האם ויזנטל הוא האיש להבראת רשות השידור?

מקושר, אהוד, מסוכסך, מוערך, לא פוחד להיכנס לעימותים - כך מתארים בתעשיית הטלוויזיה את יונה ויזנטל ■ המשימה הקרובה של מי שמונה השבוע לעורך הראשי של רשות השידור המתפרקת עשויה ליהפך להצלחת חייו - או לעוד כישלון מהדהד בשרשרת

נתי טוקר
נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נתי טוקר
נתי טוקר

"הפנטזיה הרחוקה שלי היא להיות מנכ"ל רשות השידור ולהבריא אותה. מההיכרות שלי עם רשות השידור, שמבוססת על עבודה משותפת רבת שנים, כואב לי לראות איך הגוף הזה פועל. גוף שיש לו יופי של פוטנציאל עובד בצורה הכי לא נכונה. אני מאמין שהרשות צריכה להישאר גוף שידור ציבורי. צריך להבריא אותה, לא להפריט אותה".

ההתבטאות הזאת מ–1999 שייכת ליונה ויזנטל, לשעבר סמנכ"ל התוכן של yes, שהתראיין ל"גלובס". השבוע, 15 שנה אחרי, מונה ויזנטל לעורך הראשי ולמנהל בפועל של רשות השידור המתפרקת. אם הכל יילך כשורה מבחינתו, הוא גם יהיה האיש שימונה על הקמתו של גוף השידור הציבורי העתידי, בהתאם לחוק שהוביל שר התקשורת, גלעד ארדן.

לא מעט שבחים הופנו לויזנטל לאחר שנודע על המינוי. הוא נתפש כאיש מקצוע מהשורה הראשונה, אדם אהוד בתעשייה, שאינו מחובר לאף גורם פוליטי וכמי שיש לו את הידע המקצועי להקים את השידור הציבורי החדש. המינוי הזה גם העניק לארדן את הלגיטימציה להמשיך את המהלך האגרסיבי של פירוק הרשות הישנה והקמת גוף שידור חדש, למרות סבב הפיטורים הכואב של כ–1,500 עובדים.

המינוי של ויזנטל הוא כרגע רק לעריכת רשות השידור הישנה, וכדי להתמנות למנכ"ל של הגוף החדש הוא ייאלץ להתמודד בוועדת איתור. עם זאת, יש הסבורים כי מינויו מציב אותו בנקודת פתיחה טובה במרוץ לתפקיד הבא.

ויזנטל לא היה המועמד היחיד לניהול הרשות בעת הפירוק. המועמד המוביל דווקא היה איש שויזנטל מכיר היטב, מודי פרידמן, המנכ"ל של קבוצת RGE, שכוללת את ערוצי הילדים והספורט. אלא שפרידמן ביקש לנהל את הפירוק והקמת השידור הציבורי בנוסף לתפקידו הנוכחי, וכונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) - דוד האן, שנטל לידיו השבוע את סמכויות הניהול של רשות השידור - סירב לדרישה.

האן חיפש שלוש תכונות מרכזיות לאדם שינהל בתקופה הקרובה את השידור הציבורי: יכולות ניהול מוכחות, הבנה בתוכן והיכרות עם תחום העיתונות. בקרב עיתונאי רשות השידור היה מי שניסה לקדם את מועמדתו של שלום קיטל, לשעבר עיתונאי בקול ישראל, אך ידוע יותר כמנכ"ל המיתולוגי של חברת חדשות 2. ואולם מינויו של קיטל ירד מהפרק, בין השאר לאור פעילותו בשנים האחרונות כיועץ של אהוד ברק ומפלגת העבודה.

מועמד נוסף היה אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, שהצליח לשפר במידה רבה את שיעורי הצפייה בערוץ. התפקיד הוצע לקובלנץ והוא סירב לקבלו, לבסוף בחר האן בויזנטל. "הוא אמנם לא עונה על שלוש התכונות שחיפשנו, אבל יש לו הבנה בניהול ובכספים, הוא גם איש תוכן מעולה - וזה מינוי מצוין", אומרים בכנ"ר. בענף התקשורת אומרים כי בשל העובדה שויזנטל מעורב פחות בנושאי אקטואליה, הוא יצטרך להעמיד לצדו מנהל חזק לחטיבת החדשות.

ויזנטל צפוי להיכנס לתפקידו ביום שני לאחר שישוב מחו"ל. בכך למעשה תושלם ההדחה של ההנהלה הנוכחית, ובראשה המנכ"ל יוני בן מנחם, וגם יינטלו סמכויותיה של המליאה והוועד המנהל של רשות השידור.

