האם העולם כבר לא שטוח?

קיץ 2011 הוא ניסוי רגוע ומעורר תקווה - הקיץ הבא עלול להיות אופטימי פחות

גיא רולניק
גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיא רולניק
גיא רולניק

1. השלב הבא במחאה

הנבואה ניתנה לשוטים. איש לא ניבא את קריסת וול סטריט ב-2008, את אביב העמים במדינות ערב או את הקיץ הישראלי של 2011 - ולכן לא ננסה להתנבא לגבי השלב הבא במחאה. אבל את מתקפת הנגד שאליה ייצאו הגורמים הכלכליים החזקים בחודשים הקרובים כבר אפשר לצפות.

הנה קטע מתוך כתבה של סוכנות הידיעות רויטרס על תנועת מסיבת התה האמריקאית - תנועה שמתיימרת להיות עממית אך ממומנת מכספיהם של כמה מהאנשים העשירים בארה"ב: "הדבר הכי מדהים והרסני באחיזת הצבת של ‘העסקים הגדולים' (מה שאצלנו מכונה טייקונים, ג"ר) במערכת הפוליטית בארה"ב, הוא ההצלחה המתמשכת שלהם בהסתרת האג'נדה האמיתית שלהם מהציבור, שבמניפולציות שהם מפעילים עליו הם משקיעים סכומי עתק. הם משתמשים בקמפיינים קיצוניים שמסיחים את דעת הציבור משורה ארוכה של דברים שעליהם יש קונצנזוס, כמו קמפיין לאיסור על קבלת בונוסים גדולים בבנקים שחולצו על ידי הממשל".

בקרוב תגיע הגרסה הישראלית: בעלי השליטה בפירמידות של הקרטלים, המונופולים והמוסדות הפיננסיים הישראליים כבר מתכננים קמפיינים שמטרתם להסיח את דעת הקהל מהצורך לבצע שינויים עמוקים במבנה המשק הישראלי. מי שאמורים לסייע להם, מבלי להבין את תפקידם בהצגה, הם פעילים "חברתיים" ואנשי אקדמיה שיציגו שורה של רעיונות - שמטרתם העיקרית היא להסיט את הדיון בשיטה של מסיבת התה האמריקאית. חלק מהרעיונות שלהם נראים מצוינים, אבל החשבון בגינם יוגש בחזרה למעמד הביניים היום, מחר ומחרתיים.

2. הרגולטורים

מי שאמורים להוביל את השינויים המבניים במשק בתחכום, במקצוענות ובנחישות הם הרגולטורים והפקידים בירושלים. בשבועות הקרובים הם יצטרכו להוכיח שהשירות הציבורי לא הושחת כפי שאירע בשנים האחרונות בארה"ב. הנה קטע מתוך כתבה גדולה שפורסמה בשבוע שעבר במגזין האמריקאי "רולינג סטונס", שבה מואשמת רשות ניירות ערך האמריקאית בכך שסייעה לבנקים להשקעות האמריקאיים לחמוק מחקירות: "לרבים מאנשי רשות ניירות ערך הוצעו בעבר משרות נוחות בשכר גבוה בבנקים. כשגורמים חדשים ברשות מעוניינים לחקור את הבנקים האלה, הממונים עליהם משכנעים אותם לסגת מכך. עיכוב החקירה או ביטולה מסייעים גם לעובדים החדשים יותר ברשות: כשהם יעזבו את הרשות ימתינו גם להם משרות נוחות באותם בנקים. אין זה פלא אפוא שעובדי רשות ניירות ערך מתקשים במקרים רבים לשכנע את מנהליהם לאשר חקירות בהיקף גדול, אפילו נגד הפושעים הפיננסיים הבוטים ביותר... הדלת המסתובבת הזאת של מנהלי אכיפה נוכחיים וקודמים הופכת את רשות ניירות ערך לחלשה כל כך מול וול סטריט, עד שהבנקים יכולים לעשות כל מיני דברים לא חוקיים מתחת לאפם של אלה שאמורים לפקח עליהם - והכל ללא חשש מהשלכות".

בשנים האחרונות אפשר למצוא רבים מהרגולטורים הישראלים לשעבר במשרות בכירות, נהנים ממשכורות של מיליוני שקלים בשנה, אצל המפוקחים שלהם, עוסקים בתחום "מומחיותם" - להנדס את הרגולציה ואת אנשי הרגולציה שהשאירו מאחוריהם.

המחאה החברתית היא הזדמנות מיוחדת לשידוד מערכות - ובעיקר ערכים - בקרב גורמי הרגולציה: להחזיר אותם לעבודה מלאה אצל שבעת מיליון אזרחי ישראל לאחר תקופה ארוכה שבה רבים מדי שירתו - במעשה או במחדל, בתחכום או בנאיביות, בחולשה או בציניות - את קומץ האנשים שעליהם הם היו אמורים לפקח.

3. גורמים רבים בשלטון, במונופולים ובקרטלים הישראליים מחככים את ידיהם בהנאה לאור ההתלקחות הביטחונית במצרים, מתוך הנחה שכאשר התותחים רועמים - ישכחו אזרחי ישראל את הסיבה שהוציאה מאות אלפים מתוכם לרחובות בתחילת החודש.

הם טועים - ובגדול. ראשית, השדים שיצאו בחודש האחרון אל הרחוב הישראלי לא יחזרו עוד אל הבקבוקים שלהם. האינטרנט, הרשתות החברתיות והשיח בסלון לא יאפשרו לשלטון ולראשי המונופולים והקרטלים הפרטיים והציבוריים לקבור את הנושאים האלה. הם יישארו בשיח הציבורי. שנית, גם אם גל המחאה ישכך בחודשים הקרובים ואפילו בשנים הקרובות - בגלל הרפלקס הביטחוני - הגלים הבאים של המחאה עלולים להיות גבוהים יותר.

כדאי לזכור כי המחאה של קיץ 2011 מגיעה על רקע של צמיחה ושל אבטלה נמוכה, שנובעים בין השאר משוק נדל"ן שנופח על ידי מינוף גדל במשכנתאות. על רקע משבר החובות של הממשלות באירופה, אי אפשר לפסול תסריט של חזרה להאטה ולמיתון עולמי וגם אי אפשר לפסול תסריט של משבר פיננסי נוסף.

בעוד שכיום עוסק השיח הציבורי בשאלה כיצד לחלק את כספי התקציב - מחר, עוד שנה או שנתיים הוא יכול להתהפך ולעסוק בשאלות היכן מקצצים ולמי חותכים. בניגוד לגלי קיצוצים קודמים בהיסטוריה של ישראל, הפעם הציבור מבין שיש לו כוח והשפעה, והוא לא יהסס להשתמש בהם. רמת הנחישות והמעורבות שלו תגדל ככל שהמצוקה הכלכלית תגדל.

כל מי שנהנה כיום מהסדר הכלכלי והחברתי הקיים ומייחל לגוויעת המחאה - יגלה במוקדם או במאוחר את טעותו. קיץ 2011 הוא ניסוי כלים רגוע, תרבותי ומעורר תקווה. אם הציבור לא יראה שינוי בסדר הכלכלי והחברתי בישראל - הקיץ או האביב הבא של המחאה עלולים ללבוש צורות אופטימיות פחות.

4. פרשן "ניו יורק טיימס" טום פרידמן מבקר בישראל כבר עשרות שנים, לעתים כמה פעמים בשנה, ויש לו מכרים רבים כאן - בהם בכירי העיתונאים והפוליטיקאים. אבל רק לאחר שמאות אלפי אנשים יצאו בחודש שעבר לרחובות גילה פרידמן פן נוסף של ישראל, שעד היום לא בא לידי ביטוי בכתיבתו העיתונאית: "הקיץ הישראלי מביא 250 אלף ישראלים לרחובות, למחות על היעדר דיור בר השגה ועל הדרך שבה המדינה שלהם נשלטת עכשיו על ידי אוליגופול של קפיטליסטים מקורבים", הוא כתב בטורו בשבוע שעבר.

עד לפני חודשיים, הטקסטים היחידים שאפשר היה לקרוא על ישראל בעיתוני העולם עסקו בסכסוך הישראלי-פלסטיני או ב"סטארט-אפ ניישן" שלנו - פלאי ההיי-טק הישראלי. לפתע מגלה העיתונות הבינלאומית פן אחר של ישראל, שאותו לא הכירה, או שלא הכירה בו: האוליגופול של קפיטליסטים מקורבים, כדברי פרידמן. ברוב כלי התקשורת בישראל עדיין אי אפשר לקרוא על אותו אוליגופול שגילה "ניו יורק טיימס" החודש. או שהם עדיין לומדים את הנושא - או שהם רואים את עצמם כחלק מהאוליגופול הזה.

אבל לכל מי שעדיין מסרב להכיר באוליגופול הזה ובסכנותיו כדאי להתעמק דווקא בפסקה האחרונה בטור של פרידמן. פרשן "ניו יורק טיימס" קנה את פרסומו הרב בשנים האחרונות בעיקר בזכות ספרו "העולם הוא שטוח", שבו הציג בשפה נגישה תמונה מלהיבה של הטכנולוגיה והגלובליזציה כמנוע כלכלי אדיר, שמביא עושר ושגשוג כלל עולמי.

והנה, השבוע, בסוף הטור שלו, נדרש פרידמן להסביר שוב את הסיבות לפערים ולאי השוויון העצום שהתפתחו בעולם בשנים האחרונות. אם בעבר הוא ייחס זאת בעיקר לכך ש"העולם שטוח" הרי שכעת הוא החליט להוסיף, בסוגריים, את המשפט הבא: "בתקופה שבה אותו מיזוג של גלובליזציה ומהפכת הטכנולוגיה יוצר שכר אדיר לאנשים בעלי כישורים גלובליים (או לאלה שלמדו לשחק את המשחק ולקבל גישה לכסף, למונופולים או לחוזים ממשלתיים באמצעות קרבה לאלה שקרובים לכוח) - גדלים פערי ההכנסות ומגדילים את המרמור עוד יותר".

ובתרגום לעברית: העולם אינו רק שטוח, אלא גם מושחת וריכוזי; מכונת העושר הגדול היא לא רק הטכנולוגיה והכישורים הגלובליים - אלא יחסי ההון-שלטון הרעים והידועים, שימוש בכספם של אנשים אחרים וביזת כספי הפנסיונרים והצרכנים. מה שהשתנה הוא בעיקר ההיקפים והגדלים שמאפשרים לאלה שלמדו לשחק את המשחק לצבור עושר והשפעה - כמו שלא היו להם מעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום