הדבר שמונע מישראל להיות מדינת רווחה אמיתית

באוצר חושבים שביטוח סיעודי ממלכתי יהיה הטבה מגזרית שתמומן מכספי מעמד הביניים, ולכך כחלון לא מוכן לתת יד ■ מקלה עליו העובדה של-5.3 מיליון ישראלים יש ביטוח סיעודי כלשהו שהם משלמים עבורו, בעיקר באמצעות קופות החולים

סמי פרץ
סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קשישים בבית אבות
קשישים בבית אבותצילום: ניר כפרי
סמי פרץ
סמי פרץ

פרשת ההתעללות בקשישים בבית האבות נאות כיפת הזהב בחיפה, שנחשפה בשבת בחדשות ערוץ 2, הצליחה לסחוט מרוב הפוליטיקאים שלנו זעזוע עמוק. הזעזוע אותנטי. קשה להישאר אדיש אל מול המראות האלה, ולא קשה לחשוד בכך שהמקרה אינו חריג, אלא מדובר בתופעה רחבה יותר. אבל זעזוע לכשעצמו אינו תוכנית עבודה, ולכן המקרה בחיפה נוצל לקידום הדיון בשאלה - מה עושים כדי למנוע את הישנות המקרים האלה? סל הפתרונות צפוי למדי: יותר מטפלים לקשישים, יותר מפקחים על המטפלים ויותר השקעה בציוד, שיאפשר מעקב ובקרה על הנעשה במוסדות הסיעוד.

ואולם יש גם עניין רחב יותר מעזרה ראשונה, והוא הנהגת ביטוח סיעודי ממלכתי - יוזמה שנמצאת בשנתיים האחרונות בדיונים בין שר הבריאות יעקב ליצמן, שדוחף ליישומה, לבין משרד האוצר ומשה כחלון, שמתנגדים לה. ביטוח ממלכתי כזה מחייב הקצאת משאבים של מיליארדי שקלים, והדרך הטבעית במצבים כאלה היא לגשת למשלם המסים ולהגיד לו: אם אתה רוצה ביטוח סיעודי לאמא ואבא שלך - תשלם. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימנטוב, שהוא בוגר אגף התקציבים במשרד האוצר, מעריך שכדי לממן ביטוח סיעודי ממלכתי נדרשת העלאה של מס הבריאות בסדר גודל של 0.5% לפחות.

כחלון, המזוהה כשר חברתי במיוחד, יצא מגדרו השבוע כדי לתאר את תחושותיו לנוכח תחקיר ההתעללות בבית החולים הסיעודי בחיפה. "דמיינתי שהוא מכה את אמא שלי", אמר, והוסיף שלא "יחסרו תקציבים כדי ליצור פיקוח והרתעה שימנעו התעללות בקשישים". אלא שהפרשה עדיין לא גרמה לשינוי עמדה במשרד האוצר בשאלת הביטוח הסיעודי הממלכתי שליצמן מנסה לקדם. הנימוק המרכזי של משרד האוצר הוא ההתנגדות להעלאת מסים.

מאז שנכנס לתפקידו מקפיד כחלון רק להוריד מסים. המקום היחידי שבו העלה אותם היה במקרה של בעלי דירות להשקעה. לכאורה, העלאת מסים לצורך ביטוח סיעודי ממלכתי היא מהלך ראוי למדיניות רווחה שבה מאמין כחלון בכל לבו. אז למה הוא מתנגד כל כך? האם משום שהוא פופוליסט המעדיף רק הורדות מסים? האם הוא פוחד לפתוח חזית נוספת עם משלמי המסים לאחר שכבר הרגיז רבים עם מיסוי הדירות להשקעה?

.