בהיעדר שדרת ניהול, התפקידים שיוטלו על ויזנטל בשלב הראשון יהיו רבים. לערוץ אין מנהל, כך שויזנטל יהיה אחראי בין השאר על רכש התוכן. הרשות מחויבת על פי החוק להשקיע כעת לפחות 70 מיליון שקל בתוך ארבעה חודשים ברכש הפקות מקור, שרובן ישודרו כבר בגוף החדש. זו אחת המשימות המרכזיות של ויזנטל עד לסוף השנה. במקביל, ויזנטל יהיה אחראי גם על תחנות הרדיו של קול ישראל, וייאלץ לעשות סדר בחטיבת החדשות של ערוץ 1, שכיום אין בה מנהלים.

בניין רשות השידור בירושליםצילום: תומר אפלבאום

בשלב זה, ויזנטל לא מגיע לבצע מהפכה ברשות הישנה. הוא לא יכול לגייס עובדים חדשים (למעט מנהלים מטעם המפרק), אין לו תקציבים משמעותיים ליצור דברים חדשים, וגם אין לו כלים להקים לוח שידורים חדש. כלומר, כרגע תפקידו הוא רק לשבת לידו מיטתה של רשות השידור החולה ולתת לה למות. בתוך כך, הוא רוצה להיות גם הפרויקטור שעל שמו תהיה רשומה רשות השידור החדשה.

יכולות בין־אישיות
בלתי מבוטלות

ויזנטל, 52, רכש השכלה בכלל בתחום הכלכלה, והוא רואה חשבון. בשנות ה–80 שימש חשב בחברת רקע העוסקת בתחום סרטי הווידיאו, ולאחר מכן עבר לשמש חשב בחברת מגל, הפועלת בתחום מערכות הביטחון. משם עבר ויזנטל לראשונה לתעשיית התוכן – הוא מונה למנהל כספים בחברת ICP, שניהלה את רכש התוכן של חברות הכבלים עם הקמתן.

מי שהכניס את ויזנטל לתחום התוכן הוא אודי מירון, שניהל אז את חברת הכבלים, וכיום הוא בעליה של ענני תקשורת, אחת מחברות הפקות הערוצים הגדולות בישראל, המפיקה בין השאר את ערוצי הבריאות והאוכל. לדברי מירון, "הפעילות של ויזנטל כיום היא בהחלט תוצר של החשיבה שהיתה ב–ICP. זו היתה חשיבה ששום דבר לא מספיק טוב וכל הזמן רצים קדימה. הוא חיפש דברים חדשים וידע למצוא פתרונות במקומות בלתי צפויים".

לאחר מכן עבר ויזנטל לערוץ הספורט, ובמשך שנתיים היה אחראי בין השאר על תחום רכש זכויות השידור. מערוץ הספורט הוא עבר לתפקיד מנכ"ל קבוצת סבן ישראל, שהקימה אז בישראל את ערוץ פוקס קידס, וכוונתה היתה להתרחב לקבוצת תקשורת גדולה. בפועל, חודש וחצי לאחר מכן מצא עצמו ויזנטל מוותר על סבן ויורד לדרג סמנכ"ל בחברת הלוויין כמנהל התוכן. ב–yes ניהל ויזנטל תקציב תוכן של כ–500 מיליון שקל, כ–120 מיליון שקל מתוכם בהפקות מקור, והיה אחראי על 75 עובדי מחלקת התוכן.

לויזנטל יש יכולות בין־אישיות בלתי מבוטלות. הוא מתחבב במהירות על כל בעל תפקיד שעמו הוא נפגש, ומצליח להעניק לו תחושה שזה לא רק עסקים - זו חברות. במשך 15 שנה הוא היה בעמדת כוח משמעותית, זה שיושב על קופה של כ–130 מיליון שקל האחראית על הפקות מקור. העוצמה הזו שהיתה בידיו יצרה כלפיו לא מעט כעסים, ומטבע הדברים גם לשונות רעות החלו לצוץ על אופן ניהולו.

אלא שויזנטל ידע לנהל את המאבקים ולהילחם על מעמדו מול הגורמים החזקים בתעשייה. אחד העימותים הקשים ביותר שידע היה מול חיים סלוצקי, מפיק הטלוויזיה ובעל ערוצים כמו ערוץ הבידור של HOT. כמי שמקורב לנוני מוזס, שהחזיק במניות HOT, סלוצקי נהנה משפע של עבודה ב–HOT, בעיקר בערוץ הבידור. אבל ב–yes הדלתות היו חסומות בפניו, עד היום.

יוני בן מנחם. מכתב תגובהצילום: אוליבייה פיטוסי

עם כניסתו של ויזנטל לתפקיד, היה על הפרק חוזה חתום של סלוצקי יחד עם טמירה ירדני וטלית הפקות, שהתכוונו להקים יחד ערוץ ילדים חדש בהשקעה גבוהה. ויזנטל בדק את המספרים והחליט לסכל את יישום החוזה, וערוץ הילדים החדש ירד מהפרק.

את האשמה הטיח סלוצקי בעיקר בויזנטל, וניסה להפעיל לא מעט מקשריו כדי להתמודד עם ויזנטל. לתמונה נכנס גם בעל השליטה ב–yes, שאול אלוביץ', שמיודד עם סלוצקי. "היה בינינו מאבק קטן ושטותי, אבל השלמנו לפני שנה", אמר השבוע סלוצקי. "אני אכן מכיר את אלוביץ' והוא היה מודע לנושא".

ויזנטל לא היסס גם להיכנס לעימותים עם זכיינית הטלוויזיה החזקה ביותר, קשת. הוא סירב להעלות את ערוץ ביפ של קשת ב–yes, וגם כאשר HOT הורידה את ביפ, הערוץ לא עלה בלוויין. בעונתה הראשונה של "האח הגדול" של קשת הוא גם סירב להעלות את ערוץ 20 המשדר את הנעשה בבית 24 שעות ביממה, בטענה כי זהו תוכן שפוגע בזה של yes, אך לבסוף – בין השאר לאחר זעם מצד הנהלת yes - הבין כי זוהי דרישה מצד הלקוחות.

"נכנס לעימותים רבים,
אבל יודע להיות הגון"

מיקי רוזנטלצילום: עופר וקנין

העימותים של ויזנטל עם המפיקים החזקים בשוק התעצמו בשנים האחרונות, כאשר חברות הכבלים והלוויין הפחיתו במידה רבה את הוצאות רכש התוכן שלהן. HOT אמנם היתה זו שהובילה את מהלך הקיצוצים, אבל ב–yes לא נותרו מאחור. ויזנטל היה זה שהגיע למפיקי הערוצים ופתח מולם את החוזים, שינה שיטות פעולה והפחית מאוד את המוטיווציה שלהן לפעול. מהלכים אלה יצרו לויזנטל עוד ועוד חיכוכים עם אנשי הפקה. "הוא נכנס לעימותים רבים ולא קלים", אומר גורם בענף, "אבל הוא יודע להיות הוגן".

ב–2009 לקח ויזנטל את הקרב הזה כמה צעדים קדימה. במשא ומתן קשוח עם חברת נגה תקשורת, שהפיקה את ערוץ הילדים, הפתיע ויזנטל כשצייץ בחשבון הטוויטר שלו ידיעת ברנז'ה. בציוץ כתב כי yes שוקלת להחליף את ערוץ הילדים ולהעביר את השקעות המקור שלה לערוץ ילדים חדש - בניסיון ללחוץ על RGE להתגמש במשא ומתן. כמה חודשים לאחר מכן הבהיר ויזנטל בהרצאה בכנס: "חסכתי 10 מיליון שקל בציוץ אחד. היה לזה אפקט עצום ומשמעות כלכלית עצומה". בעלי נגה, ששולטים במכונת המזומנים של ערוצי ספורט 5, מאוד לא אהבו את ההתנהלות הזו, ועד היום יש מתחים בין הצדדים.

HOT היתה תמיד משויכת לצד של מוזס וידיעות אחרונות, שהחזיקו בה. סלוצקי זוכה שם בהפקות בלי סוף, וגם דורי מדיה, שבשליטת תמי מוזס ונדב פלטי, מקיימת קשרים עסקיים ענפים עם HOT ומפיקה עבורה בין השאר את ערוצי הסרטים. בשנים האחרונות, גם אחרי שמוזס מכר את כל מניותיו ב–HOT, הוא מקיים קשר הדוק עם HOT. זה בא לידי ביטוי בעיקר בכך שחברת ההפקות ADD, שבבעלות בתו הדס מוזס ובעלה ירון ליכטנשטיין, קיבלה עוד ועוד הפקות ל–HOT.

אלא שויזנטל החליט לשתף פעולה עם דורי מדיה בהעלאת ערוצים, וגם החליט להעביר תקציבים לליכטנשטיין. כך, ADD מפיקה כיום ל–yes את הסדרה "בוליווד", שמספרת על שחקנים ישראלים המנסים להשתלב בתעשיית הסרטים ההודית, בהשקעה מוערכת של כ-10 מיליון שקל. בין ויזנטל לליכטנשטיין יש יחסי חברות, והוא אמר בעבר 
ל–TheMarker כי ליכטנשטיין "הוא בחור מוכשר מאוד, מבין את עולם התוכן מחבר בין טאלנטים לתוכן, ועושה עבודה טובה". מבחינת ויזנטל, העובדה שבמשך שנים ADD לא קיבלה כל תקציב ורק כעת מופנה לה תקציב מסוים, מראה כי הקריטריונים הם מקצועיים בלבד.

אחרים בשוק הטלוויזיה אומרים כי "אלה הם יחסים של 'שמור לי ואשמור לך'. זה טבעי שאדם שכיר רוצה שיהיו לו יחסים טובים עם אנשים שקשורים למוזס. לך תדע מתי תצטרך אותו בהמשך".

בהקשר זה מציינים בענף גם את יחסיו הקרובים של ויזנטל עם המפיק ומייצג האמנים שי נשר, גם הוא ממקורביו של מוזס. עד לפני חמש שנים עסק נשר בהפקת ערוצים וזכה לעבודה רבה ב–yes. "אני בטוח שהבחירה בויזנטל מוצלחת, הוא הביא חברה מ–3,500 מנויים ליותר מ–600 אלף", אומר נשר, אבל מדגיש כי ליחסיו האישיים עם ויזנטל לא היה כל קשר לעבודה עם yes.

מתוקף תפקידו, ויזנטל עסק בעיקר בתוכן בידורי, אבל גם בלא מעט תוכניות דוקומנטריות בערוץ yes דוקו, שהיה קרוב מאוד ללבו. בז'אנר התחקירים לא ממש נגעו ב–yes, למעט הסדרה שזכתה לשבחים "מוסר השילומים" של אורלי וילנאי וגיא מרוז, שעסקה בניצולי השואה, ובה ויזנטל גאה במיוחד.

לפחות במקרה אחד היתה לויזנטל הזדמנות להוכיח שהוא לא מהסס להתעמת עם בעלי ההון ולשדר סרטים בעייתיים מבחינתם, כאשר yes החליטה לממן את הסרט "שיטת השקשוקה" של העיתונאי דאז וחבר הכנסת כיום מיקי רוזנטל. חברת הלוויין המשיכה לתמוך ברוזנטל, אבל לבסוף החליטה להפסיק את המימון ולא לשדר את הסרט. ויזנטל טען אז כי הסרט "אינו ראוי לשידור". מי שיצר את סרט התגובה ל"שיטת השקשוקה", במימונו של עופר, הוא נשר.

מה קרה פתאום? תלוי את מי שואלים. ויזנטל עצמו הסביר בזמנו כי הסיבה לכך שהסרט לא שודר הוא מפני שהוא כלל קטע שבו הואשמו האחים עופר בגרימת מחלת הסרטן בשל הזיהום מבתי הזיקוק במפרץ חיפה. ויזנטל מכיר מקרוב את המחלה, מאחר שטיפל בבנו שחלה בלוקמיה בגיל 9, ובינתיים הבריא לחלוטין, והורה לרוזנטל לא לכלול את הקטע הזה. מאוחר יותר הביא רוזנטל גרסה אחרת, אך ויזנטל טען אז כי גם היא בעייתית, שכן היא כוללת האשמה בגרימת סרטן במפעלים בנגב, ולכן החליט ויזנטל להפסיק את המימון.

רוזנטל מציג תמונה אחרת. "עוד לפני שחזרנו עם הגרסה המתוקנת הודיעו לנו שהם לא רוצים את הסרט. זאת שטות מוחלטת להגיד שזה היה בגלל הסרטן. אלה היו תירוצים. לדבריו, "הם פשוט רצו שנלך. בדיעבד, כשהתכוננתי למשפט (בתיק התביעה של האחים עופר נגד רוזנטל בטענה לפרסום לשון הרע, נ"ט), קיבלנו מסמכים והתברר לנו שההחלטה של yes לא לשדר התקבלה הרבה לפני".

רוזנטל סבור כי יש לשבח את ויזנטל על עצם ההחלטה לממן את הסרט. "יש לו אומץ ציבורי והוא משרת ציבור, והוא גם מבין בניהול. זה מינוי מצוין", הוא אומר. "באותה תקופת הוא היה מנהל צעיר יחסית, וכנראה אולץ מלמעלה, מדרג בעלי השליטה, לגדוע את החוזה אתנו ולא יכול היה לגיד את האמת לגבי הנסיבות".

ויזנטל עוזב את yes לאחר 15 שנה. במהלך השנים לא היה תפקיד פנוי בשוק התקשורת ששמו לא נקשר אליו. כמועמד לתפקיד מנכ"ל ערוץ 10 הוא הוזכר כמה פעמים, וגם הוצע לו לעבור לשידור הציבורי ולשמש מנהל ערוץ 1. בכל אותן פעמים העדיף ויזנטל להישאר ב–yes, גם בגלל השכר האטרקטיבי.

ההחלטה לעזוב כעת את yes התקבלה עוד לפני שהוצע לויזנטל תפקיד כלשהו ברשות השידור. היא נבעה מתחושת מיצוי וגם לאחר שהיחסים בינו לבין המנכ"ל רון אילון התערערו. "אלה שני גברים עם אגו גדול, ברור שבסוף הם ייכנסו לעימות", אומר אדם המכיר את היחסים הפנימיים בחברה. מנגד, מקורבים לחברה אומרים כי "אלה היו ויכוחים שגרתיים של ענייני תקציב, לא משהו מיוחד. בכל שנה רבים קצת ואחר כך מסתדרים".

yes צמחה מאוד בשנים שבהן ויזנטל היה אחראי על התוכן, היא נתפשת כמובילה טכנולוגית, וסדרות הרכש שלה - כולל ערוץ yes ho שפיתח ויזנטל - הם גורמי משיכה משמעותיים לחברה. אבל תחום הליבה שבו החברה צריכה להיבדל הוא התוכן הישראלי המקורי. yes תחת ויזנטל הפיקה סדרות מקור מצליחות כמו "תא גורדין", "נויורק", "השיר שלנו" ו"שטיסל" עטורת הפרסים, אבל עדיין HOT מצליחה שוב ושוב ליצור תכנים שיוצרים את הבאזז המשמעותי יותר - כמו "עספור", "הבורר" ו"מחוברים".

עלה להתקפה בפייסבוק

ויזנטל, 52, הוא גרוש ואב לתאומים, בן ובת. הוא נולד ברחובות, לאב רופא שיניים ולאמא ספרנית, וחי חיים בורגניים ושגרתיים. הוא מעולם לא תיכנן קריירה ניהולית בתחום התקשורת, עד שהכיר את התחום. הוא חי עם בת זוגתו אילנית באומן, גרושתו של הפרסומאי יורם באומן, אשת טלוויזיה ששימשה מנהלת הערוצים ניקולודיאון והחיים הטובים. כיום היא מכהנת כמנהלת מחלקת הדוקו באנדמול ישראל (לשעבר קופרמן הפקות). אלעד קופרמן עצמו מפיק ל–yes לא מעט תוכניות, ובהן "חי בלה לה לנד" ו"רויאל שף".

ויזנטל פעיל במיוחד ברשתות החברתיות, לא רק בציוצים שנועדו להוריד מחירי הפקות. הוא נוהג להעלות תמונות שלו עם כוכבי הוליווד ובכירי התעשייה מהעולם בפגישות עבודה. הוא גם השתמש פעם בפייסבוק כדי לעלות להתקפה נגד זכייניות ערוץ 2.

"יש כלל בערוצים המסחריים, שעל כל שעה של ריאליטי צריכות הזכייניות לשדר שעה של סוגה עילית", כתב ברשת החברתית לפני כשנה. "מה שהרשות השנייה לא נתנה את דעתה מעולם זה על נושא הפרומואים. בערוצים המסחריים, בדרך כלל רוב זמן הפרומואים מוקדש לתוכניות ריאליטי, מה שלמעשה 'מחנך' את הציבור שמה שחשוב ומעניין הוא הריאליטי. הגיע הזמן שמישהו ישים לזה סוף ויחייב שיחס הפרומואים יהיה כמו יחס הז'אנרים". בתגובה, הרשות השנייה בחנה את העניין, אך עדיין לא פעלה בנדון.

"זה הג'וב הכי טוב שיכול להיות בתעשייה כרגע, אבל גם הכי מפחיד", אומר גורם בענף. "אם הוא ימשיך קדימה ויצליח להקים שידור ציבורי משמעותי, זו תהיה ההצלחה של חייו. לעומת זאת, אם ייכשל הוא יהפוך לעוד אחד ברשימת המנהלים הגרועים שלא הצליחו להתמודד עם השידור הציבורי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מסך נתונים בבורסת וול סטריט מציג מרוץ עליות, בשבוע שעבר

רווחי החברות צומחים? מתברר שיש גורם שמנפח אותם

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי