"הטלוויזיה של סלקום? זה לא יעבוד. עידן פלוס? לא מתרומם. תוכן שיווקי? חמצן"

אודי מירון, מנכ"ל חברת ההפקות ענני תקשורת, לא מתרשם מהשחקנים החדשים בשוק וגם לא מהקולות נגד תוכן שיווקי ■ ראיון עם אחד האנשים החשובים בתעשיית הטלוויזיה המקומית, שלא ממש מאמין ב-VOD

נתי טוקר
נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נתי טוקר
נתי טוקר

"משיח", דמות נלעגת ומצחיקה מאוד, יושב על כורסה ירוקה ולא מצליח להשתכנע. הקריינית מנסה לפתות אותו לעבור לסלקום TV, מתחייבת שהוא יוכל לצפות שם בכל תכני הווידאו, ללא הגבלה, מתי ואיפה שירצה, אבל הוא מקשה. בית הקלפים? תוכניות לילדים?, הוא תוהה. הכל, היא עונה בלי היסוס. מאחורי הפרסומת של סלקום לשירות החדש שהיא מציעה, TV על גבי האינטרנט, עומד מסר ברור: הטלוויזיה משתנה, אתם בוחרים מה לראות ומתי. זו גם הבשורה הגדולה של סלקום, המתחרה החדשה בשוק הדואופולי של הטלוויזיה הרב־ערוצית.

אבל אם תשאלו את אודי מירון, יו"ר חברת ההפקות ענני תקשורת, המודל העסקי של סלקום לא יביא את הגאולה לבעיות בתחרות בטלוויזיה הרב־ערוצית. להפך: מירון משוכנע שסלקום שוגה, שהאסטרטגיה שלה מוטעית ושטקטיקת הפעולה שלה לא תיצור את התחרות בשוק, משום שלא זה מה שהצרכן מחפש. לא רק זאת: הוא גם בטוח שכל הרעש הציבורי סביב התחרות בטלוויזיה הרב־ערוצית הוא שגוי. אם תתחיל פה תחרות פרועה, הוא מזהיר, תעשיית התוכן הישראלי תתכווץ - והצרכנים, בעיקר משפחות גדולות, ייפגעו.

נכון, מירון הוא בעל אינטרס מובהק בשוק התוכן והיה רוצה שיהיו כאן כמה שיותר הפקות ישראליות שייכנסו למחזור העסקים שלו. אבל שווה להקשיב לו מסיבה אחת: אין עוד הרבה אנשים בישראל שמכירים את תחום התוכן הטלוויזיוני כמותו.

מירון הוא האיש שהביא לראשונה תוכן לטלוויזיה הרב־ערוצית בישראל, בתחילת שנות ה–90, כאשר עמד בראש חברת ICP שסיפקה את התוכן לשבע חברות הכבלים. לאחר מכן הקים את נגה תקשורת, החברה שמנהלת עד היום את ערוץ הילדים הפופולרי, ובהמשך הקים את ענני תקשורת, החברה המפיקה ערוצים נושאיים, כמו ערוצי טבע ובריאות.

הטלוויזיה הרב־ערוצית נשלטה בישראל במשך שנים על ידי הדואפול של HOT ו–yes, שגבה מחירים גבוהים מהצרכנים והעניק להם מוצר שלא ביקשו לצרוך עם חבילה של מאות ערוצים. הגישה של סלקום שונה לחלוטין: מבחינת החברה, העובדה שבכל העולם הגופים החדשניים עוברים למודל של VOD מלמדת כי הרגלי הצפייה עומדים בפני שינויים משמעותיים, ויש להתאים את תחום הטלוויזיה הרב־ערוצית. התחרות התחילה רק כעת עם הכניסה של סלקום, ובהמשך צפויים להיכנס לתחרות גולן טלקום ורמי לוי, ואולי גם פרטנר ושחקנים קטנים נוספים. עד כה הצליחה סלקום לגייס כ–12 אלף לקוחות.

