אורח חיים בזבזני? "ברק ונתניהו חצו את הגבול" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אורח חיים בזבזני? "ברק ונתניהו חצו את הגבול"

יוסי ביילין, פעם פוליטיקאי מוערך וכיום איש עסקים מקושר, מתחייב: "לשם אני לא חוזר"

85תגובות

יוסי ביילין

גיל: 63

מצב משפחתי: נשוי + 2

מגורים: תל אביב

יוסי ביילין נראה קצת אבוד. חנוט בחליפה שמרנית (כחולה עם עניבה אדומה) הוא מנסה למצוא את דרכו במשרדים החדשים בהרצליה פיתוח, שאליהם עבר יחד עם 15 עובדיו יום קודם לכן. במקום שורר תוהו ובוהו. הארגזים עוד לא נפרקו, חוטי חשמל מפוזרים בכל מקום, הכבלים חוברו לפני רגע והקפה שחור כי עוד אין חלב.

שנתיים וחצי חלפו מאז עזב קריירה ציבורית מפוארת ושנויה במחלוקת, והפוליטיקה, כך הוא מעיד יותר מפעם אחת במהלך הראיון ל-Markerweek, כבר לא מעניינת אותו. המצב המדיני כן, כמו כל אזרח, אבל זהו. "אין לי שום געגוע לעולם הפוליטי. כשהייתי שם הרגשתי לא מעט כמי שעושה תורנות. אמרתי שבגיל 60 אסיים. אני בן 63 ואין שום סיכוי בעולם שאחזור לפוליטיקה, גם לא לתפקיד ראש ממשלה. אני חזק מאוד בלעבור פרק בחיים".

ואם יקראו לך לחזור ולהציל את מפלגת העבודה המדממת?

"מפלגת העבודה? נפשי ממש יוצאת אליה. לא חזרתי לגימנסיה אחרי שסיימתי ללמוד כדי לשחק כדורסל עם השמיניסטים ולחזר אחרי השמיניסטיות. אני לא פונה לאחור".

מעניין אותך מה שקורה שם?

"אני ממשיך לעסוק בתחום המדיני, לא בפוליטי. חשוב לי שמחנה השלום יהיה חזק יותר, אבל אני לא רוצה לעסוק בזה".

כהן טל

מה אני שווה?

בימים אלה שקוע ביילין עמוק בעסקים, ונראה שהוא נהנה מכל רגע. הוא לא מתבייש לומר בפה מלא, שהוא משתמש בקשרים שטווה במהלך פעילותו הפוליטית לצורך עסקיו. מיד לאחר פרישתו, הקים את ביילינק, שאת שמה הגו שני בניו הפרסומאים. החברה מקדמת עסקים של חברות פרטיות במדינות זרות באמצעות קשריו הפוליטים של ביילין, שותפיו ורשת בינלאומית של פוליטיקאים לשעבר, כמו מדלן אולברייט, שעושים בדיוק את אותו הדבר.

"לא צפיתי את ההיקפים של הפעילות, וגיליתי שזה תחום מאוד מעניין. הוא מגוון באופן שמוציא אותי מדעתי", מסכם ביילין את הניסיון הקצר בקריירה החדשה. "המחשבה שהנחתה אותי היתה להקים מוסד שייתן תשובה לחברות ישראליות, שזקוקות לשירותים שהמדינה לא יכולה לתת להן.

"לדוגמה, המדינה לא יכולה לתת שירות לשתי חברות, שמתחרות זו בזו באותו מכרז במדינה זרה. לראשונה היא תסייע, אבל ברגע שחברה ישראלית נוספת נכנסת למשחק המדינה כבר לא מתערבת. כך גם לגבי כניסה למדינה שאין לנו קשרים דיפלומטיים עמה, ומשרד החוץ מעוניין שנעזור לקדם את הקשרים. הכוונה שלנו היא להקים משרד חוץ עסקי, שייתן ללקוחות בישראל ניסיון וקשרים עם גורמים בעולם, שהם מתקשים להגיע אליהם, ולטפל בהתפתחויות ולעקוב אחריהן. זו השלמה למשרד החוץ. מכיוון שאני יודע מה משרד החוץ יכול ומה אסור לו לתת - הרעיון היה להשלים אותו בחלקו בעזרת אנשים שבאו ממשרד החוץ".

בין העובדים שביילין צירף לשורותיו נמצאים השגרירים לשעבר אבי פרימור ואלון ליאל, שמילאו שורת תפקידים בכירים במשרד החוץ לפני שפרשו. "לליאל, לדוגמה, יש יתרון במדינות כמו טורקיה, שבה היה מיופה כוח, ובדרום אפריקה, שבה כיהן כשגריר. כשיש דבר שקשור בהן, מזעיקים אותו", הוא מסביר. ליאל סייע באחרונה לחברה ישראלית גדולה, שביילין מסרב לנקוב בשמה, שנתקלה בבעיה לאחר שגורמים בשלטון בטורקיה החליטו לא להתקשר עמה יותר. לאחר שורת בירורים שקיימה ביילינק עם הממשלה והשותפים העסקיים של החברה, היא חזרה לפעילות בטורקיה.

הקשרים של ביילין בעולם לא מסתכמים באנשי ממשל. לא אחת, כך הוא מספר, נתקל בפוליטיקאי בכיר בחו"ל שעבד עמו כשהיה במשרד החוץ וחצה גם הוא את הקווים. זיכרונות העבר, במקרה הזה, יכולים בדרך כלל להועיל לקידום העניינים. "מעניין לגלות שרבות מהחברות הגדולות בעולם מעסיקות אנשים, שהיו קודם בעלי תפקידים במדינות שבדרך כלל יש בהן חומות סיניות. בכיר בממשל לשעבר מוצא עצמו בבואינג או בדויטשה טלקום".

אז אנשי עסקים שצריכים עזרה פונים אליך, ואתה מתקשר לחבר מהעבר וסוגר עסקה?

"לא בדיוק. אני סלקטיבי במה שאני לוקח. אם אני לוקח משהו, אני צריך להיות בטוח שזה מצדיק הטרחה של מישהו. יש עכשיו תיק גדול מאוד של סכסוך נדל"ני בישראל, שקשור לגורם ממלכתי זר, שאני עובד עליו הרבה זמן ומטריח בכירים באחת המדינות. לא הייתי מעז להטריח אותם אם לא הייתי משתכנע על ידי הלקוח".

מאז שהוקמה החברה, אומר ביילין, הגיעו לשולחן החברה מאות פניות. "אני לוקח רק מה שמעניין אותי, שמהווה אתגר ושאני משוכנע בערך שלו. בתחילה חששתי שלא תהיה עבודה, אבל זרם העסקות לא נפסק. רוב העבודה היא לברור. באו גם רבים עם סטארט-אפים נפלאים, שרצו שאעזור להם בכסף. אבל אני לא יכול לבחון את זה. בסוף אני מוצא את עצמי עובד עם חברות גדולות מאוד, כאלה שיש להן מחלקות ליחסי חוץ, שלא ציפיתי שיפנו אלי". גם כאן, הוא מעדיף שלא לשתף את הציבור בשמות לקוחותיו, אבל מבטיח שיש בהם גם אילי הון מהגדולים במשק. "באמצע פרויקטים מאוד גדולים, הם נתקלים פתאום בבעיה של רגולטורים, או בבעיה אחרת שסגן נשיא לשיווק לא יכול לפתור, כי הוא לא יכול להגיע לראש ממשלה או לשר אוצר".

למעשה, כמו אנשי ציבור רבים לפניך, גם אתה הולך אחרי הכסף הגדול.

אמיל סלמן / ג'יני

"אנחנו בנויים בצורה שונה. לרוב האנשים שיצאו מהזירה הציבורית לעולם העסקים אין משרדים, והם לא עובדים בחברה כמו שלנו. חלקם העדיפו לעבוד לבד, ובמקרה כזה יש הבדל עצום בהכנסות. כאן ההוצאות גדולות מאוד. אני יכול להניח, שאילו הייתי יושב בבית לבד ומתמקד בכמה דברים, הייתי מרוויח יותר".

אתה לא רואה בעיה אתית בשימוש בקשרים שנבנו כחלק מהתנהלות ציבורית לצורך קידום עסקים?

"השאלה האתית היא אם אפשר לצייר קו בין הפעילות שלך כאיש ציבור או פקיד לבין מה שאתה עושה אחר כך. זה פרטני. אם למשל אדם קידם כפוליטיקאי איש עסקים במקום שבו היתה לו השפעה, יש כאן בעיה. אבל אם אי אפשר לצייר קו כזה, אף אחד לא יתבע לעולם למחוק את הקשרים של אדם. אני תינוק שאין לו כלום ומתחיל להסתובב בעולם? פוליטיקאי שפורש שואל 'מה אני שווה?'. זו הערכה אישית של יושרה וקשרים. המצרף נבנה על שנים של עבודה ציבורית, אבל לא על עבודה ציבורית שכוונה לרגע הזה".

מה קורה כשפוליטיקאים לשעבר משתמשים בקשרים שלהם ואז מחליטים לחזור לפוליטיקה?

במקרה שלי זה לא רלוונטי כי אני לא חוזר לפוליטיקה. נקודה".

כיום אתה נתקל באנשים שהיה לך קשר אתם כפוליטיקאי?

"ישבתי עם אדם שעומד בראש חברה ודיברנו על דברים שהוא צריך מביילינק. לאורך השיחה ראיתי שהוא מחמיץ פנים ושאלתי מה קורה. הוא ענה, לאחר היסוס, שאין לו בעיה לעשות אתי עסקים, אבל שיש לו ביקורת מאוד קשה עלי. הייתי בטוח, כמו במקרים רבים, שזה עניין פוליטי, שהוא נץ ואני יונה. כשנגמרה הישיבה אמרתי לו שאני מרגיש מאוד לא נוח ומודה שאני גם מסוקרן. נכנסנו לחדר שלו והוא אמר שכשהייתי שר משפטים סירבתי לחון את הבן שלו שנכנס לכלא.

"היו אלפי מקרים כאלה, כי כמעט כל האסירים מבקשים חנינה. שאלתי אותו אם הוא לא קיבל תשובה. הוא השיב שקיבל, אבל שהיא לא שיכנעה אותו. אמרתי לו, 'תראה, אני יכול להבין אותך, אבל אני יכול לומר שאת כל השבתות שלי, בזמן שהייתי שר המשפטים, חיללתי בשביל לקרוא שלושה-ארבעה ארגזי חנינות כל פעם'. זה היה הסיוט שלי. מחלקת חנינות עשתה את עבודתה, אבל רציתי לדעת שאני שלם עם ההחלטה".

והוא התרצה?

"לא יודע. אבל הקשר העסקי אתו עדיין נמשך. לעבר יש השפעה עצומה. אני יודע שהייתי קונטרוברסלי. על מה שעשיתי בתחום המדיני מישהו יכול לומר שזה אסון ואחר יאמר שזו ברכה".

לע"מ

בעיקר חקלאות וביטחון

על אף שהוקמה לפני כשנתיים וחצי, ביילינק נמצאת עדיין בחיתוליה והניסיון העסקי שצברה קטן למדי. אף על פי שהפניות שמגיעות אליה מסתכמות במאות, עד כה נחתמו עסקות עם כמה עשרות חברות. חלק ממאמצי התיווך הסתיימו ללא תוצאות, בחלקם נחתמו הסכמים, וחלק מההסכמים החתומים עוד לא הניבו מכירות.

המודל העסקי של ביילינק עוד לא התהווה לחלוטין. עד לאחרונה התבססה החברה על מתן שירותי תיווך עסקי וייעוץ לחברות, ישראליות וזרות, שפנו אליה כדי לקדם עסקיהן במדינות שונות. התשלום עבור שירותים אלה כללו מרכיב של תשלום קבוע, ללא קשר להצלחת התיווך, ושיעור מוסכם מההצלחה, בדרך כלל מהמכירות.

"אנחנו עובדים הרבה במדינות אירופה, בהן גרמניה, אוסטריה וצרפת, ובארה"ב, שהיא בעיקר כתובת של משקיעים", מגדיר ביילין את גבולות הפעילות. "חלק מהעבודה היא למצוא משקיעים לחברות. אנחנו מעורבים במקרים שבהם חברות, בעיקר אמריקאיות, רוכשות חברות שלמות או מניות בחברות ישראליות וזרות.

"הגיעו אלינו גם הצעות רבות של ישראלים שהתעניינו בנדל"ן באירופה, ושל אמריקאים ואירופאים שהציעו לנו מיזמי נדל"ן. בנוסף, השלמנו עכשיו השקעה של חברה צרפתית גדולה מאוד בחברה פלסטינית קטנה מאוד. מי שעומד בראש החברה הצרפתית הוא ידיד שלי.

"דוגמה נוספת לפעילות - גורם הודי פנה אלינו לפני כמה חודשים וביקש סיוע בקבלת הלוואה בבנק במדינה ספציפית באירופה כדי להשתמש בה לרכישת חברה באותה מדינה. לנו יש קשרים עם הבנק. הגענו לבנק והפגשנו אותו עם הגורם הבנקאי. לבסוף הוא לא קיבל את ההלוואה - כנראה שלא עמד בדרישות הבנק".

בחודשים האחרונים, מוסיף ביילין, גבר עניינה של ביילינק בשותפות בחברות. "ראינו שהביקושים העיקריים הם בתחומי חקלאות, מים, ביטחון פנים (הומלנד סקיוריטי) וקלינטק, ובמידה פחותה לתחומי בריאות. אנחנו מקימים ורוכשים חברות, או נכנסים כשותפים לחברות קיימות, שעוסקות בתחומים האלה. החשיבה מאחורי המהלך היא שכשנגיע לגורם העולמי נוכל להציע פתרונות ולא רק לסייע לפתור בעיה. העבודה עם החברות שאנחנו מקימים נהפכה לדומיננטית ביותר מבחינת נפח הפעילות".

כך, למשל, הוקמה באחרונה החברה הבת ביילינק HLS כמיזם משותף עם חברה צעירה של יוצאי התעשייה הביטחונית ומערכת הביטחון שמתמחה בתחום. ההשקעה בחברה בוצעה דרך המשקיעים של ביילינק. בנוסף נוצר שיתוף פעולה עם חברת ארזים העוסקת באינטגרציה בתחום החקלאי. "מבלי שתיכננתי, החקלאות תופסת מקום גדול מאוד בסדר היום שלנו בגלל הבעיה העולמית של ביטחון במזון. לכן היה לנו חשוב לעבוד צמוד עם החברה, והיא ממוקמת לידנו באותה קומה". בימים אלה מקימה ביילינק חברה בת נוספת, ביילינק ישראל, שתהיה היחידה שתעסוק בפעילות עסקית גם בישראל. ביילינק ישראל תתמקד במיזמים עירוניים, וחלק מפעילותה יתבסס על יצוא מיזמים שנעשו בישראל, כמו הקמת מרכזי תרבות ושירותים עירוניים שונים.

בנוסף על כל זה, בימים אלה מקים ביילין מיזם משותף עם הח"כ לשעבר רפי אלול לקידום עסקים בתחומי חקלאות במדינות ערביות. "מצאנו את עצמנו משיקים לפעילות של אלול במדינה ערבית, והחלטנו שנקים חברה שנעביר אליה דברים שבהם אנחנו יכולים לעזור זה לזה ביעד גיאוגרפי או בתחום. אנחנו יכולים לראות איפה היתרון היחסי של כל אחד מאתנו והיכן הוא יכול לבוא לידי ביטוי. כך למשל, אנחנו יכולים ליזום יחד פתרונות למדינות שונות - לומר שאנחנו יודעים שיש בעיה מסוימת ולמצוא לה פתרון".

איפה הקווים האדומים שלכם כחברה?

אמיל סלמן / ג'יני

"אף פעם לא נעסוק בנשק התקפי, אלא רק בביטחון פנים. לא נעשה עסקים הקשורים למדינות מצורעות, גם אם ישראל מקיימת אתן יחסים דיפלומטיים מלאים, כמו בורמה. לא נקבל תשלומים לא אתיים, שלכאורה הם לא שוחד אך למעשה הם כן. אנחנו בורחים מעסקות כאלה כשאנחנו מזהים בעייתיות. נתקלנו בשני הדברים האחרונים וזה לא היה פשוט. תחום הנשק, למשל, מאוד פופולרי בישראל. כולם אומרים שכולם עושים את זה. אנחנו לא".

קשר למשרד החוץ

ב-40 שנותיו בפוליטיקה הישראלית מילא ביילין שורה ארוכה של תפקידים (ראו מסגרת) בהם שר הכלכלה והתכנון וסגן שר האוצר. עם זאת תפקידים אלה לא הכשירו אותו לפעול במגזר העסקי. את הפער הזה מכסים השותפים שהגיעו מהמגזר הפרטי, כמו עומר שליו שצבר ניסיון עסקי רב באירופה, ורו"ח יהלי שפי, לשעבר מנכ"ל הפניקס. "הם עוזרים לי לא להיכשל". שותף מנהל נוסף שמסייע לו הוא תומר שרת, שהיה המנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי של תל אביב. ההשקעה הראשונית להקמת החברה התבצעה על ידי מייקל סטיינהרדט, לשעבר בעל מניות שליטה בבנק הפועלים, אשיש מהטה, יהלומן הודי שחי בישראל, עופר ליברזון ושפי. השלושה השקיעו בחברה כדי לאפשר לה לפעול גם בהיעדר הכנסות בשלב הראשון.

הרשת העולמית שמולה עובד ביילין הוקמה על ידי שרים וראשי ממשלות לשעבר ומונה כ-20 איש, בהם מדלן אולברייט, סנדי ברגר, יושקה פישר, איגור איבנוב, ברנר קושנר וג'ים וולפנזון. "אלה באמת ידידים, ואנחנו יודעים שאף אחד לא יסדר את השני. לכל אחד התמחות משלו ויחד אנחנו מכסים את העולם. אני יודע שאולברייט חזקה מאוד בברזיל ובטורקיה. רודולף שארפיק מגרמניה הוא מלך סין מבחינתי".

הקשר למשרד החוץ אינו נשמר בסוד. הוא אמנם אינו כולל ישירות את השר אביגדור ליברמן, אבל ביילין סבור שליברמן מודע לאינטראקציה. "אנשי משרד החוץ גם נעזרים בי בנושאים הקשורים לעולם הערבי ולמדינות אחרות שאין לנו יחסים דיפלומטים אתן, ולפעמים הם אומרים לי לא לגעת במשהו".

העולם הערבי הוא המגרש הביתי של ביילין. ספק אם נמצא פוליטיקאי ערבי בכיר שלא הכיר אותו מתקופת כהונתו במשרד החוץ, ובוודאי לאחר מכן, כשיצא ביוזמת ז'נווה. מעמדו בעולם הערבי לא זר גם לאנשי עסקים בחו"ל שמבקשים להיעזר בו, לצד הישראלים.

למה חברה אירופית צריכה סיוע של גורם ישראלי כדי לפעול במפרץ, למשל?

"לחברות אירופיות רבות אין יתרון יחסי בעולם הערבי. הן לא יודעות איך להתחיל לעבוד עמם ואיך להגיע לגורמים בכירים שם".

ביילין, שעתיד להרצות בשבוע הבא בוועידת המנהלים של המי"ל בפאנל שיתמקד בעתיד העסקים עם העולם הערבי, אומר שלמרות היעדר קשרים מדיניים גלויים עם רוב המדינות הערביות, העולם הערבי שותף לעסקים רבים עם ישראל. "יש כאן שוק קרוב ואטרקטיבי. בעולם הערבי, או לפחות בחלקו, יש שילוב נדיר של צרכים גדולים מאוד ויכולת כספית גבוהה מאוד, בעיקר בחצי האי הערבי. לכן גורמים ישראלים מעוניינים לשווק לשווקים הללו. שוק נוסף הוא הפלסטיני, שאליו אנחנו מייצאים בכמעט 4.5 מיליארד דולר בשנה".

איך מתייחסים בעולם הערבי למוצר ישראלי?

"יש הערצה משונה ליכולת הישראלית. השווקים הערביים מעוניינים מאוד בתוצרת ישראלית בתחומים שקשורים בהיי-טק, בחקלאות ובמים. עבור גורמים רבים בעולם הערבי המוצר הישראלי הוא ערובה לאיכות. אבל בגלל החשש שעסקים אתנו לא יתקבלו בעין יפה, העולם הערבי מקפיד שהמוצרים לא יימכרו כישראליים, אלא באמצעות חברות שאינן ישראליות. לכן יש דואליות של הסתייגות ממוצרים ישראליים מול ביקוש להם".

איך קיבלת את הרושם שיש הערצה למוצרים ישראליים?

"היה אצלנו במשרד, למשל, מישהו מאחת ממדינות המפרץ. הם מגיעים לכאן לא מעט. הוא בא למצוא שותף ישראלי להקמת מפעל לייצור יאכטות ונפגש עם כמה אנשים. שאלתי אותו מה הוא מחפש כאן. הוא אמר לי - 'אין לך מושג איך זה ייראה, אם במפעל היאכטות שלי יהיה שותף ישראלי. זה ישפיע על יהודים בעולם ועל הקונים העתידיים'".

הוא לא חשש שיפגעו בו אם יידעו שיש לו שותף ישראלי?

"ממש לא. מצד אחד ישראל בעייתית מאוד עבורם, אבל מצד שני אין ספק שבנושא העסקי יש כאן משהו אחר. מי שמוכן ללכת בין ההערצה לכל מה שמיוצר כאן לבין ההסתייגות מהקשר אתנו, יכול בהחלט לעשות עסקים עם העולם הערבי. זה לא נעים ולא נוח אבל זה חשוב".

איך זה תורם ליחסים בין המדינות, אם המקור הישראלי מוסתר?

"נכון שזה תורם פחות, אבל תמיד יש אנשים שהם חלק מהסוד וזה בוודאי ידוע למי שעושה את זה, ואלה הם אנשים מהאליטה. מי שחושב שאפשר לסמן באיקס את השוק הערבי, טועה".

איך פותרים סכסוך עסקי עם מדינה שיכולה להכחיש שיש לה עסקים עם ישראל?

"אני לא אומר שהקשרים שם פשוטים. אחת הבעיות היא איך מתבררות מחלוקות משפטיות. זה סיכון שחברות לוקחות על עצמן. צריך להבטיח שכל מחלוקת תוכרע בבית משפט מוסכם, בדרך כלל בלונדון, אחרת אתה עלול למצוא עצמך חשוף. בקריירה הקצרה שלי אני לא יכול לומר שנכוויתי. אף אחד מהלקוחות שלי לא השתמש בסעיף הזה".

איך ישפיעו המהפכות החברתיות בעולם הערבי על ישראל?

"עד עכשיו מה שקשור בנו לא בא לידי ביטוי, אבל זה לא אומר כלום. אני לא משוכנע שתהיה מהפכה גם בהקשרים אלה. כשמדובר באנשי עסקים, אלה לא מתחלפים כל יום. חלק מאנשי העסקים המצרים ששייכים לשכבה הגבוהה ברחו, אבל רובם נשארו. הקשר שהיה לנו עם האנשים נשמר ורוב הפגישות ממשיכות להתקיים בחו"ל. עד כה לא חל שינוי בעסקים עם ישראל ולא היה ניתוק קשרים, אבל ייתכן שדברים ישתנו בהמשך.

"עליית חשיבות דעת הקהל תגרום להערכתי להעלאת נושא ביטחון המזון למקום גבוה יותר, בעיקר משום שרוב הסערות בעולם הערבי התמקדו ברמת החיים. לכן צריך להבטיח בסיס תזונתי חזק מזה שהיה עד כה. בחקלאות יש לנו הרבה מה לומר. זה אחד הדברים המשמעותיים בעולם הערבי ואני רואה עלייה בביקוש לתחום בעיקר מהמגזר הפרטי, אך גם הממשלתי".

יש חשש להסכם השלום בין ישראל למצרים?

"אני לא חושב, אבל בהחלט יש חשש ליחסים עם מצרים. אני חושש שיש סיכוי לא מבוטל שהשלום יהיה רק במלה הכתובה ובקמצנות. נכון שהשלום נחשב תמיד קר, אבל בכל זאת יש לנו שם יש טקסטיל ותעשייה ישראלית. יכול להיות שהעולם הזה יחדל מלהתקיים. הקשרים העסקיים נובעים מצרכים, וישראל יודעת למלא חלק ניכר מהם".

מה יהיה עתיד הסכם הגז?

"כפי שמסתמן כיום, יהיה מימוש בתנאים פחות נוחים מבחינה כספית לישראל".

"אנחנו לא פרטנר לשלום"

בזכות העבר הפוליטי והקשר ההדוק עם הנשיא שמעון פרס, ביילין מהווה סדין אדום ללא מעט פוליטיקאים מהימין. הם רואים בו גורם מפריע בקידום סדר היום שלהם בתהליך המדיני. זמן רב לאחר שפרש מתפקיד ממלכתי רשמי, הוא עדיין היה מעורב בפועל במהלכים מאחורי הקלעים, וגורמים שונים, בעיקר זרים, היו שואלים לדעתו ומעדכנים אותו בהתפתחויות.

כיום יש לך קשרים עם שמעון פרס, או עם מרכז פרס לשלום?

"עם מרכז פרס אין לי, אבל פרס ואני נפגשים כל שבוע בבית הנשיא".

והוא גם עוזר לך בעסקים?

"כן, ברור. מהבוקר עד הערב הוא מטלפן לאנשים ומבקש שייקחו אותי לעבודה".

אתה פועל גם מול הדרג הפוליטי בישראל?

"אני לא נוגע בלובינג מקומי ולא הולך לשרים".

על אף שהוא מקפיד כיום להדגיש את המרחק מהפוליטיקה, יש לו אבחנות ברורות מאוד באשר למצב המדיני ולהתנהלותו של ראש הממשלה. על רקע ההתנצחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב ברק אובמה סביב התהליך המדיני במהלך ביקור נתניהו בוושינגטון לפני כשבועיים, טוען ביילין כי "אנחנו מחמיצים הזדמנות להגיע להסכם היסטורי עם מנהיגות פלסטינית, שחיכינו לה שנים רבות ושבינתיים עומדת לפני פרישה. אנחנו לא פרטנר. זה מצב קלאסי שבו יש פרטנר פלסטיני ואין פרטנר ישראלי.

"בראש מדינת ישראל עומד ראש ממשלה שלא מוכן לשלם את מחיר השלום, אף שהוא יודע מהו. הוא מוכן להציג עמדות מאוד מרחיקות לכת מטעמו ובלבד שלא יעמוד למבחן. הוא מוכן לוויתורים בתנאים כאלה שהוא יודע מראש שלא יתקבלו. הוא עשה את זה בקדנציה הראשונה שלו, ועכשיו הוא עושה זאת שוב עם תנאי ההכרה במדינה יהודית וההתנגדות להקפאת ההתנחלויות. לכן אני לא חושב שאנחנו צועדים לקראת דבר כלשהו במישור המדיני. אנחנו נותנים לכוח האינרציה לעשות את העבודה בציפייה ששום דבר רע לא יקרה, ובידיעה שכשעשינו דבר דומה בעבר קרו דברים רעים".

אתה שותף להערכה שהסכם הפיוס בין חמאס לפתח הוא אסון לישראל?

"אני סבור שזה דווקא יתרון גדול. הפרטנר שלנו הוא אש"ף. אם יש אפשרות להגיע עם אש"ף להסכם כדאי לנצל זאת, כי גם אם חמאס ייבחר בבחירות הבאות לראשות הממשלה, הוא יעמוד מול עובדה מוגמרת. ביטול הסכם שלום הוא לא דבר קל. חמאס לא צורף לאש"ף. אנחנו יכולים להגיע להסכם עם אש"ף וצריך להזדרז. נתניהו חושב הפוך ומוביל, לדעתי, למצב שהוא, או יורשו מהימין, יעשו בעתיד את מעשה אריאל שרון. מכיוון שהם מבינים את הבעיה הדמוגרפית ולא מוכנים לשלם מחיר שלם, הם ייסוגו חד צדדית לגדר, וזה פתרון בעייתי מאוד".

נתניהו טוען שמסיבות ביטחוניות אי אפשר לסגת מבקעת הירדן. אתה מסכים עם זה?

"זה לא נכון. ביוזמת ז'נווה יש טיפול מדוקדק במעברים במשך שנים עם נוכחות ישראלית ישירה ועקיפה. אי אפשר לסגת חד צדדית ולהשאיר חיילים בבקעה, בדומה למה שקרה בציר פילדלפי כשיצאנו מרצועת עזה. את זה גם נתניהו יבין ונשלם מחיר כפול. גם ניסוג וגם לא יהיה שלום".

מה צריך להיות השלב הבא?

"מכיוון שנתניהו לא מוכן להגיע להסדר קבע, יש להגיע למשהו חלקי, לשלב השני של מפת הדרכים, למדינה פלסטינית בגבולות זמניים. זה תובע מאובמה פירוט הרבה יותר גדול של החזון. בנסיבות שנוצרו זה הדבר הצנוע שאפשר לעשות כדי שלא נלך עם הראש בקיר. בספטמבר יקבלו הפלסטינאים תמיכה גדולה באו"ם אם הם באמת יכריזו על מדינה עצמאית.

"לדעתי לא יקרה דבר בתהליך המדיני בחודשים הקרובים. נתניהו הסביר לעולם את עמדתו; הפלסטינאים אומרים שבתנאים מסוימים ידברו אתנו, והתנאים לא התקיימו; האמריקאים לא ילחצו. כולם הולכים עם הראש בקיר ומקווים שבספטמבר יהיה טוב ולא תפרוץ אינתיפאדה. אני לא יכול לנבא מה יהיה. ברור שכשאין תהליך מדיני הסכנה לאלימות הרבה יותר גדולה. מדובר בשכבת קרח מאוד מאוד דקה שיכולה להישבר בכל רגע.

"נתניהו צריך להחליט מה הוא כן יכול לעשות במסגרת האידיאולוגית שלו, מעבר לנאומים. אני חושב שהוא יכול ללכת למהלך ביניים או למהלך חד צדדי כדי להוכיח שהוא רציני. אני לא בעד פתרון כזה, אבל לפחות אפשר יהיה ליישם את השלב השני של מפת הדרכים, מדינה פלסטינית בגבולות זמניים. בכל מקרה, אני לא חושב שהוא מוכן לעשות את זה".

מה הסיכוי שהם יוותרו על ההכרזה?

"אבו מאזן לא ממש רוצה את זה - אם הם יישארו עם 40% מהשטח זה לא יעזור להם. זו יותר פרובוקציה, או מהלך שייתן להם לכאורה אפשרות לטעון שמדינה חברה באו"ם חדרה לשטחה ופועלת באופן לא חוקי, לכן יש מקום להביא את העניין לבית הדין הפלילי הבינלאומי. הם יוכלו להיעזר בכך גם כדי שגורמים בעולם יחרימו את ישראל".

כשביילין נשאל על האזהרות של שר הביטחון אהוד ברק מפני צונאמי מדיני בספטמבר, ועל התרחיש של אסון כלכלי בספטמבר שהעלה עידן עופר בפורום שלום חדש שהקים עם יעקב פרי, הוא מתלבט. ניכר בו שהוא לא מאמץ את התחזיות הקשות, ובה בעת לא רוצה לומר ולו דבר קטן נגד אנשי מחנה השלום.

לאחר ניסיון התחמקות קצר מתשובה הוא עונה בדיפלומטיות: "הדבר היחיד שאני יכול לומר שצפוי בספטמבר הוא הבלתי נודע. המצב יכול להידרדר גם לתחזיות השחורות, אם יהיה טריגר לאלימות ולהפסקת השקעות בישראל".

יש פוליטיקאי ישראלי שיכול להיות פרטנר?

"לנתניהו יש קואליציה יציבה ואני לא רואה איך היא מתפרקת. עם זאת אני מניח שאם יהיה מישהו כמו עמרם מצנע או בוז'י הרצוג שיגיע למעמד ראש ממשלה, הוא יוכל להוביל מהלך. מצנע חתום על אמנת ז'נווה. אבל גם אם הוא יזכה בראשות מפלגת העבודה, מפלגה עם שמונה מנדטים לא יכולה להיות אלטרנטיבה לראשות הממשלה".

ומה עם ציפי לבני?

"קשה לדעת אם היא יכולה להביא הסכם. היא אחראית והגונה מאוד, ומילאה תפקידים מיניסטריאליים בהצלחה. אולי היא תוכל להיות ראש ממשלה טובה, אבל אני מאוכזב ממנה כראש האופוזיציה. היא זהירה מדי, לא נאבקת על מה שהיא חייבת בתחום מדיני, כמו גם על זכויות מיעוטים וזכויות אדם. היא היתה צריכה לדבר ברור יותר על חוק הנכבה, על פגיעה בח"כים ערבים ועל ועדות הקבלה המפלות ליישובים. קולה לא נשמע או שנשמע חלש מדי.

"אני חושב שמישהו אמר לה שראש ממשלה לא מפסיד ליריב שלו אלא רק לעצמו, לכן היא שומרת על שקט כי הוא מבטיח לה את התמיכה בתוך הבית. אבל היא עלולה לאבד את כל העולמות. אם אתה לא עושה יש פחות ביקורת - אבל אז אומרים שאתה בעצם לא ראוי".

איך אתה מתייחס להידרדרות בערכים בפוליטיקה המקומית? אחד שודד והשני אונס. האם משהו השתבש בנורמות?

"אין לי תשובה טובה. אני לא בטוח שיש הידרדרות בנורמות. נדמה לי שיש חשיפה גדולה יותר ושאנשים בכל העולם חוששים יותר לעשות דברים, שבעבר היו עושים".

מה לגבי אורח החיים הבזבזני של ברק ונתניהו?

"יש התנהגות שאדם פרטי יכול להרשות לעצמו ואיש ציבור לא. הוא צריך לומר לעצמו, 'גם אם אני יכול, לא אעשה'. אולי ברק ונתניהו לא הבחינו בגבול הזה".

התגובות הציבוריות לכך מוצדקות?

"קחו את פרשת יואב גלנט, למשל. גם אם יש לך כסף, השואו אוף דוחה ומרחיק אותי. הנורמות הציבוריות השתנו בוודאי, גם בתחום מינהל תקין ומשילות. אנחנו הולכים למקומות טובים יותר בתחום השוחד הבינלאומי לאחר צירופנו ל-OECD. כיום העולם מרשה לעצמו להיכנס לתחומים, שבעבר נראה היה שכל אחד יכול לעשות בהם מה שהוא רוצה. אני משלם בשמחה את מחיר ההצטרפות ל-OECD".

ומה עם קצינים שעוברים למגזר הפרטי ללא תקופת צינון? יפתח רון-טל, לדוגמה, היה אחראי על פרויקט בסך 875 מיליון שקל בצה"ל שבו זכתה אלביט, ומיד עם תום שירותו התקבל לעבוד כיועץ בחברה.

"זה חמור ביותר. גם אם אין חוק צינון, אדם צריך לעשות חוק לעצמו. לי לא קרה עדיין שעזרתי למישהו וביקשתי שיעזור לי. אני לא מחזר על הפתחים".

לפני כחצי שנה עורר ביילין סערה כשהציע לתת חנינה לנשיא לשעבר משה קצב שהורשע באונס אחרי שיקבל מספר אסיר. ההצעה עוררה תרעומת ותגובות קשות מצד פוליטיקאים ואזרחים רבים.

אתה עדיין סבור שהנשיא לשעבר קצב לא צריך לשבת בכלא על מעשיו?

"הוא כן צריך להיכנס למאסר. מגיע לו עונש והוא כבר קיבל עונש הולם. צריך לראות אותו נכנס לבית הסוהר, תנו לו הקטע המביך הזה. אבל כשמדובר בנשיא המדינה יש מקום להתנהגות אחרת, אלא אם הוא מסכן מישהו. מכיוון שהיה נשיא, יש מקום לחנינה. זה לא תקף לגבי ראשי ממשלה ושרים. הנשיא לא נמצא מעל לחוק, אבל חנינה היא שיקול אחר - מדיני ולאומי.

"אני מקווה שלא יקבלו את הערעור שלו, שהוא ייכנס לכלא ויביע חרטה. אם לא יביע חרטה אין רלוונטיות בסיפור. אם יביע ויודה - יש מקום לחנינה".

ראש ממשלה צריך להיות שפיט במהלך כהונתו?

"כן. אבל נשיא לעומתו הוא סמל של המדינה. הוא כמו מלכת בריטניה. הסיפור שלו טראגי. דווקא מי שבא מהמעברות נכשל. יצאתי מדעתי כשהוא נבחר מול פרס. כשחשבתי על זה אחר כך, אמרתי שהנחמה היחידה היא שנבחר מי שעשה את הדרך בעצמו מהמעברה, ועל כך בכל זאת יש גאווה ישראלית. העובדה שדווקא הוא ניתץ את סיפור ההצלחה הישראלי האולטימטיבי - נוראית".

מהעבודה לעסק הפרטי

את דרכו הפוליטית החל ביילין ב-1974 כדובר מפלגת העבודה, ומאז מילא שורה ארוכה של תפקידים בה בעיקר תחת שמעון פרס. בין היתר שימש מזכיר מפלגת העבודה ומנכ"ל מדיני של משרד החוץ. ב-1988 נבחר לראשונה לכנסת מטעם המערך וכיהן כסגנו של פרס במשרד האוצר ולאחר מכן במשרד החוץ.

ביוני 1997 התמודד על ראשות מפלגת העבודה והפסיד לאהוד ברק שמינה אותו לשר המשפטים, אף על פי שביילין, דוקטור למדעי המדינה, היה חסר השכלה משפטית. בתחילת שנות ה-2000 נטש ביילין את מפלגת העבודה וייסד את תנועת שח"ר (שלום, חינוך, רווחה). בהמשך הוא צירף את תנועתו למפלגת מרצ, ואף עמד בראש המפלגה המורחבת. ב-28 באוקטובר 2008, לקראת הבחירות לכנסת ה-18, הודיע ביילין לאחר התלבטות ממושכת על פרישה מהחיים הפוליטיים ומעבר לעסקים.

ביילין זוהה, אולי יותר מכל, כאחד מאדריכלי ההסכמים השונים שנטוו במהלך השנים. הוא היה ממובילי יוזמת אוסלו שעל בסיסה נחתמו מאוחר יותר הסכמי אוסלו בין ישראל לפלסטינאים; הוא היה זה שקידם את יציאת צה"ל מלבנון שיצאה לפועל בתקופת כהונתו של אהוד ברק; והיה בין מובילי יוזמת ז'נווה שהגיעה להבנות בין ישראלים לפלסטינאים על מבנה אפשרי להסכם קבע בין ישראל למדינה פלסטינית עצמאית.

לצד המהלכים המדיניים לא בחל ביילין במהלכים פוליטיים מקומיים כמו זה במארס 1990, אז הצליח לעורר את חמתו של רבין לאחר שהיה בין מתכנני "התרגיל המסריח" להפלת ממשלת האחדות השנייה עם הליכוד. בעקבות זאת זכה מפי רבין לכינוי המחמיא "הפודל של פרס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#