי מתרחב השוק עם דוכני כלי בית, בגדים, פרטי יד שנייה ואספנים, וביום שישי הוא פתוח עד שעות הצהריים המאוחרות, ומציע את הסחורה שנשארה במחירים נמוכים. סיור קולינרי שמציעה העירייה עולה בין 40 ל–80 שקל לאדם, תלוי בגודל הקבוצה ובמספר התחנות שבהן עוצרים.

"אם פעם האוכל היה בשוליים וצורך צדדי בעולם התיירות ובתרבות הפנאי, כיום זה ממש סמל סטטוס ודרך מתבקשת להכיר מקום ולחוות אותו", אומר מיכאל וייס, מבעלי חברת התיירות יאללה באסטה, המפעילים סיורים קולינריים עצמאיים וקבוצתיים בשווקים בארץ ובעולם. "תרבות לייף סטייל ופודיז היא תרבות מתפתחת, ומקומות שמצליחים למתג עצמם כאתרים קולינריים מעניינים מצליחים למשוך אליהם אנשים. לאורך כל ההיסטוריה, וגם כיום, השוק הוא כיכר העם ודרכו קל לספר את הסיפור של המקום. השקעה בפיתוח השוק המקומי היא אסטרטגיה נכונה לעיר שמבקשת להציע שירותי תיירות טובים יותר".

גם יאללה באסטה מפעילה ברמלה סיורים המשלבים בין כניסה לאתרים בעיר לטעימות בשוק, אבל לבאסטיונרים לוקח זמן להתרגל למדיניות השירות והתשלום שדורשת כרטיסייה או אפליקציה של טעימות, ובימים אלה עובדים בחברה על רענון הסיור ברמלה.

שוק רמלהצילום: אילן אסייג

"הפוטנציאל התיירותי ברמלה אדיר", אומר פלד. "העליבות שזועקת מכל פינה מצליחה לטשטש את האוצרות שעומדים כאן ומשוועים לתיירים ולפיתוח ראוי". הוא מדבר, למשל, על מאגרי המים התת־קרקעיים שלא נחשפו עדיין לציבור כי הפיכתם לנגישה כרוכה בעלויות גבוהות. "ברמלה, מלבד כ–300 מטבעות זהב שהתגלו ב–1964 בסמוך למתחם המגדל הלבן, מהעיר מֻחמדיה שבאלג'יריה ועד סמרקנד שבאסיה המרכזית, יש עוד 'מטבעות זהב' שמונחים על הרצפה — ואיש לא מרים. כולם יודעים להתרגש ולזהות את הפוטנציאל, אבל כדי לממש אותו צריך להשקיע ולגייס כסף, וזה המכשול האמיתי של רמלה. נדרשת השקעה כדי להפוך אותה לעכו או ליפו, ואי אפשר לצפות מראש העיר שישים אפילו 100 אלף שקל בשיפוץ אתר תיירות במקום לבנות גן ילדים חדש. תיירות מגיעה, ובצדק, אחרי רווחה וחינוך. כאן תיירות נתפשת מותרות, אף על פי שלכולם ברור שהיא יכולה להיות ענף מכניס לעיר".

ואכן, הלכלוך ברחובות, התשתיות הישנות והילדים שצועדים לבדם בשעת צהריים עם שקיות של סחורה שהרוכלים ניסו להיפטר ממנה ביום שלישי (אז השוק נסגר מוקדם), מבהירים בבירור שהתיירות לא נמצאת בראש סדר העדיפויות העירוני. לכן ביקור בעיר דורש קצת יותר מאמץ מהתייר הממוצע שמחפש להתרענן בבית קפה. הבעיה היא שגם גורמים שאינם מוניציפליים לא ששים להתקרב ולהשקיע ברמלה משיקולים פוליטיים. גם תקציבים שכבר הוקצו בעבר משתהים ובעירייה נתקלים בקשיים בגיוס משאבים.

"רמלה היא אחת הערים המעורבות שיכולה לשמש דוגמה לחיים משותפים ושכנות טובה, והיא צמאה לפיתוח", אומר פלד, שמבקש שרמלה תזכה להשקעות שמקבלות הערים המעורבות עכו ויפו בתחום התיירות. "גם בשוק וגם מחוץ לו אנחנו רואים יחסים טובים בין התושבים, רצון לשרוד ביחד את היום־יום ולהיות חלק מהחברה הישראלית, בלי פוליטיקות. אפשר לראות כאן בניין שבקומה הראשונה שלו גרה משפחה מוסלמית, מעליה יהודים שומרי מסורת, מולם יהודים קראים ובקומה האחרונה נוצרים. האינתיפאדות כאילו פסחו על רמלה והמרקם הרגיש נשמר. כולם מדברים ערבית ועברית, וכל אחד עושה את המיטב כדי לכבד את אורחות החיים והמנהגים של מי שנמצא לידו".

בריכת הקשתות ברמלהצילום: אילן אסייג

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?