דז'ה וו בחסות שושנה ארבלי אלמוזלינו
מתברר שהבעיות שהטרידו את מערכת הבריאות לפני כמעט 30 שנה עדיין רלוונטיות
מבצע החיסון נגד נגיף הפוליו השבוע הזכיר לנו את שרת הבריאות האחרונה שאירוע כזה קרה במשמרתה: שושנה ארבלי אלמוזלינו. בחיפוש אחר התמונה הידועה שבה מקבלת אלמוזלינו חיסון נגד פוליו, מצאנו ידיעה מ-1987 שאמנם אינה עוסקת בפוליו, אך מיד נתנה תחושה מסחררת של דז'ה וו.
הידיעה מתארת נאום שנשאה ארבלי אלמוזלינו בפני רופאי ההסתדרות הכללית, הגוף ששלט אז בקופת חולים כללית, ונשמע כאילו לקוח מימים אלה ממש, מלב הוויכוח על מערכת היחסים העדינה בין הרפואה הציבורית לפרטית - הנושא שעומד במרכז ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. "אין תחליף לרפואה הציבורית השוויונית", אמרה אז ארבלי אלמוזלינו לרופאים, "אתם רופאים מצוינים, אבל זאת הודות לכלים שהעמידה לרשותכם הרפואה הציבורית השוויונית. התקדמתם בזכות השיטה הזו ולא בזכות השיטה הפרטית. לא הרפואה הפרטית טיפלה בגלי העלייה". היא ממשיכה ועוברת להתייחס לנושא בוער נוסף שמלווה אותנו עד היום - ההשתתפויות העצמיות בתרופות ובטיפולים: "הטלת חובת תשלום על החולה הוא פתרון קל ולא צודק. החולה משלם למערכת במשך שנים כדי לבטח את עצמו. פתאום כשהוא חולה - מבקשים ממנו שוב תשלומים".
במונחים של שוויון ובראי ההיסטוריה, ארבלי אלמוזלינו צדקה: ההשתתפויות העצמיות, שנועדו במקור לבלום "צריכת יתר" של שירותי בריאות, נהפכו עם השנים למקור הכנסה חיוני עבור קופות החולים שתקציבן הולך ונשחק ומגיעות כיום לכ-3 מיליארד שקל - יותר מ-8% מתקציב הקופות. זהו מחולל האי־שוויון הגדול ביותר במערכת הבריאות, שכן עניים ועשירים משלמים סכומים זהים על תרופות, טיפולים ובדיקות. רק באחרונה, אגב, נעצרה ברגע האחרון "יוזמה" של האוצר להגדיל את ההשתתפויות העצמיות במסגרת תקציב המדינה. "פתרון קל ולא צודק", אמרה אז ארבלי אלמוזלינו - וקלעה בדיוק לסיפור ההשתתפויות העצמיות.
ואז מגיעה ארבלי אלמוזלינו, באותה הרצאה ממש, לנושא הבוער של ימים אלה: השר"פ (רפואה פרטית בבתי חולים ציבוריים), ויש לה דעה נחרצת: "מציעים לנו להכניס את הרפואה הפרטית לבית החולים הציבורי", היא כועסת, "צריך לעשות הכל כדי לעקור את הנגע הזה מהשורש". להשלמת הדז'ה וו, מגיע סיום הידיעה ואתו בשורה על הקמת ועדה שתפקידה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית: "שרת הבריאות מינתה אתמול ועדה עליונה שתפקידה יהיה לקבוע מדיניות והיערכות ארגונית ותפקודית של מערכת הבריאות", מדווח העיתון. "בראש הוועדה יעמוד פרופ' נתן טריינין. שני עקרונות היסוד: שמירה על אופיה הציבורי והשוויוני של מערכת הבריאות לכלל האוכלוסיה ושמירה על עצמאותם של נותני השירותים הציבוריים".
בפרספקטיבה היסטורית, ועדת טריינין לא הותירה כל חותם, והיתה עוד אחת מאינספור הוועדות הציבוריות שהוקמו במהלך השנים במערכת הבריאות. אלא שהקשיים ביישום המלצות הוועדה הובילו להקמת הוועדה החשובה בהיסטוריה של מערכת הבריאות: ועדת נתניהו, בראשות שופטת העליון שושנה נתניהו (הדודה של ראש הממשלה) - שהיתה למעשה ועדת חקירה ממלכתית שהובילה לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב–1995.
האם ועדת גרמן תלך בדרכה של ועדת טריינין ומסקנותיה יעלו אבק וייהפכו לקוריוז מהעבר, או תלך דווקא בדרכה של ועדת נתניהו, שהמלצותיה מלוות אותנו עד היום? ימים יגידו. מה שבטוח הוא שמדהים לגלות עד כמה הבעיות שהטרידו את מערכת הבריאות לפני כמעט 30 שנה רלוונטיות ואף מטרידות יותר גם היום.
עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
כתבות מומלצות

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?
תגובות
כתבות שאולי פספסתם

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"
