חבר מביא חבר: איך מגייסים כספים לקרנות ההשקעות? - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שוק ההון 2011

חבר מביא חבר: איך מגייסים כספים לקרנות ההשקעות?

כדי לגייס כספי פנסיה בשוק הישראלי הקטן, צריך לדעת איך להיות מקורבים למקבלי ההחלטות

תגובות

בתחילת מאי קיבלו אזרחי ישראל החלטה מהותית הנוגעת לעתידם. הם בחרו להקצות חצי מיליארד שקל מכספם לנוי, קרן השקעות חדשה שמתמחה בהשקעות בתשתיות לאומיות ובאנרגיה. בראש הקרן, שהוקמה על ידי פועלים שוקי הון וכלל ביטוח, עומד עו"ד פיני כהן.

זו אינה החלטה חריגה. גם בקיץ 2010 קיבלו אזרחי ישראל החלטה משמעותית: הם עשו זאת כשכלל ביטוח בחרה להשקיע 350 מיליון שקל מכספי העמיתים בקרן ההשקעות של הבנק השווייצי קרדיט סוויס. עמיתי כלל ביטוח החליטו להשקיע את כספי הפנסיה שלהם באפיק עם ערך מוסף פוליטי: הם הצטרפו בהשקעה הזו לקרן ההשקעות של קטאר ולבנק ההשקעות קרדיט סוויס בהשקעה שהוביל בעל השליטה בכלל ביטוח, נוחי דנקנר. כמובן שבשני המקרים לא היו אלה האזרחים שקיבלו החלטה - אלא המוסדיים המנהלים את הכסף שלהם.

גם הלקוחות של תאגיד הביטוח הראל, יחד עם בתי השקעות נוספים, מזרימים כסף לתשתיות ארצנו דרך קרנות פרטיות. הם עשו זאת ב-2006, כשהשקיעו בקרן תשתיות הנמצאת בבעלות בית ההשקעות הראל ועו"ד יהודה רווה. בשנים הקרובות הם צפויים להשקיע בה מאות מיליוני שקלים נוספים.

Markerweek בפרויקט מיוחד - מצב שוק ההון ב-2011

שיטת הפירמידה: איך שולטות עשר חברות על 80% מאחזקות הציבור בבורסה?

"כשהכסף בשוק ההון יוקצה נכון - יהיו יותר חברות כמו טבע במקום יותר קרטלים"

הפראדוקס של בתי ההשקעות: איך גופי הניהול מרוויחים גם כאשר הציבור מפסיד?

היסטוריה של רמאות: "היום שודדים מציבור המשקיעים סכומים גדולים בהרבה מבעבר"

כשהלווה הוא המלווה: איך קורה שהטייקונים הגדולים מחזיקים גם בבנקים?

כך ממנים דירקטור: "בעל השליטה אומר 'תביאו מישהו שלא יעשה בעיות'"

השליטה של דנקנר בפיננסים: 17 דירקטורים בבנקים ובמוסדיים - עובדים במקביל באי.די.בי

■ להחזיר את שוק ההון לציבור, למשק ולחוסכים / גיא רולניק

המיתוסים של שוק ההון / עמי גינזבורג

אל תאשימו רק את החזירים / דפנה מאור

■  להישיר מבט אל עיני המשקיעים / שלומי שוב

---------------

ההחלטה לשים את כספך בידיו של מישהו אחר, כדי שיחליט כיצד להשקיעו, היא דרמטית. היא זו שתקבע כמה כסף יהיה בידך ביום שבו תצא לפנסיה. בעולם יש עשרות אלפי קרנות השקעה המעוניינות לגייס כסף, שכן קרן השקעות פרטית (פרייבט אקוויטי) היא מוסד פיננסי רווחי עבור הבעלים שלה, במיוחד במקרה שבו השקעותיה נושאות תשואה חיובית - שכן מלבד דמי הניהול הקבועים, נותר המנהל בדרך כלל עם שיעור מהרווחים שלה.

בהתאם לכך, יש מקומות שבהם תהליך בחירתה של קרן השקעות פרטית הוא מורכב מאוד. קחו לדוגמה את חברת המילטון הבינלאומית, בעלת סניף בישראל, שמומחיותה היא בחירת קרנות השקעה פרטיות להשקעה.

כדי להחליט אם הקרן ראויה לנהל את כספי המשקיעים, סורקת המילטון את התשקיף שמציגה קרן ההשקעות - המסמך שבו היא מפרטת את מדיניותה. רק מחצית מהקרנות הנסרקות עוברות לשלב הבא, שבו נבדק הרקע של מנהלי הקרן כדי לבדוק את הרלוונטיות שלהם. במידה שהרקע רלוונטי, מתקבלת ההחלטה לערוך בדיקת נאותות מלאה לקרן.

בבדיקת הנאותות בוחנים בדקדקנות את תוצאות ניהול ההשקעות (הטרק רקורד) הקודמות של כל אחד מהמנהלים. מנהלי הקרן מתייצבים שלוש פעמים בפני ועדת ההשקעות של המילטון, כדי שתחליט אם להפקיד את הכסף בידיהם. כשהמנהלים מציגים השקעות מוצלחות בחברות, ומתארים כיצד השביחו אותה ומכרו אותה ברווח, נבדקת הדרך שבה עשו זאת. האם הם שיפרו אותה? האם ערכה של החברה עלה, או שהם באמת הבריאו אותה? האם עליית הערך התרחשה בזכותם או שהיא נבעה מתזמון נכון שבו השוק כולו עלה - וגם אם היו בוחרים להשקיע במדד הן היו מציגות את אותן תוצאות?

בשלב האחרון מגיע צוות של החברה למשרדי קרן ההשקעות, נפגש עם כל חברי הצוות ובוחן את הדינמיקה ביניהם כדי להשליך ממנה על התנהלות הקרן. רק אם השלב הזה עובר בהצלחה, יוחלט להשקיע בקרן.

פרט להמילטון, פועלים בישראל עוד כמה גופים בינלאומיים שבוחנים קרנות השקעה. "אנחנו בודקים אם יש ניגודים בתוך הקרן, אם משפחה כלשהי שולטת בה, אם הרווח הולך לשותפים, אם יש גוף גדול ששולט בקרן ולוקח אליו את מרבית הפיצוי במקרה של רווחים", מסביר אחד מהמנהלים בגופים אלה. "אנחנו רוצים שהמבנה של הקרנות יהיה נקי ככל האפשר, שהתגמול על רווחים - אם יש כזה - יופנה למנהל ההשקעות של הקרן ולא לבעלים".

הבעלים הוא גם המשקיע

קרן נוי הוקמה לאחר בדיקות ארוכות של בנק הפועלים ולאחר שהושוותה לקרנות נוספות. אבל אם נוי היתה עומדת למבחן שתיארנו כאן, היה מתברר שלמנהליה אין ניסיון קודם בהובלת קרן השקעות. במקביל לפיני כהן, בראש הקרן יעמדו שני מנהלי השקעות שהתנסו בתחום התשתיות: רן שלח, ששימש בעבר מנהל אשראי בבנק לאומי וכיועץ בחברת TASC; וגלעד בושביץ, ששימש מנהל השקעות בעמיתים ומנהל פיתוח עסקי בחברת אתגל, הפעילה בתחום התשתיות. עבור שלושתם, נוי היא התנסות חדשה.

ההסבר להצלחתה המרשימה של הקרן בגיוס הכסף טמון קודם כל בכהן, איש עסקים ותיק שעבד בעבר עם טייקונים רבים. כהן שימש כמנכ"ל אפריקה ישראל של לב לבייב ב-1998-2006, לאחר מכן מונה ליו"ר חברת תשובה אחזקות של יצחק תשובה, וב-2009 נכנס כשותף של קבוצת מגדל ושל בנק דיסקונט בחברת הנדל"ן הפרטית אמריקה ישראל. בעיה נוספת שעשויה היתה לצוץ בבדיקה רצינית של נוי היא שהכסף שגויס לקרן נובע מהגופים שעומדים מאחוריה: כלל ביטוח ובנק הפועלים הם לא רק משקיעים, אלא גם בעליה של הקרן. המצב הזה עלול ליצור ניגוד אינטרסים מהותי, שיביא לכך שבחירת ההשקעות לא תהיה נקייה.

"בגופים הפיננסיים ששייכים לקבוצות שליטה יש לחץ גדול להשקיע 'עם הבית'", מסביר אנליסט של קרנות כאלה. "ברור שיש הנחתות מצד בעל הבית. הטיית הבית היא תופעה קשה בישראל. אם מנכ"ל של בנק מתקשר למנהל השקעות מוסדי כדי לגייס אצלו כסף לקרן, בזמן שמישהו שקשור למוסדי הזה חייב לבנק כסף - למה שהוא לא יזרוק 15 מיליון דולר מכספי העמיתים?

"שתי קרנות התשתיות סובלות ממבנה בעייתי, מפני שהמחזיקים העיקריים בקרן הם המשקיעים בה, וזה משפיע על מבנה ההשקעות. במצב נורמלי, לכל המשקיעים בקרן יש זכויות שוות. אם ניקח לדוגמה את המקרה של קרן 'נוי', האם הגיוני שמנהלי ההשקעות ישקיעו סכום גדול כל כך מכספם בקרן שאותה הם מנהלים? במקרה של הקרן של הראל, אי אפשר שלא לתהות מדוע רווה מקבל 40% מתגמולי הקרן".

רווה הוא אבי רעיון קרן ההשקעות של הראל. כפי שאומר אחד השותפים בקרן של הראל: "הוא עורך הדין הגדול בישראל לתשתיות, ומביא לנו זרם עסקות של תשתיות. מבחינת הבנתו הוא בכיר בתחום. כמה מלקוחותיו הם מעשירי העולם, והוא הביא לנו גם משקיעים זרים".

בהראל מסבירים גם כי "לא היינו מקימים את הקרן אם לא היינו רוצים להשקיע בתחום. אנחנו עסק גדול מכדי להקים את הקרן הזו עבור דמי ניהול בשיעור של 2%. אנחנו מגרדים עמה תשואה של 22% בשנה".

גם אם הקרנות שהוצגו כאן הן ראויות, השאלה היא מה לומדים פיננסיירים צעירים, שמביטים בגיוסים כמו אלה שתוארו כאן.סביר להניח שהם מבינים שכדי לגייס כספי פנסיה בשוק הישראלי הקטן, צריך לדעת להיות מקורבים למקבלי ההחלטות, לדעת אילו קוקטיילים לפקוד - לעתים הרבה יותר מאשר לעמוד במבחן השוק.

אלא שקרנות ההשקעה הן חלק קטן מהסיפור. החלק המרכזי הוא שוק האג"ח הישראלי, שבו מחולק אשראי בהיקף של מאות מיליארדי שקלים לאנשי עסקים ישראלים, בדרך להקמת האימפריה שלהם.

איפה אנחנו עומדים?

תקנות ועדת חודק, שנכנסו לתוקף ב-2010, הגדירו היטב את תהליך הניתוח ואת הנימוקים שצריכים מנהלי ההשקעות המוסדיים להציג כשהם מקצים אשראי מכספי הציבור לאנשי עסקים המעוניינים בכך. ההגבלות לא תקפות לאפיקי השקעה אחרים

מה האלטרנטיבה?

אפשר לדרוש ממנהלי כספי הציבור שינמקו גם את תהליך הבדיקות שנעשה לפני השקעה והקצאת כספים לאפיקים נוספים, כמו השקעה במניות והקצאת כספים לקרנות השקעה פרטיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#