כנראה שההסברים נעוצים במקום אחר, והם מעט יותר עמוקים ונוגעים בשאלות היסוד של מבנה החברה הישראלית ובמה שמונע מישראל להיות מדינת רווחה אמיתית. איך נאמר זאת בצורה מפורשת ובלי לטשטש את האמת? כחלון רואה בהעלאת המס לצורך מימון ביטוח סיעודי ממלכתי מעין הטבה מגזרית לציבור החרדי. נסביר: מי משלם מסים? מי שעובד. ומאחר שהמס מוטל כשיעור מההכנסה, מי שמשתכר יותר משלם יותר. שיעור ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה אמנם גדל בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין נמוך מאוד ביחס לכלל הציבור. וגם רבים מהחרדים והחרדיות שעובדים נמצאים בעשירוני ההכנסה התחתונים, שבהם כמעט שלא משלמים מסים. המשמעות היא שהטלת מס של 0.5% כדי לממן ביטוחי סיעודי תגולגל על מעמד הביניים, ומי שייהנו מכך הם האוכלוסיות החלשות כלכלית, שלא עובדות או משתכרות מעט — חרדים, ערבים וכדומה.

אבל רגע אחד, זו הרי תכלית הרעיון של מדינת רווחה: אנשים חזקים ובעלי הכנסה גבוהה צריכים לממן את חסרי הישע והחלשים בחברה. אז מדוע לא לעשות זאת גם בביטוח סיעודי? במה אשמים קשישים אומללים שנאלצים להתמודד עם חיי עוני והשפלה? התשובה היא שהקשישים באמת לא אשמים, אבל צריך לחשוב רגע על בעיית הסיעוד. מקובל לחשוב שזאת בעיה של קשישים המתקשים לבצע פעולות פשוטות ולכן זקוקים לעזרה והשגחה. אבל בפועל זאת בעיה משפחתית רחבה בהרבה, כי שאלת הטיפול בחולים סיעודיים נוגעת לתא המשפחתי כולו, שחל עליו נטל כלכלי, נפשי ופונקציונלי לסייע ולטפל בחולה הסיעודי. ואם זו בעיה משפחתית רחבה, אז גם הפתרונות טמונים בתא המשפחתי הרחב וביכולתו לממן, באמצעות מסים, הנהגת ביטוח סיעודי ממלכתי.

וכאן אנחנו חוזרים לבעיית הבסיס: על מי נופל נטל המס, ומי נהנה מכך? כל עוד שיעור ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה נמוך, התחושה במשרד האוצר היא שמדובר בהטבה מגזרית שתמומן מכספי מעמד הביניים, ולכך השר כחלון לא מוכן לתת יד בשלב זה. מקלה עליו העובדה שלכ–5.3 מיליון ישראלים יש ביטוח סיעודי כלשהו שהם משלמים עבורו, בעיקר באמצעות קופות החולים. ההוצאות על סיעוד בישראל נחלקות בין המדינה (7.1 מיליארד שקל בשנה) לציבור (5.6 מיליארד שקל בשנה), אך אף שמדובר במיליארדים רבים, אין בכך די כדי לתת מענה לצרכים האמיתיים. מן הסתם, עליית תוחלת החיים רק תחריף את הבעיה, ולכן תחייב פתרונות רחבים יותר ויקרים יותר.

רשות שוק ההון והביטוח במשרד האוצר נדרשה להכין נייר עבודה לקידום רפורמה בביטוח הסיעודי, כדי לתת מענה ללחץ שמפעיל ליצמן על האוצר להנהיג ביטוח סיעוד ממלכתי. הפתרונות למצב ולצרכים יחזרו שוב ושוב לשאלת היסוד של מדיניות הרווחה הישראלית: באילו תנאים ניתן להגדיל את ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים כמו ביטוח סיעוד? כרגע סלע המחלוקת הוא התנאים שבהם ניתן להעלות את נטל המס, והתשובה ברורה: ככל ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה יהיה דומה בכל המגזרים - כך יהיה קל יותר להגדיל את ההוצאה הציבורית. זה נכון גם מבחינה תקציבית וגם מבחינה ערכית וסולידרית. קשה ליצור סולידריות בחברה הטרוגנית כל כך, והקושי גדול אף יותר כשההטרוגניות באה לידי ביטוי בפערים גדולים כל כך בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בין המגזרים. זה מה שמונע כרגע מקשישים סיעודיים חסרי ישע (מכל המגזרים) טיפול נאות.

