איך זה לפשוט רגל? "זה קשה. אין מותרות, אין כסף לכלום, אבל אפשר להמשיך לחיות"

עומר ניר-הוד, עורך דין בתחום הפירוקים ופשיטות הרגל, מסביר כיצד ניתן להתכונן לפשיטת רגל ■ "אסור להיגרר לשלב שבו הבנק מחזיר צ'קים; עסק לא מרוויח ייהפך למרוויח רק אם יגיע מישהו מבחוץ ויעשה בו שינוי"

רותם שטרקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עו"ד ניר הוד
עו"ד ניר הודצילום: אייל טואג

עומר ניר-הוד - עורך דין בתחום הפירוקים ופשיטות הרגל, לשעבר המייסד, הבעלים והמנכ"ל של דאטה סייף שקרסה ב-2009, מחבר הספר "נופל למרומים". בן 51 , גרוש +4, מתגורר במודיעין.

עומר ניר-הוד, נראה שבקרוב תהיה הרבה עבודה בתחום פשיטות הרגל.

כן, יהיו הרבה פשיטות רגל. בעסקים קטנים ובינוניים יהיה משבר, זאת הבטן הרכה שתמיד ראשונה להיפגע. מאחר שרמת ההוצאות של עסק קבועה, כל ירידה בהכנסות תוביל הרבה מאוד עסקים לצרות. אני לא רואה שהמדינה מסוגלת לעזור מהותית.

איך פושטים רגל נכון?

צריך להגיע עם תוכנית עסקית, ולהשתדל להתייחס אל זה כדבר מתוכנן מראש.

אבל זה לא דבר מתוכנן, זה בא פתאום.

לא, אפשר לתכנן. כך אתה הופך אירוע בלתי נשלט לאירוע פחות או יותר נשלט, ומאפשר למזער נזקים וגם לסיים עם זה יותר מהר. זה גם עוזר להכין את הבסיס שלך לחזרה למעגל העסקי ולבנייה מחדש.

מתי מחליטים שהגיע הזמן לוותר?

זה הטיפ הכי חשוב: לקבל החלטה באופן עצמאי ולא להיגרר לשלב שבו הבנק מחזיר צ'קים.

אצלך זה היה אחרת. החברה לשירותי מחשוב, דאטה סייף, שהיתה בבעלותך, העסיקה 400 עובדים, היו לה 44 חנויות והכנסות של 100 מיליון דולר בשנה - קרסה בלי שיכולת להתכונן.

יום שישי, רבע ל-12 בצהריים, קיבלתי טלפון מהבנק. מהרגע להרגע החליטו לסגור את כל קווי האשראי של החברה ושל החברות הבנות, לבטל את כל כרטיסי האשראי שלי ולהחזיר את כל הצ'קים שנתתי. בדיעבד התברר שהם החזירו צ'קים גם בחשבונות של חברות שהיו בהן יתרות זכות של מאות אלפי שקלים. פשוט יום אחד הבנק החליט להפיל את החברה.

חדר ישיבות עם אנשי עסקים. אילוסטרציה. עובדים ולקוחות יצטרכו לשמור על מרחק
חדר ישיבות עם אנשי עסקים. אילוסטרציה. עובדים ולקוחות יצטרכו לשמור על מרחקצילום: fizkes / iStockphoto via Getty I

כמה כסף הדאטה סייף היתה חייבת לבנק?

לכאורה, הם נפגעו באזור ה-29 מיליון שקל, שמתוכם 10 מיליון שקל הם קיבלו חזרה. הם היו יכולים לקבל יותר, אבל ניהלו את זה לא נכון.

מה לדעתך צריך לעשות עסק שנמצא בקשיים?

קודם כדאי להגיע להסדר עם הבנקים על גרייס של שישה חודשים בתשלומי הקרן של ההלוואות, דבר שיוריד את התשלומים לבנקים ב-75%. כדאי לדבר עם בעל הבית של הנכס השכור - חנות, משרד, מחסן - במטרה להוריד את דמי השכירות כרגע, או אפילו לדחות את התשלום או את חלקו. צריך לזכור שגם לבעל הבית יש אינטרס ששוכר טוב ימשיך בשכירות, והוא מבין שאם הוא לא ילך לקראת השוכר הוא עלול למצוא את עצמו רץ אחרי חובות ומחפש שוכר חדש בתקופת משבר.

לרבים יש כיום עובדים שאין להם עבודה.

ולכן כדאי להוציא לחופשה ללא תשלום כל עובד מיותר. זה גם זמן טוב לחשוב מחדש ולקבל החלטות כואבות על פיטורים של עובד שכבר הרבה זמן אתה מתלבט לגביו, או לסגור תחום לא רווחי, או להקפיא פעילות פיתוח שכרגע הסיכוי שלה להצליח קטן יותר.

בקיצור, שינויים.

הגיע אלי באחרונה בעלים של חברת אוטובוסים, שכל החלק התיירותי בעסק שלו נעצר. יש לו 20 אוטובוסים, מתוכם שמונה עובדים במכרז של אחת העיריות, אבל הם עובדים חלקית כי אמנם יש הסעות לתלמידים, אך אין טיולים. אז מכרנו שני אוטובוסים בהפסד, אבל יצרנו חצי מיליון שקל שהופקדו בחשבון חדש שהוא פתח ושנותנים לו גב תזרימי לשלושה-ארבעה חודשים נוספים, גם בתנאים שבהם העסק כמעט ישותק. במקביל, עצרנו את החזרי ההלוואות שלו על האוטובוסים הקיימים, כרבע מיליון שקל בחודש, וסיכמנו עם הבנקים שפורעים רק את הריבית כדי שהחוב לא יגדל. ההחזר ירד ב-180 אלף שקל בחודש לשישה חודשים. בזה ייצרנו לו יכולת להתמודד עם משבר לתקופה.

כלומר, בשלב זה הוא החליט לא ללכת לפשיטת רגל.

כי העסק שלו מייצר כסף ומרוויח. המטרה לראות איך משפרים את הניהול, סוגרים את החובות ומבריאים את העסק. לפני שנתיים עבדתי עם מפעל בשר שהיו לו חובות של 5 מיליון שקל, וראינו שאם משאירים רק את הפעילויות הרווחיות שלו הוא יכול להגיע לרווח של רבע מיליון שקל בחודש. לא הורגים מפעל שיכול להרוויח 3 מיליון שקל בשנה בגלל חובות של 5 מיליון.

עדיין, הבנק לוחץ.

נכון, אז הגענו להסדרים עם כל בעלי החוב, ושנתיים אחרי הוא עובד ומרוויח. מצד שני, עבדתי עם מפעל לייצור שלטים, שהיה לו חוב של 12 מיליון שקל ופוטנציאל רווח של 400 אלף שקל בשנה. בתנאים האלה לא היה טעם להמשיך את הפעילות.

איך סוגרים מפעל כזה?

לכן, אמרתי שצריך לתכנן. בשלב ראשון היה טעם להמשיך להפעיל אותו לכמה חודשים כדי ליישר קו בדברים שהיו מעיקים על הבעלים ברמה הפרטית.

פגישה בין אנשי עסקים. אילוסטרציה. עסק חי על שני דברים: תזרים בטווח המיידי ורווח והפסד בטווח היותר ארוך
פגישה בין אנשי עסקים. אילוסטרציה. עסק חי על שני דברים: תזרים בטווח המיידי ורווח והפסד בטווח היותר ארוךצילום: seb_ra / Getty Images/iStockphot

כלומר, להתכונן לפשיטת רגל בלי לגלות לסביבה שזה מה שאתה עושה, כדי לסדר דברים שלא טופלו?

המטרה היא שגם מי שנאלץ לסגור לא יישאר חשוף ברמה הפלילית, אלא רק אזרחית.

איפה החשיפה הפלילית של בעל הבית?

הפרשות סוציאליות לעובדים, תשלומי מסים העדפת נושים ולפעמים אפילו דיווחים כוזבים לרשויות. המטרה היא לתקן את כל הדברים האלה לפני שסוגרים.

ואז מודיעים על סגירה, וזה יותר רגוע.

נכון. בהסכם שכר הטרחה שאני חותם עם הלקוח כתוב שזה כולל גם ליווי בשביל השקט הנפשי. אפילו לקחו אותי לבית משפט על זה, כי אחד המתחרים אמר שזה לא נחשב שירותים משפטיים.

מה אמרת?

שכשאני עברתי את מה שעברתי היה לי ייעוץ משפטי מעולה, אבל עורך הדין שלי לא ידע להסביר לי ולמשפחה שלי מה אנחנו הולכים לעבור, להרגיע אותנו ולהפוך את ההליך למשהו שאפשר לעבור אותו עם פחות חששות וחרדות. אלה דברים שאם הייתי יודע, כנראה החוויה שלי היתה אחרת.

בטח היו הרבה דברים קשים.

בלי סוף. למשל, בשלב מסוים עורך הדין של ישראכרט, שהייתי חייב להם 20 אלף שקל, הפעיל הוצאה לפועל כדי לקחת את כל הריהוט מהבית שלי. התקשרתי אליו ואמרתי לו שיש כאלה שאני חייב להם מיליונים, והם לא נקטו צעדים כאלה.

זה עזר?

לא. הוא אמר: מיליונים לא יוציאו מהריהוט שלך, אבל 20 אלף שקל אני אוציא. מזל שלאשתי ולי היה הסכם ממון שנחתם הרבה לפני, שעל פיו התכולה של הבית היתה שלה. היא הגישה נגדי תביעה בבית משפט כדי שיצהיר על הריהוט כשלה, ודרך זה נמנעה לקיחת הציוד. ההליך הזה הכניס לא מעט לחץ לתוך הבית והמערכת המשפחתית, ואמנם לא בגלל זה התגרשנו, אבל לא בכדי נפרדנו בשלב מסוים לאחר מכן.

איך באמת הגיבה אשתך לפשיטת הרגל שלך?

מיד בהתחלה היא אמרה לי: יש לי ילדים לגדל, תשאיר אותי מחוץ לבלגן שלך, אני לא רוצה להיות חלק מזה, אחרת אני לא אוכל לנשום ולא לגדל ילדים. אז את הכל עברתי לבד, גם הילדים לא ידעו מכלום, בדיעבד אני לא חושב שזה היה טוב.

למה?

כי כיום הילדים ואני משלמים מחיר כבד מאוד במערכת היחסים בינינו על כך. אם היה לי אז עורך דין שהיה יודע גם להתייחס להשפעות על המשפחה אני חושב שדברים היו יכולים להיות אחרת. לא פעם אני יושב עם בני הזוג של הלקוחות שפושטים רגל כדי להסביר להם מה קורה ומה הולך להיות, ולשמור שהמשפחה של החייב תישאר המשפחה שלו.

לא תמיד זה אפשרי. זה תהליך שיוצר כעסים ואולי חלק מהם נולדו כבר קודם לכן.

אני לא מתקן עולם, אני יכול לעשות את המעט הזה. לפעמים עדיף לבני זוג להתגרש, אבל גם אם מתגרשים, צריך לעשות את זה מהסיבות הנכונות.

עו"ד ניר הוד
עו"ד ניר הודצילום: אייל טואג

אני מניח שרוב פשיטות הרגל מתרחשות בגלל הגדלת חוב עוד ועוד עד שאי אפשר לעמוד בזה.

יש בישראל מלכודת דבש: משלמים לספקים בדחייה של בין שוטף פלוס 60 יום לשוטף פלוס 120 יום. אם אתה עסק שעובד מול עסקים אחרים, אז מצד אחד אתה מקבל תשלום דחוי ומצד שני אתה משלם דחוי, זה ניחא. הבעיה מתחילה אם אתה עסק שמוכר לצרכן ומקבל תשלום במזומן ומשלם באיחור.

להפך, אתה במצב יותר טוב ככה.

בדיוק, התחושה היא שיש לך המון כסף ואז אתה מבזבז אותו, ומגיע למצב שבו אין לך מספיק כסף בחשבון ערב התשלום לספקים. במלים אחרות, בלעת תזרים של שלושה או ארבעה חודשים ואתה במלכוד.

ואז כל עצירה של פעילות מביאה לפשיטת רגל.

נכון. אי אפשר לצמצם או לסגור את העסק כי כמות החובות נהייתה ענקית. לדעתי, כל זמן שמוסר התשלומים בישראל יישאר כל כך ארוך, המלכודת הזאת תמשיך ותכה בנו. כשעסק קטן נסגר אתה אולי לא שומע את זה בחדשות, אבל זה קורה. כשזאת חברת חתונות, לפתע אתה מגלה 150 זוגות צעירים שנשארים בלי אולם, וכשזאת חברת הוניגמן לפתע המפרק מגלה שיש חובות של מאות מיליונים ברשת שמראש לא היתה צריכה להגיע להון עצמי שלילי, כי כל ההכנסות במזומן וכל ההוצאות דחויות. אם אותה רשת לא היתה יכולה לדחות את ההוצאות בכל כך הרבה חודשים, היא לא היתה מגיעה לכאלה חובות.

אולי היא היתה פושטת רגל לפני.

נכון, אבל עם חובות הרבה יותר קטנים ועם נזקים משניים קטנים יותר לספקים שלה.

מצד שני, אולי יש חברות שלא שמענו עליהן, שניצלו בגלל הגדלת אשראים ודחיית תשלומים.

אני לא חושב. ככל שתעצור את הצלילה מוקדם יותר, יהיה לך קל יותר לבנות תוכנית עסקית שמוציאה את העסק מהצרות ומחזירה אותו למסלול רווח. אם חברת השלטים שדיברתי עליה היתה נעצרת בחובות של 1.5 מיליון או 2 מיליון שקל, אפשר היה ליצור לה תוכנית הבראה. מאחר שהיא נעצרה ב-12 מיליון שקל - כבר לא היה מה לעשות.

אולי אתה כועס על הבנק שסגר אותך, אבל למי שנותן הלוואות מגיע לקבל בחזרה.

כל גוף עסקי בישראל פועל במציאות חוקתית שבה נכון שיזמים יוכלו לקחת סיכון. אם הם לא מצליחים, יעמוד להם הכלי שנקרא חדלות פירעון, שבמסגרתו יימחקו החובות שלהם. ברגע שאלה כללי המשחק, כל זמן שיזם פועל בתום לב ועושה מה שהוא יכול ומכניס את כל נכסיו למיזם לפני שהוא מצפה מגורמים אחרים שיפסידו בו כסף, ההתנהלות היא תקינה. הגופים שמלווים כסף משחקים גם הם במשחק הזה, והם צריכים לדעת ששיעור מסוים מהכסף לא יחזור, ולשקלל את זה לתוך המרווחים שלהם. בגרמניה, שבה אין הליך של חדלות פירעון, המצב הפוך.

כלומר, שם מחזירים חובות.

כן, אם נקלעת לחובות אתה תשלם אותם עד סוף ימיך. המשמעות היא שמצד אחד כמות החובות האבודים קטנה בהרבה, מצד שני הנטייה ליזמות גם היא הרבה יותר קטנה, כי מחיר הכישלון הרבה יותר גבוה. קטונתי מלהגיד מה עדיף, אבל מאחר שזו ההחלטה של ישראל, הליך חדלות פירעון הוא לגיטימי. אני אמנם לא ממליץ לאף אחד להגיע אליו, אבל אם הגעת אליו — זה לא סוף העולם. יש חיים אחריו.

איך אפשר להיהפך לעורך דין אחרי פשיטת רגל?

כללי לשכת עורכי הדין קובעים שמי שנמצא בפשיטת רגל לא יכול להחזיק ברישיון עורך דין תקף, אבל הם לא פוסלים אותך אם קיבלת הפטר. מצד שני, באמת לא פשוט להרים עסק.

איך עושים את זה? למשל, אפשר לקבל הלוואה?

בהתחלה אתה לא מקבל אשראי, אתה לא יכול לסלוק כרטיסי אשראי של לקוחות, ורוב משכירי הנכסים לא ישכירו לך משרד או חנות.

אתה היית משכיר נכס למי שפשט רגל?

כן. הייתי משכיר. אנשים בפשיטת רגל מתחלקים לשני סוגים: אלה שמנצלים את ההליך כתקופת לימוד ויוצאים ממנו כאנשי עסקים יותר טובים, ואלה שאפילו אחרי שהגיעו לשם ימשיכו לא לקחת אחריות, לא ילמדו מההליך, ייצאו ויסתבכו מחדש.

מי הרוב?

האמת שהרוב הם אלה שההליך ישבור אותם והם כבר לא יחזרו להיות יזמים. לפחות הם יחזרו לחיים.

כרטיסי אשראי
כרטיסי אשראיצילום: Martin Meissner/אי־פי

מה הכוונה?

אני מבחין בין חייבים שנמצאים במעמד חייבים מוגבלים בהוצאה לפועל, שבמשך שנים או עשרות שנים משלמים מאות שקלים בחודש והחובות שלהם רק מתנפחים, לחייבים שפנו להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל וקיבלו הפטר מהחובות. אלה שנשארים חייבים יסתובבו 20 ו–30 שנה עם חובות ובלי חשבון בנק או מקום עבודה שאפשר לעבוד בו לאורך זמן.

למה בלי מקום עבודה?

כי מגיעים עיקולים למקום העבודה שלהם, אז הם מחליפים עבודה כל כמה חודשים. הם גם לא יכולים לשכור דירה, אני כבר לא מדבר על לקנות.

ואם אתה מקבל הפטר זה אחרת?

אחרי הפטר ופשיטת רגל אתה חוזר לחיים. זה לא פשוט, לוקח שבע-ארבע שנים עד שהדו"ח של בנק ישראל, שלפיו נקבעת היכולת שלך לקבל כרטיסי אשראי והלוואות ואשראי בבנקים, מתיישר. אבל אז אתה באמת יכול לחיות כאחד האדם.

ממש פתיחת דף חדש?

מבחינות מסוימות כן. אני מהווה דוגמה: שבע שנים וחודשיים אחרי ההפטר יש לי משרד עורכי דין מצליח, אני מעסיק עובדים ומקבל אשראי בנקאי, אמנם מוגבל, אמנם רק באחד הבנקים.

מה עם הבנקים האחרים?

מסרבים לעבוד איתי, כי לפני עשר שנים הם נפגעו. אני מופיע במערכת שלהם כמסומן מהעבר.

אתה שונא את הבנקים?

לא, בדרך כלל הם עושים את העבודה שלהם, הבעיה היא שיש מנהלי סניפים שחושבים שההצלחה והקידום שלהם צריכים לבוא על חשבון הלקוחות. כעורך דין של פשיטות רגל חשוב לי לדעת ולהבין את האינטרסים של הצד השני. אם אני יודע את מדיניות התגמול של מנהל הסניף, מה יסדר לו בונוס ומה קנס, אני יודע לנווט את הפעולות של הלקוחות.

מה היה עם הבנק במקרה שלך?

מנהלים בבנק, בעזרת המחלקה המשפטית, תיאמו ביניהם עדויות כדי למנוע את הטלת האשמה עליהם. זה כבר לא עניין של אנשים, אלא דרך פעולה של מערכת. נתקלתי אפילו במקרים של זיוף חתימות.

האשמה חמורה.

מי שצופה בסדרה "האישה הטובה" מתפעל מכך שכולם מדברים אמת כשהם עולים לדוכן, אבל במציאות של ישראל האישה הטובה לא היתה מודה בכלום והיתה יוצאת נקייה מהכל. לצערי, אצלנו כולם משקרים בבית משפט כל הזמן, כולם מרמים ומזייפים ועושים את מה שהם יכולים כדי להגן על הצד שלהם. והבנקים הם חלק מכל זה.

השופט לא מעניש? הוא לא עולה על שקר?

הוא לא נותן משקל לשקר ולא מעניש, הוא מעדיף להגיע להסכמות. הלוואי שהיו יותר שופטים אמיצים שמסתכלים על הצדק שמונח לפניהם.

כמה כסף היית חייב בשלב הקריסה?

החובות הוערכו ב-120 מיליון שקל.

פנסיונרים
פנסיונריםצילום: בלומברג

היית חשוף באופן אישי לחובות?

כן, היו לי ערבויות על חוב של 60 מיליון שקל.

באופן אישי היו לך נכסים? בית? משהו נשאר לך?

הכל היה בחברה, נשארתי בלי כלום. החלק שלי בבית נכנס לחובות של הקבוצה וגם הפנסיה שלי, הכל הכל. בדיעבד קיבלתי ייעוץ לא נכון כי יכולתי לשמור את קרן הפנסיה, פשוט אף אחד לא אמר לי.

לא קל.

זאת לא תקופה פשוטה, אין מותרות. אבל חיים.

יכול להיות שאם אפגוש עובד שלך הוא יזהיר אותי ממך כפושט רגל סדרתי? כדמות מפוקפקת?

יש לא מעט עובדים שאני בקשר איתם עד היום, הם אומרים שדאטה סייף היתה מקום מיוחד לעבוד בו. היו עובדים שכעסו עלי כי המשכורת האחרונה לא שולמה להם, אבל זה הושלם אחר כך על ידי ביטוח לאומי. בשורה התחתונה אף עובד לא נפגע מהקריסה, והם יודעים שלא גנבתי כסף.

איפה נכשלת?

מצד אחד לא בניתי בסיס הון מספיק ליום צרה, ומצד שני סמכתי על האנשים הלא נכונים שאותם הכנסתי כשותפים, שמראש המטרה שלהם היתה להפיל אותנו ולקנות אותנו בזול בבית משפט. הטעות העיקרית שלי היתה נאיביות ואמונה באנשים. לצערי, בזה לא השתנתי, אני עדיין מאמין באנשים.

לא לכל אחד מתאים להקים עסק.

אני לא רב בדרך כלל עם אנשים, גם הפרידה מאשתי לא היתה בגלל ריב, פשוט התרחקנו. כיום אני בזוגיות חדשה כבר שנתיים ולפני שבועיים היינו בקפריסין והתחתנו.

ברכות!

לא נרשמנו במשרד הפנים, כי אני לא יודע איך זה ישפיע על זוגתי אם נופיע כנשואים.

היא קיבלה אותך פושט רגל.

מה שבטוח הוא שהיא לא לקחה אותי בגלל הכסף ולא הבטחתי לה עושר גדול.

אתה עדיין רוצה להיות טייקון?

הכסף אף פעם לא עשה לי את זה, רציתי שיהיה לי מספיק לחיות ברווחה. אבל ברור שאני כבר לא אהיה עשיר גדול, יש לי 10–15 שנה לבנות לעצמי הון שיאפשר לי לעזור לילדים ויישאר לפנסיה.

איך היו היחסים עם האחים וההורים בתקופה של פשיטת הרגל?

אחי מאוד עזר לי בתקופת הביניים, גם אחותי ובעלה היו שם בשבילי. אבא שלי נפטר תוך כדי, את רוב התהליך עברתי לבד. הוא היה אדם קשה ולא עזר לי כלכלית כי מבחינתו כל אחד צריך לשאת במחירים של ההחלטות שלו, ואם נפלתי אני צריך להתמודד.

ואם הבן שלך יגיע למצב כזה?

קודם כל בוודאי שאעזור לו. בנוסף, אני יודע שלא אוכל למנוע ממנו מלהגיע לפשיטת רגל, אבל אשתדל לייעץ לו להקטין את הסיכונים כדי לא להגיע לשם. אני מקווה שהוא יחווה כישלון שילמד אותו לפני שהוא יגיע למקום שהכוויה בו תהיה כזו שכבר אי אפשר להתמודד איתה.

יש עוד אנשים שאתה חושב שתחזיר להם את החוב? שתבוא ותשים צ'ק על השולחן?

לא. כל מי שעבד איתי הרוויח הרבה יותר במשך השנים ממה שהוא הפסיד. היה יוצא דופן אחד, ספק שמעולם לא עבדתי איתו ושבוע לפני הקריסה, כשהייתי משוכנע שהכל בסדר, חתמנו על עסקה של 700 אלף שקל, והוא שאל אותי אם אני בטוח שהוא יראה את הכסף שלו. אמרתי לו כן, וטעיתי. נסעתי אליו אמרתי לו שייתן לי את הזמן - אני אמצא איך להחזיר לו את ההפסד. חצי שנה אחר כך הצלחתי לארגן לו עסקה של כמה מיליוני דולרים שהוא הרוויח בה בחזרה את מה שהפסיד אצלי. לחצנו ידיים.

איך היה עם ספקים אחרים?

לא נעלמתי לאף אחד, לא סיננתי אף אחד. לפעמים לא אהבו את התשובות שלי, אבל הייתי ישר עם עצמי. וגם כשאחד הספקים ביקש שאשקר בשבילו בבית משפט כדי שיקבל יותר כסף והיה ברור לי שזה יעזור לי, בחרתי שלא לעשות את זה.

מהשוק האפור לא לקחת הלוואות.

לא. לא פגשתי לקוח אחד שלקח הלוואה מהשוק האפור וזה הציל את העסק שלו, אלא להפך. בעיני זה קו אדום. אם הגעת לשם, עדיף להרוג את העסק ולא לקחת מהשוק האפור.

היום יש המון חברות מימון, חלקן לגיטימיות.

ישבתי אצל אחת מהחברות האלה עם לקוח שלי, והבעלים אמר לי: יש לי שני קווי פעולה, אחד משפטי שאתה מעורב בו והשני קו שאתה לא תדע עליו, אבל יגרום ללקוח שלך להחזיר לי את הכסף. אני לא משליך בזה על כולן, אבל בבנקים אין קו שני כזה. בנקים וחברות ביטוח זה סבבה, גופים אחרים - תתרחק. אף על פי שבטוח שיש כאלה שפועלים רק במסגרת החוק.

מה עוד חוץ מהשוק האפור זה סימן לא טוב?

עסק חי על שני דברים: תזרים בטווח המיידי ורווח והפסד בטווח היותר ארוך. אם עסק לא מייצר כסף אמיתי והבעלים לא יכול להוציא כסף החוצה, אין לו זכות קיום, כי בעיית הרווח תביא בסופו של דבר לבעיית תזרים שבגללה הכל יקרוס.

אנשים אומרים: נשיג עוד לקוחות והמצב ישתפר.

עסק לא מרוויח ייהפך למרוויח רק אם יגיע מישהו מבחוץ ויעשה בו שינוי. לפעמים שינוי בשוליים נראה כאילו דרמטי ואז אתה בונה על החודש הבא, שיהיה בו עוד גידול במכירות. זה לא נכון. לחיות על התקוות של החודש הבא זה גרוע. צריך לאתר מה מפסיד כסף: לפעמים יש בעסק חלק שצורך משאבים ומרוויח מעט, וכשאתה מוריד אותו אתה מגלה שהעסק מרוויח יותר. לפעמים יש קושי לסגור פעילות, גם אם היא לא מרוויחה, כי אז המחזור קטן והאשראי שהבנק נותן לך תלוי במחזור. אבל אסור להיכנע לזה ולהמשיך להפעיל פעילות כזאת, כי אתה תיפול.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום