המיתוסים של שוק ההון - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המיתוסים של שוק ההון

אפשר להרוויח בבורסה גם ללא מעקב יום-יומי אחרי מניות וידע של מומחה

תגובות

1. אי אפשר להרוויח בשוק המניות בלי מידע פנים

מידע הוא דבר חשוב ביותר בשוקי ההון. ככל שהמידע נפוץ פחות בין שאר השחקנים בשוק, הסיכוי להרוויח ממנו גדל. מי שיודע לדוגמה על חברה שנמצאת לפני מהלך עסקי גדול - רכישת פעילות, מכירת פעילות, או חוזה ענק עם לקוח בחו"ל - יכול לנצל זאת לעשיית רווח מהיר וקל.

מידע פנים על חברה בורסאית מצוי רק אצל מנהלי החברות, בעלי השליטה ובעלי תפקידים אחרים, כמו עורכי דין שמייעצים להן או רואי החשבון שמבקרים אותן. על פי החוק, לאותם אנשים אסור לעשות שימוש במידע, או לספר עליו לאחרים שיעשו בו שימוש. למרות זאת, מידע פנים נוטה פעמים רבות לדלוף לשוק לפני שהחברות מפרסמות אותו באופן רשמי. למה? בגלל סיבות רבות, שלא כולן קשורות תמיד בבצע כסף.

למרות זאת, המחשבה שללא מידע פנים אי אפשר להרוויח בבורסה היא מוטעית. מדוע? משום שההיסטוריה והסטטיסטיקה מראות שבטווח הארוך מעניק שוק המניות למשקיעים תשואה חיובית, הגבוהה משמעותית מהרווח שאפשר לקבל באג"ח ממשלתיות. בדרך כלל מדובר בתשואות רב שנתיות ממוצעות של 6%-10% בשנה. זהו רווח שאינו תלוי במידע עודף שיש למישהו. הוא נמצא שם מפני שתפקידן המרכזי של חברות הוא לייצר רווחים לבעלי המניות שלהן.

כדי לקבל את הרווח הזה צריך כמובן לנקוט אסטרטגיות השקעה שמתאימות לטווח הארוך ולהתמיד בהן. מי שיחפש רק את הרווחים הקלים והמזדמנים יתקשה לעשות זאת לאורך זמן. לחילופין, מי שבורח לאחר שהשוק מתמוטט (כמו ב-2002 או ב-2008), יחמיץ כמעט תמיד את הזינוקים החדים שנוהגים להגיע לאחר מכן (כמו ב-2003 וב-2009) ואמורים לפצות על הנפילות החדות. כדי לדבוק לטווח ארוך בהשקעה תנודתית כמו מניות, לא חייבים מידע פנים אלא בעיקר אופי חזק ואסטרטגיה סדורה ונחושה. למרבה הצער, רובנו לא ניחנו בתכונות האלה.

2. רק מי שיודע להגיב מהר לחדשות מרוויח

גם זו טעות, כמובן. החדשות היום-יומיות מבלבלות ומטעות. האם כישלון של טבע בניסוי של תרופה מסוימת מעיד שההשקעה בה אינה טובה? הרי כישלונות בניסויים הם חלק מעבודתה של חברה המפתחת תרופות, לא?

מי שסוחר רק על פי החדשות היומיות יתקשה לראות את התמונה הגדולה ואת התהליכים ארוכי הטווח. יתרה מכך, פעילות יום-יומית היא יקרה וכרוכה בהוצאות גדולות על עמלות מסחר. בטווחי זמן קצרים הבורסות נעות באופן אקראי כמטוטלת על פי מצבי הרוח המשתנים של המשקיעים. רק כשמתבוננים בהן על פני זמן ארוך אפשר לזהות את המתאם הסמוי שיש להן עם הביצועים הכלכליים של חברות ומדינות.

3. הספקולנטים מזיזים את השוק לפי רצונם

מיתוס נוסף שלקוח מעולמם של חובבי הקונספירציות. קשה להבין או להסביר את המציאות היום-יומית. מי יכול להבין באמת מדוע מטפס מחירה של חבית נפט ב-50% תוך שנה? מה כבר קרה? האם סגרו מחצית מבארות הנפט בעולם? נוח יותר להאשים גורם אחר בתנודות המתעתעות של השוק. קל יותר לדמיין כמה מנהלי השקעות עלומי שם שמתכנסים במשרד מפואר ומזיזים את מחירי הנכסים כאוות נפשם.

הבעיה היא שכיום התואר "ספקולנטים" הרבה יותר רחב. כיום כל גברת כהן מחדרה שקונה תעודת סל על מחיר הנפט היא בעצם ספקולנט בזעיר אנפין. אלפי גברות כהן כאלה שפועלות בכיוון אחד יכולות לקחת את מחירי הנפט ל-140 דולר ביום אחד ול-40 דולר חצי שנה לאחר מכן.

גם מר לוי, שמשקיע את כל חסכונותיו בדירות בפריפריה כי לדעתו "פערי המחירים לעומת המרכז חייבים להיסגר", הוא סוג של ספקולנט. לא נכון לומר שאין בשוק ספקולנטים מקצועיים. יש ויש. אבל הם פועלים לבד, באופן אופורטוניסטי. הם לא מתכנסים בחדרים אפופי עשן סיגרים כדי לתאם מהלכים, וההשפעה שיש להם על השוק הרחב הרבה יותר מצומצמת ממה שנהוג להאמין.

4. כדי להשקיע במניות, צריך לדעת לנתח דו"חות כספיים

הבנה של דו"חות כספיים בהחלט מסייעת להבין את העסקים של חברות, ואולי גם לזהות את המגמות העיקריות בהן, אבל זה לא מספיק. אילו זה היה הפרמטר היחיד, כל רואי החשבון היו מיליונרים, הפקולטות לראיית חשבון היו קורסות תחת עודף הביקוש, והאנליסטים שמנתחים את החברות היו מתפטרים מעבודתם והולכים לעשות "מכה" מהמניות שאותן הם מסקרים.

בשביל להשקיע בהצלחה צריך הרבה יותר מזה. צריך לדעת לחבר הרבה פיסות מידע - שחלקן נמצאות גם בדו"חות - עם השכל הישר. צריך גם לזכור שבמקרים רבים המידע בדו"חות הכספיים מעוות ולא מדויק, ושהוא משקף את העבר ולא את העתיד. לא כל חברה מצליחה שביצועיה העסקיים נראים ללא רבב היא בהכרח השקעה טובה. השאלה הזו תלויה מאוד במחיר שבו נסחרת החברה לעומת הערך הכלכלי האמיתי שהיא תייצר בעתיד. אם המניה שלה יקרה מדי - זו עלולה להיות השקעה גרועה, ולא משנה עד כמה החברה מצליחה כרגע, מאחר שהשקעה במנייתה היא קניה של העתיד ולא של ההווה. והעתיד, למרבה הצער, לא ידוע. ביום שבו תתחיל החברה לחרוק (וכמעט לכל חברה יהיו תקופות כאלה), מנייתה עלולה לצנוח. ככל שהיא נסחרת במחיר גבוה יותר, כך הצניחה במחירה תהיה חדה וכואבת יותר.

5. תפקידם של מנהלי החברות הוא להשביח את ערכי החברות

ייתכן שבתיאוריה זה נכון. במציאות יש למנהלים אילוצים ותמריצים שלא תמיד תואמים את האינטרסים של בעלי המניות. לדוגמה: אם למנהל מובטח בונוס שנגזר מהרווח השנתי של החברה, הוא עשוי להתפתות לקצץ בהשקעות או בפיתוח מוצרים, ובכך יפגע בעתידה הרחוק של החברה.

דוגמה אחרת: כשהחברה היא חלק מקבוצת חברות שנמצאות בשליטה אחת, ייתכן שלמנהלים יהיה אינטרס שקשור לאינטרסים של חברות אחרות בקבוצה. כך למשל, החברה החזקה והנזילה בקבוצה עשויה לרכוש נכסים במחיר יקר מחברה אחרת בקבוצה כדי לסייע לה, במקום להשתמש בכספה כדי להגדיל את הדיווידנדים או להשקיע במיזמים רווחיים. מנהלים שעובדים בקבוצת חברות כאלה יסתכלו קודם כל על בעל השליטה שקובע את עתידם ואת משכורתם, ורק לאחר מכן על האינטרסים של בעלי המניות מהציבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#