סרגיי ברין נכנס לכם לארנק - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סרגיי ברין נכנס לכם לארנק

ענקית האינטרנט הולכת עוד צעד קדימה, ומפתחת ארנק וירטואלי שאמור להחליף את כרטיס האשראי שלכם

7תגובות

הכסף הולך ומתפוגג לכם בין האצבעות, ואתם לא יכולים לעשות דבר בנידון. לא מדובר בחריגה ממסגרת האשראי ולא באופן שבו אתם בוחרים לבזבז את המשכורת שלכם, אלא פשוטו כמשמעו - לאט לאט, שלב אחרי שלב, הכסף כאמצעי תשלום פיסי נעלם מהנוף המסחרי. התהליך הזה מתרחש כבר מאות שנים, אבל ההתפתחויות הטכנולוגיות מאיצות את קצב הווירטואליזציה של אמצעי התשלום.

כמה כסף ממשי - מטבעות ושטרות - עובר דרככם במשך החודש? איזה אחוז מהמשכורת באמת נכנס לארנק ועובר ממנו הלאה, לסוחר? ככל הנראה, אחוז קטן ביותר: לא יותר מכמה מאות שקלים שמשכתם מהכספומט ושימשו לתשלום בקיוסק, במונית, או כטיפ בבית הקפה. נתח גדול יותר מהמשכורת, שאותה אגב מעולם לא קיבלתם לידיכם מכיוון שהיא מועברת ישירות לחשבון הבנק, עובר הלאה בתחליפי כסף כמו צ'קים וכרטיסי אשראי. ואילו עיקר התשלומים והעסקות הפיננסיות עוברים מחשבון הבנק לגורם שלישי ללא תיווך פיסי של בעל הכסף, בהוראות קבע, בעסקות תשלומים ובצבירה (או הפסד) של נכסים על ידי מתווכים כמו מנהלי השקעות.

הכסף כבר אינו מוחשי כבעבר, אי אפשר לאחסן אותו במקום פיסי והוא נותר כפוטנציאל לא ממשי, המיוצג על ידי נתונים במאגר מידע ענק וחובק עולם. כשמדברים על מאגרי מידע אלקטרוניים עצומים וניהול יעיל שלהם, אפשר להיות בטוחים שגוגל, מלכת מנועי החיפוש, תיכנס איכשהו לתמונה. והיא אכן נכנסת לתמונה באמצעות השירות החדש שלה: Google Wallet, הארנק האלקטרוני של גוגל.

בסוף החודש שעבר חשפה גוגל פלטפורמת תשלומים סלולרית, שאמורה להעלים גם את כרטיס האשראי - התחליף המודרני לכסף. באמצעות אפליקציה שתותקן בסמארטפון יוכלו המשתמשים לבצע תשלום על ידי נקישה של מכשיר הסלולר החכם על מתקן מיוחד בקופת התשלום. בלי חתימה על קבלה (כמקובל בישראל) או הקשת קוד (כנהוג בעולם) יועברו פרטי העסקה מחשבון האשראי של בעל הטלפון הסלולרי לחשבונו של נותן השירות. בחזונם רואים אנשי גוגל כיצד כל העסקות, ההטבות, ההנחות וההתחשבנויות היום-יומיות עוברות להיות מנוהלות דרך האנדרואיד - מערכת ההפעלה שפיתחה גוגל למכשירי סלולר חכמים.

ההכרזה על השקת Google Wallet היא שלב קריטי וחשוב בתהליך של העלמת הכסף והפיכתו לנסתר על ידי שליטה במידע הנלווה אליו, והוא עלול לשנות את כל מה שהכרנו. שלב זה לא בא כדי לשכלל את הדרכים לאגור כסף, להקל על המעקב אחריו או על השליטה בתנועות ההון, מכיוון שכיום כרטיסי האשראי ממילא כבר מאפשרים זאת ברמה דומה של יעילות. ההתפתחות החדשה בתהליך העלמת הכסף חושפת רמה בסיסית יותר בשימוש בו: השטרות והמטבעות הם קודם כל סוג של אמצעי תקשורת והפגנת ריבונות.

הכסף הסימבולי השתלט על העולם

נחזור לרגע בזמן, לימיו הראשונים של המסחר בין בני אדם. תחילתו היא אי שם בפרקים הראשונים של "היה היה", כשל"כסף" היה עדיין ריח וטעם, היו לו צבע שונים וכן, הוא אפילו גדל על העצים - כל אחד והעצים שצמחו בחצרו. המצאת הכסף איפשרה ניידות פשוטה של הון: כבר אין צורך להעמיס סחורות על העגלה, וכל מה שנדרש הוא לארגן שקיק מבד, לקשור אותו לגלימה ולשלשל לתוכו חלק מהפוטנציאל הכלכלי שלך. חלק אחר מהפוטנציאל הכלכלי אפשר להטמין במחבוא, לשימוש מושכל בעתיד. השימוש בסחורה כשווה ערך לפוטנציאל הכלכלי נעלם, והכסף הסימבולי השתלט על העולם.

הכסף החדש, שסימן את היכולות הכלכליות שיש למחזיק בו, הפך את אמצעי התשלום לאחיד ומאורגן. על מטבעות הכסף הוטבעו דיוקנאות של המלך או של השליט המקומי, וכל הליך אחר היה בלתי חוקי. בכך נהפך הכסף לשליחו של הריבון, ולמעשה לנוכחות של הריבון בכל עסקה. הוא כבר לא היה רק פרי עמל יד, אלא גם ביטוי של שליטת הריבון. המטבע היה ממשי, אך הרבה פחות אישי.

נרוץ קדימה במהירות, היישר לתקופת מסעות האבירים שהמציאו את אב הטיפוס של הבנק - מעין מחסן של כסף שנשמר שם תמורת הבטחה לקבל אותו בחזרה בשעת הצורך בסניפים השונים. תמורת הפיקדון, שנרשם באיזשהו ספר נסתר, הומצא שטר כלשהו שמבטא את ערך הכסף, אך הוא כבר לא היה הכסף עצמו, כשם שהכסף לא היה הסחורה עצמה.

שנים לאחר מכן, סביב מלחמת העולם השנייה, הומצא כרטיס האשראי כמימוש של רעיון הכסף: אם הכסף הוא לא סחורה בפני עצמו אלא רק פוטנציאל, אז די בכמה שורות קוד בבנק בכדי לבטא זאת. לא עוד כסף ממשי, שמבטא פוטנציאל של סחר חליפין, ולא שטר ערך שמבטא חוב של הבנק למחזיקו, אלא שורות קוד מגנטיות שמתקיימות אי שם במחשבי הבנק, ומבטאות פוטנציאל של הפוטנציאל של כמות הכסף שיש לאדם, שאתו הוא יכול לסחור. בזמן קניית סחורות או שירותים, מספיק להעביר את הכרטיס במכשיר ייעודי כדי לבצע עסקה, ללא עגלות של סחורות, ללא שקים מעור פרה המלאים במטבעות וללא ניירות המבטאים יכולת כלכלית.

עכשיו שוב נריץ קדימה את סרט ההיסטוריה, ונגיע ל-2011. קחו רגע של שקט והתבוננו בשטר או במטבע שיש לכם בארנק. אמצעי התשלום האלה לא מלמדים רק כמה פוטנציאל צרכני יש לכם, אלא הם בעצמם מהווים יחידת מידע. הם מלמדים על ריבונות פוליטית וכלכלית, על סמלי המדינה והחברה, הם מלמדים על הערכים התרבותיים שחברה מסוימת בזמן מסוים (מועד הנפקת הכסף) חושבת שהם הדברים החשובים והמרכזיים. המידע הזה עובר מיד ליד מאות מיליוני פעמים ביום, וברור לכל המשתמשים שמי ששולט בו ובתנועה שלו - שולט גם בערך הכסף.

וזהו בדיוק המקום שבו נכנסת גוגל לתמונה: שליטה במידע ובניהול שלו. עם ה-Wallet שלה הופכת גוגל את הכסף ליישום - עוד אחד מני רבים - שיושב על פלטפורמה שנקראת סמארטפון. זהו בדיוק המגרש הביתי של מנוע החיפוש הגדול בעולם - גוגל היא הריבון העכשווי של המידע האנושי, וככזאת היא מעוניינת להטביע את חותמה גם על הניהול הפיננסי של מיליארדי המשתמשים בשירותיה. השליטה על הארנק הווירטואלי היא לא רק שליטה על תזרים הכסף עצמו - מי משלם למי - אלא על כמות הכסף שיש לאדם (עד כמה הוא פוטנציאל עסקי), על המסחר שהוא עושה בו בעולם האמיתי (אילו פרסומות יהיו יעילות ביותר עבורו) ועל הדרך שבה הוא יחלק את הכסף (למי מבין נותני שירות מתחרים הוא ישלם).

גוגל כיום היא ללא ספק הסוחרת הכי גדולה במידע של העולם הממשי, וככזאת יש לה יתרונות שאין אפילו לריבונויות הדיקטטוריות המוחשיות ביותר. היא יודעת איך נראים הנתינים שלה, מה הם מחפשים, למי הם מתקשרים, היכן בדיוק הם גרים ולאן הם הולכים. כשהיא תשלב לתוך מאגר הנתונים הזה מידע על הפוטנציאל הכלכלי של כל אחד מהם, היא תיהפך הלכה למעשה גם לריבון האמיתי שלהם. אם המיזם של גוגל יצליח, היא תנגוס נגיסה משמעותית בריבונות הכלכלית של המדינות השונות, שביטאו באמצעות הכסף את הכוח שלהן, אך גם את התרבות וסמליה, ותיצור תרבות אחת - התרבות של גוגל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#