אודי מירוןצילום: אייל טואג

סלקום מנסה להציג מוצר תחרותי ל–HOT ול-yes, במחיר של 99 שקל בחודש. השירות שלה מבוסס על ששת ערוצי עידן פלוס, לצד ספריית VOD של סרטים וסדרות ומעט שידורי ספורט חיים. החברה העלתה באחרונה את כל העונה החדשה של "בית הקלפים" במקביל לעלייה בשאר העולם. היא גם מעלה שידורי ספורט חיים, סרטים וסדרות. הדגש הוא צפייה באמצעות VOD, ולא בערוץ לינארי שמשדר ברצף על פי לוח שידורים קבוע מראש.

האסטרטגיה הזו, לפי מירון, היא טעות. אף ששוק הטלוויזיה עובר זעזועים, לתחום נכנסות שחקנים חדשים ויש איום הולך וגובר מצד גופי וידאו באינטרנט, כמו נטפליקס, אמזון ו-AOL, מירון מאמין שהצופה תמיד ימשיך להעדיף יותר את הפורמט שהוא מתמקד בו - יותר ערוצי תוכן נושאיים ופחות צפייה בתוכן VOD.

"עולם המדיה עובר בעשור האחרון שתי מהפכות זו על גבי זו: מהפכת השידור ב–VOD ומהפכת השידור בנקודות קצה חדשות, כמו טאבלט, סלולר ומחשב נייד", אומר מירון. "האפקט שלהן נכון ל-2015 די ברור. ה–VOD לא מחליף את השידור הליניארי בטלוויזיה. חוויית הצפייה בערוץ הלינארי שונה: הצופה הוא חלק מאירוע, הוא יודע שברגע הצפייה הוא חולק את החוויה עם אלפים כמותו. הוא אוהב את העובדה שמישהו - שהוא מאמין שהוא מומחה - החליט עבורו מה לראות. התחרות האמיתית בשוק תתחיל כאשר המתחרים יציעו חבילת ערוצי נישה ליניאריים ולא רק VOD".

שירותים כמו נטפליקס והולו שמבוססים על VOD משגשגים בכל העולם. זה העתיד.

"אלה שירותים שאינם מחליפים את הכבלים והלוויין, אלא ספרייה של תכנים שנמכרת בנוסף לכבלים וללוויין. כיום יש יותר ויותר שירותי כבלים שמוכרים ללקוחותיהם גם את שירות נטפליקס. ובכלל, נטפליקס הוקמה בארה"ב שבו שירות ה-VOD היה מוגבל, אך בישראל נכון להיום ה–VOD - גם של HOT וגם של yes - הוא באיכות גבוהה, וכניסה לענף באמצעות VOD בלבד היא בעייתית".

הערוצים הלינאריים יישארו אתנו לנצח?

"הערוצים הלינאריים לא ימותו. ה–VOD נמצא אתנו כבר 10 שנים והחדירה שלו לשוק מסתכמת ב-5%. אם תנטרל ילדים, שיעור המבוגרים שצופים ב-VOD הרבה יותר נמוך. אין ספק שיש תהליך של עקומת לימוד של הקהל, אבל ייקח עוד הרבה זמן עד שיהיה שינוי ממשי. החידוש הגדול של הצפייה ב-VOD היא צפיית בינג׳, צפייה ברצף של תוכניות, אבל היא אופיינית לצפיית סוף שבוע, ואין ספק שיש בה חוויה ייחודית".

האינטרס של הצרכן הוא לצפות מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה.

"זו הטעות. בתפישת הצרכן לכאורה לא היה צריך להיות בית קולנוע, כי אתה יכול לראות את הסרט בבית. אבל הקולנוע מספק חוויה אחרת. באותה מידה חוויית צפייה ערוצית שונה לגמרי מצפייה בתוכן שזמין ב–VOD, על אף שאת שתיהן רואים על מסך הטלוויזיה. זו צפייה משותפת של הרבה אנשים יחד. זה כמו להיות מופתע משיר של אריק איינשטיין ברדיו. זה לא כמו להאזין לדיסק שלו".

אז סלקום טעו כשנכנסו לעולם הטלוויזיה באמצעות VOD?

"קטונתי מלהכיר את כל השיקולים של סלקום. שחקני ה–VOD ילמדו להכיר את מגבלת ה-VOD דרך תגובת הקהל. במוקדם או במאוחר ייאלצו כל השחקנים לספק ערוצים ליניאריים נושאיים. בנוסף, אחד הדברים שהאינטרנט לימד את עולם השיווק הוא שצריך לדעת לחדור לשוק מלמטה למעלה באמצעות ניסוי וטעייה, ולא כמו בעבר - אז היית מכריז על מותג חדש באמצעות מסע פרסום יקר. אם זה היה תלוי בי, הייתי בודק מה הקהלים שלי צריכים, והקהלים שלי הם בעיקר קהל צעיר, זוגות צעירים שחשובה להם החדשנות. ההליכה על המאסות של המשפחות תהיה להם קשה. יש בישראל VOD מפותח מאוד ב-HOT וב-yes, ולהיכנס בהן ראש בראש בנושא הזה נראה לי בעייתי".

מסלקום נמסר: "אנו שמחים להביא לציבור בישראל טלוויזיה מעולה במחיר אטרקטיבי".

בלי רגולציה לא יהיו הפקות ישראליות

ענני תקשורת עובדת כבר שנים עם שתי הפלטפורמות - HOT ו-yes. היא מפעילה חברת הפקה גדולה וחלק ניכר מפעילותה הוא שורה של ערוצים - ערוצי הבריאות, הטיולים, החיים הטובים, אגו ואחרים. היא גם משמשת נציגה בישראל של ענקית התקשורת ויאקום ומפעילה עבורה, בין השאר, את ערוצי MTV.

כניסתם של השחקנים החדשים לתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית שלחה את יצרני התוכן הישראליים למערבולת. מצד אחד הם הראשונים שישמחו ללקוח נוסף שרוכש מהם תוכן, אך מנגד הפגיעה בפלטפורמות הוותיקות שמפרנסות אותם עלולה להיות קשה: לא רק בגלל חשש לנקמנות, אלא גם מתוך חישוב פשוט של ירידה בהכנסות HOT 
ו–yes, שתוביל לירידה בהשקעה שלהן בהפקות.

מירון סבור כי החברות החדשות שרוצות להיכנס לתחום לא צריכות לתת לצרכן מחיר נמוך יותר עבור מוצר פחות טוב. "היום הן מציעות 100 שקל והן יגיעו ל–150. לא בטוח שצריך לקחת את התחרות למוצרים פחות טובים", אומר מירון. "התעשייה בארץ התפתחה בצורה מדהימה. אם נלך לא נכון ונעשה רוורס, מה שאכן קורה מבחינה מסוימת, זה יפגע בתוכן הישראלי. במקום שערוץ ההיסטוריה יהיה ישראלי והבידור יהיה ישראלי והאוכל יהיה ישראלי - נקבל הכל מחומרים זרים לא רלוונטיים".

למה שלא תיתן לשוק לקבוע מה רלוונטי ומה לא?

"הרגולטור צריך לווסת שוק כזה, בוודאי בשוק קטן כמו ישראל. בגלל מגבלות הגודל והשפה חייבים התערבות, אחרת ייעלמו התכנים הישראליים וזו תהיה פגיעה בחברה הישראלית. במציאות הדיגיטלית של היום, אם לא נשמור על ההפקות הישראליות - הן לא יהיו".

וזה מצדיק לדחוף ללקוחות ערוצים שאולי הם בכלל לא צופים בהם?

"השאלה מה האלטרנטיבה. החברות יכולות להציע חבילת בסיס קטנה וערוצי פרימיום, אבל אז הם יהיו יקרים. מי שיינזק יהיו דווקא משפחות גדולות, שצורכות הרבה ערוצים והטלוויזיה מהווה עבורן מקור בידור. זה יהיה אנטי־חברתי. ההתנפלות על ערוץ מהנישה והגיחוך ממנו לא הוגנים. יש כמה וכמה קטגוריות בערוצי הנישה, חלקם ערוצים נושאיים שמעניינים מאוד את האוכלוסיה".

הצרכנים היו רוצים לראות את מהפכת כחלון בסלולר מגיעה לטלוויזיה הרב־ערוצית.

"כל נושא הכחלוניזציה של הטלוויזיה הרב־ערוצית אינו במקומו, כי אין מה להשוות לסלולר. מדובר במוצרים שונים. בניגוד למהפכת כחלון, שבה השירות המסורתי של העברת תקשורת קולית וטקסטואלית ניתן על ידי כל המתמודדים בתחרות, בתחום התוכן הורדת המחיר תגרור פחות ופחות יצירת תוכן ויותר תוכן זר זול ולא רלוונטי. התחרות הנכונה תהיה על התמחות בעולמות תוכן ישראליים, בעלי ערך בידורי ערכי ובהמשך גם כלכלי מוסף".

בינתיים גם אתם משתפים פעולה ומוכרים לסלקום תכנים.

"לנו, כגוף מרכזי בשוק, יש ראיית מקרו. נזהרנו מה למכור לסלקום ומה לא, כי מבחינתנו הצלחה מוגזמת שלהם פירושה הרס אפשרי של אחת הפלטפורמות הקיימות - וזו פגיעה קשה. מכרנו למשל חבילה חלקית של ערוץ הילדים ניקלודיאון. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להפעיל רגולציה עצמית ולהציב מעצורים כדי לבחון איך השוק הזה מתנהג. צריך לחשוב איך לפתח את התחרות בלי לשפוך את התינוק עם המים. התינוק זה לא רק הפלטפורמות, אלא גם שהתוכן האיכותי יישמר".

אולי בכלל אתה נלחם את המלחמה של פעם. לגופי התוכן בעולם יש נטייה גוברת לדלג על המתווכים - חברות הכבלים והלוויין - וליצור קשר ישיר עם הצופה באמצעות אפליקציות בטלוויזיות חכמות וסטרימרים.

"אני רואה את ההתנפלות של חברות וורנר ברדרס או ויאקום על התחום החדש של תכנים ישירות לצרכן על גבי הפלטפורמות החדשות. הם התנהלו כמו מטוטלת: בהתחלה היו מתירניים ואיפשרו גישה לתוכן מהרבה מקומות, אחר כך סגרו, וכעת זה מתייצב על נקודה מסוימת. הם הבינו שאם הם ילכו רק למכירה ישירה הם יקבלו הרבה פחות כסף מאשר דרך מתווכים".

דווקא HBO הודיעה באחרונה על מכירה של תכנים לגוגל TV.

"היא עושה את זה יותר כאיום על הפלטפורמות. זה נותן לה רגליים נוספות ואפשרויות להגיע למנויים. אבל זה משחק פוקר, כי ספקיות התוכן לא באמת רוצות לוותר על הפלטפורמות. זה חלק ממשחק שכולם משחקים מול כולם. זה העולם התחרותי".

ומנגד, העובדה שנטפליקס מפיקה תכנים, וגם אמזון שכרה באחרונה את וודי אלן כדי שיביים עבורה, לא מהווה שינוי?

"אין פה בשורה גדולה. הרווח של 'בית הקלפים' הגיע מהמכירה לכבלים וללוויין. זה אולי הדובדבן בקצפת של הפלטפורמות האינטרנטיות, אבל את הדובדבן הזה הן מוכרות לכולם כדי להרוויח. המודל של תוכן וידאו אמיתי באינטרנט עדיין לא נמצא. זה התחיל עם סרטונים קצרים ותוכן שמיוצר על ידי המשתמשים, אבל קיבלנו אנקדוטות של חתולים שעושים דברים מצחיקים וזה נעצר שם. כיום שחקני תוכן מבינים שאפשר לייצר תוכן גולשים בעל עניין מסחרי או תרבות, ויש מיזמים לתוכן ייעודי שמיוצר על ידי גולשים".

