פרדוקס בתי ההשקעות: איך גופי הניהול מרוויחים גם כשהציבור מפסיד? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרדוקס בתי ההשקעות: איך גופי הניהול מרוויחים גם כשהציבור מפסיד?

הגופים שמנהלים את חסכונות הציבור מרוויחים הון עתק - ומערימים קשיים על המבקשים לעזוב: "מחלקות השימור מונעות כל סיכוי לניוד"

61תגובות

הנה חידה: איך אפשר להרוויח וגם להפסיד בה בעת מאותה השקעה? התשובה פשוטה: כשלא מביאים בחשבון את דמי הניהול ואת עמלות הקנייה והמכירה, מגלים שלמרות שההשקעה הניבה רווח - השורה התחתונה היא הפסד.

דוגמה לכך היא התביעה שהגיש לקוח בעבר נגד מנהל התיקים שלו, דניאל מולקנדוב, ונגד חבר הבורסה מגדל שוקי הון, שדרכו בוצעו פעולות הקנייה והמכירה. הלקוח ביקש ממולקנדוב לנהל עבורו תיק בהיקף של חצי מיליון שקל. בתום שישה חודשים איבד התיק 52%, ונותרו בו 241 אלף שקל בלבד. אז התברר שבזמן שהתיק הפסיד, גזרו ממנו מולקנדוב ומגדל שוקי הון קופון משותף של 858 אלף שקל, פי 3.6 ממה שנשאר ללקוח והרבה יותר מהסכום שהושקע. במשך ששת חודשי ההשקעה בוצעו בתיק עשרות אלפי פעולות קנייה ומכירה, שהעמלות עליהן שחקו את כל הרווח שהושג.

גם עמיתי קופות הגמל נתקלים לא פעם בדיווח שנשלח אליהם ממנהל הקופה ונראה כפרדוקס. בדיווח מוצגת תשואה חיובית שהשיגה הקופה במהלך התקופה, אך בשורה התחתונה מגלים העמיתים כי סכום החיסכון הצטמצם. התשואה שהושגה בקופות הגמל, שבה מתפארות חברות הגמל בפני הלקוחות, היא תשואה ברוטו נומינלית, כלומר ללא נטרול דמי הניהול שגבתה החברה מהלקוח עבור ניהול הקופה - וללא התחשבות באינפלציה ששררה במהלך תקופת הדיווח. הדבר מתסכל אף יותר כשהתשואה בתיק שלילית, ומנהל התיק מקבל בכל זאת תשלום יפה - כלומר, הוא מרוויח בכל מקרה.

Markerweek בפרויקט מיוחד - מצב שוק ההון ב-2011

שיטת הפירמידה: איך שולטות עשר חברות על 80% מאחזקות הציבור בבורסה?

"כשהכסף בשוק ההון יוקצה נכון - יהיו יותר חברות כמו טבע במקום יותר קרטלים"

כשהלווה הוא המלווה: איך קורה שהטייקונים הגדולים מחזיקים גם בבנקים?

כך ממנים דירקטור: "בעל השליטה אומר 'תביאו מישהו שלא יעשה בעיות'"

השליטה של דנקנר בפיננסים: 17 דירקטורים בבנקים ובמוסדיים - עובדים במקביל באי.די.בי

■ להחזיר את שוק ההון לציבור, למשק ולחוסכים / גיא רולניק

המיתוסים של שוק ההון / עמי גינזבורג

אל תאשימו רק את החזירים / דפנה מאור

■  להישיר מבט אל עיני המשקיעים / שלומי שוב

---------------

אין פסול בגביית דמי ניהול על ניהול נכסים. קופות הגמל, קרנות הנאמנות והתיקים הם כולם מוצרים, ודמי ניהול הם המחיר שמשלמים הלקוחות תמורתם. כמו בכל מוצר, הבעיה היא גובה המחיר והפרופורציה לעלויות. רווחי העתק שמציגים הגופים המנהלים מראים שהרווח שלהם גדול מדי, ובא על חשבון הציבור.

אף על פי שדמי הניהול שיכולות קופות הגמל לגבות מהעמיתים מוגבלים ל-2% מסך הצבירה של העמית, יש להם השפעה אדירה על החיסכון הסופי שנצבר במשך עשרות שנים. בדיקה מקיפה שביצע TheMarker הראתה כי דמי הניהול המצטברים שמשלם עובד ישראלי בחיסכון הפנסיוני שלו נעים בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים. לעתים מגיעים דמי הניהול לרבע מהחיסכון שלוקח העמית הביתה בסופו של דבר.

כך, למשל, חוסך שהשתכר בממוצע 30 אלף שקל בחודש במשך 37 שנות עבודה, ובחר להפריש את כספי התגמולים והפיצויים שלו לקופת גמל, ישלם דמי ניהול מצטברים של כ-1.5 מיליון שקל - יותר מרבע ממה שיזכה לקבל בגיל 67, כ-4.1 מיליון שקל. החישוב הזה נכון במקרה שדמי הניהול שנגבו ממנו רחוקים מהמקסימום האפשרי ועומדים על 1.4% בלבד.

אם לא התמזל מזלו של העובד והוא שילם דמי ניהול של 2%, המקסימום האפשרי, הוא ימצא את עצמו עם חיסכון של 3.6 מיליון שקל בלבד, לאחר ש-2 מיליון שקל התאדו לטובת דמי הניהול.

מצבו של חוסך שבחר להפריש את חסכונותיו לביטוח מנהלים גרוע אף יותר. בהנחה שהוא שילם לחברת הביטוח דמי ניהול ממוצעים של 5% מההפקדות השוטפות ו-1.25% מהחיסכון המצטבר, עם יציאתו לפנסיה הוא ימצא בפוליסה שרכש 3.9 מיליון שקל. 1.5 מיליון שקל - שיכולים לשמש כתקציב לקנית דירה סבירה - נעלמו מהביטוח שלו לטובת דמי הניהול. חוסך בקרן פנסיה אמנם יוצא קצת יותר בזול, אך גם הוא מאבד נתח משמעותי מהכסף. במשך 37 שנות עבודה הוא ישלם לחברה שניהלה עבורו את החסכונות 951 אלף שקל, וייוותר עם 4 מיליון שקל, שיחולקו לו לקצבה חודשית בהתאם לטבלאות תוחלת החיים העדכניות.

אבל זה לא הכל. פרט לחיסכון בקרן פנסיה, לעובד ממוצע יש גם קרן השתלמות, ששיעור דמי הניהול הנהוג בה דומה לזה שבקופת גמל. גם שם צפוי החוסך לאבד במהלך שנות עבודתו עשרות עד מאות אלפי שקלים, שמתנדפים כדמי ניהול.

המצב לא טוב יותר ברמות שכר נמוכות - גם שם דמי הניהול נוגסים בחיסכון.

מיליארדי שקלים בשנה

הבעיה בחיסכון הפנסיוני היא שכמעט אין לאן לברוח. המדינה מחייבת את העובדים להפריש מדי חודש כסף לפנסיה, והדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות חברות ביטוח ובתי השקעות, שממהרים לגזור רווח יפה על חשבון החוסך. הכנסות חברות הגמל מגביית דמי ניהול ב-2010 הגיעו ל-2.67 מיליארד שקל. על כל פרומיל של עלייה בדמי הניהול הממוצעים בענף, מוסיפות החברות בענף הכנסות של כ-300 מיליון שקל.

מה יכול לעשות החוסך הממוצע? לפתח מודעות למוצרים השונים בשוק ולתנאים שלהם, להיות ערני ולהתמקח עם החברות המנהלות ועם הסוכנים מטעמן. בשנים האחרונות פועלים במשרד האוצר בדרכים שונות כדי להגביר את התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני, שאחת מהן היא רפורמת הניידות: לקוח יוכל להעביר את החיסכון שלו מחברה לחברה וממוצר פנסיוני אחד למוצר פנסיוני אחר בכל רגע שירצה, ללא קנסות וללא עיכובים.

התוצאה המיידית של הרפורמה היא עצירת העלייה המתמשכת בדמי הניהול בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות. ב-2010, לראשונה מזה שש שנים, נעצרה העלייה בדמי הניהול הממוצעים שגבו החברות מהציבור, והם ירדו מ-0.9% ב-2009 ל-0.87% ב-2010. "כשחוסך מבקש להעביר כסף, הגופים הגדולים נהפכים לאגרסיביים מאוד ומציעים הפחתות חדות בדמי הניהול", מספר מנהל של חברת גמל. "מחלקות השימור של הגופים הגדולים מונעות כל סיכוי לניוד אמיתי. אנחנו מכינים מראש את הלקוחות ומסבירים להם שיופעלו עליהם לחצים כשהם יבקשו להעביר את הכסף".

האגרסיביות של מחלקות השימור עולה על כל דמיון. באחרונה חשף TheMarker כי חברות בענף מנסות לפתות לקוחות שהחליטו על מעבר לחברה מתחרה באמצעות מענקים כספיים שמשולמים להם ישירות לחשבון הגמל, כהחזר דמי ניהול רטרואקטיבי על חודשים ושנים אחורה. כל זה בנוסף להנחות מפליגות שניתנות להם בדמי הניהול שישלמו בעתיד.

גורמים בשוק הפנסיוני טוענים כי זאת התוצאה המצופה מתחרות: "אם גופים נאלצים להציע ללקוח הנחות גדולות בדמי הניהול ואפילו החזר רטרואקטיבי של כספים - זה בדיוק מה שהתחרות אמורה היתה לעשות. הלקוח נהנה מכך שהגופים צריכים להתאמץ כדי לשמר אותו, ולכן לא נכון להסתכל על שיעורי הניידות בפועל כמבחן לתחרות. גם מקרה שבו לקוח נשאר בחברה לאחר שהציעו לו הנחה כי הוא איים לעזוב - הוא תוצאה של התחרות".

לסוכנים יש אינטרסים

בחלק גדול מהמקרים, דמי הניהול הגבוהים שאנחנו משלמים נובעים משיווק ומהפצה מוטים. אחת הטענות שמושמעת שוב ושוב היא כי הסוכנים - שמשווקים ללקוחות את קופות הגמל ואת שאר המוצרים הפנסיונים - פועלים על פי האינטרסים האישיים שלהם: הם יפנו את הלקוחות לאפיקים שבהם הם עצמם יקבלו תגמול גבוה יותר.

במשרד האוצר עשו בשנים האחרונות כברת דרך ארוכה ופירסמו שורה של חוזרים והוראות, המנסים להפוך את הסוכנים למקצועיים יותר ולצמצם את ניגודי העניינים שלה. למרות זאת, יש לזכור שסוכן הוא לא יועץ. שירותיו של יועץ פנסיוני פרטי עולים כסף רב, כך שאם מדבר בתיק גדול כדאי לשקול ביקור אצלו. במקרה שאין אפשרות כלכלית לעשות זאת, חשוב לפחות לבקר אצל היועץ הפנסיוני בבנק. ככל שהחוסך יהיה מעורב וערני יותר, הוא יוכל לאזן את האינטרסים הזרים שמעורבים בהליך ההפצה ולפעמים גם בהליך הייעוץ.

בשנים הקרובות צפויה להיכנס לתוקף בהדרגה רפורמה שגיבש משרד האוצר בחיסכון הפנסיוני, שתביא להפחתת דמי הניהול המקסימליים המותרים לגבייה בחיסכון הפנסיוני. קופות הגמל יורשו לגבות מהעמיתים דמי ניהול של עד 1.2% מהצבירה ועד 5% מההפקדות השוטפות, לעומת דמי ניהול של 2% מהצבירה ו-0% מההפקדות האפשריות כיום. מגבלה דומה תוטל על דמי הניהול שגובות חברות ביטוחי המנהלים.

אין עם מי להתמקח

בשונה מקופות הגמל ומשוק החיסכון הפנסיוני בכלל, בתעשיית קרנות הנאמנות אין עם מי להתמקח. מנהלי הקרנות לא באמת יודעים מי הם הלקוחות, והקשר בין היצרן לצרכן אינו ישיר. החברות קובעות לכל קרן נאמנות דמי ניהול מסוימים, והלקוח מחליט אם מתאים לו להשקיע בקרן. הדבר דומה לרכישה ברשת גדולה: למוצר מוצמד מחיר מסוים, ועובדי הרשת לא מוסמכים לשאת ולתת עם הלקוח. הדרך היחידה של הלקוח לאותת כי דמי הניהול יקרים עבורו היא להצביע ברגליים - לקנות מוצר מתחרה או לוותר על הרכישה. תוכנית שגיבשה רשות ניירות ערך כחלק מתיקון 15 לחוק קרנות הנאמנות צפויה לשנות את המצב, כך שמנהלי קרנות יוכלו להעניק הנחות בדמי הניהול ללקוחות גדולים או ותיקים שישקיעו בקרן במשך תקופה מסוימת.

דו"חות הרבעון הראשון של חברות קרנות הנאמנות מלמדים על שחיקה ברווח למרות גידול בנכסים, ובענף מסבירים כי זו תוצאה של התחרות הרבה בענף. ככל שהמשקיעים יהיו ערניים לדמי הניהול שמוצעים בקרנות, יערכו השוואות בין חברות, יחפשו חלופות ולא ימהרו לרכוש את הקרן בכל מחיר, יגבר הלחץ על החברות להוריד את דמי הניהול.

בשונה מקופות גמל, הורדת דמי הניהול בקרנות נאמנות היא אחידה לכל הלקוחות, וכולם ייהנו ממנה באותה מידה, ללא קשר למידת ההשקעה שלהם. אפשרות אחרת היא לחפש חלופות- לא רק אצל המתחרים, אלא גם במוצרים אלטרנטיביים כמו תעודות סל, מוצר פיננסי העוקב אחר מדדים באופן עיוור, כך שאין צורך בניהול. אפשר גם לקוות שתיקון 15 שצפוי להיכנס לתוקף בעתיד - ואמור לאפשר לקרנות נאמנות זרות לפעול כאן ולהתחרות בחברות המקומיות - אכן יגביר את התחרות.

גובים יותר

דמי ניהול שגבו חברות הגמל, במיליארדי שקלים

מה האלטרנטיבה?

קיימים שני אפיקי פעולה אפשריים. הראשון הוא הגברת המודעות של החוסך לגובה דמי הניהול הנגבים ממנו - דרך חיוב הגוף שמחתים אותו לדווח לחוסך על דמי הניהול המצטברים שייאלץ לשלם לאורך חיי החיסכון שלו. השני הוא יצירת זיקה בין הביצועים של מנהלי כספי החיסכון הפנסיוני שלנו לבין דמי הניהול שהם גובים, תחת מגבלות רגולטוריות

איפה אנחנו עומדים?

בשנים הקרובות צפויה להיכנס לתוקף בהדרגה רפורמה שגיבש משרד האוצר בחיסכון הפנסיוני, שתוריד את דמי הניהול המקסימליים המותרים לגבייה בחיסכון הפנסיוני. קופות הגמל יורשו לגבות מהעמיתים דמי ניהול של עד 1.2% מהצבירה ועד %5 מההפקדות השוטפות (לעומת דמי ניהול של %2 מהצבירה ו‑%0 מההפקדות האפשריות כיום). מגבלה דומה תוטל על דמי הניהול שגובות חברות ביטוחי המנהלים. גם המסלקה הפנסיונית אמורה להגביר את השקיפות בענף ואת הניידות בין קופות וקרנות מתחרות. במקביל נעשות פעולות לחיזוק הייעוץ הפנסיוני בבנקים, שיגבירו את ההבנה של העמית לגבי מסלולי החיסכון שלו

האם המהפכה תחלחל לכיס המשקיע? עיקרי הרפורמה

חברות הקרנות יוכלו להציע דמי ניהול דיפרנציאליים בהתאם לסוג הלקוח

מנהלי קרנות יוכלו להעניק הנחות ללקוחות עם היקפי השקעה גדולים

מנהלי קרנות יוכלו להעניק הנחות ללקוחות שנמצאים בקרנות שלהם יותר משנה

מנהלי השקעות יוכלו לחבור למפיץ ולהעניק ללקוחות שיגיעו דרכו הנחה בדמי הניהול

בנקים יחויבו לעדכן לקוחות על עלייה בדמי הניהול בקרנות הנאמנות שהם מחזיקים

עמלת ההפצה שגובים הבנקים בקרנות מנייתיות תופחת מ-0.8% ל-0.45%

עמלת ההפצה שגובים הבנקים בקרנות אג"ח תעלה מ-0.4% ל-0.45%

חברות זרות יוכלו למכור בישראל קרנות נאמנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#