"לא היו בוחרים ישראלי ליו"ר קרן המטבע" - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא היו בוחרים ישראלי ליו"ר קרן המטבע"

ג'יימס וולפנזון, לשעבר נשיא הבנק העולמי, היה רוצה לראות את חברו בתפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית; בייחוד כיום, כשיש כל כך הרבה בעיות לפתור בעולם

2תגובות

ניו יורק

החשדות החמורים נגד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, דומיניק שטראוס-קאהן, אמנם חיסלו את הקריירה שלו ואת סיכוייו ליהפך לנשיא צרפת, אך הם פתחו את הדלת לאנשי מקצוע אחרים. אחד מהם הוא נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהסיר לבסוף את מועמדותו לראשות הקרן, אחד התפקידים היוקרתיים בעולם הפיננסי.

פישר היה הבחירה הראשונה של ג'יימס וולפנזון, לשעבר נשיא הבנק העולמי. "אני חושב שהוא יכל להיות האיש הנכון במקום הנכון. אני מכיר אותו מהימים שבהם עבד בקרן המטבע והייתי נשיא הבנק העולמי. נהפכנו לחברים טובים, ואני חושב שהוא איש מבריק. מבחינה פוליטית, הסבירות שייתנו את התפקיד למישהו שמכהן כנגיד בנק ישראל קלושה".

קרן המטבע היא ארגון בינלאומי שיושב בוושינגטון, מפקח על המערכת הפיננסית העולמית ונותן סיוע כלכלי בעת הצורך. פישר מכיר את הגוף הזה היטב, מפני שב-1994-2001 הוא שימש כסגן יו"ר הקרן. המתמודדים המובילים במרוץ לתפקיד הם שרת האוצר של צרפת כריסטין לגארד, שנחשבת למועדפת, ונגיד הבנק המרכזי של מקסיקו אוגוסטין קרסטנס.

"בראש קרן המטבע עמדו מאז ומתמיד נציגי המדינות העשירות כמו ארה"ב ומדינות באירופה. העולם השתנה. כיום יש מקום לתת הזדמנות לנציגים ממדינות שונות. אבל גם אם יאפשרו את זה, ימנו לתפקיד נציג מאסיה או מדרום אמריקה. מבנה הכוח בארגון לא איפשר לפישר להיבחר. אני חושב שישראל היא בת מזל שסטנלי פישר הוא נגיד הבנק", אומר וולפזון.

הראיון עם וולפנזון נערך כמה ימים לאחר מעצרו של שטראוס-קאהן, שמואשם באונס חדרנית במלון בניו יורק. "הוא עשה עבודה בלתי רגילה בקרן המטבע", אומר וולפנזון, "ראיתי היום כתבה ב'ניו יורק טיימס', שבה הודו אנשים רבים שעבדו אתו שהוא חסר להם. אני מסכים אתם: הוא היה מנהיג מעולה, ומה שקרה כאן עצוב מאוד, לשטראוס-קאהן מבחינה אישית ולקרן המטבע. אני לא היחיד שאומר את זה".

האם אתה מאמין שהוא עשה את מה שמייחסים לו?

"אין לי תגובה".

ומה דעתך בנוגע לתיאוריית הקונספירציה, שלפיה זו עלילה שנועדה למנוע משטראוס-קאהן להתמודד על נשיאות צרפת?

"גם בעניין הזה אין לי תגובה".

פגישות אישיות עם אסד

וולפנזון יגיע בשבוע הבא לישראל כאורח ועידת הנשיא בבנייני האומה, וישתתף במליאה הכלכלית ב-22 ביוני, לצד שרת האוצר של צרפת לגארד והנגיד פישר. באותה הזדמנות הוא גם יקבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית. וולפנזון הוא אחד מאנשי העסקים המוערכים בעולם. גם כיום, כשהוא לא ממלא תפקידים רשמיים, הוא זוכה ליוקרה רבה בפוליטיקה ובעולם העסקים.

בכר דודו

וולפנזון הקים קרן יוצאת דופן, שמסייעת לצעירים בעולם הערבי לרכוש השכלה ולמצוא עבודה. "70% מהמוסלמים הם מתחת לגיל 27. הם זקוקים להשכלה ולעבודה, דרישות לגיטימיות בהחלט. כשאין עבודה נוצרת תגובת שרשרת. הם מתוסכלים, לא יכולים להתחתן, חיים בעוני ובמצוקה, ויש לכך השלכות שליליות. חלק מחוסר השקט הפוקד את העולם הערבי נובע מהבעיה הזאת. אנחנו תומכים במחקר בנושא, הקצבנו 4 מיליון דולר לפרויקט הזה ואנחנו פועלים ב-12 מדינות".

איך אתה מסביר את ההתקוממות בעולם הערבי?

"האירועים האחרונים הם תשובה עממית למעשיהן של ממשלות לא דמוקרטיות, שלא עמדו בציפיות של האזרחים. כמו רבים, גם אני חושש שגורמים קיצוניים ינסו לתפוס את השלטון במדינות הערביות, אבל כרגע נראה שיקומו שם ממשלות מאוזנות יותר. במצרים, לדוגמה, לא התחוללה מהפכה מוסלמית אלא מהפכה כלכלית-פוליטית, שהאיסלם לא עומד מאחוריה. זאת מהפכה של צעירים שלא היו מרוצים".

למנהיגים הערבים יש בעיה עם מעורבותו של יהודי בפרויקט כזה?

"מעולם לא נתקלתי בבעיה על הרקע הזה. הם יודעים שאני תומך בישראל וקשור אליה מאוד. אני אוהד גדול של ישראל וכך גם ילדיי".

ואוהד של העמדה הפוליטית הישראלית?

"אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה הישראלית. יש עמדות ישראליות שאני לא מסכים אתן, ויש פוליטיקאים ישראלים שאני לא מסכים אתם, אבל מבחינה זו אני לא שונה מישראלים. אני יכול להגיד לך שאני לא איש ימין, ואשמח מאוד להסכם בין הישראלים לפלסטינאים. איך צריך להיראות הסכם כזה? יש לי רעיונות, אבל זה עניינם של הישראלים ושל הפלסטינאים".

מה היית מייעץ לנשיא סוריה בשאר אסד?

"לא אמליץ לו מה לעשות, כי לא חכם לייעץ מרחוק. אתה לא יכול לייעץ לאנשים על סמך מה שקראת ב'ניו יורק טיימס', כי המציאות מורכבת הרבה יותר ממה שכתוב בעיתון. אני מכיר את אסד, והכרתי גם את אביו. קיימנו שיחות ארוכות כשכיהנתי כנשיא הבנק העולמי".

מה דעתך על הנאום האחרון של נשיא ארה"ב ברק אובמה, שבו קרא לפתרון קבע בדמות שתי מדינות בקווי 1967?

"לדעתי, זה היה נאום קונסטרוקטיבי ולא רדיקלי. אני חושב שכולם מבינים שבהסכם בין הישראלים לפלסטינאים יהיו תיקונים והתאמות של גבולות 1967. חשוב מאוד שנשיא אמריקאי יהיה מעורב ופעיל בגיבוש ההסכם, וזהו אינטרס של ישראל - לא רק מבחינת הפתרון שיושג, אלא גם בכל הקשור להמשך התמיכה האמריקאית. אסור להפנות את הגב לחבר הכי טוב שלך.

"אני מקווה שיחסיהם של אובמה ונתניהו לא ייגררו לקיצוניות. חשוב שתהיה ביניהם הבנה, כולל בסוגיה הפלסטינית. אני תומך בהחלפת שטחים. אבל זו החלטה של הישראלים ושל הפלסטינאים, ולא של אמריקאי-אוסטרלי כמוני".

וולפנזון נולד בסידני שבאוסטרליה ונקרא על שמו של ג'יימס ארמנד דה רוטשילד, שהעסיק את היימן, אביו של וולפנזון. הוא שירת כקצין בחיל האוויר האוסטרלי והשתתף בקבוצת הסיף של אוסטרליה לאולימפיאדת 1956.

משפחתו של וולפנזון היגרה לאוסטרליה מבריטניה בתקופת השפל הגדול. אביו נכשל בעסקיו והפסיד הרבה כסף, אך לימים חזר להצליח ונהפך למנהיג בקהילה היהודית. "בשנות ה-30 לא היה לנו הרבה", מספר וולפנזון. "כמובן שזה השפיע עלי, אבל חיים בעוני עוזרים לך להתחזק".

הוא הצליח לקבל מלגות, עשה תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד ונהפך לבנקאי השקעות. הוא עבד כבנקאי השקעות בכיר בבבתי ההשקעות סלומון ברדרס ושרודר, וב-1979 עבד לצדו של לי איאקוקה, שהציל את חברת המכוניות קרייזלר מהתמוטטות. ב-1995-2005 כיהן כנשיא הבנק העולמי, ולאחר מכן שימש כשליח מיוחד מטעם הקוורטט לעניין ההתנתקות מרצועת עזה והעברת הריבונות לפלסטינאים. כיום הוא היו"ר של חברת ההשקעות וולפנזון אנד קמפני, מייעץ להנהלת ענקית הפיננסים סיטי גרופ ומשמש כיו"ר הוועדה המייעצת לפעילות של החברה ברחבי העולם. הוא אחד הפעילים הבולטים במאבק לצמצום העוני בעולם, להגנה על הסביבה, למניעת איידס ולטיפול בחולים.

ב-1995 זכה וולפנזון לתואר אביר מידיה של מלכת בריטניה, וקיבל עיטורים גם מאוסטרליה, מבלגיה, מברזיל, מצרפת, מיפן, ממרוקו, מגיאורגיה, מנורווגיה, מפקסיטן ומפרו.

"וולפנזון הוא רודף שלום ואוהב ישראל", מסביר נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון, מדוע הוחלט להעניק לו את התואר. "הוא מאמין בפיתוח, שעל בסיסו נוצר מרקם השלום. הוא לא רק מביא אנשים לחדר כדי שידברו, אלא מחפש מיזמים שישמשו פלטפורמה שעל בסיסה יצמח השלום. הוא אדם ציוני, ודאגתו לישראל קיימת שנים".

וולפנזון כבר לא מעורב בפעילות המדינית במזרח התיכון, אך לא מנותק מהזירה הבינלאומית. בביקורו בישראל הוא צפוי להיפגש עם הנשיא שמעון פרס. מה עם פגישה עם בנימין נתניהו? "זה לא בתוכנית, אולי אני לא מספיק חשוב", הוא אומר בחיוך. מישראל הוא יטוס לירדן, שם ייפגש עם המלך עבדאללה, ומשם ימשיך ללבנון כדי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטה האמריקאית בביירות.

כששואלים את וולפנזון על התקופה שבה כיהן כשליח הקוורטט למזרח התיכון, הוא מספר על "אחת הטרגדיות הסמליות של האזור", לדבריו. "לאחר שרצועת עזה עברה לשליטה פלסטינית, תהו מה לעשות עם החממות שישראל השאירה בשטח. היה לי ברור שהחממות האלה יכולות לשמש את הפלסטינאים ולסייע להם להתקיים. הצלחתי לגייס תורמים, שהעניקו לפלסטינאים 14 מיליון דולר כדי לפצות את בעלי החממות היהודים. הפלסטינאים הציבו בשטח אנשי ביטחון כדי להשגיח על החממות, והעבודה בהן נמשכה.

"החממות הניבו פירות וירקות באיכות טובה שיועדו לשיווק בישראל, בגדה המערבית ובחו"ל. במשך תקופה קצרה העניינים עבדו כסדרם, אלא שאז המשלוחים מחוץ לרצועה נתקעו בביקורת הגבולות. הייתי שם בעצמי וראיתי מה קורה, והלב נחמץ. הם עוכבו בתחילה עד שישלמו שוחד לעובדים במעברי הגבול, פלסטינאים וישראלים כאחד. לאחר כמה תקריות ביטחוניות, הצבא הישראלי הגביר את הביקורות בגבולות. המשאיות עמדו במעברי הגבול במשך ימים, והפירות והירקות נרקבו. זה היה הסוף. הפלסטינאים הפסיקו לגדל את הפירות והירקות, אנשי הביטחון פוטרו ואנשים התחילו לגנוב ציוד מהחממות.

"דיברתי עם ראשי המערכת הפוליטית ועם ראשי הצבא. הבנתי שהיו צרכים צבאיים, אבל הצעדים הישראליים היו קיצוניים. אמרו לי שהצבא היה צריך לחפש במשלוחים נשק וחומרי נפץ, אבל לא מצאו שם דבר. הישראלים כעסו על הפלסטינאים, והפלסטינאים חשבו שהישראלים פעלו ללא צורך. האירוע הזה יצר אנטגוניזם וחוסר אמון בין שני הצדדים".

נראה שאנחנו נמצאים במבוי סתום.

"אני מאוד מקווה שלא. אני מקווה שמאחורי הקלעים מתנהלים מגעים חשאיים. אני מאוכזב ממה שקורה, אבל אני לא מעורב. זה לא משפיע על חיי. האם הישראלים מבינים את חומרת המצב? אני לא יודע".

בואו לחיות באוסטרליה

פרט לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וולפנזון מוטרד מבעיות שנוגעות לעולם כולו. "בפנינו עומדות שתי בעיות גדולות, שאנחנו לא מטפלים בהן", הוא אומר. "הבעיה הראשונה היא מחסור במים, שהולך ומחמיר. בעוד 10-15 שנה אנחנו עלולים לעמוד בפני משבר חמור, שיגרום לעימותים בין מדינות. במזרח התיכון מודעים לבעיה, אבל בשאר העולם עדיין לא הפנימו אותה. המנהיגים חושבים שהבעיה הזאת תהיה רלוונטית רק בטווח ארוך, והם חושבים על הבחירות הקרובות.

"הבעיה השנייה היא התחממות כדור הארץ. אמנם פופולרי לדבר על הסוגיה הזאת, אך לא עושים הרבה בעניין. כבר כיום אנחנו עדים לשינויים קיצוניים במזג האוויר. בדרום-מערב אוסטרליה, לדוגמה, יש אזורים שנהפכו למדבר, לאחר שבמשך שבע שנים ירדו שם כמה ס"מ של גשם. אני יודע את זה מפני שאני מחזיק שם חווה. יש לי גם בית בוויומינג, ובחודש שעבר עוד היה שלג ברחובות.

"השינויים האקלימיים ישפיעו על חיינו באופן דרמטי, וזה בידינו. אנחנו חייבים לשנות את ההתנהגות שלנו ולעבור לאנרגיה חלופית - שימוש ברוח ובאמצעים גיאו-תרמיים. המצב הזה יחמיר על רקע גידול האוכלוסיה הצפוי בעולם. כיום חיים כאן כ-7 מיליארד בני אדם, וב-2050 יהיו 9.4 מיליארד".

ארה"ב מאבדת בהדרגה את מעמדה כמובילה בעולם.

"אני חושב שארה"ב היא מדינה נהדרת, ובחרתי לגור בה כי יש כאן אפשרויות בלתי רגילות. אנחנו עוברים תקופה קשה מבחינה כלכלית, ואני מודאג בנוגע לכלכלה בטווח הקצר. אני מקווה שהמנהיגות שלנו תוכל להתמודד עם הבעיה. הדבר הראשון שיש להכיר בו הוא שיש לנו חובות עצומים.

"אנחנו צריכים לקרוא את התהליכים העוברים על העולם. ב-2000 היו 80% מהתוצר העולמי בידי העולם המערבי, המתועש והעשיר. שאר 5 מיליארד בני האדם התחלקו ב-20% הנותרים. מאז התרחש גידול בכלכלתן של המדינות המתפתחות. סין צמחה באופן בלתי רגיל, כיום היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, והודו צמחה אחריה. התחזיות ל-2050 הן ש-60% מהתוצר יהיו באסיה, והמדינות העשירות של ימינו יחזיקו ב-35% בלבד. שאר המדינות יתחלקו ב-5% הנותרים. הבעיה הגדולה תהיה אפריקה: מספר התושבים ביבשת יעלה ממיליארד כיום ל-1.8-2 מיליארד. העוני ביבשת ימשיך להתקיים ואף יגבר".

לאילו מדינות תהיה בעתיד עמדה דומיננטיות יותר?

"החשודות הרגילות הן סין והודו. גם ברזיל, רוסיה ואינדונזיה יצמחו מאוד. אבל אם אתה מחפש מקום טוב לחיות בו, אוסטרליה היא מקום נהדר. יש בה 25 מיליון תושבים, והיא עשירה במחצבים. זה מקום יפה עם ערכים טובים, מקום טוב בפוליטיקה העולמית וכלכלה שצועדת בכיוון הנכון".

למד לנגן אצל ז'קלין די-פרה

לצד שולחן העבודה של ג'יימס וולפנזון במשרדו בניו יורק ניצב צ'לו. וולפנזון החל לנגן כשהיה בן 42, ולמד אצל הצ'לנית האגדית ז'קלין די-פרה. די-פרה ובעלה, המנצח דניאל בארנבוים, היו חברים של וולפנזון. לאחר שהיא חלתה בטרשת נפוצה ולא היתה יכולה לנגן בקונצרטים, היא תהתה מה תעשה בזמנה החופשי, והוא ייעץ לה להתחיל ללמד. כשתהתה את מי תלמד, הוא הציע את עצמו. היא הסכימה והבטיחה לו שאם יתמיד, הוא ישתתף בקונצרט כשיהיה בן 50.

וכך היה: כשמלאו לו 49 קיבל הצעה להשתתף בקונצרט פרטי לחברים ולבני משפחה, שהתקיים בקרנגי הול. זה נהפך למסורת, ומדי עשר שנים מתקיים קונצרט בהשתתפותו. בקונצרט האחרון השתתפו בין השאר הצ'לן יו-יו מה וסולן להקת יו-2 בונו ("חבר טוב שפגשתי בפעילות משותפת שנועדה לסייע למדינות עניות").

"אני לא מנגן הרבה, ומתחיל להתאמן כשנתיים לפני הקונצרט", מספר וולפנזון. "הקונצרט הבא ייערך ב-2014, כשאהיה בן 80".

ג'יימס וולפנזון

יו"ר חברת ההשקעות וולפנזון אנד קמפני

גיל: 77

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים: אוסטרליה וארה"ב

השכלה: תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת סידני, תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד

תפקידים קודמים: נשיא הבנק העולמי, שליח הקוורטט למזרח התיכון בעניין ההתנתקות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#