טכנומניאקים |

הארכיטקטורה של המחאה

במוצאי שבת הושקה בהצלחה רבה מערכת ההפעלה מחאה 3.0, שנבנתה באמצעות כוחו של ההמון וידע שיתופי

לאחר כמה גרסאות בטא שהופצו בהצלחה רבה בשבועות האחרונים, השיקו אזרחי ישראל במוצאי שבת את מערכת ההפעלה החדישה - "מחאה 3.0". פיתוח המערכת נמשך בסך הכל שלושה שבועות, אבל האיפיון שלה החל חודשים רבים קודם לכן ופריסת התשתיות לפעילות החלה לפני כחודשיים. מטרת מערכת "מחאה 3.0", המבוססת על קוד פתוח, היא להניע המוני אזרחים לפעולה במטרה לחולל שינוי בשיח הציבורי ובמבנה החברתי, באמצעות חלוקה צודקת יותר של משאבי המדינה.

הרבה מלים נכתבו ונאמרו על המחאה החברתית ששוטפת את הארץ בחודשים האחרונים ועל ההפגנה ההמונית במוצאי שבת, והקרדיט על הנעת ההמונים לפעולה מגיע ללא ספק לקבוצה קטנה של יזמים צעירים. חבורת המייסדים, שנקראים גם מנהיגי המחאה, התחילו לעבוד על הסטארט-אפ הזה לא בגראז', אלא ברחוב - בשדרה. אבל מתחת לכל ההילה והזוהר שאופפים את האנשים האלה נמצא כוח חזק יותר, בסיסי יותר, שבלעדיו אי אפשר היה להקים את המערכת - הלינוקס. כן, כן, מערכת ההפעלה הטכנולוגית, מבוססת הקוד הפתוח, היא זו שבזכותה שטפו 250 אלף ישראלים בערב אחד את רחובות מרכז תל אביב, במפגן כוח אזרחי דמוקרטי.

ומה ללינוקס ולמחאה חברתית, אתם שואלים? ובכן, התשובה לכך פשוטה: כוחו של ההמון. לינוקס היא מערכת הפעלה של מערכות מחשבים, שפותחה (וממשיכה כל הזמן להתפתח) על ידי מתכנתים עצמאיים, בחינם, בשיתוף עם מפתחים ומתבססת על ידע שיתופי. מערכת ההפעלה הזאת - שמהווה חלופה משמעותית, חזקה, יציבה ויעילה הרבה יותר למערכות חלונות של מיקרוסופט - מאפשרת לכל משתמש להשתמש בקוד המקור שלה כדי לפתח יישומים חדשים כראות עיניו. מערכת הלינוקס, שהתחילה כפרויקט מהפכני אי שם בשנות ה-80, נהפכה למעיין גועש ושוצף של רעיונות, תוכנות ושורת שימושים. עם הפיתוחים המפורסמים יותר שנוצרו בזכות לינוקס נמנים דפדפני פיירפוקס, תוכנות אופן אופיס, וגם ויקיפדיה. אפילו מערכת ההפעלה "אנדרואיד" של גוגל, שמותקנת במאות מיליוני סמארטפונים ברחבי העולם, נוצרה בזכות לינוקס.

העיקרון המוביל של המערכת הוא ביזור הכוח, ביזור הידע ושיתוף פעולה מכוון ומקוון בין אנשים עצמאיים, שכל אחד מהם שווה כוח לכל השאר. לינוקס מאפשרת להמונים להשתתף ביצירה חדשה, ליצור "מוצר" משותף, לא מאורגן, ללא סדר קבוע מראש וללא מטרה אחת. המערכת מאפשרת שחרור של הפרט מעריצות המערכות הכפויות עליו (כמו זו של מיקרוסופט). וזהו בדיוק בסיס הכוח והרכיב החשוב ביותר בהצלחה של תנועת המחאה בימים אלה בישראל.

ללא הבסיס הרעיוני של לינוקס לא היתה מחאת הקוטג', שהתחילה להתגלגל לפני כחודשיים, יכולה להתפתח למחאה על יוקר המחיה בישראל. ללא הגישה השיתופית של לינוקס היתה היוזמה הנקודתית של דפני ליף נשארת בתוך האוהל הפרטי שלה (ולצדה מקסימום עוד כמה עשרות אוהלים). בזכות המבנה הייחודי ללינוקס יכולות כיום עשרות קבוצות שונות להביע את המחאה שלהם בתוך המרחב הארכיטקטוני של תנועת המחאה החדשה. כל אחד יכול להקים מאהל בשדרה ולהביע את התסכול שלו, ובתוך כל ההמונים שצעדו ברחובות תל אביב התקיימו לא מעט הפגנות נוספות.

רפתנים, סטודנטים, אבות גרושים, אמהות חד הוריות, אנשי השמאל הקיצוני, מחאת העגלות, נפגעי מעמד הביניים, מתנגדי הטייקונים, הרופאים ועוד עשרות רבות של קבוצות אינטרס אחרות השתתפו בהפגנה הגדולה במוצאי שבת. כל קבוצה נשאה שלטים, קידמה רעיונות והכריזה הכרזות. מקבוצה לקבוצה נע הגל של המחאה קדימה ואחורה, ללא סדר, ללא ארגון, ללא אלגוריתם קבוע. כל קבוצה שימשה כיחידת סעף, שקיבלה מידע מקבוצה אחרת, עיבדה אותו, השתמשה בו, יצרה ממנו כלי חדש והעבירה הלאה, לשימוש כל שאר הקבוצות האחרות.

זאת ליבת הרעיון של כוח ההמונים - לא כוח ההמון המאורגן, ששומר על סדר קבוע מראש, אלא המונים שכל אחד מהם הוא כוח עצמאי, שהחליט באופן אוטונומי לצאת לרחוב ולהפגין. בעוד שכל אחד מההמונים פעל באופן חופשי ומשוחרר מעכבות, מבנה המערכת נשאר קבוע ויציב, ואף התעצם משבוע לשבוע, מיום ליום ומרגע לרגע. ההפגנה של מוצאי שבת נהפכה ליישות עצמאית, לרשת של מחאות שמשתלבות זו בזו ומזינות זו את רעותה. במוצאי שבת קיבלה הפגנת הכוח של ההמון דינמיקה פנימית שהזינה מחדש את ההמונים בכוח, בידע, בתודעה ובהכרה.

רק מעטים מבין מאות אלפי המפגינים - אלה שעמדו במרחק של מאות מטרים מהבמה המרכזית - הצליחו לשמוע את הנואמים ואת דבריהם של מובילי המאבק. במחאה 3.0 עודכנו רבים באמצעות הטלפונים הסלולריים על המתרחש על הבמה, מאיזה כיוון כדאי להתקדם, היכן הוקמו מחסומים וכמה מפגינים התייצבו. מי שהתמקם ברחוב אחד יכול היה לראות דרך הפייסבוק תמונות של אירועים שהתקיימו במקום אחר, או לשוחח עם חבריו בצ'אט ולקבל עדכונים באמצעות טוויטר, או אפליקציות סלולריות של אתרי החדשות.

לא מעט מהמפגינים היו יכולים לשתף את חבריהם ואת כל ההמון בסמארטפונים בזמן אמת, בזכות מערכת ההפעלה של גוגל (במכשירי סמסונג גלאקסי, למשל) שבנויה על מערכת לינוקס. לאחר שהתנתקו מרשת הלינוקס האנושית של ההפגנה וחזרו לבתיהם, הממשתתפים לא היו צריכים לחכות למחר כדי להבין במה הם השתתפו - הם פשוט התחברו לרשתות הטכנולוגיות וקיבלו את התמונה המלאה.

בין אלפי הכרזות שנישאו בהפגנה בשבת ובין מאות אלפי התמונות שצולמו והועלו לרשתות החברתיות עוד באותו ערב תפס את תשומת לבנו שלט אחד עם סיסמה מוזרה ולא קשורה כביכול: "בלינוקס זה לא היה קורה". כמו "כנסו כנסו", "אחד שיודע" ו"אני ראשון", הביטוי הזה הוא סוג של קלישאת טוקבקים שמתפרסמת סביב כתבות ודיונים על תקלות ובאגים במערכות הפעלה סגורות. הפעם הסיסמה הזאת נשמעה במקום ובעיתוי המוצלחים ביותר.

זאת רוח הלינוקס שמבססת את הארכיטקטורה של מערכת ההפעלה ושל המחאה הנוכחית: קישוריות, גמישות, סדר ספונטני, ביזוריות, שיתופיות, שיטוח ההיררכיות, התאגדויות מקריות ורשתיות. אלא שאנחנו היינו לוקחים את הסיסמה צעד אחד קדימה ומנסחים אותה קצת אחרת. במקום "בלינוקס זה לא היה קורה", הטכנומניאקים מעדיפים לומר: "בלי לינוקס זה לא היה קורה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן