מה יישאר פה כשהקורונה תיעלם: הניסוי הכי דרמטי בישראל

איש לא שיער שמבחני העמידות של שוק העבודה הישראלי יגיעו במהירות מסחררת ובממדים מפלצתיים, שיזניקו את מספר המובטלים והעובדים בחל"ת למיליון איש תוך חודש, ואת שיעור האבטלה לשיא היסטורי של 24.6%

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עסקים ריקים בתל אביב, השבוע
עסקים ריקים בתל אביב, השבועצילום: מוטי מילרוד

נגיף הקורונה הוציא לדרך שורה של ניסויים חברתיים וכלכליים עצומים, שייבחנו בחודשים הקרובים בכל תחומי החיים — ממחוות יום־יומיות פשוטות של חיבוקים ולחיצות יד, דרך שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים והעברת שירותים רבים לעבודה מרחוק, וכלה בשאלת שוק העבודה החדש שייבנה כאן בחודשים הקרובים.

הניסוי בשוק העבודה דרמטי במיוחד. ההישג הכלכלי הכי גדול של ישראל בעשור האחרון היה שיעור האבטלה הנמוך שלה, שהגיע בינואר ל–3.6% בלבד, כלומר כ–150 אלף איש. הוא נשמר באדיקות בשנה האחרונה למרות טלטלה פוליטית גדולה, ובשלבים מסוימים הוא עורר השתאות ומעט חשדנות: האם זה אמיתי? איך יכול להיות ששוק העבודה אינו מושפע מחוסר היציבות הפוליטית?

דווקא עכשיו: איך להתניע את העסק מחדש | פודקאסט "עסקים במשבר"

0:00
-- : --

הספקות הגיעו גם ממקומות אחרים שנגעו לאיכות המשרות שנוצרו כאן בעשור האחרון, לשאלה אם מדובר במשרות חלקיות ולשאלת השאלות — אלה משרות אמיתיות? הן יחזיקו מעמד אם יהיה כאן משבר? איש לא שיער שמבחני העמידות של שוק העבודה הישראלי יגיעו במהירות מסחררת ובממדים מפלצתיים, שיזניקו את מספר המובטלים והעובדים בחל"ת למיליון איש תוך חודש, ואת שיעור האבטלה לשיא היסטורי של 24.6%.

באף תרחיש, כולל הקיצוני ביותר, איש לא חזה שיעור אבטלה כזה ובטח לא במהירות כזו. החדשות הטובות הן שלא מדובר בשיעור האבטלה האמיתי. כ–90% מדורשי העבודה החדשים הם עובדים שהוצאו לחל"ת. מספר המובטלים הוודאי הוא כ–248 אלף איש, אבל השאלה הגדולה היא כמה מאותם אנשים שהוצאו לחל"ת יחזרו ממנה. החדשות הרעות הן שגם לא נחזור למצב הקודם. ההערכות של מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מדברות על 20% שלא יחזרו לעבוד. כלומר, כ–169 אלף מובטלים נוספים, ובסך הכל כ–417 אלף מובטלים. מדובר בשיעור אבטלה של כ–10% מהעובדים במשק. זה אמנם לא 24%, אבל זו דרמה.

שאלת המפתח היא אם לאחר פסח המשק יחזור לפעול בהדרגה, או שמא הסגר יישאר ברמתו הנוכחית עוד כמה שבועות. כל הארכת הסגר משמעותה חיסול סופי של עסקים רבים שלא יוכלו לעמוד על רגליהם וחיסול משרות, כך ששיעור העובדים שכבר לא יחזרו מחל"ת יהיה גבוה מ–20%. זה תלוי לא רק בישראל, אלא גם בחזרה מהרה של העולם לתפקוד תקין. גם אם זה יקרה, יהיו ענפים ועסקים שייקח להם הרבה מאוד זמן להתאושש.

הצ'ק של נתניהו - והאם ניתן להפר חוזה בגלל הקורונה | האזינו ל"אינטרסנטים"

0:00
-- : --

שוק הביטוח נשען על העיקרון של השבת המצב לקדמותו: אדם משלם פרמיה חודשית, ואם גונבים לו את המכונית או ביתו נשרף — חברת הביטוח מפצה אותו ומחזירה את המצב לקדמותו. כלומר, הוא מקבל בית דומה או מכונית דומה. במשבר הקורונה אין חברת ביטוח. יש רק ממשלות ובנקים מרכזיים, והם יעשו הרבה דברים כדי להציל את הכלכלות ממיתון כבד וממושך, אך הם לא יוכלו להשיב את המצב לקדמותו.

הם לא ישיבו את שיעור האבטלה הקודם, לא יפצו על מלוא ההפסדים של בתי עסק רבים, ואפילו לא יצליחו להחזיר אותם לרמת התפקוד הקודמת שלהם. הם בעיקר לא יחזירו את הציבור לרמת הביטחון ותחושת הרווחה שהיתה לו קודם, ולכך יהיו משמעויות לגבי הצריכה הפרטית ומקומות העבודה הנגזרים ממנה.

חיטוי מתקן שעשועים בחוף בבת ים
חיטוי מתקן שעשועים בחוף בבת יםצילום: AFP

על פי נתוני שירות התעסוקה, 45% מהמובטלים החדשים משתייכים לקטגוריות עובדים כלליים, הוראה, חינוך והדרכה, מכירות, מסעדנות, מזון ואירועים. מי מהם יחזור לעבודה ומי לא? למדינה אין תשובות לשאלה הזו, אבל היא בנתה במסגרת תוכנית ה–80 מיליארד שקל תמריץ מסוים לעסקים להחזיר כמה שיותר אנשים לעבודה. היא הקצתה כ–6 מיליארד שקל כמענקים לעסקים, בעיקר קטנים, והסכום שישולם להם יהיה פר־עובד, כך שהם יקבלו מענק גדול יותר ככל שיעסיקו יותר עובדים.

המודל המדויק עדיין לא נסגר ונמצא בדיונים במשרד האוצר כדי לבנות תמריץ מספיק יעיל להחזרת אנשים לעבודה. בנוסף, התוכנית מקצה כ–200 מיליון שקל להכשרות מקצועיות שיגדילו את סיכוי החזרה לעבודה של חלק מהמובטלים החדשים.

גל זוהר, מנהל יחידת המחקר בשירות התעסוקה, פירסם השבוע מסמך שמנתח את ההשלכות של המשבר על שוק העבודה. הוא מעלה בו את האפשרות שלא רק כי 20% מהיוצאים לחל"ת לא יחזרו לעבוד, אלא שגם עשרות אלפים שיחזרו לעבודה יהיו בתת־תעסוקה, כלומר משרות חלקיות. בסקירה שפירסם מציין זוהר כי כמה מדינות בחרו בפתרונות אחרים מזה שישראל בחרה בו — הוצאה לאבטלה או לחל"ת — והעדיפו פתרונות כמו חופשת מחלה (בתשלום) וסבסוד המעסיקים, כדי שישמרו על מקומות העבודה.

הזינוק למיליון

לכאורה, חופשה ללא תשלום עדיין משמרת את יחסי העבודה בין המעסיקים לעובדים, אך הפתרונות שיושמו במדינות כמו דנמרק, אירלנד ובריטניה נתנו מענה הדוק יותר לשמירה על מקומות העבודה. המטרה היא למנוע פיטורים בהיקפים המוניים, מתוך הבנה שיצירת מקום עבודה מחדש תהיה הרבה יותר קשה בעתיד — מאשר החזקתו בחיים כעת למשך כמה שבועות.

הוצאת עובדים לחל"ת בישראל חוסכת בשלב זה את הדילמה למעסיקים בשאלה אם לפטר עובדים ובאיזה היקף, ובכל מקרה, המדינה מממנת את דמי האבטלה. באיזה מסלול שומרים על יותר מקומות עבודה? זאת נראה כשהמשקים יחזרו לפעילות מלאה. זה יהיה המבחן לשאלה אם שיעור האבטלה הנמוך בישראל שיקף שוק חזק והדוק, או שהסטטיסטיקה שלו נשענה על מאות אלפי משרות שבריריות.

הסיטואציה הנוכחית, שבה הממשלה מטילה סגר ואיסורים רבים על קיום מרבית הפעילות המשקית, אינה מאפשרת לראות בצורה ברורה את תמונת האבטלה האמיתית. יש עסקים שיכולים להתאושש די מהר, אבל יש כאלה שלא יצליחו לשרוד את המשבר — וזה תלוי במידה רבה גם ביעילות הטיפול של הממשלה והבנקים בהזרמת אשראי וערבויות למגזר העסקי.

נ.ב

המדיניות שהוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאז פרוץ משבר הקורונה נשענה בעיקר על הקו שהוביל משרד הבריאות — בידוד, סגר וצמצום פעילויות למינימום האפשרי. זה מנע התפשטות של המגפה לממדים איטלקיים/ספרדיים, אך במחיר של אירוע כלכלי חמור וחסר תקדים בעלות של מאות מיליארדי שקלים. כמה מאות? תלוי בשאלה מתי הסגר יסתיים.

בקרב כלכלנים רווחת הדעה שהמשק חייב לחזור לפעילות הדרגתית מיד לאחר פסח. אם קצב ההדבקה בנגיף יישאר בממדיו הנוכחיים, ישראל תידרש להתחיל לנהל סיכונים כדי להחזיר את המשק לפעילות. תחילה יחזרו לעבודה עובדים צעירים שאינם בקבוצת הסיכון, ועובדים באזורים גיאוגרפיים שבהם התפשטות הנגיף נמוכה ונשלטת. ללא ניהול סיכונים כזה, העלות הכלכלית תאמיר מיום ליום, והמיתון שבפתח יהיה ארוך ויקר יותר.

גם ככה ברור שהתנעת עסקים מחדש תיקח זמן, הפעילות בהם לא תשוב לממדיה הקודמים, ייקח לאנשים זמן להרגיש בנוח במסעדה, בכנס, באירוע רב־משתתפים או בבית מלון. ככל שהחזרה לפעילות עסקית תהיה מאוחרת יותר, כך יגדל מספר העובדים שלא יחזור מהחופשה ללא תשלום שנכפתה עליו. תהיה לזה עלות כבדה למשק, וגם השלכות חברתיות חמורות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker