"להתפרנס ממשחק נראה לי דבר מדהים" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"להתפרנס ממשחק נראה לי דבר מדהים"

קרן בכר עושה את צעדיה הראשונים בעולם המשחק, ומגלה שזה עסק יקר

3תגובות

לפני כשלוש שנים ארזו קרן בכר ואמה רונית את חפציהן, עזבו את ביתן שבמזכרת בתיה ועלו על מטוס ("עם עצירת ביניים, 19 שעות") שהביא אותן לבירת אוסטרליה, קנברה.

הכל התחיל כשרונית, אחות במקצועה, נתקלה במודעה אינטרנטית שסיפרה על אפשרויות עבודה בצד השני של כדור הארץ, והחליטה לבדוק את העניין. הבת, שהיתה אז בת 16, התלהבה גם היא והחליטה לעודד את האם לתת מבט נוסף. בניגוד אליהן, שני האחים והאב לא חיפשו הרפתקאות, ובחרו להישאר כאן. תוך כדי השהות בחו"ל ההורים נפרדו.

ההסתגלות לחיים מעבר לים היתה קלה יחסית: האם התברגה בתפקיד ניהולי כאחות בבית חולים, ובכר החלה ללמוד בקולג' מקומי, המהווה בקנברה שלב מעבר בין תיכון לאוניברסיטה. בכר היתה משוכנעת שתבחר במקצוע ריאלי כלשהו להתמחות בו ("בישראל הייתי חננה של ביולוגיה ופיסיקה"), אך התוכניות השתנו כשפגשה מורה לדרמה, שהציעה לה להצטרף לשיעורים.

"אוסטרליה הפכה לי הכל", מספרת בכר. "שיעורי הדרמה עזרו לי להשתלב, כי היו שם חבר'ה, מה שמכונה drama people, שקיבלו אותי אליהם. הם היו חמים וחברותיים".

האופן שבו התייחסו ברצינות לדרמה ולתיאטרון בקולג' הפתיע את בכר, ועם הזמן הבינה שזה התחום שבו היא רוצה לעסוק כשתשוב לישראל. במקביל, היא קיבלה תפקיד בהפקת תיאטרון בקנברה. "שם הבנתי שאפשר להפוך את זה למקצוע. ההתייחסות לדרמה היתה מקצועית ורצינית כאילו מדובר במשפטים או רפואה. זה הוכיח לי שיש מה ללמוד ושאפשר להתפרנס מזה. הבנתי שאם אני יכולה להצליח בדרמה באוסטרליה, אין סיבה שזה לא יקרה גם בישראל".

כעבור שנתיים החליטו האם ובתה לחזור לישראל, בדיוק כשכל חבריה של בכר עמדו בפני גיוס. כרגע נראה שבכר לא תתגייס ("בצבא התייחסו אלי בזלזול. הגעתי להישגים רבים בקולג', אך לא העריכו אותם כי הם לא היו חלק מבגרות סטנדרטית"), ובמקום זאת החליטה לעבור לתל אביב ולהתחיל את צעדיה הראשונים כשחקנית. היא החלה לעבוד במלצרות והשתתפה במכינה למשחק של יורם לוינשטיין ("10,000 שקל למכינה של חצי שנה. ההורים שילמו ואני מחזירה להם לאט לאט"). "הרגשתי צורך להתקבל למשהו, להיות במסגרת. אני מקווה להתקבל לאחד מבתי הספר למשחק בשנה הבאה. אבל רק לגשת לאודישן עולה 500 שקל".

טואג אייל

בכר מפנטזת על תפקיד ראשון משמעותי שיאפשר לה לפרוץ. "אנשים אומרים לי שדרך טובה לקבל חשיפה היא להשתתף בריאליטי, אבל אני לא מחפשת להתפרסם כמו שאני מחפשת את ההזדמנות להתנסות, לקבל הכרה כשחקנית. הייתי רוצה להחליף את הסטטוס 'לומדת משחק' בסטטוס 'שחקנית'. להתפרנס ממשחק נראה לי כמו דבר מדהים".

בעוד שכל חבריה משתכרים כמה מאות שקלים בחודש וסמוכים על שולחן הוריהם, בכר כבר מכלכלת את עצמה ונדרשת להתמודד עם חשבונות וניהול התקציב השוטף. "על אף שאני לא בצבא יש לי כרטיס אשראי של חיילים, שהתקרה המותרת בו היא 1,000 שקל לחודש. זה מכריח אותי לשמור על גבולות, ובנוסף אני לא יכולה לחרוג מעבר למינוס של 400 שקל בבנק. אני אוהבת את היכולת לעמוד בזכות עצמי. תמיד עבדתי והיה לי את הכסף שלי".

שכר דירה: 2,000 שקל לדירת חדר במרכז תל אביב . כמעט כל הריהוט בדירה מאוסטרליה.

ההוצאה הגדולה: שכר הדירה.

מהדקת חגורה: בתחום הקולינריה. "אני צמחונית וזה אוכל די חסכוני. אני מעדיפה להוציא על בגדים מאשר על אוכל".

חיסכון: מאות שקלים מדי חודש.

מתפנקת: מוציאה מאות שקלים על הופעות מוסיקה מדי חודש. כשהיתה באוסטרליה עשתה את כל הדרך לישראל כדי לראות הופעה של אביב גפן שבוטלה בסוף. "אחי מייצג אמנים ועובד במשרד הפקות, אז אני מקבלת מדי פעם כרטיסים בחינם, וחוץ מזה נוסעת ברחבי הארץ להופעות של אמנים שאני אוהבת, כמו ירמי קפלן, היהודים ואביב גפן".

הפריט הכי יקר בבית: מחשב נייד, 3,000 שקל, המחובר למסך פלזמה, 2,200 שקל.

חופשה אחרונה: לפני כשנתיים, לאורך החוף האוסטרלי.

לא מצליחה להיגמל: מהופעות. "אני יכולה לראות בפעם ה-30 הופעה של אמן שאני אוהבת".

אוברדראפט: אין.

כסף ואני: "אני לא מאוד מחושבת, אבל לא אוציא את מה שאין לי. מצד שני, אם יש לי, אבזבז. לפני ששכרתי דירה, הוצאתי 8,000 שקל על טיפולי לייזר".

פנקס הוצאות

הוצאות בית (אוכל, חשמל וכו'): 800 שקל.

טלוויזיה: אין ("יש לי ממיר לא מחובר").

שכר דירה: 2,000 שקל.

לגוף ולנשמה: מכינה למשחק וסדנת משחק אצל מורה פרטי, 12 אלף שקל בסך הכל.

קניות: 1,000 שקל ("עדשות ראייה יומיות הן דבר יקר").

קוסמטיקה: עושה הכל לבד ("חוץ מהלייזר").

כביסה: "אני עושה אצל אבא".

בילויים: יוצאת עם חברים פעם-פעמיים בשבוע, בין השאר להופעות. כ-600 שקל.

נסיעות: אוטובוסים ומוניות ("כי אני מאחרת כפייתית"), כ-150 שקל בחודש.

טלפון סלולרי: כ-200 שקל, אמא משלמת ("אם אני חורגת מהסכום אני מחזירה לה. יש לי גם נטייה להרוס טלפונים").

סך כל ההוצאות החודשיות:

כ-5,550 שקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#