"וויקיפדיה היא עסק מאוד מאוד גרוע, שכולם מפסידים ממנו כסף" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"וויקיפדיה היא עסק מאוד מאוד גרוע, שכולם מפסידים ממנו כסף"

ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה, לא מושך משכורת ולא מוכן להכניס פרסומות לאנציקלופדיה החופשית המקוונת הגדולה בעולם. בראיון ל-Markerweek, לקראת הגעתו לוועידת הנשיא בירושלים, הוא מסביר למה הוא מעדיף לחיות מתרומות

13תגובות

ב-29 באפריל 2011 עצר העולם את נשימתו. יותר ממיליארד צופים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה וצפו בנסיך וויליאם עונד את טבעת הנישואים לבחירת לבו, קייט מידלטון. גם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה, ישב צמוד למסך, אך אצבעו היתה דרוכה על המקלדת. ברגע שבני הזוג המלכותי התנשקו, לחץ וויילס על כפתור העדכון, וההגדרה של קייט מידלטון באנציקלופדיה המקוונת השתנתה ל"קת'רין, הדוכסית מקיימברידג'".

עשר שנים לאחר שנוסדה האנציקלופדיה החופשית המקוונת, וויילס עדיין גאה להיות אחד מ-82 אלף העורכים הפעילים של ויקיפדיה. "אנחנו האתר החמישי בפופולריות שלו בעולם. 400 מיליון איש מבקרים אצלנו בחודש. יש לנו מגוון עצום של יותר מ-200 שפות ו-17 מיליון מאמרים", הוא מספר בראיון ל-Markerweek לקראת השתתפותו בוועידת הנשיא בירושלים השבוע, זו הפעם השלישית ברציפות.

קשה להאמין שרק לפני 15 שנה, כשרצינו לדעת מהו עיט פיליפיני או מתי נוסד הוועד האולימפי הבינלאומי, היינו צריכים לדפדף באנציקלופדיה שעל המדף או לכתת רגלינו לספרייה הציבורית. כיום, עם 3.66 מיליון ערכים, 120 אלף ערכים בעברית (שנמצאת במקום ה-32 במספר הערכים בוויקיפדיה), נדמה שכל המידע שבעולם נמצא במרחק של לחיצת כפתור מאתנו.

וויילס אמנם נחשב לסלבריטי בשמי האינטרנט, אך למרות ההצלחה הגדולה של ויקיפדיה, ובניגוד ליזמי אינטרנט אחרים בני דורו, הוא לא מככב ברשימת המיליארדרים של "פורבס", היות שוויקיפדיה אינה אתר רווחי, והיא מנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה, מוסד ללא כוונת רווח שהקים וויילס.

על רקע הססגוניות והצפיפות של אתרים פופולריים אחרים, בולטת ויקיפדיה באפרוריות שלה ובעובדה שהיא ריקה מפרסומות - אף שוויילס מודע לרווח הגדול הטמון בהן. "איני חושב שיהיה נכון להציג פרסומות באתר, משום שזה ישנה את כל האופי של הארגון", הוא מסביר. "זו אינה חברה שנמצאת בבעלותי, או שאני מקבל ממנה משכורת".

העיקרון הזה עולה לוויילס הרבה כסף, והוא בעצמו הודה בעבר כי "וויקיפדיה היא עסק מאוד מאוד מאוד גרוע, שכולם מפסידים ממנו כסף". "בעצם העובדה שוויילס לא מסכים להכניס מודעות לוויקיפדיה, הוא משאיר לפחות מיליארד דולר על השולחן", אמר ג'ונתן הוכמן, שותף בחברת הייעוץ הוכמן קונסלטנטס, ל"יו.אס.איי טודיי". "מצד שני, זה דבר טוב - צריך שיהיו באינטרנט כמה מקומות ללא מודעות".

כיצד בכל זאת מצליחה ויקיפדיה להתקיים? האנציקלופדיה נעזרת בגולשים לא רק לתרומת ערכים, אלא גם למימונה, ומדי שנה מגייסת תרומות מהציבור. כל מי שגלש בסוף השנה שעברה בוויקיפדיה בוודאי נתקל עם כניסתו לאתר בפניו של וויילס המבקש תרומות לוויקיפדיה, כדי שתוכל להמשיך לממן את פעילותה. רבים לעגו לקמפיין של וויילס, אך הוא הצליח. תוך 50 ימים בלבד, חצי מיליון אנשים תרמו סכום כולל של 16 מיליון דולר לוויקיפדיה, כדי לסייע לאתר להמשיך לפעול כסדרו לאורך 2011.

וויילס הוא הראשון להודות שבמשך כמה חודשים בשנה שעברה "הייתי האדם המעצבן ביותר באינטרנט", כפי שאמר בראיון ל"יו.אס.איי טודיי" בחודש שעבר. עם זאת, "אתה חייב לעשות מה שאתה חייב לעשות", הוא מסביר. "רוב התרומות לוויקיפדיה מגיעות מתורמים קטנים, שמעניקים 20-30 דולר כל אחד. השנה עמד התקציב שלנו על 20.4 מיליון דולר - תקציב קטן מאוד בהתחשב בהשפעה הרבה שלנו".

וויילס, המכהן כיו"ר אמריטוס של קרן ויקימדיה, מתפרנס בעיקר מהרצאות שהוא נושא ברחבי העולם. ב-2004 הוא הקים את ויקיה (wikia.com), שרת אירוח לוויקים בעלי תכנים שונים, כמו סרטים, משחקי וידאו או תוכניות טלוויזיה, שנתמך בפרסום. ויקיה רשמה עלייה משמעותית בתנועת הגולשים בשנה שעברה, עם 39.4 מיליון מבקרים לפי הסקר האחרון של קומסקור, לעומת 24 מיליון במארס 2010.

את הצלחתו מייחס וויילס לגישה האופטימית שלו. "האופטימיזם הפתולוגי שלי בריא מאוד", הוא סיפר בשבוע שעבר בראיון לעיתון "אינווסטור ביזנס דיילי". "אני תמיד חושב שהכל יסתדר". לדבריו, "אם אתם עושים משהו מאוד מעניין, סביר להניח שתצליחו. אם זה לא יצליח, לפחות היה מעניין כל עוד עשיתם זאת".

אתר מורשת עולמית

וויילס, שנולד לפני 44 שנים בהאנטסוויל שבאלבמה, היה בכלל סוחר באופציות ובחוזים עתידיים בחברה בשיקגו בשנות ה-90 כשהחליט שהוא רוצה לקחת חלק בהתפתחות האינטרנט. לאחר שפורטל לגברים שהקים לא זכה להצלחה, הוא ייסד ב-2000, יחד עם לארי סנגר, את האנציקלופדיה המקוונת נופדיה, שנכתבה בהתנדבות על ידי מומחים. על אף הרעיון החדשני, נופדיה נכשלה בשל התהליך הארוך והביורוקרטי שנדרש לאישור כל ערך על ידי קבוצת מומחים. "הכותבים לא נהנו, כי זה היה כמו להגיש מאמר למרצה באוניברסיטה", סיפר וויילס בראיון ל"ניו יורק טיימס".

במקביל לנופדיה הקים וויילס מיזם צדדי, שבו קובצו מאמרים של כותבים מתנדבים ללא עריכת מומחים. הוא השתמש בטכנולוגיית ויקי - שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים - ולכן קרא לאתר "ויקיפדיה". "הרעיון שלי היה ליצור אנציקלופדיה שתהיה פתוחה", הוא מספר. "בתחילת הדרך הרעיון לא עבד, ואז גיליתי את הקונצפט של ויקי והצלחנו די מהר, כבר ב-2001 אפשר היה לראות שהרעיון נקלט".

בין שהות בבתיו שבפלורידה ובלונדון, וויילס מבלה חלק רב מזמנו בחדרי מלון בעולם, בין הרצאות לכנסים. הוא מספר כי הוא אוהב לבקר בישראל. בעוד כחודשיים הוא יבקר אותנו שוב, לרגל הכנס השנתי של ויקיפדיה, ויקימניה, שיתקיים השנה בחיפה. בשש הפעמים הקודמות הוא נערך, בין היתר, בפרנקפורט, בבוסטון, באלכסנדריה ובבואנוס איירס. "ביקרתי בישראל כמה פעמים. נאמתי בעבר גם באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב", הוא מספר. "חיפה, שבה עדיין לא ביקרתי, נבחרה במכרז".

ויקיפדיה נהפכה כבר מזמן לתופעה תרבותית כלל עולמית, ולכן, לרגל עשור להקמתה, החליטו אנשי קרן ויקימדיה בגרמניה כי היא ראויה להיחשב כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ארגון החינוך המדע והתרבות של האו"ם - תואר שניתן, בין היתר, לחומה הסינית ולעיר העתיקה בירושלים. במאי הם הודיעו על עצומה הקוראת להכריז על ויקיפדיה כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. ראשון החותמים על העצומה, שתוגש בתחילת 2012 לוועדת המורשת העולמית של אונסק"ו, היה כמובן וויילס. "הרעיון הבסיסי הוא להודות שוויקיפדיה היא תופעה תרבותית עולמית מדהימה, ששינתה את חייהם של מאות אלפי אנשים", הוא אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס".

לדבריו, אחת המטרות החשובות בעצומה, שאספה עד היום יותר מ-16 אלף חתימות, היא להגביר את המודעות לאנציקלופדיה ש"סייעה לחנך אנשים ברחבי העולם". "במקרים רבים חושבים עלינו רק בהקשר הטכנולוגי, אך למעשה אנחנו קשורים יותר לתחום התרבות וההשכלה", הסביר וויילס בראיון ל"טיימס".

ואולם לא כולם מודים לוויקיפדיה על תרומתה לתרבות ולהשכלה. בעשור האחרון נשמעו טענות רבות על כך שהאנציקלופדיה מעודדת עצלות והופכת את חייהם של תלמידים, סטודנטים ואף עיתונאים, לקלים מדי. וויילס מכיר היטב את הטענות הללו. "היישום הנכון של השימוש בוויקיפדיה הוא לרקע ולא לציטוט", הוא משיב. "זו הדעה שלי על כל אנציקלופדיה, ובכלל זה ויקיפדיה".

ביקורת נוספת שבה נתקלת ויקיפדיה מפעם לפעם נוגעת לאיכות המאמרים בה. היות שכל אחד יכול לכתוב בוויקיפדיה, יש מקום נרחב לטעויות ולאי דיוקים, או למידע משוחד. אך לדברי וויילס, האתר כל הזמן מפתח כלים חדשים למציאת טעויות. בניסיון להיאבק בטעויות, האתר גם נעל חלק מהערכים כך שאי אפשר לשנותם, והגדיל את סמכויותיהם של כמה מהתורמים הגדולים ביותר, שיכולים כיום לאשר או לפסול תרומות של עורכים חדשים. "אנחנו עובדים כל הזמן על דרכים לשפר את המצב הזה, זו עבודה אינסופית", מודה וויילס, ומוסיף כי אלפי מתנדבים בודקים כל הזמן את החומר המועלה לאתר.

אחד המבקרים של ויקיפדיה בעניין הטעויות ואי הדיוקים הוא לא אחר מלארי סנגר, שייסד ביחד עם וויילס את נופדיה וויקיפדיה. "ויקיפדיה היתה יכולה להרוויח הרבה אם היתה משתמשת במומחים, אך אני לא מאמין שאי פעם יהיה בה תפקיד גדול למומחים, היות שההתנגדות בקהילה גדולה מדי", אמר סנגר בראיון לאתר AOL.

סנגר, שפרש מוויקיפדיה ב-2002 בצלילים צורמים, הקים ב-2007 אתר מתחרה בשם Citizendium.org, שנסמך על מומחים. כיום לאתר יש כ-16 אלף ערכים, פחות מעשירית ממספר הערכים הכולל בוויקיפדיה. אחת הטענות של סנגר כלפי וויילס היתה ששיכתב את ההיסטוריה של הקמת ויקיפדיה כשערך מחדש את הערך עליה באתר, ומחק את תרומתו לייסודה. "זה טיפשי", מבטל וויילס את הטענות האלה מצד שותפו לשעבר.

"אנחנו לא צהובון"

אחד האתגרים הגדולים של ויקיפדיה, מספר וויילס, הוא הרחבת מגוון הכותבים באתר, כך שיכלול יותר נשים, מבוגרים ועורכים נוספים במגוון רב של שפות. 80% מהכותבים באתר כיום הם גברים צעירים יחסית, רבים מהם בסוף שנות ה-20 לחייהם. "אנחנו זקוקים לאנשים עם רקע שונה ולא רק אנשי היי-טק וגיקים של מחשבים. הייתי רוצה יותר היסטוריונים או ביולוגים".

בנוסף, בניסיון לשפר את איכות המאמרים, תשתף ויקיפדיה פעולה עם 16 אוניברסיטאות שבהן מרצים יעודדו את תלמידיהם לתרום לאתר, ובכוונתה לגייס גם מוזיאונים שיתרמו תמונות טובות יותר של יצירות לאתר.

כחלק ממאמצי הגיוון והצמיחה, וכדי לעודד כותבים בשפות זרות, צפויה ויקיפדיה לפתוח את המשרדים הראשונים שלה מחוץ לארה"ב. היא בחרה בהודו כיעד הראשון. היעדים הבאים צפויים להיות ברזיל, המזרח התיכון וצפון אפריקה.

עם זאת, ויקיפדיה עדיין מתקשה לחדור לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. בדומה לאתרים כמו גוגל ופייסבוק, שהגישה אליהם נחסמה בסין בשנים האחרונות בשל מגבלות צנזורה, גם ויקיפדיה חוותה בעיות דומות. החסימה הראשונה של ויקיפדיה אירעה ב-2004, ביום השנה ה-15 לטבח בכיכר טיינאנמן. מאז, נתקלים הגולשים בסין בחסימות מדי פעם, ועל ערכים כמו "הטבח בכיכר טיינאנמן" או "פאלון גונג" חלה צנזורה תמידית. וויילס מספר כי גם בכמה ממדינות ערב קיימת בעיית צנזורה, ומודה, "אנחנו מנסים להפעיל השפעה כדי לשנות זאת, אך אין לנו ממש דרך להתמודד עם זה".

אף שהוא מתנגד מכל וכל לצנזורה, וויילס יצא בשנה שעברה נגד וויקיליקס, אתר ההדלפות המפורסם של ג'וליאן אסאנג', שבשל השם "ויקי" רבים טעו לחשוב כי יש לו קשר לאנציקלופדיה הידועה. "חבל שהם לא קראו לעצמם אופן-ליקס... כך הם לא היו קשורים אלינו", אמר באחד הראיונות שהעניק באחרונה. "אין לנו קשר אליהם. יש לי תחושות מעורבות כלפיהם", מבקש וויילס להבהיר. "אמנם חשוב שבחברה פתוחה מידע יפורסם, אך מצד שני, לא הייתי רוצה שחפים מפשע ייפגעו".

אחד המקרים שבהם נאלצה ויקיפדיה לנהוג באחריות כדי להציל חיי אדם, מספר ויילס, היה לפני כשנתיים וחצי, עם חטיפתו של עיתונאי "ניו יורק טיימס" דייוויד רוד על ידי הטאליבן באפגניסטן. על אף ש"ניו יורק טיימס" עשה מאמצים למנוע את פרסום הידיעה על חטיפתו של רוד, קשה היה לעיתון לשלוט בתכנים המועלים לוויקיפדיה, והעדכון על חטיפתו התווסף לערך העוסק בו באנציקלופדיה המקוונת שלושה ימים לאחר החטיפה. לאחר ש"ניו יורק טיימס" פנה לוויילס, הוא הקפיא את הערך וכך מנע את פרסום דבר החטיפה במשך שבעה חודשים.

"אמרו לנו שחייו בסכנה, והזהירו אותנו שאם יתברר לחוטפיו שמדובר באדם ידוע, המצב עלול להסתבך", מסביר וויילס את ההחלטה. "לא רצינו שהמקרה של דניאל פרל יחזור על עצמו, ובכל מקרה המידע שהגיע אלינו היה מבלוגרים שונים ולא היה מהימן, ולכן החלטנו למנוע את פרסום הדברים. הגישה שלנו היא רצינית, ולא כמו של צהובון. אם נשקפת סכנה לחיי אדם - לא נפרסם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#