"הפקת המקור היא הדרייבר"

יש מגרש אחד שסלקום כלל לא ניסתה להתמודד בו, ושם בדיוק, לפי מירון, נמצאת הטעות הגדולה שלה. הקרב הרגולטורי הגדול ביותר הוא סביב הפקות המקור. ועדה בראשות פרופ' עמית שכטר, שמונתה על ידי שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, עדיין נמצאת בתהליכי עבודה ולא פירסמה את הדו"ח הסופי שלה, בין השאר, בעקבות מערכת הבחירות. אבל מדו"ח הביניים כבר אפשר ללמוד שהיא נוטה שלא לחייב את השחקנים החדשים בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית להשקיע כסף בהפקות מקור ישראליות, עד שיגיעו לנתח שוק משמעותי. HOT ו-yes, לעומת זאת, חייבות להזרים 8% מהכנסותיהן לשוק ההפקות הישראלי.

מירון סבור כי גם אם סלקום לא מחויבת להשקיע בהפקות מקור, היא היתה צריכה להשקיע בתוכן כזה כדי לזכות לתשומת לב ולהכרה. "באופן כללי כל פלטפורמה נזקקת להפקות מקור", אומר מירון. "חברות הכבלים והלוויין למדו שהבידול האמיתי שלהן מגיע דרך הפקה והגיעו לשיאים דרך זה. גם חלק הארי של צפיית VOD הוא בהפקות מקור ישראליות. היה נכון מבחינת סלקום להיכנס לשוק עם הפקות מקור, אף שזה יקר. הרי במוקדם או במאוחר הרגולטור ייכנס לתמונה ויושתו עליהן חובות".

צריך להשית עליהן חובות רגולטוריים?

"הרגולציה על פלטפורמות ה-IPTV החדשות (טלוויזיה על גבי האינטרנט) מחויבת מציאות. צריכה להיות כזאת שתאפשר תחרות הוגנת גם לפלטפורמות המתחרות HOT ו–yes, הנמצאות תחת רגולציה כבדה, וגם לאפשר תחרות הוגנת לשחקני התוכן. במידה שיצליחו וייהפכו לרלוונטיים, השחקנים החדשים יעברו תהליך של רגולציה. אבל זה יהיה אחד מהדברים המבורכים שיקרו להם, שהם יחויבו בהפקות מקור, וזה גם מה שיהפוך אותם לשחקנים אמיתיים. עד היום כל פלטפורמה חדשה, כולל ערוץ 2, ראתה ברגולציית ההפקה עול, נלחמה בה ובסופו של דבר מצאה שההפקה המקורית היא הדרייבר של המודל העסקי שלה".

הם טוענים שהם מפסידים על הפקות המקור האלה.

"להפקות המקור ב–2015 יש מודל עסקי משלהן וערך שיעורי, מעבר לשידור הראשוני, רב - אם במכירה לחו״ל, אם במכירה לפלטפורמות אחרות, אם בשימושים שיווקיים אחרים".

הבשורה הגדולה של תחום התחרות בכבלים ובלוויין אמורה היתה להגיע ממערך עידן פלוס. בכל מדינה מתוקנת בעולם הוקמה תשתית חינמית רב־ערוצית שמספקת עשרות ערוצים, חלקם בתשלום דמי מנוי. בישראל, אחרי עיכובים רבים, יש פלטפורמה של שישה ערוצים בלבד. במשך השנים האחרונות אושרו שוב ושוב הצעות חוק להרחבת המערך, באמצעות העלאה של הערוצים הייעודיים (כמו ערוץ 9 ברוסית, ערוץ המוזיקה 24 וערוץ המורשת החדש). במקביל היו אמורים לצאת לדרך מכרזים לערוצים נושאיים - כלומר ערוצים שיעסקו בנושא מסוים, סרטים, טבע או אפילו חדשות. אלא שהרשות השנייה שמתפעלת את עידן פלוס לא הצליחה להרחיב את המערך, ומועצת הכבלים לא יצאה במכרז לערוצים חדשים בגלל חוסר היתכנות כלכלית. המערך נותר נכה ומוגבל.

מירון דווקא אופטימי בנוגע לסיכוי של עידן פלוס לחולל תחרות. "השינוי האמיתי בשוק יתחולל, אם אכן יתחולל, רק עם כניסת ערוצים משמעותיים לחבילת עידן פלוס", הוא מסביר. "בניגוד לטריטוריות אחרות באירופה, בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק, השוק הישראלי קטן ורווי ואין כמעט משקי בית רלוונטיים ללא חיבור לאחת הפלטפורמות. מנגד, ערעור של שיווי המשקל העדין הזה יכול לפגוע באיכות התוכן בתוכניות המקור".

בקרוב: ערוץ יין נפרד

באחרונה השיקה רכבת ישראל מיזם מוזר: מתחם טיולים וירטואלי באינטרנט המציע טיולים בקרבת תחנות הרכבת וכולל דרכי הגעה, אטרקציות וטיולים. המיזם עלה גם בשירות ה–VOD בערוץ טיולים ובערוץ החיים הטובים בלוויין ובכבלים.

מאחורי המיזם הזה עומדת ענני תקשורת, והוא מגלם גזרת פעילות חדשה יחסית - תוכן שיווקי מושקע ונרחב. כבר כיום, על אף שזה אסור בחוק, מירון לא מכחיש כי בערוצים שלו יש לא מעט תוכן שיווקי. במקרים רבים גם התוכן השיווקי התגלה - למשל בסדרת "האיש הירוק" עם גדי סוקניק, שהוקפאה לאחר שהתברר שהיא מומנה על ידי כיל.

"אין מדינה בעולם שלא אישרה תוכן שיווקי, כולל בריטניה, שהיתה אחרונה בנושא זה. היעדר אפשרות לשדר תוכן שיווקי בערוצים הישראליים יוצר אפליה מול הערוצים הזרים המלאים בתוכן שיווקי, ומקטינה את יכולת התחרות שלהם בשווקים בינלאומיים", אומר מירון. "התוכן השיווקי יהיה החמצן לשוק ההפקות הישראלי בארץ ובזירה הבינלאומית".

לדעתך צריך גילוי נאות או הגבלות מסוימות?

"אני מבין את הדרישה לגילוי נאות, אבל זה כבר משהו מאוד טריוויאלי. הצופה יודע לזהות גם ככה".

בדומה למיזם עם רכבת ישראל, מירון היה רוצה להרחיב את הפעילות של תוכן שממומן ישירות על ידי מפרסמים. "זה לא פרסום במודל הקיים שמטריד את הצופים, אלא באמת אספקת אינפורמציה. ענני תקשורת כבר נמצאת שם עם ערוץ הטיולים, ערוץ האוכל ואגו שמתמחים בכמה עולמות תוכן. מכסת הפקת המקור של HOT ו–yes, הנגזרת ממחיר חבילת הערוצים לצרכן, תרד בעידן התחרות באופן משמעותי. מכאן החשיבות למצוא מקורות מימון חדשים להפקה. יש לנו כבר דיבור עם חברות מסחריות, כולל גדולות ביותר, על יצירת עולמות תוכן עבורן. החברות האלה יהיה מזוהות עם עולם התוכן הזה, אבל זה צריך להיות מרומז ולא מניפולטיבי למכירת המוצר הבא. זה לא יחליף את הקמפיין המכירתי, ההארד סייל, אלא יחליף את בניית המותג באמצעות קמפיינים".

זה חלק מזה שהצרכנים לא מאמינים לפרסומות?

"ברייק הפרסומת בן ה–30 שניות נמצא בדעיכה, והחברות מחפשות פתרונות. הן מבינות שהתמיכה במותג צריכה לבוא מהצד של התוכן. היא צריכה לדעת איפה נמצא כוכב הצפון שלה, ולייצר תוכן על בסיס זה. אם הדגש שלה הוא מיחזור נייר, אז היא צריכה לייצר תוכן סביב עולם הקיימות. אנחנו מזהים את הכיוון הזה ונהיה שם. גם משרדי הפרסום הולכים לשם, אבל זה לא תחום ההתמחות שלהם".

אילו עוד שינויים יחולו בתחום התוכן?

"היום הדבר המעניין ביותר הוא לנחש איך ייראו הערוצים העתידיים. יהיו כמובן ערוצים לינאריים רגילים, אבל עם הזמן יתפתחו נגזרות שלהם. בעבר היה רק ערוץ ברודקאסט והוא נשבר לערוצים רבים אחרים. בשלב הבא באו הערוצים הדיגיטליים וקמו ערוצים כמו ערוץ החיים הטובים, והם נהפכו לערוצים ייעודיים כמו לטיולים אוכל. לא צריך להיות גאון כדי להבין שהשלב הבא יהיו נגזרות של ערוצים כאלה, ויהיה למשל ערוץ יין נפרד. כמובן שההפקות שם יהיו יותר זולות יותר".

כלומר מדורת השבט תלך ותיכחד?

"זה תהליך טבעי שקורה, אבל בקצב הרבה יותר אטי ממה שנדמה. חלק מהצפייה תעבור לאותם ערוצים נושאיים שיתמקדו בקהילות ספציפיות. השאלה הגדולה היא איזה מודל עסקי מוצאים לערוצים האלה. זה האתגר של יצרני התוכן".

"קשרים אישיים? המקצועי ביותר הוא המנצח"

אודי מירון הקים את ענני תקשורת ב–1996, וכיום היא מחזיקה ב–15 ערוצי טלוויזיה, בהם ערוץ האוכל, ערוץ הטיולים, ערוץ החיים הטובים וערוץ אגו. החברה היא גם הנציגה בישראל של ענקית התקשורת ויאקום ומפעילה את ערוצי ניקלודיאון, MTV ישראל, ניק ג'וניור וקומדי סנטרל, ובנוסף מייצגת בישראל את הערוצים MSNBC ו–CNBC. במקביל עוסקת החברה בתחום ההפקה.

ב–2007 נכנסה ענני תקשורת לבורסה, מתוך כוונה להציף ערך ואולי לגייס כסף להשקעות נוספות, אך ב–2013 מחק מירון את החברה מהבורסה לפי שווי של כ–38 מיליון שקל. "הסחירות הנמוכה הפכה את כל העניין ללא משתלם. העלות השולית של תפקוד כחברה ציבורית הגיעה למיליון שקל", אומר מירון. "זה לא היה מוצדק".

החברה רשמה ב–2012 הכנסות של 124.8 מיליון שקל ורווח של 14.3 מיליון שקל. לקראת המחיקה הזהירה החברה כמה פעמים כי הכנסותיה עלולות לרדת בעקבות שינוי במודל הפעילות של הפלטפורמות HOT ו–yes בתשלום עבור ערוצי נישה - לא עוד חלוקת רווחים בין הצדדים, אלא מחיר פיקס קבוע מראש.

"בהיסטוריה שלי למדתי לא לבקר גורמים אחרים. הבנתי שיש כאלה שרואים את העולם בצורה שורה וצריך להבין אותם", אומר מירון. "הבעלים הצרפתיים (פטריק דרהי, נ"ט) של HOT מכיר את העולם שבו הוא חי - ושינה את המודל. קצת נחתכנו בהכנסות, אבל אנחנו מרחיבים את הפעילות העסקית והולכים לכיוון הדור הבא של הערוצים הנושאיים, כולל ערוצים באנגלית לארה"ב".

בשוק הטלוויזיה צפה בשנים האחרונות השאלה אם ההפקות והערוצים, בעיקר ב–HOT, נמסרות גם על בסיס קשרים. כך, HOT מפעילה מערך של ערוצים באמצעות דורי מדיה, שבשליטת נדב פלטי ותמי מוזס־בורוביץ', אחותו של מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס - שבעבר היה שותף ב-HOT. במקביל, חברת ההפקה ADD של בתו וחתנו של מוזס, הדס מוזס וירון ליכטנשטיין, זוכה לקבל הפקות במיליוני שקלים.

ארנון (נוני) מוזסצילום: ניר קידר

"אני משתדל להתרחק מעניינים פוליטיים שכאלה", אומר מירון כאשר הוא נשאל אם נתקל בשערים חסומים בגלל קשרים כאלה ואחרים. לדבריו, "בעולם תחרותי כמו בתחום ההיי־טק, המקצועי ביותר הוא המנצח. אני לא חושב שיש עתיד לחברות שלא שמות דגש על מקצועיות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?