שר האוצר, משה כחלוןצילום: עופר וקנין

אחד המהלכים החברתיים ביותר של העשור האחרון רשום על שמו של השר ליצמן: טיפולי שיניים בחינם לילדים עד גיל 12. כל ילדי ישראל — עשירים ועניים — נהנים מההטבה, שחוסכת להורים מאות ואלפי שקלים בשנה. ככל שיש לך יותר ילדים כך גדל שווי ההטבה. גם כאן אפשר לטעון שזאת הטבה שמיטיבה עם המגזרים מרובי הילדים. ליצמן נהנה מיוקרה רבה בשל ההטבה הזאת, שמציגה אותו כמטיבם של ההורים. הוא הפנים שלאחר הרבה שנים שבהן המפלגות החרדיות הפעילו את עיקר השפעתן על הגדלת קצבאות הילדים, אפשר להניב הישגים לאו דווקא בסעיפי ההכנסות, אלא גם בסעיפי ההוצאות. במקום לדרוש הגדלת קצבאות ילדים שנתפשות כהטבה לחרדים, הוא דורש הקטנת הוצאות של סעיפים אוניברסליים כמו טיפולי שיניים וביטוח סיעודי. זו תפישה מתוחכמת יותר, אבל מתברר שבמשרד האוצר מבינים את הרעיון ולא מוכנים לספק לו הישג נוסף, שגם יטיב עם הקהל שלו יותר מהשאר וגם יציג אותו כשר שדואג לכל המגזרים.

נ.ב

אחרי שמנטרלים את הבדלי תפישות העולם ופוליטיקת הזהויות, נותרנו עם השאלה מה עושים — והתשובה ברורה למדי. כפי שהמדינה קידמה ביטוח בריאות ממלכתי וחוק פנסיה ממלכתי, היא צריכה וגם תגיע מתישהו לביטוח סיעוד ממלכתי, משום שתוחלת החיים המתארכת והעלויות האדירות של טיפול בקשישים וחולים סיעודיים ייהפכו למכת מדינה. אבל זה לא אומר שצריך להעלות מחר מסים, יש כמה דברים שצריך לעשות לפני כן. למשל, לייעל את מערכת הבריאות ולמצוא בה מקורות כספיים, וגם לחסל את תופעת כפל ביטוחי הבריאות. לישראלים רבים יש ביטוחי בריאות כפולים. הם משלמים על אותם כיסויים פעמיים, כי הם מבוטחים הן בביטוחים המשלימים של קופות החולים והן בחברות הביטוח. כפל ביטוח לא נותן למבוטח כפל תשלום במקרה של ניתוח או פרוצדורה רפואית. הוא נותן רק כפל עלות. ואם רוצים למצוא מקורות כספיים למימון רפורמת סיעוד, צריך להתחיל באיתור הכסף הקיים במערכת שמנוצל בצורה לא יעילה. כן, יש גם את השאלות של כיצד להביא את החרדים לשוק העבודה ואיך לשפר את כושר ההשתכרות שלהם ולהתאימו לכלכלה מודרנית. זה היה ויישאר בלם מסוים בקידום מדיניות רווחה מפותחת יותר. כיום זה צף בגלל בעיית הקשישים, מחר זה יצוף בגלל בעיות אחרות, וזה לא ייעלם. יש עוד סיבות שבולמות את קידום מדינת הרווחה, החל בהיעדר השוויון בנטל השירות הצבאי וכלה בפערים הגדולים בשכר, בהסדרים הפנסיוניים ובביטחון התעסוקתי בשוק העבודה - אבל זה כבר לטור אחר.

.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?

הוצאת החשבון מהקפאה היא הליך שעשוי להימשך גם חודשים

אחד השותפים בחשבון הבנק מת? אתם עלולים להיחסם לחודשים