"רמי לוי שולט כרגע בשוק. אבל מלכים מתחלפים. לי אין בעיה להיות גם נסיך"

אייל רביד, מבעלי רשת ויקטורי, שהציג השבוע תוצאות מחמיאות, בטוח שחוק המזון הוא ישראבלוף ושלרשתות אין חלק ביוקר המחיה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

בן כמה אתה?

"אני בן 45. אוטוטו 46, אבל אני סופר את השש רק כשהוא מגיע".

במה אתה נוהג?

"מרצדס 500 CL. שתי דלתות".

בשחור?

"נו מה? עכשיו אני מחליף לכסוף. אני מביא אותה רק ביבוא אישי. מגרמניה".

איזו חולצה אתה לובש? אתה נראה מותגיסט.

"זה בוס. בלי סמל, אבל בוס. וכן, אני מותגיסט".

בוס בלי סמל? חולצה מהשוק?

"נראה לך שאני קונה מהשוק?"

הבנו, זה אמיתי, אבל לכאלה שלא אוהבים להראות שהם מתלהבים מהמותג. והג'ינס של איזו חברה?

"בוס. אבל אני לובש את זה ממקום של נוחות".

והנעליים של מי?

"טימברלנד. אני אוהב ללבוש מותגים. בעיקר בוס. לצורך העניין, אני לא לובש דיזל".

גם אתה, כמו רמי לוי, גדלת במשפחה בלי יותר מדי אמצעים? לאנשי הרשתות הפרטיות יש תדמית פשוטה, בסגנון "אמא היתה עקרת בית ואבא היה אורז בשוק".

"שום אורזים בשוק. כשנולדתי המשפחה כבר היתה מסודרת. ההורים שלי באו לישראל מתוניסיה עם תרמיל על הגב ב-1956. סבא היה יו"ר התנועה הציונית בצפון אפריקה, ובישראל הוא ייצג את העיתונות הצרפתית. ההורים הגיעו בהתחלה לקיבוץ הדתי בני דרום, התחתנו שם, עברו אחרי שנה למעברה, ממעברה לדירה בלי ריצוף בבת ים ברמת הנשיא. כשהייתי בן 6 כבר עברנו לאזור החוף של בת ים, לדירת פנטהאוז. אבא שלי היה עצמאי. הוא רואה חשבון במקצועו, אבל לא הוסמך. אמא היא מנהלת חשבונות במקור, אבל כבר 25 שנה שהיא ציירת ופסלת".

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

אז איך הם נתנו לך לא ללמוד באוניברסיטה?

"אחי הלך לעשות תואר, אחותי הלכה לאוניברסיטה, אני הקטן במשפחה. ויתרו לי".

יותר משאייל רביד, הבעלים והמנכ"ל של רשת הקמעונות ויקטורי, נראה צעיר לגילו, הוא מתנהג כמו ילד. רביד משתייך לחבורת הקמעונאים של הרשתות הפרטיות, שנותנים את הטון בענף בשנים האחרונות. יחד עם נחום ביתן מיינות ביתן, עזרא דוש של סופר דוש, איתן יוחננוף מרשת יוחננוף, זכי שלום מחצי חינם והאב המייסד של החבורה, רמי לוי - הם רוכבים על מחאת יוקר המחיה והחיפוש של עם ישראל אחר חנויות דיסקאונט. בין אם הם זולים באמת ובין אם הם רק ממתגים עצמם ככאלה, הם נוגסים שנה אחר שנה בנתחי השוק של שתי החברות הגדולות - שופרסל ומגה.

מנכ"ל ויקטורי, אייל רבידצילום: דניאל בר און

ויקטורי מונה 25 סניפים ואמורה להשלים את פתיחתם של ארבעה נוספים עד סוף השנה. השבוע פירסמה הרשת את דו"חותיה השנתיים ובהם הציגה רבעון רביעי מרשים במיוחד, עם זינוק של 63% ברווח התפעולי, עלייה של 16% בהכנסות - וקפיצה של 44% ברווח הנקי. את 2013 כולה סיימה ויקטורי עם מכירות של 740 מיליון שקל, עלייה של 4%. אחרי זינוק של 70% במניית החברה, שווה הרשת המשפחתית - הנמצאת בשליטת רביד ואחיו אברהם, המשמש סמנכ"ל התפעול - 350 מיליון שקל. אב המשפחה, חיים, משמש סמנכ"ל הכספים.

ההתחלה: בגט הזהב בקרית גת

ענף הקמעונות הפרטית רותח ואפילו צפוי להתחמם עוד יותר. רשת שופרסל החליפה בעלים באחרונה, ובשוק מצפים למהלכים של בעלי הבית החדשים, מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין, במטרה לחדש את ההגמוניה שלה. קבוצת אלון רבוע כחול, הסובלת מהפסדים, מנסה לצאת מהבור בהישענות גדלה והולכת על המותג You, ומחפשת דרך להחזיר את נתחי השוק שאיבדה בשנים האחרונות. המאבק בין הקמעונאים הפרטיים ממשיך להיות רווי אגו ויצרים, תוך שהצדדים מתחרים על תואר המותג הזול ביותר.

בניגוד לקמעונאים הוותיקים והמעונבים כמו אפי רוזנהויז (לשעבר מנכ"ל שופרסל) או זאב ורמברנד (לשעבר מנכ"ל מגה), רביד מייצג דור חדש שלא מנסה להצטייר כמכובד אלא שומר על תדמית הבאסטיונר מהשוק, מתוך הבנה שזו מתקשרת למחירים הנמוכים שהעם רוצה.

משפחת רביד החלה את דרכה מעסק בשם בגט הזהב, שייצר ושיווק מוצרי מאפה קפואים. הסניף הראשון של הרשת נפתח בקרית גת.

איך הגעת דווקא לקרית גת כדי לפתוח סניף ראשון?

"אני נשוי לקרית גתית. הסניף הראשון נולד ב-1996, אז לקוח בעל חנות היה חייב לנו כסף בעסק הקודם והוא לא היה יכול להחזיר. זה היה לקוח שהיה חייב לי מיליון שקל ב–1995, וזה בזמן שכל המחזור שלנו אז בבגט הזהב היה 1.5 מיליון שקל. אז קנינו את החנות שלו בקיזוז החוב. באותה דרך קם גם הסניף השני".

חיפשתם מקום? היתה לכם מטרה להפוך מיצרנים ומשווקים לקמעונאים?

"ממש לא הייתי בלופ הזה, הייתי בסך הכל ספק של בצקים קפואים לשופרסל, לרבוע כחול ולקלאב מרקט".

מה עם בגט הזהב, הוא עדיין פעיל?

"רק המותג. אנחנו לא מייצרים, רק משווקים".

למה?

"אסור להיות יצרן בישראל. אין מקום ליצרנים קטנים. הצרכן הישראלי משלם רק על מותגים גדולים. הצרכן הישראלי הוא אחד המותגיסטים הגדולים בעולם. אם זה בהלבשה ואם זה בעט. תסתכל עם מה אתם כותבים - עם פיילוט. נכון שהוא עולה רק 4 שקלים, אבל זה מותג".

במה אתה כותב?

"אני כותב עם מה שבמקרה הצלחתי לגנוב (רביד מוציא עט כדורי פשוט של חברת ישראכרט). להבדיל מהצרכן האירופאי שקיבל את הבום הגדול ב-2008 וקצת לפני כן התחיל לעזוב את השוק הממותג לכיוון המותגים הפרטיים, הישראלים נשארו מאחור".

אתה יכול לומר גם מאיפה זה מגיע?

"יש בישראל הכי הרבה סמארטפונים ביחס לגודל האוכלוסייה. אין מדינה בעולם כמו ישראל שחמשת ספקי המזון הגדולים שלה הם 50%–60% מהמכירות. מאיפה זה בא? מזה שהיד של הצרכנים הולכת לבד למותג. אנחנו קונים אסם על אוטומט, סנו על אוטומט, טייסטרס צ'ויס על אוטומט, ג'ייקובס על אוטומט".

כשאתה קונה קטשופ הביתה אתה קונה את המותג פרטי?

"כן. אני אפילו מאלץ את הילדים שלי לצרוך את זה. הבאתי לילדים שוקולית מהמותג הפרטי והם אמרו לי 'אבא, השוקולית לא טעים'. אז הייתי מחליף את הקופסא של השוקולית בבגאז', כדי שהם לא יראו. אחר כך הם אמרו לי 'אבא, אל תביא כריות של המותג הפרטי'. אמרתי אין בעיה. הבאתי שקית של כריות של המותג הפרטי בלי הקופסא וזרקתי אותה על השיש, שיאכלו. למחרת בבוקר הילדים באו ואמרו 'אבא, מה זה הכריות החדשות שהבאת, יותר טעים מתלמה'. אמרתי להם שזה המותג הפרטי. אמרו לי 'לא יכול להיות', אמרתי 'לכו לתא המטען של האוטו, תסתכלו על הקרטון'".

אז ברכב אתה מותגיסט, בבגדים אתה מותגיסט, ובאוכל לא?

"אם אני חושב שצריך לעשות מהפכה - אני צריך להיות חלק מהמהפכה גם בבית שלי. אני לא יכול לקנות סנו ז'אוול, ולא לקנות מותג פרטי שאני הבעלים שלו. חוץ מזה שאני חושב שהוא לא פחות טוב ומעדיף לשלם 7 שקלים במקום 15 שקל. כנ"ל לגבי טונה, אין סיבה שאשלם 23 שקל על רביעיית סטארקיסט כשאני יכול לשלם 16 שקל על המותג הפרטי. אתמול הייתי בביקורת סניפים באלקנה לקראת החג, והתווכחתי עם לקוח. פתחתי לו באמצע החנות בקבוק שמן זית של המותג הפרטי כדי להראות לו. שאלתי אותו 'אתה יודע לטעום שמן זית על נקי? בוא נפתח. הוא לקח לגימה והודה שזה אותו דבר. אמרתי לו 'בגלל אנשים כמוני וכמוך אי אפשר להצמיח את השוק'.

"הישראלים אוהבים מותגים עד כדי כך שהם אפילו לא בודקים את שקדי המרק האחרים שהם לא של תלמה, על אף שחברת מאנה מייצרת גם את זה וגם את זה. כל הקרוטונים בישראל מיוצרים במאפייה של קיבוץ עינת, ועדיין קרוטונים של אסם עולים 16 שקל ושל המותג הפרטי 8 שקלים. גם גביעי הגלידה מיוצרים כולם במקום אחד".

אז למה המותג הפרטי לא משתלט על השוק? היינו מצפים לזה לאור המחאה על יוקר המחיה.

"המצב בשוק טוב והמצב במשק טוב. זה הכל סיפורים. לאנשים אין פחות כסף. וגם אם לאנשים יש פחות כסף, הם שורפים אותו ולא אכפת להם מה יהיה מחר. הם אומרים 'בואו נחיה את הרגע' ואחרי זה הם נתקעים. בתי הקפה והמסעדות מפוצצים. אני חשוף לנתוני חברות האשראי ואני רואה את הנתח של מכירות האשראי מחוץ לבית (מכירות חוץ). אנשים רוצים לקנות בית, לעשות גינה, לנסוע לחו"ל, לצאת לבלות, לשתות. הם לא יודעים לסגור את ברז ההוצאות כשצריך".

אתה מתלונן שכולם מבזבזים בזמן שאתה נוסע במרצדס ולובש בוס.

"אני לא אמרתי שאני שונה מאחרים. גם כשאני התחתנתי בגיל 28, יום למחרת החתונה הייתי במינוס 100 אלף שקל. רציתי הכל בחתונה שלי. רק שהיום לי יש את היכולת ולהם אין. אם יש לי היכולת אני צריך להיות סגפן? לנסוע במאזדה 3 שבורה? אתמול היתה כתבה בטלוויזיה ושאלו למה שילמו למנכ"ל בנק הפועלים משכורת של 9 מיליון שקל. למה לא?"

כי זה בזבוז. אם אתה אומר ככה, למה שמנהלי סניפים שלך לא ישתכרו ככה?

"כי העסק שלי מרוויח איקס, וזה מה שאני יכול לשלם. בנק לאומי, לעומת זאת, הרוויח ב–2013 1.9 מיליארד שקל (רווח נקי, ח"ע)".

אז למה שמנכ"ל הבנק לא יקבל משכורת של חצי מיליארד שקל במקום 9 מיליון?

"כי זה מה שבעלי המניות אישרו. אני לא אומר שזה טוב או לא, אבל ההתעסקות בזה כל היום לא טובה".

"רק היצרנים אחראים
 ליוקר המחיה"

עד כמה רשתות המזון אחראיות על יוקר המחיה?

"כלום. אפס. מי שאחראי על יוקר המחיה אלה רק היצרנים. והמדינה. תבדקו מה הרווח התפעולי של שטראוס, אסם וכדומה? יש תשע חברות ציבוריות שהן יצרניות מזון. מישהי מהן ירדה מרווח תפעולי של 10%? וכמה רווח תפעולי יש לי? 3.25%. מה עם רמי לוי? 3.7%. מגה? 0.9%, שופרסל - 2%".

היצרנים יגידו שהם יצרו את המותגים, פיתחו אותם לאורך השנים, ואתה בא ובסך הכל משווק אותם.

"בטח. לא עשיתי כלום. יש לי רק 1,600 עובדים".

הם יגידו גם שבכל העולם יצרנים מרוויחים באותו שיעור כמו בישראל.

"בכל העולם הקמעונאים מרוויחים 5.5%-6%".

אז למה פה לא?

"כי יש פה אגו".

אתה מדבר על ריבוי שטחי המזון בישראל מפני שרשתות המזון פתחו יותר מדי סניפים?

מקור: צ'מנסקי בן שחר

"נכון. כולם רוצים להיות הכי גדולים ולהראות שהם הכי טובים והכי חזקים. אין חלשים בישראל. כולם גיבורים. למה לא פתחתי סניף שנה וחצי? מפברואר 2012 ועד ספטמבר 2013 לא פתחתי קיוסק".

אז עכשיו אתה מפצה על זה עם ארבעה סניפים ב–2013 ועוד ארבעה ב–2014.

"בסדר, כי נכנסתי לאטרף. אני לא יכול להישאר במקום, אני אלך אחורה. אל תשכחו שאני חברה ציבורית שנסחרת באחד העם, אני לא יכול לומר שאני מחוץ למשחק".

ומה האחריות של המדינה ליוקר המחיה?

"המדינה רוצה מס. מזה היא חיה. למה יש מכסי מגן בענף המזון? בשבוע שעבר כתבתם על הקרטל בענף העופות. אני ישבתי עם הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, ואמרתי לו 'עזוב אותך מכל הישיבות האלה. בוא תפרק את הקרטליזציה הזאת - שמותר להם לתאם מחירים. 10% מסל הקנייה של האזרח זה בשר'".

חוקקו חוק שאמור להיכנס לתוקף בתוך שנה ולמנוע חלקית את הקרטל בענף הזה.

"זה ישראבלוף. החוק החדש קובע שלמשחטות אסור לתאם מחירים, אבל למגדלים מותר. אבל הרי מי הם בעלי המשחטות? המגדלים. אתם יודעים איך מתאמים כמויות ומחירים? אתם מבינים שאני מתקשר לספק לשאול כמה עולה עוף והוא אומר לי 'עוד 5 דקות אני חוזר אליך'. מתקשר למתחרה שלו, אומר לו 'אייל מתקשר אליך עוד 5 דקות, תגיד לו 16.2 שקל, אני אגיד לו 16'. שיקבעו שאסור להם לדבר זה עם זה. חוק המזון קובע שתהיה שקיפות מחירים דרך העלאה שלהם לאינטרנט. מה זו שקיפות באינטרנט? זה למעשה תיאום מחירים בחסות החוק".

ההוראה להציג את המחירים של המוצרים בכל סניף באינטרנט נועדה למנוע את המצב שבו רשת מזון מנצלת חוסר תחרות כדי לגבות מחיר גבוה על מוצר מסוים בסניף אחד בשדרות, בעוד שבסניף של אותה רשת ברמת גן המחיר נשאר נמוך. אצלך אין הפרשים כאלה בין סניפים?

"המחיר הקטלוגי בכל הסניפים הוא אותו דבר. יש הפרשים נקודתיים. אם בסניף של AM:PM ממול הורידו את מחיר העגבנייה, גם אני אוריד. אם שופרסל בשדרות הוריד מחיר מלפפון, אני מתיישר".

איך אתה משווה עצמך למתחרים?

"בכל יום ובכל סניף יש צוות שיוצא לסניף המתחרה לעשות קנייה. כשהמחירים יעלו לרשת אני לא אצטרך סוקרים, אבל זה יעבוד לכיוון ההפוך. קמעונאי שמוכר מוצר ב–5 שקלים ויראה שכולם מוכרים אותו ב–7 שקלים - יעלה אותו מיד ל–6.7 שקלים".

אתם מוכנים למלחמת העולם לקראת סקרי המחירים של חג הפסח?

"הסקרים זה גם ישראבלוף. כל הסקרים הם על 60–70 פריטים. איפה עוד 15 אלף פריטים? כולם סוקרים טייסטרס צ'ויס, אז מה הבעיה? מוזילים את הטייסטרס צ'ויס, מפסידים עליו בשביל הסקר. מישהו סרק פעם אננס בשימורים? שקיות אשפה? רדידי אלומיניום? מפיות? אתם לא קונים את הדברים האלה? אז מה אתה עושה כבעל רשת שרוצה להתכונן לסקר של החג? אתה מוציא את כל הכתבות שהיו בנושא, מושך כל הפריטים שנבדקו בשנים האחרונות, ואומר 'יאללה, אלה הפריטים שאני אוריד את המחיר שלהם'. מישהו בדק פעם כמה עולה פול קפוא? לא. בודקים רק אפונה, תירס, שעועית וגזר".

אתה לא משחק את המשחק הזה?

"בטח שכן. מה לעשות? אני יכול לשחק כדורעף כשכולם משחקים כדורגל?"

לאן השוק זה הולך? כמה יכולות שופרסל ואלון רבוע כחול להיחלש?

"אחד עושה מכירות של כמעט 12 מיליארד שקל, השני עושה כמעט 6 מיליארד שקל. זה 18 מיליארד שקל מכירות. יש לנו עוד הרבה מה לאכול".

חוק המזון החדש יפגע בעיקר ברשתות?

"הכל חארטה בחוק המזון. מה נתן החוק הזה לצרכן?"

אתם צריכים, למשל, לדאוג לסדרני מדפים, ולא להשאיר את זה בידיים של הספק.

"אני אבקש פטור מסידור מדפים".

על סמך מה? על זה שאתה קטן?

"כן. קיבלתי אותו בהסכמה מרשות ההגבלים בעל פה בינתיים. לא מתאים לי סדרנות משלי. אני רוצה שהספק יסדר. אני לא יודע לסדר מדפים כמו שהוא יודע. זו ההתמחות שלו. מאיפה בא החוק הזה? שיגדירו הקצאה של 25% משטח המדף לספקים קטנים, אין בעיה. אבל מה הגדירו, שלא יהיה ספק מעל 50%? אז אם יש שני ספקים גדולים, אחד יקבל 50%, השני 50% והקטן יילך לים".

היית מעורב בחוק המזון?

"כן. זה עזר לי? הצביעו בסוף מה שרצו. מה מבין חבר כנסת בסופרמרקט?"

ממה זה נבע?

"ממקום שביבי רוצה לומר לעם ישראל 'אני הבטחתי להילחם ביוקר המחיה. הנה, קבענו את חוק המזון'. אין מלה ממסקנות ועדת קדמי שמופיעה בחוק המזון. זה לא יעזור. בדיוק כמו שהוא צריך לומר 'עשיתי הוזלה בנדל"ן - הורדתי את המע"מ'. זה עזר למישהו? לא, אבל עשיתי".

אז מה צריך לעשות?

"לשחרר קרקעות קודם כל".

ובעולם המזון?

"לקבוע מע"מ דיפרנציאלי. שעל מוצרי בסיס יגבו אפס מע"מ. כמו בחו"ל. קפה שחור זה מוצר בסיס. חלב בשקית זה מוצר בסיס. שיגבו עליו אפס מע"מ. על חלב וניל לא. למה לא לעשות 1% מע"מ על פירות וירקות?"

נו, למה לא עשו את זה?

"כי זה עבודה, זה התעסקות. חוץ מזה, כדי לגבות מהצרכן 1% מע"מ, רשויות מע"מ ומס הכנסה צריכות לדעת מה קורה אצל החקלאים".

אין שום דבר טוב בחוק המזון?

"הדבר היחיד שאולי טוב הוא שלממונה יש אפשרות לבוא לשופרסל ומגה ולומר להן לסגור סניפים באזורים שבהם יש להן יותר מדי סניפים".

מה עם החיוב להעלות מחירים לאינטרנט לצורך השוואה?

"בחנות אחת יש 15 אלף ברקודים. קחו 1,000 חנויות במדינה. איזה אתר יכול לקלוט מחירים של 15 מיליון ברקוד בשנייה. יש שרת שמסוגל לקלוט את זה? זה חוק על בסיס חלום".

בכמה אתה מוכר עגבניות היום?

"4.90 שקלים".

אז אתה מפסיד עליהן?

"מה אני אעשה? הכלל שלי הוא שעגבנייה לא עוברת מחיר 5 שקלים לקילו על המדף, ולא משנה כמה היא תעלה".

לפי הדו"חות שלך, הרווח שלך בתחום הפירות והירקות דווקא צמח.

"נכון. אני עובד עכשיו מהחקלאי ישירות אלי בלי משווק. לקחתי חלק מפער התיווך. אם בניתי מחסן משל עצמי, לא מגיע לי משהו? אין לי משפחה? אני צריך לפרנס 1,600 משפחות חוץ משלי".

באיזה בית אתה גר?

"בית רגיל".

יש בריכה?

"כן, אבל לא גדולה, עכשיו בניתי אותה".

אתה כמו האחים צים, בעלי רשת כמעט חינם לשעבר, שבנו אחוזות מטורפות?

"לא. מגרש של 800 מ"ר בגדרה הוותיקה. בית של שתי קומות על 400 מ"ר. בריכה 4 על 12 מטר. הילדים עם אייפון 4, ולא אייפון 5 או אייפון 5S. הכלל בבית הוא שהילדים יקבלו משהו אחרי שלמחצית הילדים בכיתה יהיה אותו".

מי החברים שלך?

"יש לי הרבה חברים. אני איש של אנשים".

חברי ילדות?

"אין לי חברי ילדות. כשהייתי בכיתה ו' אבא שלי קיבל הצעה לעבודה בחוף השנהב, וכל המשפחה נסעה לשם. כשחזרנו אחרי שלוש שנים לבת ים, אמא שלי לא רצתה לרשום אותי לבית ספר מקומי, כי לפני שנסענו הייתי ילד בעייתי, מאלה שמנהלים את בית הספר. אמא שלי החליטה שהיא לא רוצה להחזיר אותי לברדק בבת ים. אז רשמו אותי לבית ספר אליאנס בצפון תל אביב, ואי אפשר לקבל פרענק מבת ים באליאנס, אז אין לי חברים משם".

איך תנאי העבודה אצלך?

"סטנדרט. לפי היצע וביקוש. בתל אביב אני לא משלם מינימום, כי לא יעבדו אצלי במינימום. אבל באזורים שאני יכול, אני משלם מינימום".

מה אתה אומר על האסטרטגיה החדשה של מגה קמעונאות שהשיקה את רשת YOU, שאמורה להחליף בהדרגה את מגה בול? יש פרסומים על שבר בין הבעלים המשותפים שרגא בירן ודודי וייסמן. הרשת יכולה לשנות כיוון לדעתך?

"לא. רק אם הם יזרימו הון מטורף. ב–2005, כששופרסל השיקה את הפורמטים השונים שלה שופרסל דיל, שלי וביג, היא הנפיקה אג"ח ב–500 מיליון שקל לטובת המהלך. כדי להשיק משהו צריך לשים כסף. אסטרטגיה צריכה קודם כל לקום בבום, ולא להקים עשרה סניפים של You במשך שנה ולהשאיר את כל השאר בינתיים במגה בול. כדי להסב 40–50 סניפים של מגה בול לסניפי You צריך לשים 200–250 מיליון שקל".

איך ייראה שוק המזון עוד כמה שנים? עדיין ישלטו פה מגה ושופרסל?

"תמיד יהיה פה שופרסל. 280 חנויות לא מוחקים באפצ'י".

ומגה תהיה פה?

"אמרתי שופרסל, לא אמרתי מגה. ומעבר לזה אני לא רוצה להוסיף".

הרשתות הפרטיות יגדלו עוד?

"יהיה קשה, כי יש בעיית מיקומים. בתל אביב רבתי קבוצת מגה מחזיקה 57 חנויות. גבעתיים היא מגה, כולה. זה חוזים ל–200 שנה. מישהו יוותר על שופרסל ברחובות בן יהודה ושלמה המלך בתל אביב?"

איפה אתה תהיה בעוד שנתיים?

"פה, בסופר, איפה אני יכול להיות?"

הפדיון למ"ר של רמי לוי גדול פי כמה משלך. למה?

"כי עם ישראל כרגע צועק רמי לוי, רמי תעשה לי ילד. הוא מותג־על, המותג הכי חם שיש. איך אמרתי לו, 'אתה תפתח בים, הדגים יבואו לקנות'. זה בסדר. בחיי ארץ ישראל לדורותיה המלכים מתחלפים".

אתה חושב שאתה תהיה המלך הבא?

"לא, לא רוצה. מה רע בנסיך?"

אז מי יהיה המלך הבא?

"לא יודע. מישהו יודע? פעם כלבו חצי חינם היה השם הכי חם. לפניו היה גרינברג".

רמי לוי לא יותר זול ממך?

"לא בחגים. הפער בין רמי, ויקטורי, יינות ביתן, אושר עד ושופרסל דיל הוא 2%-3% בשוטף, לא בחגים".

בחגים רמי לוי יותר זול? אנחנו שואלים אותך הרבה שאלות על רמי לוי כי ידוע שאתה לא מחבב אותו.

"יש כעשרה מדגמים שונים על אותם פריטים. מן הסתם, הוא כבר הצהיר שהוא הכי זול במדינה, אז הוא יישב שם גם על חשבון הרווחיות. אם אתם רוצים לדעת עלי, תפנו לעשרה מנכ"לים וסמנכ"לים של הספקים הגדולים בעילום שם, ותשאלו מי לדעתם הקמעונאים שמנהלים את העסק שלהם הכי טוב בשוק".

זו לא יהירות?

"יש לי פה גדול. אני יהיר, אז מה? אני חושב שאני מבין הכי טוב את שוק הקמעונות בישראל".

אולי אתה לא איש שיווק טוב כמו רמי לוי, כי אליו באים יותר אנשים מלחנויות שלך?

"אולי. אני לא עושה שיווק. אין לי שיווק".

אולי תהפוך את עצמך למותג כמו רמי לוי.

"אני רוצה להישאר אייל. כשבאתי לשוק ההון לפני שלוש שנים אמרו לי 'אתה רמי לוי הבא?' אמרתי להם אני אייל רביד. שאלו אותי 'הרווח התפעולי שלך יהיה כמו רמי לוי, 6.7%?'. אמרתי להם 'לא, הרווח התפעולי של רמי לוי יהיה כמו של אייל רביד'. והנה, אני עם שיעור רווח תפעולי של 3.3% והוא עם 3.7%, אחרי שלפני שלוש שנים הוא היה 6.9% ואני הייתי 4%".

אז למה אתה לא מצליח להביא יותר אנשים למ"ר?

"תמיד הייתי רוצה יותר, אבל אני גם מרוצה ממה שיש לי. יש לאנשים בעיה להפנים שטוב לי במה שיש לי. ישבתי אתמול עם אחד הקניינים שלי באוטו בדרך לסניף בגני תקוה, עברתי ליד סביון והוא שאל אותי 'מתי תקנה פה בית?' אמרתי לו 'כשיצמחו לי שערות על כף היד'. איכס, תראה איזה מנוכר זה. טוב לי בגדרה. מכיר את כולם, הילדים מכירים את כולם. מכבד את כולם, מכבדים אותי. כיף לי ביישוב שלי".

מה עם אקזיט? האחים צים עשו אקזיט יפה.

"עוד לא דפקו לי בדלת. הפעם האחרונה שדפקו לי בדלת היתה ב-2006, ובדקה אחרונה אמרתי לא".

מי דפק?

"פרש מרקט".

עשית טעות?

"ממש לא. תראו איפה אני היום. אז החברה מכרה ב-200 מיליון שקל והרווחתי 2 גרוש".

אז אתה לא פוסל מכירה?

"אני לא פוסל כלום. סוחר קונה ומוכר כל החיים שלו. עכשיו אני לובש חולצה שעלתה לי 1,000 שקל. תציעו לי 1,400, אני נותן לכם אותה והולך לאוטו לקחת חולצה אחרת".

יש לכם עוד עסקים חוץ מויקטורי?

"כלום. אני ויקטורי מסביב לשעון".

מקרר בסניף ויקטורי. "אנחנו בודקים כל יום את המתחרים"צילום: דניאל בר און

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים