הקורבנות המאושרים של תרבות הצריכה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקורבנות המאושרים של תרבות הצריכה

הם לא מוטרדים מהמחיר הגבוה, לא מחפשים מבצעים ולא חוסכים בפרטים הקטנים; חמישה אנשים עם חמישה תחביבים שבשבילם שווה לשבור תוכנית חיסכון

38תגובות

הם לא עשירים במיוחד, וגם לא בזבזנים גדולים. הם שייכים למעמד הביניים ומתנהלים בהתאם. ואולם דבר אחד מבדיל אותם מאחרים: אהבה אחת, תחביב יקר במיוחד, מוצר שעל איכותו לעולם לא יתפשרו או אפילו מישהו יקר ללבם - שעליו הם מוכנים להוציא סכומים גדולים במיוחד. אספנו כמה משוגעים לדבר שסיפרו לנו למה הכסף לא משחק תפקיד בכל הקשור לתחום שבו הם משקיעים, ואחת שגם מצאה את הדרך לטפח תחביב יקר מבלי להיכנס לאוברדראפט.

מחלת השדרוגיטיס

רפי ידידיה עיסוק: מוסיקאי

תחביב: אופניים

ההוצאה הגדולה ביותר: אופני כביש S works Tarmac SL3 ב-45 אלף שקל

רפי ידידיה מעולם לא התכוון להיות פיינשמקר של אופניים: הוא בסך הכל רצה להתעמל. ידידיה, 50, נגן גיטרה בס וקונטרבס מתל אביב, שיחק כדורסל ורץ כל חייו. הפעילות המתמדת פגעה בברכיו ורופא המליץ לו לרכוב על אופניים. "באותו יום הלכתי וקניתי אופניים", הוא מספר, "כמובן שאז עוד לא הבנתי בזה כלום".

ידידיה החל לרכוב על אופני שטח וראה כי טוב. "פתאום מצאתי את עצמי בענף מרתק, שיש בו עולם מעניין ומחדש כל הזמן". עם הזמן עבר לרכיבת כביש - ואז נחשף לראשונה למחלת הרוכבים שהוא מכנה "שדרוגיטיס": הרצון לשדרג עוד ועוד את הציוד, כדי לשפר ביצועים.

מלניקוב אילייה

אופניו של ידידיה - יצירה אלגנטית ודקה בתכול ולבן של חברת Specialized - עלו לו 45 אלף שקל. שלדתן זהה לזו של אופני הרוכב הטוב בעולם, אלברטו קונטאדור. אבל באופני כביש השלדה היא רק תחילת הסיפור: "משקל האופניים צריך להיות נמוך ככל האפשר", מסביר ידידיה, "והעלות של הורדת ק"ג היא כ-10,000 שקל". כיסא, מוט אוכף, פדלים, זרועות פדלים, גלגלים - הכל באופניים מודולרי ובר החלפה, לפי מידות גופו המדויקות של הרוכב וכמובן לפי עומק כיסו.

"לי, למשל, יש שני סטים של גלגלים", מספר ידידיה, "ברגע שעברת את גבול הטירוף - שום דבר כבר לא מספיק. יש לי חבר שקנה אופניים ב-85 אלף שקל, לידו אני מרגיש מעפן". חוץ מהאופניים, יש גם קסדות (עד 1,500 שקל), בגדים (לידידיה יש 50 חליפות רכיבה, שמחירן נע בין 400 ל-1,800 שקל) ונעליים (300-1,400 שקל). לאחר שסיים לרכוש את כל אלה, הוא משלם מאות שקלים בחודש לאימון אישי במתחם אופניים מקצועני בשם "אוזון 11" ועוד סכום משתנה על תוספי מזון.

האופניים, הוא מספר, הם ההוצאה הגדולה ביותר שלו אחרי ציוד למוסיקה - אבל בניגוד לגיטרות, כאן מדובר בתחביב בלבד, כזה השואב חלק גדול מהכנסתו החודשית. "אני מתחשב בשיקולים כלכליים", הוא מסביר, "אני קונה מה שצריך בהתאם ליכולת. את הסכומים הגדולים לא משלמים כל חודש - קונים אופניים פעם אחת, פורסים לתשלומים, ובכך זה מסתיים למשך השנתיים הבאות".

לידידיה חשוב להדגיש שלא מדובר סתם בחדוות קניות: כל התוספים מיועדים לשיפור הביצועים. האופניים, הוא מספר, נהפכו מזמן לאחד העיסוקים המתגמלים בחייו, ועמיתיו לרכיבה הם חברים טובים שלו. "בכל בנובמבר מתקיים אירוע ‘כוכב ישראל' - רכיבה בת שלושה ימים ממטולה לאילת. רוכבים 200 ק"מ ליום - ובכל זאת, זו החופשה הטובה ביותר שהיתה לי. אתה מלא באדרנלין, מוקף בחברים אך ממוקד בעצמך - כמו מדיטציה בהודו שמנקה את הראש".

הוא מקדיש לעניין לא רק כסף אלא גם זמן: חמישה-שישה אימונים בשבוע, ולעתים מדובר בבוקר של אימון לאחר לילה של נגינה או הופעה, מבלי לדבר על סופי שבוע שאותם הוא מעביר בטיולי רכיבה בכבישי ישראל ונחשף לזעמו של הנהג הישראלי, שלא מרוצה מהעובדה שחבורת רוכבים חוסמת לו את הדרך. משפחתו וחבריו, הוא מספר, כבר התרגלו. "הם תמיד ידעו שאני עושה ספורט, וזה מאוד חשוב לי בחיים. אבל כשהתחלתי לרכוב פתאום נעלמתי להם, התחלתי לראות חברים הרבה פחות. ככה אני, עושה דברים עד הסוף".

ידידיה יודע שרווקותו גם היא מאפשרת לו להתמסר: "יש לי חבר טוב שהתחתן עכשיו, רוכב שטח וכביש. הוא עשה השנה את ‘כוכב הכביש' בידיעה שזו עשויה להיות הפעם האחרונה למשך השנים הבאות: יהיו ילדים, משכנתא, הוא לא יעזוב את אשתו למשך שלושה ימים וילך לרכוב".

הצד האפל של הסראונד

שרון אלשיך עיסוק: עובד היי-טק

תחביב: מוסיקה

הפריט היקר ביותר: אוסף דיסקים שמבוטח ב-50 אלף שקל

שרון אלשיך עומד לפני ארון הדיסקים שלו - שמאכלס כ-20 אלף פריטים - מוציא עוד ועוד ממצאים יקרי ערך ומציג אותם בהתלהבות: גרסאות יפניות של אלבומי רוק קלאסיים, שמחקות את עטיפת התקליט המקורי ושמורות עדיין בתוך הניילון (50 דולר לדיסק), אוסף של ג'נסיס ב-600 שקל, הוצאות מחודשות של אלבומי קינג קרימזון בסראונד, מוסיקאים יוונים עלומים, שלושה עותקים של הדיסק Kind of Blue של מיילס דיוויס במהדורת אספנים ובאיכות סאונד משובחת במיוחד.

אוסף הדיסקים המפואר שוכן לצד עריסה עטורת מובייל ושידת החתלה: חדר העבודה של אלשיך נהפך באחרונה לחדרה של עמית, בת ארבעה חודשים. בתו הבכורה, אריאל בת ה-6, כבר יודעת שבדיסקים של אבא לא נוגעים. "יש לו את החלק שלו בארון", היא מסבירה, "ולי את החלק שלי", היא מצביעה על המדפים התחתונים בארון צדדי, שמאכלסים אוסף די.וי.די לילדים.

איש גם לא נוגע במערך האלקטרוניקה המשוכלל שעומד בארון בסלון, ומטרתו היא לעשות צדק לאוסף המרשים. יש שם מגבר של ימאהה שעלה 12 אלף שקל - "בדיוק כשקניתי אותו ראיתי בעיתון שאיזה אוליגרך רכש כזה"; שני מכשירי די.וי.די שמנגנים גם דיסקים בפורמטים איכותיים, כמו ACCD, ממיר קטן של Apple tv; פלייסטיישן; וגם די.וי.די ישן עבור הסרטים של הילדה. אשתו של אלשיך, איטל, יחצ"נית במקצועה, לא מורשית להתעסק עם ציוד האלקטרוניקה מחשש פגיעה, וגם לא מתערבת יותר מדי בחדוות הרכישות של בעלה. "אני לא תמיד אומר לאיטל מה בדיוק היקף הקניות", מודה שרון, "אני משתדל לשים לעצמי בלמים, אבל זה קשה מאוד. מדי פעם אני אומר וואו, הגזמתי. זה סוג של התמכרות".

מלניקוב אילייה

אהבת המוסיקה התחילה אצלו בגיל 12, אצל חבר שאחיו הציג בפניו את נפלאות יס, ג'נסיס ופינק פלויד. לאחר מהפכת הסי.די הוא קנה מחדש את כל אוסף הקסטות הענק שלו, והוא קונה גם הוצאות מיוחדות ומהדורות אספנים.

ההוצאה החודשית של אלשיך על דיסקים עשויה להגיע ל-1,000 שקל, וכשהוא יוצא לצוד - אין דבר שיוכל לעצור אותו. "כשאומרים לאספן ‘אין יותר את הדיסק הזה, כבר לא מדפיסים אותו' - זה נהפך לאתגר". הציד מתרחש באתרי מוסיקופילים מחו"ל, באיביי ובאמזון וגם באוזן השלישית. ההוצאה על מוסיקה לא תבוא על חשבון אוכל וצרכים בסיסיים, אבל עשויה להחליף הוצאות על בילויים. "כרגע, למשל, אנחנו לא יוצאים לעתים קרובות. מוסיקה היא מה שעושה לי טוב, זה הדלק שלי. אז מסתדרים. עובדים קשה, מרויחים לא רע, ויש דברים שקונים בעשרה תשלומים".

הבעיה היא שבין העבודה למשפחה קצת קשה למצוא זמן ליהנות מכל הטוב הזה, בעיקר מכיוון שהסלון עתיר הרמקולים תפוס רוב הזמן: בסופו של דבר, אלשיך מאזין בדרך כלל למוסיקה באייפוד במכונית, אף על פי שלדבריו איכות הסאונד נופלת בהרבה מזו של הציוד שבבית. "אני מחכה בקנאות שכולם ייצאו לסידורים ואז אני בלחץ - מה לשמוע? זה מבאס. לפעמים אני לוקח יום חופש רק כדי ליהנות מהמוסיקה ברוגע".

ב-9:00 התינוקת נרדמת בעגלה, ואלשיך מכניס למערכת מהדורת אספנות של הדיסק Sea Change של בק. הצלילים נשפכים מחמשת הרמקולים של מערכת הסראונד וממלאים את חלל הסלון: הוא מחכה בדריכות ומסמן בתנועת יד את כניסתו של כל כלי נגינה. אבל גם הדקות הגנובות האלה נגמרות במהרה: צריך לכבות את המערכת וללכת לעבודה. את השאר הוא כנראה ישמע כבר במכונית.

צעצוע של ילדה

שלומי וזהבה כהן עיסוק: סמנכ"ל מכירות בחברת טפירו, גננת בחינוך מיוחד

תחביב: שקד, בת שנה

רכישות ללא גבולות: עגלה של מוצי ב-6,000 שקל, עגלה של בבה קומפורט ב-4,000, אופניים ב-600

שלומי וזהבה כהן תיכננו להשקיע את כל מרצם בחינוך בתם הבכורה לפני שזו הגיחה לאוויר העולם. זהבה, 28, גננת במקצועה, רצתה בכלל להראות לשקד את הטבע מסביב ולא להשקיע בצעצועים ובחפצים. "זה לא היה ערך שחשבנו עליו", היא אומרת ומצביעה על ערימת הצעצועים המפוארת שמפוזרת ברחבי דירתם השכורה. "אבל זה התגלגל לכדי קניות ופינוקים. כיום, אם הייתי יכולה, הייתי קונה לה הרבה יותר. אם היתה לנו חצר, למשל, הייתי קונה לה בריכה ומתקנים. כיף לדעת שיש את היכולת ואת האפשרות להעניק לה".

"יש לנו ילדה אחת והיא כל עולמנו", מסביר שלומי, 29. "זה מתבטא בכך שאנחנו אוהבים לפנק אותה ולקנות לה מתנות. ברור שהחינוך שלה קודם לכל - יש לה סדר יום קפדני, וספריית הדיסקים והספרים המפוארת שלה נועדה גם להקנות לה מיומנויות ולהרחיק אותה מהטלוויזיה, שאנחנו מעדיפים שבינתיים לא תיחשף אליה. אנחנו לא רוצים שהיא תגדל להיות מפונקת, וחשוב לנו להקריא לה סיפור כל יום לפני השינה". זהבה מוסיפה כי היא לא מפסיקה להרחיב את הספרייה של שקד, גם אם היא קונה ספרים שעדיין לא מתאימים לגילה הצעיר. "שנינו מאוד אוהבים לקרוא, אז אנחנו משתדלים להנחיל לה את המורשת".

מלניקוב אילייה

לפני הלידה אסף הזוג הצעיר בגדים, רהיטים וחפצים מאחותו הגדולה של שלומי. אך עוד לפני שהספיקו להשתמש בציוד הם הבינו שקשה להם אתו מכיוון שהוא משומש, והחליטו לקנות ציוד חדש ששקד תוכל לחנוך.

כיום מתגאה הפעוטה בת השנה בסט בגדים מרשים, המסודר ברובו במגירות השידה שעומדות להתפקע (זהבה: "יש עוד הרבה בגדים במחסן"), שכולל מעיל ושמלות של פולו ותיקים וחולצות של הלו קיטי. "ההורים שלי אמרו לנו שהם לא ראו אותה עם אותו בגד פעמיים", מעיד שלומי, "וההורים של ילדי הגן והגננות התרשמו מאוד מהמעיל ומהחליפות. כרגע המלתחה שלה מתחלפת בתדירות גבוהה למדי, ואני משתדל לרכוש לה כמה שיותר בגדים בנסיעותיי לחו"ל".

המגירות מסודרות לפי בגדי גן, בגדי אחר הצהריים ובגדים לשבת. "לא תמיד אנחנו מחליפות בגד אחרי הגן, רק אם אני לוקחת אותה להופעה או להצגה", מציינת זהבה. שקד אוחזת גם במבחר מוצצים בצבעים שונים, כדי שתוכל להתאים אותם לצבע הבגד. גם הסיכות והקוקיות מותאמות על פי הגוון. "יש לה גם קשתות, אבל היא לא הולכת אתן עדיין", מסבירה זהבה.

על אף ששקד עוד לא החלה ללכת, היא כבר מצוידת בזוגות נעליים למכביר, ביניהם נעלי ספורט של אדידס, סנדלי נייקי (מזויפים) וסנדלי בד עדינים. עד שתתחיל להתנייד בכוחות עצמה, היא יכולה לבחור בין עגלה של בבה קומפורט (4,000 שקל), שנמצאת במכונית של שלומי, לבין עגלה של מוצי (6,000 שקל) שנמצאת במכונית של זהבה. בטיולים בשכונה, מתניידת הקטנה באופניים מאובזרים למשעי (600 שקל).

שקד מקבלת צעצוע חדש אחת לשבוע, וההורים מעידים שריבוי החפצים מפתח את סקרנותה ומאיץ את התפתחותה. זהבה מציינת כי ברוב הצעצועים קיים אלמנט דידקטי. "אנחנו מאושרים לראות את ההתלהבות שלה מצעצוע או מבגד חדש", מסביר שלומי. "היא אינטליגנטית ונרגשת ממשחק חדש. היא סקרנית ולומדת להפעיל אותו מהר יותר מילדים בני גילה. אנחנו משתדלים לחשוף אותה לכמה שיותר דברים".

שלומי וזהבה טוענים שמעולם לא השקיעו בעצמם כפי שהם משקיעים בשקד. "הייתי קונה הרבה ספרים לעצמי, אבל הפסקתי", מספרת זהבה. שלומי מציין כי הוא אוהב גאדג'טים, אך לא קונה אותם בקנאות. כרגע הוא מחזיק באייפון ובאייפד. "פתאום יש לנו כרטיסי חבר בכל מקום - שילב, סופר פארם, רמי לי, פוקס, מוצצים ועוד", מסבירה זהבה. "גיליתי עולם שלם של קניות שאני נהנית לעשות. אני רוצה שיהיה לה הכל".

הם מספרים כי גם הסבתות והסבא לא מזניחים את שקד וקונים לה מתנות. לראיה מונח בסלון סוס עץ אמיתי, שנקנה לפני שבועיים על ידי אחת הסבתות. "יכול להיות שקיבלנו את הצורך הזה מהם", מניח שלומי, "אבל זו בעצם גם חשיבה על הילדים הבאים. מצד שני, רוב הסיכויים שלילד הבא נקנה גם מוצרים חדשים לגמרי".

בדידותו של הסטרייט שמעז

דודי פרחיה עיסוק: עורך דין

תחביב: אופנה

הפריט היקר ביותר: תיק של מעצב איטלקי ב-1,300 שקל

הפעם הראשונה שדודי פרחיה קנה חליפה התבררה כאסון: הוא היה פרח עורכי דין צעיר שלא הבין דבר באופנה, ולא ידע שחליפה צריך להתאים בדיוק למבנה הגוף. החליפה לא הלמה אותו, וכפי שגילה עד מהרה - היא גם היתה עשויה מצמר מגרד במיוחד.

מלניקוב אילייה

היום זה לא היה קורה לו: בשש השנים האחרונות נהפך פרחיה, 31, העובד במשרד המתמחה בליטיגציה מסחרית, לפיינשמקר אופנה אמיתי. זה התחיל מסבו החייט ומחיבה לאסתטיקה - ואופנה נתנה לו אפשרות לתרגם אותה לחיי היום יום. החינוך של פרחיה התבסס באתרי אופנה כגון Sartorialist ומגזיני גברים כמו "Details" ו-"GQ", שבהם מצא לא רק את המגמות האחרונות אלא גם מענה לשאלות חשובות דוגמת האם אפשר ללבוש פסים עם משבצות וכיצד בוחרים חליפה.

כיום הוא מעין סוג של פטרון אופנה, ככל שתקציבו מאפשר: הוא עוקב אחר הסצנה בישראל ובעולם, עורך סיבובי מחקר בחנויות ועשוי לבלות חודשים בחיפוש אחר המשקפיים או החגורה הנכונים. בפגישתנו הוא לובש חולצת כפתורים של אלה איזנברג ממזון רוז', שעלתה 650 שקל, ומכנסיים משובצים של המעצב יוסי קצב - שני מעצבים שהוא מעריץ, ואין לו בעיה לפרט מדוע בחר בחר בהם, החל בגזרה וכלה בבדים.

קשה לו לומר כמה כסף בדיוק הוא משקיע בתחביב. "הייתי רוצה לקוות שזה לא עובר את ה-1,000 שקל לחודש", הוא אומר, "אשקיע הרבה כסף בפריטים קלאסיים. החולצה הזו של אלה איזנברג יקרה, אבל היא תחזיק מעמד שנים ארוכות ותחסוך לי את הצורך לקנות חולצות בעתיד". הוא קונה חולצות מכופתרות גם בראלף לורן ושעונים של המעצב קנת קול במחיר של עד 1,000 שקל - יש לו כבר שלושה כאלה והוא מחפש רביעי, והוא יודע בדיוק מה הוא מחפש. מעצבי צמרת מחו"ל אינם נמצאים בדרך כלל בדרגת התקציב שלו, הוא מספר, ובכל מקרה הוא לא טיפוס של לוגו גדול על החולצה או חליפה של פראדה, כדרך הכדורגלנים.

"להיות גבר סטרייט שמתעניין באופנה - זה עניין מאוד בודד בישראל", הוא מתלונן, "הגבר הישראלי מקופח עד דמעות. אין כמעט חנויות שמרכזות פריטי מעצבים לגברים, כמעט אין קהילה של מביני אופנה. פשוט אין מודעות. אופנה נחשבת כאן למשהו רדוד, חיצוני. לא מבינים איך להתאים לבוש לגזרה, למזג אוויר, לתרבות, לאופנות". הוא חולם לראות בתי אופנה אמיתיים קמים בישראל, ואם אפשר - גם כמה חנויות הגונות לגברים.

חבריו של פרחיה נהנים מאוד מהתחביב, וזוכים לייעוץ אופנתי צמוד. כמעט כל שישי הוא מבלה בסיבובי סטיילינג עם קולגות שזקוקים לשדרוג אופנתי, חברים שמחפשים בגד - או החברים שלהם, ששמעו של מומחה האופנה הגיע גם אליהם. העובדה שעד לאחרונה עבד במרכז עזריאלי בתל אביב הפכה את הייעוץ לחלק מהיום-יום. "ידידה שלי הגיעה לקניון וירדנו לזארה", הוא מספר, "ראיתי אוברול כחול כהה בגזרת סטרפלס, ואמרתי לה ‘לכי תמדדי'. כשהיא יצאה מחדר המדידה, חמש מוכרות שאלו אותה איפה היא קנתה את זה, וכשהיא אמרה שאצלם, כל החמש לקחו את האוברול במידות שונות והלכו למדוד".

לאהוב בלי לשלם ביוקר

נועה דנציג עיסוק: מנהלת תחום תכנון ובקרה

תחביב: סינגל מאלט

ההוצאה הגדולה ביותר: כוס ויסקי בסקוטלנד בשווי 25-30 ליש"ט

לא כולם מוציאים הון עתק על תחביבם או על אהבתם הגדולה. יש אנשים שמצליחים למצוא דרך ליהנות מתחביבם היקר מבלי להוציא עליו את משכורתם החודשית: נועה דנציג, 32, החליטה למסד את אהבתה לוויסקי סינגל מאלט באמצעות קבוצת טעימות, שהוקמה לפני כשלוש שנים: חברי הקבוצה נפגשים, מדברים על ויסקי וגם טועמים ממנו.

מלניקוב אילייה

"בכל פגישה אנחנו מדברים על נושא ספציפי שעליו אנחנו מחליטים מראש - מיקום גיאוגרפי או טעם מיוחד, כמו ויסקי מעושן או כבול. כך, לדוגמה, ערכנו טעימות של ויסקי בכוסות שונות, ונדהמנו לגלות שהחוויה משתנה בהתאם לצורת הכוס", היא מסבירה בעיניים נוצצות ובהתלהבות שהדביקה גם אותנו. כשביקשנו להזמין ויסקי אירי זול, היא שיכנעה אותנו לוותר, "פשוט כי הוא לא ממש טעים כמו ויסקי סקוטי. עדיף אפילו להזמין ברבן (ויסקי אמריקאי)".

"אנחנו מנסים יחד את עולם הוויסקי מכיוונים שונים", היא ממשיכה. "כל אחד מביא לפגישה בקבוק מהאוסף שלו. כשמישהו טס לחו"ל, אנחנו נותנים לו כסף כי שם הוויסקי הרבה יותר זול - כך אנחנו חוסכים כסף רב, ונחשפים לטעמים חדשים. אנחנו גם לא אספנים פיוריסטים: כולנו מאמינים שוויסקי נועד לשתייה. אין לי בעיה גם לבשל עם ויסקי".

קבוצת הטעימות כוללת חובבים, עיתונאי אלכוהול ובלוגרים. דנציג עצמה כותבת את ויסקולוג'י: בלוג שמוקדש כולו לוויסקי, שבו היא משיבה בין השאר על שאלות הגולשים שמבקשים להתייעץ עמה. אוסף בקבוקי הסינגל מאלט שבביתה כולל עשרה בקבוקים, שכולם הובאו מחו"ל. "המחירים בישראל מטורפים. רק בדיוטי פרי בקבוק סינגל מאלט ממוצע עולה 70-80 דולר, ובישראל סינגל מאלט איכותי עולה כ-500 שקל. בחו"ל המחירים סבירים יותר".

דנציג גילתה את סודות הסינגל מאלט לפני כ-13 שנה. "חבר חיפש מתנה מיוחדת ליום ההולדת של אביו וקנה לו בקבוק של ויסקי סינגל מאלט. טעמתי ומאוד התלהבתי מטעמו המיוחד. לפני כן לא ממש נחשפתי לסוגי ויסקי". מכיוון שבאותה תקופה מבחר הוויסקי בישראל, כשמונה סוגים שנמצאים במעט ברים, היה דל במיוחד, היא אספה מידע וקראה על הסינגל מאלט בשקיקה.

ואולם דנציג הבינה שהקריאה לבדה לא מספיקה, ובגיל 23 עלה בראשה הרעיון לטוס לסקוטלנד ולהתמחות בייצור ויסקי כדי להבין טוב יותר את המשקה ואת אופן הכנתו. "בסופו של דבר בחרתי להתמחות בספרינג בנק, מכיוון שמדובר במזקקה משפחתית שמייצרת ויסקי בשיטה המסורתית מזה דורות רבים. הם עושים את כל התהליך בעצמם: קונים שעורה מקומית ומלתתים אותה, מזקקים ומיישנים את המשקה". דנציג שהתה בספרינג בנק חודשיים, שבהם התנסתה במשמרות לילה בתהליך הפיכת השעורה ללתת, בזיקוק הנוזל ובביקבוק המשקה מוכן. "למזלי, פרט לנוסטלגיה, גם הוויסקי שהם מכינים ערב לחיכי".

דנציגר מדגישה כי היא משתדלת לא להוציא כסף רב על התחביב. "אני לא שותה הרבה בכלל. החיבור שלי למשקה והמשיכה אליו נובעים מהטעם. יש בו מורכבות של טעמים שלא מצאתי במשקאות אחרים. רק פעם אחת שילמתי 25-30 ליש"ט על כוס ויסקי מ-1966, שיצא במהדורה מיוחדת, אבל הרשיתי את זה לעצמי מפני שהייתי בסקוטלנד. בישראל לא אוציא סכום כזה בבר, מה גם שעל אף שבשנים האחרונות התפתחנו בתחום יבוא הוויסקי, לא תמצאו כאן מהדורות מיוחדות - שהן הדבר הכי מיוחד בתחום הסינגל מאלט".

באחרונה החלו לייבא את הוויסקי של ספרינג בנק לישראל, אך נראה שדנציג לא תרכוש אותו. הפריט הכי יקר בארונה הוא ויסקי סינגל מאלט של ברוקלאדי מ-1970, שקיבלה במתנה באחד מסיורי הוויסקי שלה בסקוטלנד. "הייתי היחידה במרכז המבקרים באותו היום והם היו נחמדים דיים להעניק לי סיור פרטי, שבסופו קיבלתי את הבקבוק".

לכל אורך השיחה עמה מדגישה דנציג שהיא לא מוכנה להוציא סכומים אסטרונומיים על ויסקי, אך כשהיא נשאלת אם תקנה בקבוק ויסקי של ספרינג בנק מהמהדורה שהיתה שותפה בהכנתה לפני תשע שנים, היא מחייכת במבוכה. "זאת שאלה טובה", היא עונה לבסוף. "אני צריכה לחשוב על זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#