סיכום ביניים |

הדיור עדיין לא בר השגה, הסלולר השתפר

מחאת הקיץ הורידה מעט את מחירי הדיור הבלתי אפשריים, אבל השנה קשה יותר לרכוש דירות - בעיקר כי השכר הריאלי לא עלה מאז 2005 ■ הרפורמות שהוביל כחלון הורידו משמעותית את מחירי ההסלולר ■ הרפורמות בתחבורה הציבורית נראות רחוקות מתמיד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

הדיור עדיין לא בר השגה

"ישכור עם ישראל את החורבות שמחיריהן הועלו מחמת תאוות הבצע, את דירות הקרקע והחללים המפוצלים שנמצאים ברחבי העיר מצפון ועד דרום, ישכור עם ישראל בכל מחיר חורים מסריחים, ישכור עם ישראל במחיר מופקע כי התרגלנו שעושקים אותנו". המלים האלה נכתבו באחת מכרזות המחאה בקיץ.

אמנם מחירי השכירות הם אלה שהוציאו את האנשים לרחובות, אבל אלה לא עלו באותה מהירות כמו מחירי הדירות בשלוש השנים האחרונות. למרות המחאה, השנה קשה יותר לקנות דירה. על פי הסקירה של משרד הבינוי והשיכון שפורסמה החודש, לצורך קניית דירת ארבעה חדרים תזדקקו ל-138 משכורות בממוצע - חמש משכורות יותר מב-2010. במלים אחרות, כדי לרכוש דירה אחת תצטרכו לעבוד 11.5 שנה. כדי לרכוש דירת חמישה חדרים תזדקקו לכמעט 16 שנות עבודה, או 191 משכורות. לשם השוואה, ב-2008 נדרשו רק 106 משכורות בשביל לקנות דירת ארבעה חדרים ו-154 משכורות כדי לקנות דירת חמישה חדרים.

המשוואה של היצע נמוך במיוחד באזורי המרכז, בשילוב הריבית הנמוכה, משמר את מחירי הנדל"ן גבוהים. על פי הסקירה, עיקר הבעיה בשוק הדירות אינו מחירי הדירות, אלא דווקא השכר הריאלי שלא עלה מאז 2005 - מה שמקשה על מי שרוצה לרכוש כיום דירה.

מספר משכורות לדירה

בהשוואה בינלאומית נמצאת ישראל ברף העליון לרכישת דירה מבין מדינות ה-OECD. לפי נתוני הארגון מ-2010, היפנים הזדקקו ל-64 משכורות, הגרמנים ל-76 משכורות והשווייצים והאמריקאים ל-93 משכורות כדי להגשים את החלום.

אבל נראה כי לאחר כמעט ארבע שנים של עליות, 2012 יכולה להיות שנת מפנה עבור ציבור רוכשי הדירות. המחאה העבירה לא מעט קונים לעמדת המתנה, מספר העסקות בינואר צנח לרמה של 2005 וירידות מחירים החלו לצוץ בשוק. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2011 עלתה דירה בישראל 1.16 מיליון שקל בממוצע - כ-4% פחות מהרבעון השלישי וכ-3% פחות מאשר בתחילת השנה. כמובן שמדובר בממוצע בעייתי, שמחשב את מחירי הדירות במרכז ובפריפריה יחד. עוד אינדקציה אפשר לקבל מהנתון האחרון של משרד האוצר מינואר, שמדבר על ירידה של 13% במחירי הדירות החדשות בשנה האחרונה.

הדרך להשגת דירה במרכז ארוכה יותר מזו שבפריפריה. מחיר חדר בתל אביב דומה למחיר דירת ארבעה חדרים בטבריה, מחיר מ"ר בדירה בהרצליה שווה למחיר 2 מ"ר ברמלה, ועל דירה בראשון לציון תשלמו כפול מדירה בקריית אתא. כדי לרכוש דירה בתל אביב תצטרכו להיפרד מ-2.12 מיליון שקל בממוצע, לעומת 2.49 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011. לפי האתר "גלובל פרופרטי גייד", מחיר דירה בתל אביב ניצב במקום ה-16 בעולם. רכישת דירה בישראל יקרה יותר מאשר בקנדה (25%), בברלין (55%) או בניו זילנד (75%).

ומה עם מחירי השכירות? על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכירת דירת ארבעה חדרים בישראל עולה בממוצע 3,640 שקל - 90 שקל יותר מבתחילת 2011. גם אם המחירים נמצאים בסימן ירידה, עבור הרוכשים נוצרה בעיה קשה נוספת השנה: בנק ישראל הקשיח את התנאים לרכישת דירה. הוא השית על הבנקים התניות על הענקת המשכנתאות והגביל את נטילת המשכנתאות במסלול הריבית המשתנה, שנוח לרוכשים בסביבת ריבית נמוכה. בפועל, הצעד שנועד להגן על הבנקים ונוטלי המשכנתאות היה אולי מוקדם מדי: הריבית דווקא ירדה והיא לא צפויה לעלות בקרוב.

הסולר התשפר, הקווי מתמהמה

בכל מה שנוגע לעלויות סל התקשורת בישראל ביחס לעולם, יש לנו חדשות טובות וחדשות רעות. במבט אופטימי אפשר לומר שמצבנו בתחום עלות הסלולר השתפר פלאים בהשוואה בינלאומית. סל השירותים הקוויים השתפר מעט, אבל באירופה הובילה התחרות בענף הקווי להגדלת הקצב ולשיפור בחבילות, כך שהפער מול ישראל נשמר ואף גדל.

כמה דברים משמעותיים קרו בתחום הסלולר בישראל ב-2011. הראשון הוא שדמי הקישוריות בסלולר ירדו ביום הראשון של השנה, מהלך שבישר על שנה סלולרית טובה. בתחילת פברואר 2011 בוטלו קנסות היציאה מחברות הסלולר, מה שהוביל להסתערות לקוחות על המוקדים בדרישה להתנתק. אחת מהחברות, שצבעה כתום, נכשלה בדילמת האסיר ויצאה לשוק עם חבילות זולות במיוחד ללקוחות הכבדים, שגררו את השוק כולו למלחמת תעריפים. בסופה של השנה נכנסה רפורמה שביטלה את "שוד משחקי הטריוויה", ולקינוח: רמי לוי נכנס לשוק.

התוצאה של כל אלה: הכנסות חברות הסלולר משירותים ירדו ב-20%-25%. לקוח סלקום שילם 95 שקל בחודש (לא כולל מע"מ) ברבעון האחרון של 2011, לעומת 143 שקל ברבעון המקביל שנה לפני. בפרטנר הנתון הוא 106 שקל לעומת 120, ובפלאפון 100 שקל לעומת 109.

לאור הירידות, מצבנו בהשוואה בינלאומית השתפר. חזרנו לאותן מפעילות סלולר שנדגמו בשנה שעברה - וודאפון בהולנד, Base בגרמניה, TIM באיטליה ו-UK3 הבריטית. שתיים מהן כבר נהפכו ליקרות יותר מההצעה הישראלית.

הטריפל עולה יותר

ועדיין, אם מסתכלים על חלק מהמדינות הזרות - יש לנו עוד מקום לשיפור. הדרמה הגדולה ביותר חלה בצרפת, שם נכנסה Free לשוק הסלולר עם מחיר של 20 יורו לחבילה ללא הגבלה בסלולר, ו-16 יורו למי שהוא גם לקוח קווי של החברה. Free הצליחה לגייס תוך כמה שבועות מיליון לקוחות, ויצרה בשוק הסלולר הצרפתי מלחמת מחירים שלא היתה כמותה.

יש להוסיף שבענף הסלולר שלנו עוד צפויות ירידות מחירים ב-2012. באפריל ייכנסו לשוק כמה מפעילות וירטואליות כמו אלון סלולר והום סנטר, ובהמשך השנה ייכנסו לתחרות בענף גם מירס וגולן טלקום עם רשתות חדשות. כך שבמידה רבה, מצבנו בענף הסלולר טוב.

הסלולר כבר לא יקר

עם זאת, בתחום הקווי המצב פחות טוב משמעותית. באחרונה התבשרנו על חבילת טריפל חדשה של חברת HOT שזיעזעה את השוק. החברה הציעה את כל ערוצי הטלוויזיה שלה, טלפון ללא הגבלה ואינטרנט ב-30 מגה - כל זאת ב-329 שקל. בתוספת הספקית הזולה ביותר (הוט-נט), המחיר מגיע ל-349 שקל. זה לא רע, אלא שבמרבית מדינות אירופה שבדקנו קיים מגוון חבילות גדול יותר במחירים אטרקטיביים יותר ובמהירויות גבוהות יותר.

ההפרש במהירויות הגלישה הוא הנקודה הכואבת ביותר. אצל הגויים אפשר לרכוש במחירים סבירים אינטרנט שמתחיל ב-30 מגה ומגיע גם עד 120 מגה בקצב הורדת התכנים ו-3 עד 10 מגה בקצב העלאת תכנים. כשאורזים את המוצרים לחבילות דאבל (אינטרנט וטלפון למשל) או לחבילות טריפל, הפערים רק גדלים לרעתנו.

כמה רכיבים יוצרים את היתרון האירופי בשוק הנייח: יוזמות לפרישת סיבים אופטיים, קיום שוק סיטוני קווי, משוכות נמוכות לשחקנים חדשים, רגולציה קלה על הענף כולו ללא הגבלות מחיר והפרדות מבניות. בכל אלה אמורים משרד התקשורת ומשה כחלון העומד בראשו לטפל בשנה הקרובה. אם הם יצליחו, הדיווח שלנו בשנה הבאה יהיה אופטימי הרבה יותר.

הדרך להוזלת הרכב עוד לא נסללה

כששר התחבורה ישראל כץ הגיע להיפגש עם המוחים בשדרות רוטשילד בקיץ, הם התלוננו בפניו על רפורמת התחבורה הציבורית בתל אביב. הצעירים והסטודנטים שהתגוררו באוהלים לא היו יכולים אפילו לדמיין אחזקת מכונית פרטית. מחאת מעמד הביניים בכיכרות הערים הביאה את כץ לכונן ועדה לבדיקת התחרותיות בשוק הרכב בראשות פרופ' ירון זליכה, שידוע בעמדותיו נגד קרטלים. הוועדה מצאה כשלים תחרותיים רבים בשוק וניסחה המלצות מרחיקות לכת, הכוללות אף הגבלת גודל ליבואני רכב. מיד עם פרסום ההמלצות החליט שר התחבורה להקים ועדה נוספת, והפעם צירף אליה את נציגי האוצר ורשות המסים, כדי ליצור המלצות שישפיעו יותר על הענף.

בשנה שעברה כתבנו כאן שמחירי המכוניות בישראל הם מהגבוהים בעולם. הסיבה המרכזית לכך היא מיסוי אדיר, ששיעורו יכול להגיע ל-111%. המיסוי הגבוה יצר בעיה נוספת: לקוחות פרטיים התקשו לקנות מכוניות חדשות, ופינו את הדרך לחברות הליסינג שדווקא נהנו מהטבות מיסוי, שהפכו אותן לרוכשות הגדולות ביותר של מכוניות בישראל. אבל חברות הליסינג גם דרשו הנחות גדולות ומחיר מחירון גבוה (שיסייע למכירת המכוניות המשומשות), וכך הלקוחות הפרטיים, שלא מקבלים מכונית צמודה מחברת היי-טק, התרחקו עוד יותר ממכונית חדשה.

בשנה האחרונה חל כרסום במעמדן של חברות הליסינג והתחרות על הלקוח הפרטי גברה. הדיון סביב מסקנות זליכה בלם את הביקוש בענף, ועודד את היבואנים לערוך מבצעים שישפרו את המחירים לצרכן. אבל שעה שהתחרות גדלה, גם אם במעט, המיסוי על הרכב לא עומד לרדת, להפך. בקרוב יוחמרו הקריטריונים להנחות מיסוי ירוק, והמשמעות היא שמכוניות קטנות ומזהמות פחות עומדות להתייקר. גם אחזקת הרכב מתייקרת, ומחירי הדלק, אגרות הרישוי והטיפולים במוסך מטפסים. דלק מהווה חלק ניכר מהכנסות המדינה ממיסוי, שמגיעות ל-2.98 שקלים על כל ליטר דלק. הוסיפו לכך את המתיחות עם אירן שמקפיצה את מחירי הנפט בעולם, ובקרוב תשלמו יותר מ-8 שקלים לליטר.

יש בעיות נוספות בענף הרכב, בהן מחירי החלפים המנופחים (שמקפלים בתוכם הנחות לחברות הביטוח). בשורה התחתונה ההוצאה המשפחתית על מכונית נותרה גבוהה מאוד - 11% מסך ההוצאה המשפחתית - ועלתה ב-0.5% בשנה בממוצע במהלך העשור האחרון. ההוצאה הממוצעת היא 1,458 שקל, אך הסכום לא כולל את אובדן הערך של המכונית, שנמכרת במחיר נמוך בהרבה מזה שנקנתה (מכונית מאבדת מערכה כ-12% בשנה).

משכורות לפורד פוקוס

בקצה המנהרה יש כמה אורות מנצנצים, שאולי יסייעו לנהגים המתרוששים. הראשון הוא הוועדה הבין-משרדית שמוביל משרד התחבורה, שתוכל לגבש מסקנות שיגבירו את התחרות בענף, ואולי ישנו את שיטת המיסוי. בעתיד הרחוק יותר נמצא יישום מסקנותיה של ועדה בין-משרדית אחרת, שדנה בשינוי מתווה המיסוי על מכוניות. במקום למסות את הבעלות על מכונית באמצעות מס קנייה ואגרת רישוי, תמוסה הנסיעה: ככל שאתה נוהג יותר במקומות צפופים, כך תשלם יותר.

באמצע העשור הבא, אמורים להיות מושלמים בישראל כמה פרויקטים של תחבורה ציבורית יעילה - בהם רכבות קלות בגוש דן ורכבת מהירה לירושלים, ואף לאילת. אז אפשר יהיה, אולי, לוותר על חלק מהמכוניות הפרטיות, ולעבור לתחבורה יעילה וזולה יותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר