הכישלון של צים |

כך הטביעה החברה לישראל השקעה של מיליארד דולר

לאחר קריסת בטר פלייס, עידן עופר הוביל את החברה לישראל לכישלון נוסף: על פי מתווה הסדר החוב החדש בצים, החברה לישראל תוותר על כל מניותיה

יורם גביזון
יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יורם גביזון
יורם גביזון

ת שע שנים לאחר שרכשה את השליטה בחברת צים בעסקה שהפכה לסמל ליחסים הבעייתיים בין הון לשלטון במדינת ישראל, עומדת החברה לישראל לאבד את אחזקתה בחברת הספנות.

הסדר החוב המסתמן בחברת צים, שחייבת 2.7 מיליארד דולר לשורה של נושים, בעיקר לבנקים זרים, עלול להיות גם הפעם השנייה שבה החברה לישראל שבשליטת עידן עופר נוטשת חברה: חברת בטר פלייס הגישה בסוף מאי 2013 בקשה לפירוק לאחר שהושקעו בה 800 מיליון דולר.

הסדר החוב בצים, השני בתוך ארבע שנים, ואובדן כל השקעתה של החברה לישראל בצים - מיליארד דולר בארבע השנים האחרונות - הוא כישלון אישי של עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל. עופר הוביל את החברה לישראל להשקעה בשתי החברות בסכום מצטבר של 1.3 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות, סכום השווה ל–30% משווי השוק של החברה לישראל ו–31% מהונה העצמי.

אונייה של ציםצילום: בלומברג

הכישלון של צים בעייתי במיוחד לחברה לישראל, שכן היא היתה ועודנה בעסקות של מכירת וחכירת אוניות בהיקפים של יותר מיליארד דולר עם חברות פרטיות שבשליטת עידן עופר, חלקן מהתקופה שבה מחירי האוניות היו גבוהים משמעותית מרמתם הנוכחית. שוק ההון לא הופתע מהאפשרות שהחברה לישראל תחדל להיות בעלת מניות בצים - ומניית החברה לא זזה במסחר בבורסה.

הרמז הראשון לתוצאה הסבירה של הסדר החוב המתגבש בימים אלה בין צים לנושיה ניתן במארס 2013, כאשר כחלק מהדו"חות הכספיים של החברה לישראל ל–2012 הודיעה החברה שהנהלתה הסכימה, כחלק מהמגעים עם הבנקים שמממנים את צים, להעביר את כל מניותיה בצים לנאמנות שתחזיק בהם לטובת נושיה ולטובתה - ובכך אותתה כי אין בכוונתה או ביכולתה להזרים כסף נוסף לצים, ושתרומתה להסדר תהיה ויתור על זכויות הבעלות בחברה.

צים העריכה בתחילת 2013, נוכח המשבר המתמשך בענף ההובלה הימית במכולות, שלא תעמוד בהתחייבויותיה במהלך השנה - וביקשה מהבנקים לדחות חוב של 166 מיליון דולר שהיה אמור להיפרע ב–2013 ל–2014 ול–2015. הבנקים התנו את ההסכמה בכך שצים תציג עד סוף אפריל 2013 תוכנית רב־שנתית ל–2012–2017, כולל התייחסות למבנה החוב של החברה.

על פי פרטי מתווה הסדר החוב - שדלפו לתקשורת - החברה לישראל תוותר על כל מניותיה בחברה במסגרת הסדר החוב של צים שמתגבש עם הבנקים, בעלי ומחכירי האוניות ובעלי איגרות החוב.

צים חייבת 2.75 מיליארד דולר לבנקים, למחכירי אוניות ולבעלי אג"ח. החוב הכולל של החברה גבוה יותר, שכן יש לחברה התחייבויות שאינן מופיעות במאזן שלה, כמו תשלומים עתידיים למחכירי אוניות בהיקף של 1.3 מיליארד דולר.

מחיר הדלק לאוניות

מתווה הסדר החוב, שהועבר במצגת למוסדיים, קובע ש–390 מיליון דולר מהחוב של צים מובטח בשעבודים וישולם במלואו בדחייה של עשרה חודשים, כשהוא נושא ריבית שנתית של ליבור פלוס 2.5%. יתרת החוב מורכבת מחוב מובטח חלקית ‏(1.8 מיליארד דולר, בעיקר לבנקים‏) ומחוב לא מובטח כלל בסכום של 775 מיליון דולר - כולל חוב של 391 מיליון דולר לבעלי איגרות החוב.

צים מציעה להמיר למניות את כל החוב הלא מובטח ונתח מהחוב המובטח חלקית בהיקף כולל של 1.4 מיליארד דולר, כך שהחברה לישראל תאבד את כל מניותיה בחברה. החברה מתכננת לדחות את פירעון החוב שלא יומר למניות. החברה תנפיק כנגד חוב זה שתי סדרות של איגרות חוב חדשות: אחת שתיפרע בעוד שמונה שנים ותישא ריבית של ליבור פלוס 2.5%, ואחרת שתיפרע בעוד תשע שנים ותישא ריבית קבועה של 3%.

מצבם של בעלי איגרות החוב שהנפיקה החברה ב–2006 וב–2007 הוא הקשה מכל בעלי החוב. החוב אינו מובטח, למעט בטוחה של 25 מיליון דולר שקיבלו בעלי האג"ח ביולי 2012 על פי הסדר החוב הקודם של החברה, שנחתם בנובמבר 2009. צים אמורה היתה להעביר בטוחה נוספת של 25 מיליון דולר ביולי 2013, אך זימנה את בעלי האג"ח לאסיפה ב–26 ביוני כדי לאשר דחייה של העברת הבטוחה לדצמבר 2014 - על פי דרישת הבנקים.

דחיית העברת הבטוחה תביא למצב שבו החלק המובטח של החוב לבעלי האג"ח יסתכם ב–25 מיליון דולר בלבד ‏(7% מהחוב‏), כך שיתרת החוב תומר למניות שערכן ככל הנראה קרוב לאפס - נוכח ההפסדים הכבדים של החברה ויכולתה הנחלשת להתמודד בשוק ההובלה הימית, שעובר לאוניות ענק.

הבנקים והנציגות של בעלי האג"ח לא הגיבו רשמית, אך על פי הערכות הם ידרשו הזרמה של מאות מיליוני דולרים לפחות על ידי החברה לישראל או עידן עופר אישית, נוכח העובדה שלהערכתם חלק ממצוקתה של צים נובע מרכישת אוניות מחברות שבבעלות פרטית של עופר ומעסקות בעלי עניין של חכירת אוניות מחברות פרטיות שבבעלות עופר ושמתנהלות עד היום. צים אמורה לשלם לחברות אלה סכום כולל של 700 מיליון דולר, ונראה שהבנקים ובעלי האג"ח ידרשו שחוב זה יהיה נחות לא רק לחוב לבנקים, אלא גם לשתי הסדרות החדשות של איגרות החוב שתנפיק החברה.

משבר ההובלה הימית

הדרישה של הבנקים ובעלי איגרות החוב להזרמה נוספת של החברה לישראל לצים צפויה להיתקל בקשיים - וסיכויי מימושה אפסיים.

תיקון 16 לחוק החברות קובע שנדרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט כדי לאשר עסקה שלבעל השליטה יש בה עניין אישי. ספק אם בעלי מניות המיעוט של החברה לישראל יאשרו הזרמה נוספת לחברה, לאחר שהחברה כבר הזרימה יותר ממיליארד דולר לצים מאז קיץ 2008, ונוכח סיכויי השרידות הנמוכים של צים והדילול המסיבי שצפוי לחברה לישראל. יתרה מזאת, לאור העובדה שחלק ניכר מבעלי איגרות החוב בצים מחזיקים גם באג"ח ובמניות של החברה לישראל - סביר להניח ששיעור בעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי, ועל כן יורשו להשתתף בהצבעה שכזאת, יהיה אחוזים בודדים.

גם אם היו הבנקים ובעלי האג"ח נותנים את הסכמתם, המרת החוב למניות תדרוש את אישור רשות החברות הממשלתיות. הסיבה לכך היא שקודם להפרטתה של צים, בפברואר 2004, קיבלה המדינה מניית זהב, שנועדה לשמור על האינטרסים החיוניים של המדינה בצים, למשל לאפשר למדינה שימוש בצי מינימלי של 11 אוניות בשעת חירום. אחת הזכויות המוקנות למדינה מתוקף מניית הזהב היא זכות הווטו על העברת 24% או יותר ממניותיה של צים, כולל העברת השליטה בחברה.

שורשי המשבר הפיננסי של צים, שבא לידי ביטוי בהפסד של 1.6 מיליארד דולר מתחילת 2008, נעוצים בירידת מחירי ההובלה הימית כתוצאה מגידול פראי בנפח ההובלה הימית בעקבות תנאי מימון נוחים; בצמיחה של 9% לשנה בביקוש לשירותי הובלה ימית בסחר הימי לאסיה בין 2002 ל–2009; במחירי הנפט הגבוהים; ובחוב פיננסי גבוה, שנבע מרכישת אוניות במחירים גבוהים משמעותית ממחירי השוק הנוכחיים.

צים היתה מעורבת ברכישה של שמונה אוניות וחכירה של שש אוניות מחברת זודיאק שבבעלות סמי עופר ז"ל, עידן עופר ואודי אנג'ל, חתנו לשעבר של סמי עופר, בהיקף כולל של 820 מיליון דולר. ההשקעה באוניות, שנעשתה בתקופת הגאות בענף הספנות, הכבידה על צים כשמחירי ההובלה צנחו בעשרות אחוזים - והביאו להסדר חוב של 7 מיליארד דולר ב–2009.

מרווח להפסדים גדולים

הסדר החוב ב–2009 לא הביא לשיפור ארוך טווח במצבה של החברה למרות תהליך התייעלות שנקטה ושיפור משמעותי במצבה ביחס לממוצע הענפי. הסיבה לכך היא מלחמת מחירים שבה החלה החברה המובילה בענף, Maersk, ב–2011 - ועודף ההיצע על הביקוש להובלה ימית כתוצאה מהמשבר הכלכלי מצד אחד והרמה הגבוהה של מחירי הדלק מצד שני.

צים הצליחה להוריד מעצמה חלק מהנטל הפיננסי כאשר ביטלה במארס 2013 הזמנה שנעשתה בימים העליזים של 2007–2008 לאספקה של חמש אוניות בעלות של 855 מיליון דולר, ששיקפה מחיר גבוה ב–50% ממחיר השוק הנוכחי של אוניות אלה. צים גם דחתה את המסירה של ארבע אוניות נוספות, שעלותן 685 מיליון דולר, וקיבלה אופציה לבטל את ההזמנה.

ואולם, לאורך זמן ברור שהסדר החוב של החברה ידרוש התייחסות גם לצורכי ההצטיידות של צים, בהנחה שהבנקים, המחכירים ובעלי החוב לא יעדיפו לפרק את החברה. עם הרחבתה של תעלת פנמה ב–2015 תידרש צים להשקיע ברכישתן של 11–13 אוניות בנפח של 9,000–13,000 TEU ‏(מכולות שאורכן 20 רגל‏), כדי לשמור על יכלותה להיכנס לשותפויות ולהיות גורם תחרותי בקו שבין אסיה למזרח ארה"ב, שהוא בין הקווים הטובים ביותר של החברה.

צים: "החברה במצב טוב תפעולית"

טובעת בחובות

גיא אלדר, סמנכ"ל הכספים של צים, מסר בתגובה כי "החברה נמצאת כיום במצב טוב תפעולית. היא חברה תחרותית ובשמונת הרבעונים האחרונים היא עומדת מבחינת ביצועיה התפעוליים בממוצע הענפי - בניגוד לעבר. הגופים שמממנים את צים, כולל הבנקים, המספנות ומחכירי האוניות, מעריכים את השיפור ומעריכים שכדאי להם לתמוך בצים, ולכן הם הסכימו לדחות תשלומי קרן ב–166 מיליון דולר ממארס 2013 לדצמבר 2014, מבלי שראו תוכנית עסקית.

"יתרה מזאת, מתחילת 2012 השלמנו עסקות מכירה וחכירה מחדש של מכולות בהיקף של 230 מיליון דולר, שזו דרך נוספת לממן את החברה בעסקות עם גורמים נייטרליים, שמכירים את הענף ומוכנים לתת לה כסף חדש כנגד התחייבות לתשלומי חכירה עתידיים. תוכנית ההסדר שהועברה למוסדיים לא מלאה, והסיבה לכך שהיא חסרה רכיבים מהותיים כמו תוכנית ההצטיידות העתידית של החברה. הבנקים מעודדים אותנו להצטייד, מתוך הערכה שצים מסוגלת להתקיים כעסק חי לאחר שתארגן את החוב.

"אם תבחן את מה שכל אחד מבעלי החוב של החברה נתן, תראה שהבנקים, שהם המממנים הבכירים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, הסכימו לדחות תשלומי קרן, לוותר על עמידה באמות מידה פיננסיות ועל העמדת בטוחות; והמספנות הסכימו לבטל הזמנה של 835 מיליון דולר ודחו מסירה של ארבע אוניות נוספות בעלות של 685 מיליון דולר. לא רק שהמספנות ויתרו בכך על תשלום מקדמות של 235 מיליון דולר ב–2013, הן גם החזירו לנו 30 מיליון דולר, כלומר הגדילו את הנזילות שלנו ב–265 מיליון דולר. מחכירי האוניות, כולל חברות של בעלי השליטה בחברה, הסכימו להאריך את התקופה של תשלום דמי חכירה מופחתים ב–6 חודשים - וחסכו לנו 35 מיליון דולר.

עידן עופרצילום: עופר וקנין

"הוויתור היחיד של בעלי האג"ח היה לאפשר לנו להיכנס לדיון עם הבנקים על הסדר חוב. זימון בעלי איגרות החוב כדי לאשר דחייה של מתן בטוחה של 25 מיליון דולר מיולי 2013 לדצמבר 2014 נעשתה בשליחותם של אותם בעלי חוב, שעשו ויתורים משמעותיים כדי להקל על החברה וחשבו שאין זה סביר שהם יוותרו על בטוחות ותשלומים שישפרו את מצב תזרים המזומנים של צים רק כדי שהיא תבוא ותעניק במועד לבעלי איגרות החוב את הבטוחות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"