לא מוכנים להיות פראיירים: כך הפך ה"זול" ממלה חצי גסה לאופנה לוהטת בישראל

מתי נהפך הזול לטרנדי ואיך זה קרה? מה עומד מאחורי השתלטות המחירים הנמוכים על חיינו - מחסור בכסף או תרבות צריכה שהשתנתה?

כמה ימים אחרי הפתיחה החגיגית, ובסופרמרקט "אחד" ברעננה התנועה ערה, אף שמדובר ביום ראשון בבוקר. זוג צעיר עם תינוק נעמד מול אחד המדפים, בוחן בסקרנות את המוצרים שמונחים עליו. שמות המותגים שמתנוססים על גבי האריזות לא מוכרים, והתחושה קצת מוזרה: אין מוצרים של אסם, תלמה, תנובה או שטראוס, אלא מותגים לא מוכרים לעין הישראלית. מקרר הגבינות ריק בחציו. הנהלת הסופר הופתעה מההסתערות בימים הראשונים, ולא נערכה בזמן לרכישת מוצרים חדשים, אך אלה, מבטיחים לנו, יגיעו במהרה.

מחיריהם של רוב המוצרים נמוכים בהשוואה למוצרי המותגים המובילים בסופר רגיל, למשל קורנפלקס ב–6 שקלים או גביע גבינה ב–4.5 שקלים. למרות זאת המקום משדר יוקרה מסוימת: עיצוב חדשני, עגלות גדולות, חדשות ונוחות, מעברים רחבים בין המדפים, והכל נקי, מסודר ומתוחזק.

הלקוחות מגיעים מהאזור — הרצליה, רעננה, תל מונד — מבוגרים וצעירים, נשים, גברים וזוגות עם ילדים, כולם שמעו על המקום החדש והזול ובאו לראות. חלק ממלאים עגלות, אחרים קונים מעט, מתקשים להסתגל למוצרים החדשים, באים רק להתרשם. רפי, שדוחף עגלה מלאה במוצרים, הגיע מהרצליה אחרי ששמע על המחירים הנמוכים. "אמנם העסק עדיין בהרצה וחסרים מוצרים", הוא אומר, "אבל המקום נחמד, חדש ומרגיש שונה".

באת בגלל המחירים?

"גם, וגם כי כבר יש משהו שבועט בבטן שאתה לא רוצה יותר להיות פראייר. עד לפני שנה התגוררתי בארה"ב ויש לי מדד להשוואה, אז אני קצת מתקומם מהמחירים הגבוהים בכל מקום. אני באמת מקווה שהעסק יתפוס, ואולי תהיה פה גם חנייה טובה".

הסופר החדש, שנפתח החודש ברעש גדול, רוכב על הטרנד הכי חם כיום בישראל: למכור בזול ולשדר יוקרה. מה שהתחיל עם רמי לוי והעוף בשקל, עבר למהפכת הסלולר שריסקה את מחירי השיחות עם הסיסמה "די להיות פראייר" של גולן טלקום, המשיך עם קפה ב–5 שקלים — שליש מהמחיר המקובל, והגיע גם למשקפי השמש הזולים של קרולינה למקה, מתפשט עכשיו לכל מקום. "מהפכת הקופיקס מגיעה גם לתחום עיצוב השיער", "רמי לוי של שוק ראשי הדיו בדרך אליכם", "הקופיקס של חדרי הכושר" — אלה רק חלק מההודעות שקיבלו עיתונאים באחרונה, במטרה למכור להם את הצלחתו המובטחת לכאורה של המיזם המהפכני הבא. אחרי שהעם דרש צדק חברתי מהמדינה ולא קיבל, באו היזמים האופורטוניסטים, שזיהו ש"זול" נהפכה ממלה חצי גסה לאופנה הכי חמה, והחליטו לספק את הסחורה.

מתי נהפך הזול ללגיטימי ואף טרנדי — ואיך זה קרה? על פי תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, הצרכן הישראלי החדש אמנם הגיע לבגרות רק באחרונה, אך הוא הגיח לאוויר העולם כבר בתחילת העשור הקודם, ועבר תהליך הדרגתי של בניית מודעות צרכנית בתחומים שונים. לדבריו, התהליך החל בתחום מוצרי החשמל עם המכרז של המדינה, התרחבות רשת מחסני חשמל שמכרה סטוקים בזול, אתר אולסייל ואתרים נוספים. כל אלה גרמו לצרכן לנטוש במידת מה את רשתות החשמל המסורתיות. מעט לאחר מכן, ב–2001, הגיעה איקאה לישראל והראתה שגם בשביל לקנות רהיטים וכלי בית לא צריך לקחת משכנתא שנייה.

סניף קופיקס ברחוב שוקן ת"אצילום: עופר וקנין

ב–2002–2004 יצאו רשתות הפארם והמשביר לצרכן במבצעים אגרסיביים בתחום הבישום, כדי למשוך את הצרכנים שנהגו לקנות בשמים בחו"ל. באותן שנים החלו להתפתח רשתות המזון הפרטיות מתחת לאפן של שופרסל ומגה. רמי לוי וחבריו הרחיבו את הפרישה ברחבי המדינה, ובזמן שרשתות המזון הגדולות נימנמו וויתרו להם על מיקומים, הם כבר לימדו את הצרכנים שאפשר לקנות עוף בשקל.

ב–2010 הגיע הזמן לחסוך גם בביגוד: רשתות האופנה הבינלאומיות, ובראשן H&M, הגיעו לישראל, ונוצר מה שמכונה בתעשייה "אפקט H&M": סטנדרטים חדשים של מחירים נמוכים יותר וקולקציות מתחלפות. בימים אלה המגמה מגיעה לשיאה כשרשתות הלבשה דיסקאונט ישראליות נהפכות ללגיטימיות, כמו פתיחת סניף של יפו תל אביב בקניון עזריאלי בעיר ופתיחתה הקרובה של רשת אורבניקה.

אבי כץ, יזם ובעלי קופיקס, לא היה מוכר לציבור עד לפתיחת הסניף הראשון של הרשת, ואולם כיום הוא נהנה ממעמד של סלבריטאי, מוזמן להרצות בכנסים ובמוסדות להשכלה גבוהה וכראוי למעמד אף קיבל הצעה להצטרף לרשימתו של משה כחלון בבחירות הקרובות. כמי שנהנה מאהבת ההמונים, כץ טוען שיש לו יד בתהליך הלגיטימיזציה של הזול. "מהרגע שפתחתי את קופיקס לכולם היה מה להגיד נגדי. המתחרים אמרו שאני אפסיד כסף ושהעסק לא ישרוד, שאני רמאי ומה לא. אם לא הייתי טיפוס חזק, שכבר הקים בעבר כמה רשתות כמו כפר השעשועים והכל בדולר, הייתי פורש ולא היו קמים עסקים כאלה בתחומים נוספים. לפני שבועיים פתחנו בהוד השרון את הסניף ה–47 של קופיקס, ובפתיחה אומר לי מישהו מתחום הקפה שהוא שמע שבארומה אמרו שאנחנו הולכים לפשוט את הרגל. אני פותח את הסניף ה–50 ובדרך לפתיחת 25 סניפים נוספים בחודשים הקרובים, והם עדיין חושבים שאני קוריוז. אני שמח שהם לא שברו אותי, כי אז לא היו קמים היזמים שמנסים למכור בזול".

בסניף קופיקס ברחוב שוקן בתל אביב אפשר לראות את הקלות שבה העסק נטמע. בבית הקפה הקטן יושבים שני גברים בחליפות עסקים, תייר אמריקאי שקורא בעיתון ובחורה על הבר — יעל בניאל, מייסדת עמותת בינינו למכירת בגדים יד שנייה, שהיתה פעילה בולטת במחאה החברתית. "כץ הצליח לגרום לשינוי מטורף בהרגלי צריכת הקפה", היא אומרת. "אנשים לא האמינו שזה יקרה, אבל הוא מוכר קפה לא פחות טעים מזה של המתחרים. אני פה גם בגלל השיקול הכלכלי, כי קשה לחיות פה, אבל לא רק. כשאת יודעת שיש קפה ב–5 שקלים, הלב שלך לא נותן לך לקנות ביוקר".

לשיחה מצטרף אבי שמר, זכיין הסניף. הוא פתח לפני כחודש, אחרי שהשקיע לא מעט בעיצוב המקום, ובינתיים הוא מרוצה. "התנועה עומדת בתחזיות כמו בכל הרשת", הוא אומר, "הקפה והאוכל אצלנו הם באיכות טובה, לא פחות מכל מוצר שנמכר ביותר כסף".

האם אפשר להרוויח מקפה או מפחית קולה ב–5 שקלים?

"כן. הנתח נמוך יותר, אבל אפשר להרוויח".

סניף של גרין באור יהודה. "אנשים לא רוצים לצאת פראיירים"צילום: מוטי מילרוד

רוצים גם וגם וגם - 
ולא להרגיש פראיירים

עדות לשינוי הצרכני שעובר על ישראל נמצאת בסקר המיוחד שהכין בשבוע שעבר מכון המחקר פאנלס עבור Markerweek. בסקר, שנערך בקרב 262 משיבים בני 18 ומעלה באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all, 73% מהמשתתפים דיווחו כי יצא להם לבקר לפחות פעם אחת ברשתות מוזלות. הסיבה המרכזית לביקור ברשת מוזלת היא המחירים הנמוכים (67%), אך כמעט מחצית הגיעו כי הסתקרנו ולכרבע נמאס להרגיש פראיירים. רוב המשיבים (65%) מדווחים שהרשת המוזלת היתה באמת זולה יותר ובאופן משמעותי. כמחצית מהמשיבים היו מוכנים לנסוע 30 ק"מ כדי לקנות בזול, אך תלוי כמה זול ובאיזה תחום.

הדרישה למוצר איכותי בזול לא הגיעה משום מקום. זה מה שהצרכן הישראלי החדש רוצה: מחיר נמוך לא מספיק לו, והוא רוצה לקבל גם חוויית קנייה נעימה ומודרנית וגם מוצר אופנתי. "כיום כבר לא מספיק למכור בזול. הכל צריך להיראות טוב ולהיות מעוצב ואופנתי ובאיכות טובה, והקולקציות צריכות להתחלף לעתים קרובות", אומר יוסי גביזון, העומד בראש אחת מקבוצות האופנה המרכזיות בענף, שהצליחה להוריד מחירים בקטגוריות שנכנסו אליהן — משקפיים עם קרולינה למקה, הלבשת בייסיק עם הודיס ותחום האביזרים (אקססוריז) עם טופ טן.

בימים אלה מקים גביזון את אורבניקה, רשת חנויות ענק שתמכור בקניונים אופנה והנעלה במחירי רצפה. הרשתות של גביזון זכו אמנם לקפיצת מדרגה מיצובית משום שבר רפאלי שותפה בהן באחוזים בודדים ומשמשת כפרזנטורית של חלקן, אך עיקר הצלחתן ביכולת להפוך מותג זול יותר לאופנתי לא פחות מהמתחרה היקר.

"אנשים קונים היום יותר למטה, כלומר חלק מהלקוחות שקנו מותגי־על החלו לקנות את מותגי האמצע, ואלה שקנו מותגי אמצע החלו לקנות מותגים נמוכים יותר", אומר גביזון. "למעמד הביניים קשה לקנות בגדים של זארה בלי להרגיש את זה בכיס, אז מחר בבוקר הם יקנו באורבניקה באותה איכות, כי נציע את אותה איכות בפחות מחצי המחיר, ובמקום לקנות משקפיים של פראדה ב–700 שקל הם יקנו משקפיים של קרולינה למקה. זה מתחבר לכך שאנשים אוהבים לקנות יותר פריטים ולהחליף אותם לעתים קרובות. את המותגים היוקרתיים, כמו פראדה, רק העשירים ביותר קונים, אבל כולם, גם העשירים וגם אלה שלא, קונים בזול".

התופעה של "לקנות יותר למטה", כפי שמכנה אותה גביזון, נעוצה במידה רבה במציאות הכלכלית שמייצרת מצב שבו לצרכן יש פחות כסף. השכר הריאלי נשחק ומרכיב ההוצאות של משק בית על דיור, חינוך, תחבורה ועוד משאירים הכנסה פנויה קטנה יותר למשקי הבית.

"הלקוחות שלנו הם החל מהעשירון העליון ועד אלה שאין להם כסף, שעברו אלינו בהדרגה", מספר רמי לוי, שהוא עדיין המותג המזוהה ביותר עם מוצרים זולים, שהצליח לעשות מהפכה בשוק ובדרך ליהפך לטייקון לא קטן. "בשנים האחרונות ראינו מעבר של לקוחות שקנו קודם בחנויות יקרות, גם כאלה שיש להם הרבה כסף ולא רצו להרגיש פראיירים וגם כאלה שיש להם פחות כסף. כמובן שהמחאה החברתית העצימה את המגמה. בסקר שערכנו התברר שהלקוחות שקונים אצלנו משכילים יותר מאלה שקונים ברשתות אחרות, כי הם הבינו שאתה יוצא עם עגלה שמלאה באותם המוצרים — רק במחירים נמוכים יותר".

פרספקטיבה על השינוי בהרגלי הצריכה נותן גם אלי ארזי, הבעלים של גרין, רשת של ארבע חנויות לבגדים ולמוצרי אופנה. חנות הרשת באזור התעשייה של אור יהודה גדולה, עמוסה בפריטים, מסודרת מאוד אך לא משדרת יוקרה. היא מוכרת לתושבי בקעת אונו, בעיקר בזכות בגדי הילדים הזולים יחסית שנמכרים בה. מגיעים אליה לקוחות מאור יהודה, יהוד, קרית אונו והמושבים בסביבה. הרשת הוקמה ב–2006, ולדברי גרין, "עברה שינויים בהתאם להתפתחויות בשוק. איכות הבגדים עלתה והותאמה לקהל שדרש בגדים זולים באיכות טובה, כמו בגדי תינוקות מכותנה מלאה, ומגוון הפריטים גדל". לדבריו, "אנשים מחפשים את הזול כדי לחסוך, אבל השינוי בהרגלי הצריכה הוא גם תרבותי. אנשים לא רוצים לצאת פראיירים".

שולי הרווח נשחקו?

ארזי: "אנחנו מרוויחים פחות על כל פריט, בוודאי לעומת הרשתות היקרות יותר, אבל הסניפים נמצאים במקומות שבהם שכר הדירה נמוך יותר, ואנחנו מוכרים בהיקפים גדולים יותר, אז זה מתאזן".

סופרמרקט "אחד" ברעננה. ההנהלה הופתעה מההסתערות בימים הראשוניםצילום: תומר אפלבאום

אתה מאמין שהטרנד הזה יגבר או ידעך?

"יגבר ויתרחב. אני גם לא חושש שהוא יפגע בנו, אלא יביא להורדת מחירים גם ברשתות היקרות יותר".

גם גביזון ולוי סבורים שהמחירים הנמוכים ישתלטו עם הזמן על עוד ועוד תחומים. "ייקח זמן עד שזה יקרה בכל התחומים, אבל כל עוד יש היגיון כלכלי בזה, כלומר כל עוד יש כוח קנייה ואתה נותן לאנשים את מה שהם רוצים - אז יש לזה מקום", אומר גביזון. לוי מזכיר את העובדה שכמעט כל רשתות המזון בוחרות כיום באסטרטגיית מחיר מובהקת: "גם המתחרים שלי מנסים לחקות את הדרך שלי. כמעט כל אחד שפותח עסק, אם זאת חנות צעצועים או תחנת דלק, אומר שהוא ה'רמי לוי' של אותו התחום. זה נובע מכך שבעלי עסקים הבינו שזה מה שאנשים מחפשים כיום, לא משנה באיזה תחום".

המרוויחים הגדולים של התופעה הם היצרנים הגדולים והבינוניים, שהביקוש לסחורה שלהם גדלה. צור יוגב, סמנכ"ל במיטב, תעשיית רטבים ומזון, אומר כי בשנים האחרונות המפעלים הקטנים והבינוניים התבקשו לייצר מוצרים לא ממותגים, "כי הם נותנים מחיר נמוך יותר ומשפרים את איכות המוצרים". לטענתו, הנתח של המוצרים האלה גדל בהתמדה ועוד צפוי לגדול ולהשתבח.

ז'אנה גור, העורכת הראשית של מגזין האוכל "על השולחן", אומרת כי במסעדות הנחשבות לא רואים ירידת מחירים אלא דווקא עלייה, אך מצביעה על מגמה חדשה: פתיחת מסעדות אלטרנטיביות וזולות. "אלה מקומות שפונים בעיקר לקהל צעיר, בני 20–30, שאוהבים לצאת לאכול ולעבור חוויה אך אין להם הרבה כסף", היא מסבירה. "אלה מקומות קטנים ואף מרושלים, לרוב בבעלות של צעירים, אך יש להם מה להגיד מבחינה קולינרית והאוכל בהם מצוין. אלה לדוגמה המסעדות הקטנות בשוק לוינסקי בתל אביב והחומוסיות מהדור החדש. קמו גם פיצריות איכותיות ומתוחכמות, שהן לאו דווקא זולות ביחס לפיצריות אחרות אך בהחלט זולות ביחס למסעדה, שפונות למשפחות ולצעירים. במקביל, במסעדות הנחשבות, כמו רפאל, פאסטל ופופינה, המחירים עולים והם גבוהים ממה שהיו לפני שנה וחצי. כוס יין עולה יותר מ–40 שקל בממוצע, מנות ראשונות שעלו בעבר כ–50 שקל עולות כיום 60–70 שקל ועל מנות אחרונות גובים 40 שקל והרבה צפונה".

מותגי העל מזיעים

כמה זול זה זול?

בעוד שעסקי ה"בזול" נכנסים לעוד ועוד חלקות במותגי היוקרה, עסקי ה"ביוקר" מודאגים מהתופעה — ובצדק. כאשר לצרכנים יש פחות כסף להוציא, כשב–H&M מוציאים קולקציות מוזלות של מעצבי־על ובר רפאלי שותפה ומפרסמת מותגים נמוכים — כנראה שתמונת המצב השתנתה, וגם עליהם להשתנות או לחדול.

"העולם הולך לכיוון מותגים, אבל בזול", אומר סולי סקאל, מבעלי קבוצת סקאל, יבואנית מותגי היוקרה ראלף לורן, נאוטיקה, טימברלנד ו–BEBE. "ישראל פיגרה עד עכשיו בהכנסתם ובבנייתם של מותגים זולים, אבל כעת מפצים על כך עקב הירידה בהכנסה הפנויה של מעמד הביניים. הכיוון הזה יימשך לפחות עוד שנתיים, עד שהמצב הכלכלי ישתנה. הצרכן של ימינו לא מתעניין במוצר לחמש או עשר שנים, הוא רוצה מוצר זמני — פחות איכותי אבל נראה יפה ומחזיק עונה אחת".

סקאל חושף כי בעוד חודש יוזיל באופן משמעותי את מוצרי המותג פולו ראלף לורן בשש חנויות האאוטלט של המותג, ולאחר מכן ירחיב את הוזלת המחירים לחנויות נוספות. "מחיריהם של מותגים כמו ראלף לורן וטומי הילפיגר נמוכים בארה"ב משמעותית מאשר באירופה ובישראל, וזה בגלל המשבר הכלכלי שהתרחש בארה"ב ולא היה כאן. מוצר שנמכר פה ב–500 שקל מוצאים שם באאוטלט ב–150 שקל".

לדברי סקאל, עוד מותגי יוקרה יורידו מחירים בקרוב: "אם מותג יוקרתי לא מצליח למכור במחירים הגבוהים שהוא רגיל לדרוש, הוא צריך לעשות שני דברים: לייצר לעצמו מוצרים יוקרתיים יותר, ומצד שני ללכת גם לכיוון הזול. זה מה שהשוק דורש. המצב הכלכלי ועלייה בהזמנת מוצרים מחו"ל מאלצים אותנו לחשוב אחרת ולהשתנות. במקרה שלנו, חנויות הדגל ימכרו סחורה הממוצבת גבוה ופונה לחלק קטן מהאוכלוסיה, ובמקביל נמכור סחורה במחירים נמוכים משמעותית בחנויות האאוטלט ובחנויות נוספות. גם בארה"ב 70%–60% ממכירות מותגים לא נעשות בחנויות הרגילות אלא באאוטלטים, ומחירי המותגים ירדו והם נמכרים לעתים בחצי מחיר".

סקאל סבור כי הרשתות הזולות שקמות בימים האלה ימצאו בעתיד הלא רחוק מתחרה חזק בדמות המותגים היוקרתיים. לדבריו, "המותגים יחזרו להצליח באמצעות הורדת המחירים בישראל ויצירת שני שווקים שונים לכל מותג. הסיסמה תהיה 'מותגים בזול', כי זה מה שהצרכן רוצה. המותגים הזולים יחזיקו מעמד רק אם הם יהיו זולים מאוד, כי אף אחד מהמותגים הבינלאומיים היקרים לא יישב בשקט וייתן להם לקחת לו את השוק".

לדברי יועץ התקשורת מוטי שרף, הבעלים של משרד יחסי הציבור שרף תקשורת המייצג אנשי עסקים כמו אליעזר פישמן, שאול אלוביץ' ופטריק דרהי ואת החברות טבע ובנק לאומי, הסיבה לתהליך הלגיטימציה שעבר הזול אינה השינויים במצב הכלכלי — אלא בפסיכולוגיה של הצרכן. "הפרמטרים הכלכליים לא השתנו דרמטית בשלוש השנים האחרונות, אלא הצפת נושאים שקשורים בצרכנות נכונה", הוא אומר.

"במשך שנים רבות אנשים רכשו מותגים זולים יותר, אבל לא רצו ברחובות והתגאו בזה, כי זה היה סימן למעמד חברתי. כיום אפשר לראות אנשים מעלים לפייסבוק תמונות של מוצר שהם קנו במחיר נמוך. בכך הם למעשה אומרים 'אני חכם', 'אני נבון'. תם העידן שבו עבדו עלינו", אומר שרף. "קניית מוצר זול אינה עניין של חסכנות או של חוסר אמצעים, אלא דרך לומר 'שהחברות לא יעשו רווח על הגב שלי'".

שרף טוען כי לתקשורת היה חלק בעיצוב התופעה. "על פי הנרטיב התקשורתי, יש תאגידים גדולים שכל תכליתם למקסם רווחים. לכן, אומרת התקשורת, אתם הצרכנים צריכים לתת כתף כדי לרסן אותם. הרי בפריפריה ובמגזר החרדי תמיד קנו מוצרים זולים, אבל מעמד הביניים נתן לו לגיטימציה כמעט אופנתית. זו פסיכולוגיה נטו, ששמה את הצרכנות הנבונה על משקל של 'זו חובתי'. אם כל העולם מדבר על זה, העיתון מלא בדברים כאלה, הממשלה מנסה רפורמות כאלה — אז זו חובתי".

למרות התפשטותם של מותגים מוצלחים וכניסתם לעוד קטגוריות, יש מקומות שבהם הצרכנים לא מוכנים לוותר על סמל הסטטוס שנלווה למותג היוקרתי. "העני חייב לקנות בזול והעשיר אוהב לקנות בזול", אומר גיל אונגר, מנכ"ל ומבעלי קופיקס, שהיה מנכ"ל איקאה ישראל ומנכ"ל רבוע כחול (מגה). "פעם, כשהייתי רואה חבר יוצא עם שקיות של 'חצי חינם', הוא היה מסתתר, ואילו היום זה טרנדי. המאיון והאלפיון העליון קונים באיקאה בלי בושה. הם לא יקנו את הסלון שלהם באיקאה, אבל בהחלט יקנו כוסות, צלחות וסלון לדירה של הבן. מה שהיה פאדיחה נהפך לטרנד".

לדברי אונגר, הישראלי הוא "צרכן סכיזופרני", כלומר צרכן שרוצה ליהנות משני העולמות. "הצרכן הישראלי ייסע בג'יפ שלו לחנות מזון מוזלת כדי לחסוך 100 שקל, ובאותו יום יוציא 200 שקל במסעדה".

אונגר אומר כי למרות הנהירה לזול, הטרנד לעולם לא ייהפך לטרנדי בתחומים מסוימים: "במוצרי צריכה מהירים יש מעבר בולט לזול, והוא יתחזק, אבל כל מה שהוא סמל סטטוס ימשיך להיות מושתת על מותגים — כמו שעון או אזור מגורים. זה לא יקרה, למשל, גם בענף הרכב: אנשים עשירים יקנו בגד ב–H&M, אבל לא יקנו מכונית דאצ'יה".

הדעה הרווחת היא כי הרדיפה אחרי הזול תמשיך ללוות אותנו בעתיד. "זה כמו סיפור עץ הדעת", אומר שרף. "ברגע שאכלת את התפוח וגילית שאתה עירום — סביר להניח שלא תוכל להסתובב עוד עם ישבנך חשוף. קשה לי להאמין שהדור הצעיר, שמבין את העולם התאגידי טוב יותר, יחזור לעידן הבורות של לא למקסם את הרווח שלו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?