הבועות הפיננסיות שמחכות לנו

לא רק בגז טמון פוטנציאל לשגשוג, הוא נמצא בעוד הרבה מקומות

סמי פרץ
סמי פרץ
סמי פרץ
סמי פרץ

כתב "פורבס" ג'סי קולומבו, בחור צעיר שעוד לא מלאו לו 30, פירסם השבוע בעיתונו סקירה מקיפה על הכלכלה הישראלית שכללה אזהרה חד־משמעית מפני התפוצצות בועות הנדל"ן וההיי־טק בישראל, ברגע שהריבית במשק תתחיל לעלות. הסקירה שלו פורסמה תחת הכותרת 
"מדוע השגשוג בישראל הוא למעשה בועה שעתידה להתפוצץ?".

קולומבו, אמריקאי ממוצא צרפתי, מגדיר עצמו אנליסט המתמחה בזיהוי בועות כלכליות פוטנציאליות. הניתוח שלו מעניין ושופע נתונים על הכלכלה הישראלית ובעיקר על שוקי הנדל"ן, ההיי־טק והגז הטבעי. הניתוח שלו אומר, בתמצית, את הדבר הבא: מחירי הדירות בישראל זינקו ב–80% מ–2007 הודות לריבית הנמוכה בישראל; מגזר ההיי־טק הישראלי משגשג הודות לריבית הנמוכה בעולם, שהפנתה כספים רבים מחוץ לארה"ב; וישראל, בהיותה סטארט־אפ ניישן, נהנית מבועת היי־טק שמתקיימת למעשה בארה"ב (הוא מספק דוגמאות לחברות היי־טק כמו טוויטר שהכנסותיהן זעומות) ושתתפוצץ יום אחד. הוא מזכיר בהקשר זה חברות היי־טק ישראליות שנמכרו כמו ווייז. לקינוח שופך קולומבו מים צוננים על מה שנתפש כפוטנציאל לשגשוג כלכלי אצלנו - הגז הטבעי - וטוען שהתחום מוערך הערכת יתר, ושהאפשרות שישראל תהיה מעצמת יצוא גז למדינות השכנות מוטלת בספק.

העלאת ריבית, לפי קולומבו, תביא לרצף האירועים הבא: בועת הנדל"ן תתפוצץ והמחירים ייפלו, הבנקים יספגו הפסדי אשראי בשוק המשכנתאות, בועת ההיי־טק תתפוצץ בארה"ב ובישראל גם יחד ותביא לסגירת סטארט־אפים (בעיקר אפליקציות ופעילות של מדיה חברתית), מניות חברות הטכנולוגיה והבנקים ייפלו ויפילו את שאר השוק אתן, הצמיחה תיפגע והאבטלה תעלה.

קידוח תמר. הממשלה לא נערכתצילום: אלבטרוס

שלושה דברים עלו לי בראש כשקראתי את הסקירה. הראשון, איזה יופי של מקצוע בחר לעצמו הקולומבו הזה - לעבור ממדינה למדינה ולהזהיר מפני בועות. ינחש נכון, ייצא ענק. לא ינחש, מי יזכור? השני, שאין הרבה חדש בדבריו וברור שהריבית הנמוכה בישראל ובעולם היא מתכון נפיץ ביותר להתפתחות בועות נכסים. והשלישי: על איזה שגשוג בישראל הוא מדבר? האם הוא באמת חושב שישראל משגשגת?

עם הניחושים שלו קשה להתווכח. מחירי הדיור מושפעים מהרבה מאוד פרמטרים, ובהם כמובן הריבית הנמוכה. אין ספק שהיא אחת הסיבות המרכזיות לזינוק במחירי הדירות. הוא התעלם בניתוח שלו מסיבה אחרת ולא פחות חשובה - היצע הקרקעות הקטן בישראל. העלאת ריבית כשלעצמה יכולה בהחלט לקרר את שוק הדירות, ואולי גם להביא להורדת מחירים. אבל השאלה היא בכמה יצנחו המחירים, ובעיקר מה יקרה לאבטלה. כאן הניתוח כבר מסובך יותר.

באשר לבועת ההיי־טק הנטענת, גם לגביה קשה להתווכח. התופעות שראינו במשבר בועת 
הדוט.קום בתחילת העשור הקודם נפוצות גם כיום. חברות צעירות ללא מודל עסקי וללא הכנסות משמעותיות נמכרות במאות מיליוני דולרים ואף יותר. חברות אמריקאיות נסחרות במיליארדים רבים אף שאינן רווחיות.

תהליך של העלאות ריבית בעולם יכול להוציא הרבה אוויר משוק הנדל"ן, מענף ההיי־טק ומהכסף החם המסתובב בעולם - ושחלקו מצא את דרכו אלינו. במובנים רבים זה עניין שאין לנו בו כל שליטה. הרי ישראל נאלצת להנהיג משטר של ריבית נמוכה כי בכל העולם הריביות נמוכות וזו הדרך היחידה למנוע זרימת הון ספקולטיבי למשק הישראלי שתערער אותו. כך יקרה גם כשהריבית תעלה. אם ארה"ב ואירופה יעלו ריביות, גם בנק ישראל יעלה את הריבית.

אם כך, נותרנו עם השאלה: האם באמת יש כאן שגשוג? ועם שאלה חשובה לא פחות: מה המשק הישראלי צריך לעשות כדי למזער את ההשפעות של התפוצצות בועות בעתיד?

בניגוד לדבריו של קולומבו, המשק הישראלי אינו חווה בשנים האחרונות שגשוג של ממש. יש כאן ללא ספק נתונים חיוביים בהשוואה לארה"ב ולאירופה, שעדיין חוות את המשבר הגלובלי. האבטלה אצלנו נמוכה במונחים היסטוריים, הבנקים יציבים, סטארט־אפים נמכרים כמו לחמניות ורבים מבעלי הדירות חווים תחושת עושר, אבל כשבוחנים את נתוני החשבונאות הלאומית, הנתונים רחוקים מההגדרה שגשוג.

המשק צמח ב–2013 בשיעור של 3.3%, ובניכוי ההשפעות של הגז הטבעי ב–2.5% בלבד. התוצר לנפש עלה ב–1.4% - כפול משיעור הגידול במדינות OECD. שיעור הגידול בתוצר נמצא בירידה בשלוש השנים האחרונות, לאחר עלייה של 4.6% ב–2011 ו–3.4% ב–2012.

הירידה בתוצר קשורה קשר הדוק לנעשה בשווקים הבינלאומיים, שהשפעתם על המשק גדולה מאחר שישראל היא מדינה מוטת יצוא. אי לכך, ברור ששינויים במצב הסחר העולמי ובמצב הריביות בעולם הם קריטי לשאלת המשך השגשוג של ישראל. שוב, לממשלה או לבנק ישראל אין השפעה על מצב הסחר העולמי או על הריביות, וגם בשערי המטבע אי־אפשר לשלוט לנצח. אבל יש כמה דברים שרלוונטיים למימוש פוטנציאל הצמיחה של ישראל - ובהם צריכה הממשלה להתמקד.

קולומבו ממעיט בחשיבות הגז הטבעי לכלכלת ישראל, ולטעמי בטעות. מאז חשיפת תגליות הגז המדינה עסוקה באינספור שאלות של צדק חלוקתי, בהסדרת שוק הגז ובניסיון להתגונן מפני מונופול מפלצתי בראשות יצחק תשובה ונובל אנרג'י שישלטו בשוק האנרגיה הישראלי. זה טוב וחשוב וחיוני, אבל במקביל לתהליך זה חייבים להתמקד בתהליך חשוב לא פחות - זיהוי ההזדמנויות העסקיות והכלכליות הטמונות בתגליות הגז והכנת המשק ושוק העבודה לקראתן, אם ביצירת תשתית להקמת פעילות תעשייתית מבוססת גז ואם בשימוש נבון בתמורה הכספית ממכירת הגז.

עד כה לא ראינו היערכות ממשלתית שתכין את המשק, את התעשייה ואת היזמים להתמודד עם מן משמים בדמות אנרגיה זמינה, זולה ונקייה. כולם רבים ומתווכחים על השאלה כמה נייצא, כמה ירוויחו היזמים וכמה מס הם ישלמו, אבל לא שמעתי ויכוח ולא ראיתי עבודת מטה בשאלה אילו מפעלים אפשר להקים כאן, אילו השקעות מבטיחות ניתן לבצע בכספי הגז, ואילו עובדים צריכים להכשיר כדי להתמודד עם הפיכתה של ישראל למדינה שיש לה משאבי טבע.

לא רק בגז טמון פוטנציאל שגשוג של הכלכלה הישראלית. הוא נמצא בעוד הרבה מקומות: החל בפריון הנמוך בכל המשק, שאותו חייבים לשפר; עבור בשירותים הממשלתיים הבלתי יעילים הזקוקים לייעול ובבנקאות ובמערכת הפיננסית, שטיפול בהם יכול לשפר את מצבם של החוסכים והפנסיונרים ובכלל את הקצאת המקורות במשק; וכלה בהגדלת שיעור ההשתתפות של החרדים והערבים בשוק העבודה. המשק הישראלי משווע לרפורמות כלכליות גדולות ולתכנון ארוך טווח - ושם טמון פוטנציאל הצמיחה שלנו. אלה יהוו את כרית הביטחון לקראת הבועות שיתפוצצו בעתיד, בין אם יהיה זה בנדל"ן, בהיי־טק או בכל תחום אחר.

נ.ב

אפשר היה לצפות שריבית נמוכה המונהגת זו התקופה הארוכה בהיסטוריה של מדינת ישראל והכלכלה העולמית תגרום להיווצרות בועת אשראי עסקי גדולה, אבל כאן זה דווקא לא קורה. משקי הבית, הממשלה והרשויות המקומיות הגדילו את החוב שלהם בשנים האחרונות, אבל החוב של המגזר העסקי לא גדל ואף ירד. זהו נתון מפתיע בהתחשב בעובדה שמטרתה העיקרית של הריבית הנמוכה בישראל ובעולם היא להעניק למגזר העסקי אשראי מוזל כדי שיוכל להשקיע ובכך לעודד את הצמיחה. בישראל זה קצת פחות מפתיע משום שבשנים האחרונות חזינו למעשה בהתפוצצות של בועת האשראי העסקי בשוק ההון. עשרות חברות שלוו בשוק ההון נקלעו לקשיים ולהסדרי חוב, והדבר גרם לשיתוק מסוים של פעילות החוב והאשראי במגזר העסקי. קולומבו לא כתב על הבועה הזאת. לפחות הבעיה הזו מאחורינו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"